אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / למה לא ביקשת? / גילוי החיסרון

שרק במקום שיש חיסרון אז יש מקום לשאלה, שהוא עניין של תפילה, שזהו הכלי לקבלת השפע. וזהו פירוש: "שאינו יודע לשאול - את פתח לו", שיפתח לו מקום חיסרון. וכשיש לו החיסרון, ושואל ומבקש שה' יתברך ימלא לו את החיסרון, אז נאמר: "מי שיש לו מנה רוצה מאתים", נמצא שעל ידי מילוי מקום החיסרון שיש לו על רוחניות נעשה אח"כ חיסרון יותר גדול, היינו שמשיג אחר כך כלים יותר גדולים, שעל ידי הכלים הללו הוא מקבל אורות יותר גדולים משום שכבר יש לו מקום לקריאה לה'. כמו שאמרו חז"ל: "פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות" וכולי, היינו שהאדם צריך לקיים את פתח לו אפילו שהוא רק כחודה של מחט.

(כתבי רב"ש ב', איגרת מ"ח)

מגלים חיסרון

אני לא יודע מהי "תפילה", אני יודע מהו "חיסרון". עלינו לגלות חיסרון למשהו לפני שמקבלים אותו כי "אין אור בלי כלי". אם מגלים חיסרון, מקבלים. אם לא מגלים, לא מקבלים. אתה בעצמך, בחיסרון שלך, פותח דרך לאור. האור נמצא במנוחה מוחלטת. כאשר בך קיים חיסרון שלם, זה נפתח. אתה פותח את החיסרון שלך למילוי.

10.11.2017

החיסרון מעצמי

עלינו להבין טוב יותר מהן ההגדרות של החיסרון הרוחני, הקיום הרוחני, המציאות הרוחנית. רק אם יש חיסרון מלמטה, אני קיים. אם אני לא מביע חיסרון מעצמי, אני לא קיים אלא זהו חיסרון המגיע מהבורא. כל הבריאה היא חיסרון. דומם, צומח, חי, בני אדם. אבל את החיסרון של הנברא, כדי להיקרא "נברא", עליו לייצב בעצמו. כפי שהבורא ברא את החיסרון, על הנברא לבצע חיסרון בעצמו, כביכול להוליד אותו מתוכו. החיסרון הזה נקרא השתוקקות, ערגה, כמיהה, כיסופים. זו העבודה שלנו, לפיה אנו נקראים "נברא". אחרת איננו נבראים אלא "נבלעים" בתוך הבורא ולא נחשבים. החיסרון שנייצב במצב כזה יוצא מתוך הצורה שהבורא ברא. הוא מתווסף. בדומה לניצנים היוצאים מהאדמה. לשם כך נוצרה הבריאה.

6.11.2017

גילוי החיסרון מלמטה

"תפילה" היא גילוי החיסרון מלמטה, מצד הנברא כלפי הבורא, בהתעוררות מלמטה. הכול מושג בכוח התפילה. כשמעלים חיסרון נכון, מלמעלה ישנה פעולת האור והוא משנה את הרצון. אין שום דבר שיכול לשנות את הרצון. וחוץ מהרצון, אין מה לשנות במציאות. בתוך הרצון אנו רואים את המציאות ובתוך השינוי ברצון נראה שינוי במציאות. כלומר, אנו תלויים באור. השפעה על האור נקראת "תפילה".

20.3.2017

הפנייה עבור החיסרון הנכון

הבורא הוא האור העליון הממלא את כל המציאות. אנו נמצאים בתוכו. איננו צריכים לשנות דבר מלבד זאת, שיהיה לנו חיסרון נכון אליו. לכן, אם אתה מבקש מילוי של מה שאתה רוצה בפניות שונות, אין לך מה לפנות לבורא. המילוי כבר מוכן, עליך רק להכין את הכלי אותו תרצה למלא. הפנייה לבורא אינה פנייה עבור מילוי אלא עבור החיסרון הנכון. אני רוצה לרצות את מה שהוא רוצה לתת. כך אני פונה כי יש לו מה לתת והוא מוכן, ורוצה מאוד. הוא מתפוצץ כמו פרה שלא לקחו ממנה חלב. ממש כך. בספר הזוהר מופיעה הדוגמה הזו.

