אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / הגר"א / קול התור / הקדמות / הקדמת הרב הגאון חיים שרגא פייביל פראנק

הקדמת הרב הגאון חיים שרגא פייביל פראנק

לכו חזו מפעלות הספר הקדוש "קול התור" מאדוני אבי זקן זקני הגאון המקובל מוהר"ר הלל בהגאון הצדיק רבי בנימין ריבלעס משקלוב זצ"ל, המאיר באספקלריא המאירה דרכי הגאולה ומעייני הישועה שנתגלו בעולם ע"י רבו הרב הדומה למלאך ה' צבאות, רבינו הגר"א זצ"ל.

רבינו הגר"א זכה לפרוש כנפיו על כל מכמני וסתרי התורה ברוחב ובעומק, לרבות גימטריאות ורמזים וסודות נסתרים ונעלמים אשר לא שזפתם עין ולא שערום דורות רבים לפניו ולאחריו.

ובפרט בענין החשה לארץ חמדתנו, והישיבה בארץ תפארתנו, והבנין בארץ קדשנו הופיע במיוחד רוח הקדש בבית מדרשו של רבינו הגר"א.

ולנו צאצאי וניני המשפחה נמסר לנו איש מפי איש כי זקנינו הגאון המקובל רבי הלל זי"ע זכה לעמוד ימים רבים לפני רבו הגר"א זצוק"ל וקיבל ממנו סודות נעלמים בדבר ישובה של ארץ ישראל, וציוה עליו לעורר האהבה הישנה אל "מעונה אל-הי קדם" - היא ציון וירושלים, להחזירה לקדמותה ולכוננה כימי קדם, ולהגדיל תפארתה לשכון כבוד בתוכה, דכיון שנבנית ירושלים בא דוד (מגילה יז ע"ב). ועקרי הדברים ששמע מפי הגר"א זצ"ל העלה רבי הלל על ספר "קול התור".

וחלל על הספר הקדוש הזה שלא נשלם, והרבה מהכתבים נעלמו בעוה"ר. אולם עלינו לשבח לאדון הכל שזיכה את צאצאי ונכדי הגאון בעל "קול התור", הלא הם: זקני האלוף הרב המאור הגדול מוהר"ר זלמן חיים ריבלין זצ"ל מקים עולה של תורה בירושלים ת"ת עץ חיים בשנת תקצ"ד, ודודי האלוף הרב המאור הגדול מוהר"ר יוסף (יושע) ריגלין זצ"ל מקים השכונות החדשות בירושלים החדשה שמחוץ לחומת עיר העתיקה, ובן דודם הגאון המובהק רבי יצחק צבי ריבלין זצ"ל, רבה הראשון של שכונת זכרון משה בירושלים. ששמרו על שארית הכתב יד שלא תלך לאיבוד. והגאון רבי יצחק צבי הנ"ל ערך וליקט וסידר פרקים אחדים ומסרם לבן דודו רבי שלמה זלמן בהרב יוסף (יושע) ריבלין הנ"ל, והלה הדפיס אקסמפלרים מועטים, בערך מאה, וחילקם בין קרובי המשפחה וידידים (מטעם כמוס) ועתה אף אלו אינם בנמצא.

לכן אפריון נמטי להו למיסדי ה"וועד להפצת קול התור" אשר שמו על לבם ערכו הרב של ספר זה ונתעוררו להפיץ אורו בכל בית ישראל למען ידעו הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון בעקבות משיחא.

ובפרט לעת כזאת אשר הנחילנו הית"ש ברוב רחמיו וחסדיו בחודש זיו שנת חמשת אלפים תשכ"ז את כל ארץ ישראל הקדושה ואת ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו כנאמר (זכריה ב טז). "ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלים".

ומי יתן ש"קול התור" יכנס באזני כל ישראל לדעת כי בקץ ד"בעתה" החובה מוטלת עלינו להתחיל באתערותא דלתתא שיביא לאתערותא דלעילא להביא עלינו נוה השלום העליון בבנין בית הבחירה, והיה ה' לנו לאור עולם אכי"ר.

חזרה לראש הדף