"ויגש אליו יהודה". רבי אלעזר פתח, "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך". ובהסולם, אתה אבינו, אתה היינו המלכות, פירושו אתה שורשנו, שמלכות נקראת אתה הוא שורשנו.
"אברהם לא ידענו". כי אף על פי שבו קיום העולם, שהוא סוד החסד, שכתוב "עולם חסד יבנה", לא השתדל עלינו כמו שהשתדל על ישמעאל, שאמר "לו ישמעאל יחיה לפניך". "וישראל לא יכירנו... גואלנו מעולם שמך". כי המלכות, נקראת "גואל", וכן היא נקראת, "המלאך הגואל". וזהו "גואלנו מעולם שמך".
למדנו שאין מפסיקים בין גאולה לתפילה, ובין תפילה של יד לתפילה של ראש.
יהודה נקרא מלכות תפילה, יוסף נקרא יסוד, שהוא המשפיע. לכן נקרא גואל ולכן אין מפסיקים בין גאולה לתפילה, אלא צריכים ליחדן. תפילה של יד, נקרא מלכות, ותפילה של ראש, הנקרא המשפיע,שאין מפסיקים, וצריכים לעשות את היחוד.