5.5.2017

הבורא מעורר בך חיסרון

הבורא מעורר בך חיסרון. לא תפילה אלא חיסרון. את החיסרון הזה, אתה יכול לעבד באופן אחר ולשלוח לו אותו בחזרה. ודאי שהוא הראשון. כך כתוב, "אני הראשון". אך עליך לדעת כיצד אתה מגיב על כך. זאת אומרת, כל מה שיש בי, במוחא ובליבא, הכול מגיע ממנו, הוא מעורר בי את זה. אני מסדר את הדברים האלה כך שאוכל להפנות זאת בחזרה אליו, כדי שיהיה בינינו כזה מעגל, ש"אני לדודי ודודי לי" כל הזמן, ובצורה נכונה. כפי שהוא מעורר אותי, אני מחזיר לו את זה בצורה נכונה. "נכונה" משמע, שהוא יכול לעורר בי כל דבר, אך אני יודע כיצד לעבד זאת כדי להגיש לו את זה כבקשה לתיקון.

10.12.2018

יותר חסרונות - יותר שמחה

כאשר אני נמצא בעבודה הרוחנית, אז ככל שיש לי יותר חסרונות, יש לי יותר שמחה, כי יש לי מקום או חיסרון לפנות לבורא. לכן כל הקושיות, כל הבעיות, כל מה שיש בי, עם החבילה הזו אני יכול לפנות לבורא, ולהתחיל לעבד אותה ביחס עמו. כלומר, בלי חיסרון אין לי מה לעשות. זו דרגת חי. בדרגת האדם יש חסרונות. עם "חסרונות" אני יכול ממש לפנות לבורא.

5.12.2017

המילוי נמצא בשפע, רק חסרים הכלים

על הכלי לרצות לגלות חיסרון לכל מה שיש באור. עליו לבקש ולהבין שאינו יכול לקבל, משום שהחיסרון אינו מספיק מכמה צורות, מכמה צדדים. לאט לאט, מתוך בקשות מרובות, מגיע הכלי לבקשה האמיתית ואז מקבל. המילוי נמצא באוויר, והוא נמצא בשפע, חסרים כלים בלבד. לכן, על ידי הפעולות שאנו בכל פעם מבצעים בקפדנות, ממש בעבודת נמלים, אנו מגיעים לכך ש"חסר לי רק דבר אחד, להיות דומה לבורא כדי לעשות לו בזה נחת רוח".

14.2.2018

אנו קיימים בחיסרון

הבורא ברא חיסרון. אנו מוסיפים לחיסרון הזה חיסרון משלנו, שנקרא התעוררות מלמטה, על ידי כך שקיימת שבירת הכלים ואנו יכולים להחזירם לתיקון. באמצעות הפעולה הזו אנו באמת קיימים. ממש כשם שהבורא ברא חיסרון, אנו בונים חיסרון. נכון שזה על ידו, על ידי החברה, על ידי כל ההכנות שהוא עשה, אבל זו בכל זאת העבודה שלנו. אנו קיימים בחיסרון הזה. בלעדיו אנו לא קיימים ברוחניות. כשנגלה את עצמנו כקיימים ברוחניות, זה לא יהיה בגוף, בבשר הזה, ולא בכל מה שקורה כאן. נהיה קיימים בחיסרון בלבד. כמו שכותב בעל הסולם, רק ההשתוקקות הזאת, היא למעשה כל החיים שלנו.

6.11.2017

הבורא שם תפילה בפינו

החסרונות שלנו בינתיים הם חסרונות בודדים. למרות שאנחנו משתדלים לחבר אותם, הם אינם מחוברים יחד. רק על ידי עבודה הדדית זו, אנו מגלים נחיצות בכוח העליון והוא מחבר בינינו, מביא אותנו לתפילה. זה נקרא שהבורא מעורר תפילה בלב האדם, ממש שם תפילה בפינו, ואנחנו מתחילים לבקש נכון.

14.6.2017

החיסרון מאיתנו – זה מה שהוא צריך

עלינו להחזיר לבורא חיסרון בלבד ורק לחיסרון מאיתנו הוא זקוק. למעשה עבורו זהו כל התענוג, לקבל מאיתנו בקשות לחיבור, בקשות לתיקון, בקשות למילוי. לא יותר מכך. זה נקרא שאתה מחזיר לו. לבורא יש הכול לכן הוא נהנה מכך שאתה פונה אליו ומבקש ממנו תיקונים על החסרונות, לייצב אותם, לתקן אותם, לחברם, להביא אותם למצב שהוא יכול להתגלות בכלים המתוקנים שלך.

גם אנחנו, שנמצאים ברוחניות, רוצים מהאחרים רק את זה, שיבקשו מאיתנו משהו, שנוכל לתת. זהו החוק של הרוחניות, חוק האהבה. אם אני אוהב מישהו, ככל שהוא מבקש ממני ואני יכול לתת לו, יש לי מכך תענוג גדול יותר מאשר לקבל.

3.1.2018

החיסרון מתוך השלמות

בפנייה לבורא מתוך חיסרון בלבד, אתה נמצא בחיסרון לקבל שלך. כאשר אתה פונה בחיסרון מתוך שלמות מכך שיש לך עסק עם הבורא, והחיסרון שלך נמצא מחוץ לרצון לקבל שלך, אתה מתפלל על הרצון להשפיע וזה כבר משהו אחר.

12.5.2017

בלי חיסרון אי אפשר להרגיש את המצב הבא

עלינו להגיע לחיסרון לכך שתפילתנו תראה את הנכונות שלנו לקבל דרגה עליונה יותר, בהתאם להכנת חיסרון כזה. ואם נהיה מסוגלים לשכנע את העליון, ללחוץ עליו, להראות לו שאנו רוצים לקבל אותו, עומדים לקבל אותו וגם ראויים לכך באמת, אז אנו מקבלים. זאת אומרת, כל המילים האלה היפות, "להתפלל", "לבכות", "לבקש", הן סך הכול כדי שנגלה חיסרון כי בלעדיו אי אפשר להרגיש את המצב הבא. אם כך, המצב הבא כבר קיים אלא שאנחנו מפתחים אותו. כמו למשל בפיתוח צילום, אנחנו מגלים אותו מתוך החיסרון שלנו.

לכן העבודה איננה לעליון או לא ל"תמונה" הזאת העליונה. העליון לא משתנה. העבודה היא על החיסרון שלנו, לעשות מעצמנו כלי לקבלת הגילוי של אותה הצורה שכבר קיימת. וכל הצורות האלו, עד גמר התיקון, הן כולן קיימות, הן רק צריכות להתגלות בנו. לכן הכול תלוי ברצון לקבל שלנו, עד כמה שהוא יקבל בכל פעם צורות מתאימות לאותם ה"פריימים" העומדים לגילוי.

12.1.2018

התפיסה היא במידת החיסרון

גילוי החיסרון הוא העיקר. אילו היה חיסרון, היינו מרגישים שהעולם העליון נמצא אך אין אליו חיסרון. אנחנו נמצאים בארמון המלך, סביבנו אין סוף פרטים, פרצופים, ספירות, עולמות, עליות, ירידות, כאלו אורות. הכול מתרחש בצורה ובעוצמה פי כמה מעל העולם הזה. איננו מרגישים זאת כי אם אין לנו חיסרון לכך, לא יכולים להרגיש. כל מה שתופסים, תופסים רק במידת החיסרון הקיים בנו.

6.1.2017

החיסרון הנכון

חשיבות התפילה, כפי שכותב בעל הסולם, שאין שום דבר מושג ברוחניות אלא אך ורק על ידי התפילה, שזה גילוי החיסרון, החיסרון הנכון. במידה בה נגלה אותו כך שיהיה מתאים בכמות ובאיכות לדרגה הראשונה הרוחנית, כך נוכל לעלות אליה. אנחנו מגיעים בחיסרון "אין לי, אין לי", עד שאני מגיע ל"אין לי" כזה שאני מתפוצץ ואז אני מקבל מלמעלה, ולא שאני משיג בכסף שלי. היגיעה שלי רק פותחת לי את היכולת, אבל הקבלה כולה מגיעה מלמעלה.

29.11.2017

אין מילוי בלי חיסרון

אין אור בלי כלי, אין מילוי ללא חיסרון. המילוי יכול להיות כמאור הנמשך ומברר את הדברים, כמאור שבא ומתקן את הדברים, והמאור שבא ממלא את הדברים המורגשים כחסרים. לכן גילוי החיסרון הוא העיקר. אם היה חיסרון, היינו מרגישים את העולם העליון, שנמצא, רק אין אליו חיסרון.

6.1.2017

נקודת הקשר בין החיסרון של התחתון לחיסרון של העליון

אנחנו לא יודעים מה בדיוק לבקש, כיצד לבקש, למה בדיוק להשתוקק, איך לדרוש. עלינו לבקש גם זאת, לבדוק כיצד יחד לעשות, איך לכוון בדיוק לבורא. מיהו, מהו, מהו רצונו בדיוק, כך שבנקודת הקשר בין החיסרון של התחתון לחיסרון של העליון החסרונות מתחברים יחד. וכאן השאלה, מה זה אומר ש"החיסרון של התחתון מתחבר עם החיסרון של העליון"? עליהם להיות שווים, דומים, משלימים, או דווקא מנוגדים? את מה שאחד מהם מבקש, השני, בדיוק רוצה לתת. האם במה שהתחתון מבקש, הוא משלים חיסרון בעליון ואז הוא נעשה מלא, ומשפיע לתחתון. יש כאן מה לברר. אבל בכל מקרה, מיום ליום נשקול מהו המ"ן שלנו, ובמה הוא משתנה וגדל בכמות ובאיכות. זאת אומרת, לפי הכוחות שלו ועוצמתו, ולפי הדיוק הפנימי שבו.

12.1.2017

"תעשה רצונך כרצונו"

עלי להגיע להזדהות עם צורת הבורא וזה קורה כאשר אני מברר עבור מה אני צריך לבקש ובאיזה צורה צריכה להיות הבקשה. "בקשה" היא צורת החיסרון שלי, אותו אני מפרמט, מייצב בכל פעם יותר ויותר בדומה לבורא, מתאים את החיסרון שלי אליו. זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו".

11.2.2018

הפנייה הנכונה

כאשר הפנייה היא נכונה, זהו סיום העבודה שלנו. כי "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". עלינו רק לפנות. עם זאת, על הפנייה להיות עם חיסרון בנוי, מוכן. עלינו לוודא שזה מה שאנחנו רוצים. זאת אומרת, בחיסרון שלנו אנחנו בונים את המ"ד, המענה של הבורא.

האור העליון מוכן, הוא נמצא במנוחה מוחלטת ומוכן בשלמותו. ברגע שאתה מגיע לאופן המתאים לו, מיד הוא ממלא את החיסרון ומתקן. אתה מעלה את החיסרון שלך להיות דומה לבורא ואם החיסרון שלך מסודר ומוכן לתיקון, האור העליון מיד ממלא אותו באור המתקן. לאחר מכן הוא ממלא את הרצון המתוקן באור הממלא. יש מאור המחזיר למוטב ויש אור פנימי.

30.10.2016

שהאור העליון יסדר לנו את החיסרון

הבירור החשוב ביותר, הבוער ביותר, המרכזי, מתקיים כשמתחילים לבנות את המ"ן. מרגישים אז עד כמה איננו מסוגלים. מ"ן נקרא "חיסרון שבלב". מה אני יכול לעשות על מנת שיהיה לי חיסרון בלב? אומרים "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". האור העליון ברא את הרצון, החיסרון, ורק הוא יכול לייצב אותו, לשנות אותו. אנחנו יכולים רק לבקש שהאור העליון יסדר לנו את החיסרון. אבל לרצות בעצמנו ממש, איננו מסוגלים. אם מ"ן הוא חיסרון מעומק הלב, כיצד אני יכול להשפיע עליו? זאת שאלה גדולה מאוד. כשאדם עוסק בה ומשתדל להרגיש, להבין מהי בכלל תפילה, עם מי לפנות, עם מה לפנות לבורא, היא מביאה אותו להבנה שאין לו כל אמצעים לכך ואף לא התחלה של פנייה. כיצד אני יכול לרצות להשתנות, לבקש על הרצון, כאשר אין לי רצון, אין לי רצון לרצון וכולי.

13.1.2017

מותאם לרצון העליון

אתה נמצא בתפילה, אם אתה מרגיש שאתה לא יכול להשיג שום דבר אלא רק על ידי בקשה מהבורא. אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לקבץ את השאיפות שלך, החסרונות שלך בצורה נכונה כדי להציג לו אותם, באופן בו הם יהיו מותאמים לרצון העליון לענות לך, שאת זה בדיוק הוא מצפה שתבקש. כאשר הרצונות שלכם משתווים, מה שאתה מבקש ומה שהוא רוצה שתבקש, והמענה שיש לו בדיוק כלפי המצב שלך על מנת להעלות אותך למצב יותר גבוה, אז מצדך זה נקרא "תפילה".

28.11.2017

מה שחסר לנו

חיסרון לפנות לבורא, זה מה שחסר לנו בכל רגע. כתוב, "הלוואי שיתפלל כל היום". זה מה שאני צריך, ואת זה עכשיו נותנים לי. חיסרון? לא, אין לי חיסרון. לכן כשאני מייצב אותו עכשיו, בכך בדיוק אני מגדל את עצמי כעובר.

6.11.2017

התנועה הרוחנית

הכול תלוי במ"ן. תנועה רוחנית לא מתקיימת אלא על ידי המ"ן, כלומר החיסרון של התחתון. זהו החיסרון הנכון על מנת שהעליון יענה לו, ייתן לו כוחות, יקדם אותו. מבצעים את התנועה הרוחנית, על ידי מ"ן, "מי נוקבין", דרישת התחתון. כלפי העליון, התחתון הוא כנקבה כלפי הזכר משום שנמצא בחיסרון. המ"ן הוא העלאת החיסרון. למעשה, כל התנועה הרוחנית, היא על ידי העלאת מ"ן בלבד.

1.1.2017

לא מבקש עבור עצמי

"החיסרון הרוחני", פירושו שאינני מבקש עבור עצמי כי זהו חיסרון גשמי אגואיסטי. כלומר, אני מבקש רק עבור האחרים. בהתאם לחיסרון שאני מפתח, גם אם הוא מלאכותי, אני מתקדם. איך אני יודע מה רוצים החברים? מתוך זה שגם אני רוצה. אנו נקראים "חברים" מכיוון שיש בינינו חיבור לקראת המטרה, וכולנו רוצים להשיג אותה. אנחנו מסכימים במשהו שעלינו לעזור זה לזה בהשגתה.

6.5.2018

פנייה אחרת

אנו מעוררים חיסרון מיוחד לעזרת ה', ולא למשיכת המאור המחזיר למוטב, כמשהו שנמצא שם ועלינו רק למשוך אותו לפי הצורך. אז הפנייה שונה, ותפילתנו מקבלת צביון של פעולה שאינה מכאנית. רק אז הדרישה, הבקשה, הופכת להיות אנושית, רגשית, עמוקה.

15.5.2017

מייצבים חיסרון

עליך רק להוסיף לחיסרון שהוא נותן. תוספת זו נקראת תאוצה. זה החלק שלך. זה גם נקרא התעוררות מלמטה. הבורא הוא המעורר, בהתעוררות יפה או לא יפה אבל שם לא נמצאת היגיעה שלך. בכך הוא מושך אותך או דוחף. זו עבודתו. העבודה שלנו היא בכך שאנו מחייבים אותו לעבוד על ידי כך שאנו מייצבים חיסרון.

