ברכת חובה פירושה שהגוף מחייב אותו לברך. היינו הגוף שהבורא ברא אותו בטבע, שאם הוא מקבל טובות ממישהו, אזי הוא מברך אותו. וזה נקרא ברכת המזון מדאורייתא. ואינה מצווה, היינו שהגוף אינו מחייב אותו לברך, כיון שהוא מרגיש שחסר לו עוד כמה דברים מה השני היה יכול לתת לו ואינונותן.
ואז הגוף אומר, שעוד איננו שבע רצון ממנו, שאינו יכול לומר שהוא טוב ומטיב, שהרי חסרים לו כמה דברים. ומדוע הוא לא נותן לו. ומכל מקום הוא מחמיר על עצמו ומברך. נמצא שהוא אינו מצווה ועושה.