חז"ל שאלו: אם צריכים לחיים וגם למזונות, להתפלל על מזונות, כי מזונות נותנים למי שחי (תענית ח:). חיים נקרא הכרחיות, היינו אמונה. מזונות, היינו טעמי תורה ומצוות, הנקרא "צוויא דמארי".
וכשמתפללים על צוויא דמארי, אז ממילא נותנים בחינת אמונה, כי אסור ללמד תורה לעכו"ם, כמו שכתוב "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" (חגיגה יג.).
כלומר, בזמן שיש לבקש על חיים ועל מזונות, כדאי לבקש על מזונות, כי מזונות יכולים לתת רק לחיים. אמונה נקרא חיים. מזונות נקרא תורה. כדאי לבקש שה' יפתח לבו בתורה, וממילא תהיה לו אמונה. כי תורה נתנה רק לבחינת ישראל, וישראל נקרא מי שיש לו אמונה בה'.