6.11.2017

אתה חי במה שאתה מייצר

אתה חי בתוך החיסרון שלך, זה "אתה" הרוחני. ולאט לאט, כל הרצונות והחסרונות הגשמיים הללו, ולא רק אלו, גם הרוחניים, אבל הרצונות שקיבלת מהבורא, הם לא נחשבים. אתה חי במה שאתה מייצר. זה נקרא "חולת אהבה אני".

6.11.2017

התוצאה מהמאמצים שלנו

בסופו של דבר, כֹּל המעשים שלנו, פעולותינו במהלך הלימוד, הכול צריך להגיע לגילוי החיסרון. כתוב "אם תעשה רצונך כרצונו, הוא יעשה רצונו כרצונך". כך אנו מגיעים למגע, ואת המגע מרחיבים לחיבור, ומהחיבור מגיעים לדבקות. קיימים מספר שלבים. התפילה, גלוי החיסרון הוא בסיכומו של דבר תוצאה מכל המאמצים שלנו, מכל מה שאנו עושים. אם אנו יכולים לחבר בינינו חסרונות, כאלו שאנחנו יכולים ללקט מסביבנו, מהעולם, מהחברה, ועמם לפנות לבורא, אז מקבלים ממנו חזרה תגובה נכונה, הוא מיד עונה על כך.

8.9.2017

להיות מוכן להרגיש חיסרון

להיות מוכן לתפילה, נקרא להיות מוכן להרגיש חיסרון. לא רוצים את זה כי מדרגה לדרגה הרוחנית מגלים חסרונות גדולים יותר. מגלים עד כמה שהאדם אינו מתאים לרוחניות ואז נראה לו שהוא הולך הפוך. ועל פני זה עליו להודות על כך שהבורא מגלה לו את החסרונות הללו ולבקש עליהם תיקונים. "תיקונים" זה נקרא לתאר שהרצון לקבל מת ובמקומו מגיע הרצון להשפיע, אהבת הזולת, משהו מחוץ לאדם. בכל פעם ופעם הבקשות האלו להמית את עצמו ולהחיות את הזולת, הן בקשות יותר ויותר קשות עד בלתי אפשריות. בכל רגע ורגע, כשהמצבים מתחלפים, התנאים מתחלפים. זאת אומרת, לסדר את עצמנו לתפילה נכונה זו ממש חכמה גדולה ודרך ארוכה אבל חוץ מזה אין כלום. כי העלאת החיסרון, העלאת מ"ן וקבלת מ"ד, זה בעצם כל הקשר שלנו עם אבינו שבשמיים.

23.11.2018

העלאת החיסרון

התפילה יכולה להיות אדם המתפלל עבור עצמו. אם כי זה פסול מכיוון שזה הפוך ומרחיק אותו מהמטרה הרוחנית. תפילה יכולה להיות עבור הקבוצה, וזה כבר טוב יותר. היא יכולה להיות עבור כל הקבוצה כולל האדם, והיא יכולה להיות מתוך הקבוצה כלפי הבורא, עבור הבורא, לנסות לעשות לו נחת רוח. ישנן תפילות של הודיה. עליי בכך להעלות חיסרון שיש לי להודות. ישנן תפילות של בקשה. קיימים סוגים רבים של העלאת מ"ן. אבל תמיד זו העלאת חיסרון.

28.11.2017

להפוך את החיסרון לתפילה

להתלונן על כך שיש לך חיסרון גדול והוא לא מתמלא, זה מצוין. מה חסר? להפוך את החיסרון הזה לתפילה, זה מה שחסר. אין מה לעשות מלבד לפנות ולבקש. כאשר פניתי לרב ברוך שלום הלוי אשלג, הוא אמר "למה לא ביקשת?". לכן טוב שאתה עומד ואתה שואל אותי ואני עונה לך, אבל ממני לא תקבל כלום מלבד מעט הכוונות, כיוון לבורא. בכך מסתיים התפקיד שלי. תפקידי הוא לכוון אתכם לבורא.

25.12.2017