"כך היא דרכה של תורה, חיי צער תחיה".
והוא משום שעובד לשם ה', אין לגוף תענוג, משום שהוא אינו מקבל כלום. אבל כשמרגילים את הגוף לעבוד בבחינת השפעה, בעל כורחו, זוכין אחר כך לבחינת "אז תתענג על ה'". היינו כשעובדים לשם ה' מקבלים תענוג, וזה נקרא "דרכיה דרכי נועם".