מדוע על עבודה גשמית, לאחר שנה שלמה שהוא עובד, אין האדם שואל לעצמו מה הרווחתי בשנה זאת. וברוחניות, האדם כן שואל, מה הרויח בשנה זאת שחלפה. האם השאלה מה שהרויח באה מצד הקדושה או מצד הסטרא אחרא.
ידוע שעולם הזה נקרא עולם השקר. לכן על שקר לא שייך לומר מה הוא הרויח, כלומר, שיגיד שהיה כדאי עבודה זו. מה שאין כן ברוחניות שהיא אמת, כל פעם באה שאלה מצד הקדושה, לעורר אותו שידע מה שירוויח, בכדי לתקן.
רואים אנו, שאם אדם עשה איזה עסק שכוונתו להרויח ממנו, כלומר מה שהוא צריך להרוויח מהעסק, הוא כן עושה חשבון. ואם לא משתלם, הוא מחליף את העסק לעסק אחר, היות שהרווחים שהוא רוצה עומדים לנגד עיניו. ובזה הוא לא מרמה את עצמו, היינו אם זה השכר שהוא רוצה, היינו כסף או כבוד, על זה האדם מודד עצמו.
מה שאין כן כל כללות החיים הגשמיים שמותרים, שבאופן כללי, כל התענוגים הם בחינת שקר, לכן אין לשאול מה יש לו מזה שהרויח כסף או כבוד, היות שזה ניתן לכתחילה שיהיה שקר. אלא שזה נקרא "שקר המועיל", כלומר מטרם שהאדם מסוגל ללכת בדרך הרוחניות, מאין יקח חיים, לכן נותנים לו חיים הנקרא "שקר".