פירוש, שצריך האדם לכלול חיים מעץ החיים, שהוא זעיר אנפין, במקום זה, שהיא מלכות, הנקראת אשה. וזה בלא זה, זעיר אנפין בלי מלכות אינו הולך. וצריך האדם לכלול מדת יום בלילה, כי חיים שהם הארת חכמה, אינם שורים אלא על המלכות.
ביאור הדברים: "אשה" נקראת, מלכות שמים. "אשר אהבת", כלומר שקבלת מלכות שמים צריכה להיות כמו שכתוב "ואהבת ה' אלקיך". "יום" נקרא קו ימין, שהוא, כי חפץ חסד, והוא שמח בחלקו. ו"לילה" נקרא בחינת חסרון, "דע-הו", שכל העבודה היא ליחד את הוי"ה.