בענין נשמות חדשות וישנות מה עניינם. וכבר נתבאר קצת ענין זה בש"ה שער המצות במצות שלוח הקן. גם נבאר התחלת שורש הנשמות מהיכן התחילה:
דע, כי כאשר נבראו כל העולמות, ואפילו עולם האצילות, נתהוה בתחלה בסוד זווג אחור באחור. ואח"כ חזר להתהוות בבחי' פנים בפנים. והנה גם בחי' נשמות של בני אדם, היו כך, כי תחלה נתהוו בבחי' אחור באחור. ואח"כ מן העת אשר נברא אדם הראשון ואילך, עד ביאת המשיח, התקון הנעשה מאז ואילך, הוא לאותם הנשמות, שאז נתהוו בבחי' אחור באחור, שיהיו עתה חדשות יוצאות מזווג פנים בפנים. לפי שאחר שנתהוו בתחלה מאהור באחור, ירדו עם גלות השכינה למטה בתוך הקליפות, וכאשר איזה צדיק מכוין איזו כונה גמורה טובה, יכול להמשיך ע"י כונתו ההיא איזו נשמה חדשה, פירוש, שהנשמה שבתוך הקליפה, תתעלה משם ולמעלה, בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך, ושם תתחדש, ואח"כ תרד משם בעה"ז מבח" פנים בפנים, ועתה הם תחלת ברייתם, ונקראים חדשות. ואלו הנשמות מוכנות שלא לחטוא כשאר הנשמות:
אך דע, כי אין בנו כח בכל הזמן הזה רק להמשיך אלו הנשמות החדשות, אותם שהם מן הבי"ע, שהם סוד נשמה רוח נפש כנודע. אבל לעתיד לבא אחר התחיה, יבואו נשמות חדשות יותר מעולות, שהם מעולם האצילות והם מבחי' הנשמה דאצילות שהיה לאדה"ר, הנקראת בשם זיהרא עילאה, כמו שיתבאר בדרושים הבאים. וז"ס מ"ש בס"ה פרשת פקודי דף רנ"ג ע"א, שמיום שנחרב בית המקדש, לא נכנסו נשמות בהיכל האהבה. כי אלו החדשות דפנים בפנים מן עולם האצילות, לא נכנסו שם. אבל הנשמות שמן הבי"ע החדשות, אפשר שיבואו אפילו בזמן שלאחר החרבן. אבל כל שאר נשמות הבאות בעולם, הם מאותם שהיו כלולות בנשמת אדה"ר, אחר אשר נברא אחור באחור, חזר ונסרו מבחי' פנים בפנים, והחזירו פנים בפנים. ונמצא כי כל הנשמות הישנות הם באים ממנו:
ודע, כי אדה"ר מתחלק לרמ"ח איברים, על דרך גופו הנכלל מן רמ"ח איברים. גם יש בו בחי' אחרות, והם מבחי' כמה מיני שערות התלוים בו לאין קץ. והנה כל נצוצי פרטי הנשמות שבעה"ז, כולם הם מבחי' אלו שיש באדה"ר כנזכר. ואמנם אלו הפרטים והבחי' הנז', נמשכו אח"כ בגופות האנשים הנולדים מן אדה"ר. ואלו הפרטים הם הנקראים אצלינו שרשי הנשמות, להיותם כולם נמשכות משם מבחי' אלו של אדם כנזכר. והנה לדעת עתה כל איש ואיש, מה שרש של נשמתו, צריך שידע ויכיר, במי נתחלקו כל פרטי נצוצות איברים ושערות של אדה"ר, וזה יקרא שרשי הנשמות הבאות ממנו, וכן בכל אבר ואבר, ע"ד מה שדרשו חז"ל בפסוק איפה היית ביסדי ארץ:
וכבר ביארנו לך, כי רוב הנשמות הם בחי' קין והבל, בניו של אדה"ר, ומשם יפרדו אח"כ לכל הנולדים מאז ואילך. ואע"פ שלא נבאר עתה הענין הזה בדיוק גמור, כי אין פה מקום הדרוש הזה, אמנם בדרך משל נבאר ענינן. כי הגע עצמך שנאמר, שהבל הוא בחי' הראש של הנשמות כלם, נמצא כי נשמת הבל, היא השורש של כל פרטי נצוצי הנשמות שבבני אדם, שהם מבחי' הראש. וכן אם אברהם אבינו ע"ה הוא בחינת זרוע ימין של אדה"ר, נאמר כי כל פרטי נצוצי הנשמות שבבני אדם מבחי' הזרוע ימין של אדם, הם נכללים באברהם, והוא שרש שלהם. ועד"ז בכל שאר איברים ושערות של נשמת אדה"ר, ואין כאן מקום דרוש זה:
אמנם נבאר עתה ענין חלוקי פרטי התשובה הצריכה לבני אדם, ובהם יובן קצת מן הדרוש הזה, הנה חלקי התשובה הם שמונה, האחת היא, כי מי שיש בו נפש מעולם העשיה, הנה כשהוטא אדם, גורם להפריד העשיה מן היצירה, בבחי' פרטיות המקום, שהוא תלוי בו שרש נפשו, ולכן היא תשובתו שיתקן עד שיחזיר להתחבר עשיה ביצירה, בבחי' המקום ההוא של שרש נפשו. וכן מי שיש בו רוח מן היצירה, וחטא, צריך לחבר יצירה בבריאה בפרטות בחי' שרשו כנזכר. ומי שיש בו נשמ"ה מן בריאה, צריך לחבר בריאה באצילות עד הנז"ל. והרי אלו שלשה חלקי תשובה תחתונים, כי הם בעולמות בי"ע:
עוד יש חמשה חלקי תשובה יותר עליונים כי הם בעולם האצילות עצמו. הא' היא, להחזיר המלכות דאצילות למקומה, אשר הוא תחת היסוד, וזה בבחי' פרטיות שרש נשמתו כנזכר. הב', להשיבה יותר למעלה עד נה"י, כי שם מקום אצילותה כנודע. הג', להשיבה יותר למעלה, עד חג"ת. הד', להשיבה יותר למעלה, עד חב"ד, שהם שלשה מוחין דז"א. והרי ארבעה עליות אלו, וכולם בבחי' מדרגת ז"א. עוד יש תשובה חמישית עיקריית ועליונה מכלם, והיא להשיבה ולהעלותה עד מקום או"א. ואל חלק זה רמזו בס"ה, ובספר התקונין, וקראוה תשובה דרגא תמינאה, כנודע כי אימא היא תמינאה ממטה למעלה:
וצריך שתדע, כי כפי מעלת מקום נשמת האדם, כך חוזק וחומר פגימת חטאו, כי מי שיהיה לו נפש ממלכות דאצילות, יעלה פגמו עד שם, ויפגום בחלק שרשו אשר שם, ועד"ז בשאר הבחי'. גם צריך שתדע, כי אם איזה אדם מן הראשונים שקדמו אליו, שהיו מבחי' בעלי נשמתו, היו לו נפש ורוח מן העשיה ויצירה, וחטא ופגם בחי' רוחו, והוצרך להתגלגל באדם הזה הב' אשר נולד עתה, הנה עם היות שהאדם הזה לא נכנסה בו רק בחינת הנפש בלבד, הנה כאשר חוטא, הוא פוגם עד למעלה ביצירה, כאלו נכנס בו גם בחי' רוח. וכאשר ירצה לשוב בתשובה, צריך שיתקן כאילו היה בו רוח ונפש ונפגמו שניהם, ועד"ז בשאר הפרטים:
גם לענין תקון תשובתו של האדם, צריך האדם עוד אופן גלגולו, באופן אחר שנבאר עתה בקצור, עם שכבר נתבאר אצלינו במקום אחר, והוא, כי הנה אם בסדר גלגולי נשמתו קדמו אליו ע"ד משל, עשרים או שלשים מגולגלים, צריך לדעת אם הראשון שבכל אלו השלשים, היו בו ע"ד משל נר"ן מבי"ע, ופגם בהם, הנה כל השלשים הבאים אחריו, אעפ"י שלא נכנס בהם רק בחי' נפש בלבד, צריכים להתקן כאלו פגמו בכל בי"ע. לפי שבתחלה בראשון שקדם לכלם, היתה הנפש מקבלת אור מן הנשמה של הבריאה, ועתה צריך לההזיר אליה האור ההוא שהיה לה בתחלה, ואז יושלם תקון תשובתה. וז"ס פסוק כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה. כי לפעמים יחטא האדם חטא קל מאד, וידקדקו עמו, ונפרעים ממנו כאלו חטא חמור מאד, כפלים מאשר חטא. ולכן אין להרהר אחר מדותיו יתברך, אם יראה האדם כיוצא בדברים אלו, שלכאורה אין הדעת סובלתם, והכל מאתו יתברך בצדק ובמשפט. ואמנם אם מן הראשון עד הט' הראשונים שבאלו השלשים, לא זכו רק אל נפש ורוח, והעשירי זכה גם אל הנשמה, ואחר כך חטא ופגם בה, הנה החטא ראשונים פגימתם וגם תקונם ותשובתם, היא סוד רוח לבד, ומכ"ש נפש. אבל העשירי, וכן כל השאר שממנו ואילך, עד סיום השלשים, פגימתם ותקונם הוא גם בסוד נשמה. ומזה תקיש לשאר פרטי פרטים עצמו מספר. ונמצא, כי אין האדם יכול לשוב בתשובה שלימה כתקנה, עד שידע שרש מקום אחיזת נשמתו, ובחי' המגולגלים מבחי' נשמתו שקדמו אליו אשר על כן החמירו בזוהר שיר השירים, בפסוק הגידה לי שאהבה נפשי וכו', שצריך האדם לידע מי נשמתו, ועל מה בא לעה"ז, ומה צריכה לתקן, כנזכר שם בארך: