תוכן הפרק:
עקרי עבודת האתחלתא תנאיה ואופניה הכל כמו בימי בית שני ביעודו דמב"י. עת קץ המגולה וחצבה עמודיה שבעה אלה: א) קבוץ גליות. ב) בנין ירושלם. ג) ביעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י נטיעת אדמת הקדש וקיום מצוותיה.
ד) הקמת אנשי אמנה לשם גאולת האמת וקידוש השם. ה) תורה מציון. ו) מלחמה בעמלק. ז) רפואת ציון. עלינו, שליחי עליון, לעשותם בכל כח ידינו בסוד "מעשה וחשבון"1.
ובהצנע לכת ולפי הכלל הגדול של רבנו שכל הדברים העתידים להיות בשלמות הגאולה מתחילים באתחלתא קמעא קמעא, בזעיר אנפין, וללמוד תורת העקבות דמשיחא שהם קנ"ו התכונות והבחינות של מב"י , בכדי לדעת אופני העבודה הק' ובכדי לא לסגת ח"ו מפני מכשולים וסנבלטים2 והכל ביעודו של רבנו הגר"א כמצוותו, וזכותו וברכתו יעמדו לנו בכל דרכינו וה' יגמור בעדנו3.
כלל גדול היה אומר תמיד רבנו שכל עבודת האתחלתא באתערותא דלתתא "הכל כמו בימי בית שני", כמו בימי "עזרא ונחמיה" ברשיון כרש4. כל שבעת עקרי העבודה בעקבות משיחא וגם פרטי העבודה כלולים באתחלתא של קץ המגולה, עפ"י חז"ל בגמרא (מגילה י"ז) אשר נמנו בברכת השנים5. קבוץ גליות ובנין ירושלים ביעור רוח הטומאה מקרב הארץ, על סמך הפסוק ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. אשר על פסוק זה אומרת הגמרא (סנהדרין צ"ח) שהוא קץ המגולה. וענין קץ המגולה היה עיקר שאיפתו הנמרצה והחזקה של רבנו הגר"א ותלמידיו6. וכל ענין קץ המגולה הוא תפקידו הגדול של מב"י. ומן השמים נמסר יעוד זה בהתעוררות מטה ע"י רבנו הגר"א ז"ל. ואנו, הרי יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמב"י לדור אחרון. וגם בפסוק זה: "הרי ישראל ענפיכם תתנו" וכו', ראה הגר"א רמז לשמו בסוד מעשה וחשבון7. מתוך כל הפסוקים שבהם מרומז יעודו של רבנו הגר"א וגם מתוך הפסוקים הקשורים להם, ועפ"י קנ"ו הכינויים והבחינות כמבואר לעיל פרק ב, יש לנו ללמוד הרבה בדרך עבודתנו ולהסתמך עליהם כעל אורים ותומים, בשטת רבנו להלכה ולמעשה בסעד"ש. ואלה הם דרכי האתחלתא דגאולה המעשית באתערותא דלתתא, תנאיה ואופניה:
א) קבוץ גליות כיצד. עבודת קבוץ גליות. עד היכן חובתנו אנו, שליחי עליון באתחלתא דגאולה. שעור קבוץ גליות שבכוחו החזרת השכינה הוא לפחות בשעור "אוכלוסא ישראל", היינו ששים רבוא. שבכח מספר זה יש להכריע את הס"מ בשערי ירושלם. "כי לא אכנס לירושלם של מעלה עד שלא יכנסו אוכלוסא ישראל בירושלם של מטה"8.
א"א שליט"א (ר' בנימין) שאל פעם אחת את רבנו אם יהי' אפשרות במציאות הטבעית להעביר את כל ישראל לארה"ק בפעם אחת, כיצד לעשות, הרי עפ"י חז"ל בדלא זבו, תהיה הגאולה קמעא קמעא כאילת השחרו והשאלה היא כיצד לעשות. ע"ז ענה לו: אם יהיה אפשר צריכים להעביר ששים רבוא תחלה, כי מספר זה בכחו להכריע את הס"מ השולט בשערי ירושלם וממילא תושלם כל הגאולה9. ורמז נפלא אמר לו רבנו ע"ז בפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'", ראשי התיבות של פסוק זה בגימ' "ששים". "באור" ה' "רבוא" בחושבנא. האותיות השניות של פסוק זה הם בגימ' "ציון". האותיות האחרונות של פסוק זה בגימ' "לב ירושלם", נמצא שפסוק זה מרמז כי לכו ונלכה הוא לציון במספר ששים רבוא, וקשורים כלם אל "לב ירושלם". ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהכל צריך להיות באור ה' היינו פנימיות נשמת תוה"ק10
כמה הוא השעור של התחלת קבוץ גליות, אפילו אחד מעיר ושנים ממשפחה.11 מאיזה מקום מתחילה קבוץ גליות - מארץ הצפון, כמו שכתוב: הנני מביא אותם מארץ צפון וכו' (ירמי' ל"א), בשביל שכח השליטה העקרי של הס"מ הוא בצד צפון והוא נקרא "הצפוני" אשר עליו נאמר ואת הצפוני ארחיק מכם. והוא הוא שמשך את עיקר גלות ישראל לארץ הצפון. אשר על זאת כתוב: מצפון תפתח הרעה. לכן גם האתחלתא של קבוץ גליות צריכה להיות מאותו מקום של שליטת הס"מ, היינו מארץ הצפון. וכן כתוב "עורי צפון" ואח"כ "ובואי תימן"12.
ב) בנין ירושלים. בנין ירושלם כיצד. כמה שעורה בחובת אתערותא דלתתא, אמרו רבותינו עתידה ירושלם להתפשט עד דמשק. עתידה ירושלם להתפשט עד הים הגדול. דרך העבודה קמעא קמעא. עפ"י חז"ל כך היא גאולתם של ישראל כאילת השחר, כשיבתה כך ישיבתה ובנינה וכו'3.! אופני הבנין אפילו מתוך עוני ככתוב "כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו"14. והתחלת בנינה אפילו מאבן אחת ככתוב "הנני יסד בציון אבן, אבן בוחן" כי רוצה ה' להעמידנו בכור המבחן, בבנין ציון אפילו מאבן אחת וזו תהא פנת יקרת מוסד מוסד וכו'15. עבודתנו מצות הרחבה: "הרחיבי מקום אהלך" "מצוות מרחביה" הרחיבי אל תחשוכי.. מכאן שאין לעמוד ולא לסגת ח"ו מפני כל מכשול. גם בפסוק זה מרומז שמו של רבנו כנודע "הרחיבי האריכי חזקי" (אליהו בן שלמה זלמן בחושבנא) ובאותו פרק כתוב: ברחמים גדולים אקבצך. אקבצך, שבו יעודו הגדול של רבנו כמבואר לעיל פרק א' וג'16. שיטת העבודה היא עפ"י חז"ל (בבא בחרא ע"ה) טפ"ף גינאות שבחז"ל בבנין וישוב ירושלם, היינו שוויון גמור בקו משווה לכל, כמבואר שם בתוס' על בנין ירושלם. גם שיטה זו נכללת ביסודו של רבנו בקשר לפסוק אבן שלמה אשר בו ראה הגר"א רמז לשמו, אשר שם כתוב לא יהי' בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה. בביתך היינו אר"י כי מיד אחרי פסוק זה כתוב והיה בהניח ה' אלקיך לך בארץ וכו',17 כי לא נתחלקה ירושלם לשבטים,18 ואין משכירים בתים בירושלם, ואין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות ועד שיהיו כל השערים שקולים. חובתנו בעבודת בנין ירושלם היא בכל האמצעים של ירושה בחזקה, חזקה תרתי משמע, עד בנין בית המקדש. כי אין להשתמש בכח זה לבנין בית המקדש, עפ"י רבנו הגר"א בביאורו לשיר השירים19. התחלת בנינה של ירושלם צפונית מערבית, מראש אמנה, כי משיח בן יוסף בצפון והשכינה במערב20.
ג) ביעור רוס הטומאה מן הארץ ע"י נטיעת אדמת הקדש. אשר בזה תלויים כל שלשת קבוצי גליות לדברי רבנו וביחוד לקט שכחה ופאה.21
נטיעת הארץ עד כמה ועד היכוי עד שאדמת הקדש לא תשם. עד שאדמת הקדש תשא פריה. והתכלית לזאת, כדי להעביר רוח הטומאה מן הארץ, לטהר קדושת א-דני דגליא מקליפתה וכו'. קדושת א-דני דגליא שרויה על פירות ארה"ק22. וזהו סוד הטעם של מצות כי תבואו אל הארץ ונטעתם. ומדרשו אינכם עוסקים אלא במטע - ובזה עיקר יעודו של רבנו הגר"א בקשר לפסוק אבן שלמה וצדק שבו מרומז שמו בתורה. כי אחרי זה מחית עמלק ואח"כ כי תבואו אל הארץ. ובא בהשואה לפסוק כי תבואו אל הארץ ונטעתם. ואת הדבר הנפלא שאמר לנו רבנו ע"ז והוא עיקר סוד קץ המגולה שבחז"ל, אשר זה היה שאיפתו הנמרצה של רבנו הגר"א. חז"ל דורשים את ענין קץ המגולה על הפסוק ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי וכו', אשר בזה ראה רבנו רמז ליעודו הקדוש23.
ונטיעת הארץ היא אחד מתפקידי מב"י בפסוקים מי יעלה בהר ה' וכו', ובפסוקים תרחם ציון וכו', ואת עפרה יחננו, כמבואר לעיל פרק א' ו-ג'. כבר מובא לעיל על יעודו של רבנו בטוריא דמב"י24 וכל יעודיו אלה האציל על תלמידיו, להוציא מן הכח אל הפועל בסע"ד.
ד) הקמת אנשי אמנה לשם גאולת האמת וקדוש השם. בעמדנו על סף הגאולה עלינו להקים כח אדיר וחזק של אנשי אמנה, כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה25. לפי זה אין ח"ו תקומה לכל מעשי עבודתנו בקבוץ גליות ובבנין ירושלם. הדא דכתיב: אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, היינו אם הבנין הוא לא ברוח ה', שוא עמלו בוניו בו26.
אנשי אמנה יהיו בחירי ה' אנשי אמת. כי תכלית הגאולה היא גאולת האמת,27 כפי שבארנו לעיל עפ"י הכתוב גאל ירושלם,28 היינו ע"י אנשי אמנה תהיה קריה נאמנה. יסוד היסודות של אנשי אמנה הוא קיום כל העקרים של "שבעת תקוני צפנת פענח"י כמבואר לעיל פרק ה'. ולפי התקנות של "ברית אמנה" שסדרנו בעזרת ה'.
ענין אנשי אמנה כלול בעקרי קץ המגולה שבגמרא (מגילה י"ז, סנהדרין צ"ח)29. ירושלם היא המקום המקורי של סגולת אנשי אמנה מכל הבחינות ולשם זה נקראת קריה נאמנה.
תכלית גאולת האמת היא קדוש השם. תכלית קדוש השם - תקון עולם במלכות ש-די, ולהיות כל אחד ראוי להשיג רוח הקדש אשר כל איש ישראל מחוייב לשאוב ולהשיג בגוונין נהירין. זהו עקר תכלית כל הפעולות של אתחלתא דגאולה בעקבות משיחא. כל הפעולות הנמנות כאן עקריהן ופרטיהן ופרטי פרטיהן הן רק הכשרה בהכנות לעקר העקרים של קץ המגולה, שיקרב קץ הגאולה שהוא תקון עולם במלכות ש-די. היינו התקון הגמור והשלם ע"י ז' תקוני צפנת פענח, כמבואר לעיל פרק ה', וכמבואר ע"י רבנו בחבורו ברק-השחר.
ה) תורה מצחן. למוד תורת הקבלה וגלוי רזי התורה בעקבתא דמשיחא י . שזה הוא אחד הדברים העקריים לקרוב הגאולה, כבאור רבנו בכמה מקומות באריכות30. והוא מתפקידיו העקריים של מב"י שעל ידו קבוץ גליות ביעודו דרבנו. ועקר למוד זה הוא בארץ ישראל בכלל ובירושלם בפרט, וזאת כוונת מציון תצא תורה, מלשון גלוי, היינו גלוי נשמת התורה.
וכן עלינו החובה להתחיל ביסוד מכון התורה הכללי בעיה"ק תו"ב כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו בפסוק כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. וכן אמרו רז"ל: עתידין כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל לקבוע בארץ ישראל. ולפי הכלל הגדול עפ"י רבנו, כמבואר לעיל, שכל הדברים העתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קמעא קמעא באתחלתא דגאולה, וכן אמר לנו רבנו על הפסוק: "בציון ובירושלם תהיה פליטה", הפליטה תהיה הן לקבוץ גליות והן לתורתנו הקדושה, וכמו שאנו אומרים בתפלה: "על פליטת תופריהם", לפי זה הכוונה של פליטה בציון ובירושלם היא גם על פליטת סופריהם, ועפימ"ש: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". שנאמר על ירושלם, כמו שגומר שם, אחרי כן יקרא לך עיד הצדק קריה נאמנה.31 וגם זה נכלל העקרי קץ המגולה שבגמרא (מגילה י"ז). ובדרך נסיעתו של רבנו לאר"י, אשר מטרתו היתה לשכון כבוד בירושלם אמר לנו הרבה פעמים: כי זהו אחד מעקרי המטרות הקדושות, גם אמר לי ע"ז סוד כמוס על הפסוק "ירושלם תבנה והיכל תוסד", ועל הפסוק "יש תקוה לאחריתך" "תקוה" במלוי "תורה", היינו שאחרית קיום התורה תהיה כשישובו בנים לגבולם32.
ו) מלחמה בעמלק. מלחמה לה' בעמלק מדור דור. המלחמה בעמלק היא בשלשה סוגים, א) עמלק שבלב, הוא יצר הרע והמדות הרעות. ב) עמלק הרוחאי, הכללי, הוא השטן המשחית צורר ישראל, והוא הס"מ וצבאו אשר עקר כוחו הוא בשערי ירושלם, בימי שוממות אדמתה. ג) עמלק הגשמי, שבו כלולים עשו וישמעאל וערב רב, וכביאור רבנו תירשוה בחזקה33. כחו ושליטתו של עמלק הרוחאי בשערי ירושלם כאמור, הוא רק בחורבנה ושוממותה של אדמת השטחים של שערי ופרזות ירושלם. וכל זמן שרוח הטומאה שולטת בהם אין רגלי קומת ברוש יכולות לעמוד בהם.
מעכבת החבור שבין ירושלם של מטה לבין ירושלם של מעלה, היינו חבור השכינה עם כנסת ישראל שבו תלויה כל הגאולה. המלחמה בשממה זו היא רק ע"י בנין אהלי יעקב ומשכנות ישראל במקומם, להנטיע אדמתה וקיום מצוותיה התלויות בה. המלחמה בעמלק הגשמי היא תמיד לפי צורך השעה והמקום ורק בדרך של להשיב מלחמה שערה. הן בחזקה, כמו בימי עזרא ונחמיה, והן בכבוש כמו בימי יהושע, וסימן לדבר "עזרא ונחמיה" "יהושע" בחושבנא. ומלחמה בסנבלטים מפריעי בנין ירושלם אשר כחם כח הערב רב ר"ל. השוכן בציון יהי' בעזרנו ויקויים: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי. וכל כלי יוצר עליך לא יצלח, ושם כתוב "ברחמים גדולים אקבצך" שבו שמו ויעודו של רבנו, וזכותו תעמוד לכל העוסקים באמונה בעבודת הקדש הזאת34.
ז) רפואת ציון. והוא בתרין ענפין. מציון מקור הרפואה כמו שנאמר ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך. כל לשון סעד היא רפואה ובריאות כמו שכתוב ה' יסעדנו על ערש דווי. ולכן ציון זקוקה תמיד לשפע הרפואה העליון. ועליה כתוב ממכותיך ארפאך, וזהו אחד הדברים בדרשת חז"ל על הפסוק ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה. ממכותיך ארפאך, מכל הבחינות הרוחניות והגשמיות, ירפאנה ממכותיה, לרפא את שברה רפואת הנפש ורפואת הגוף כי לא רק על עם ה' היושב בציון אלא גם ציון עצמה, היינו אדמת ארץ ישראל עצמה,35 זקוקה לרפואת הנפש ולרפואת הגוף בזמן שוממותה וחורבנה. רפואת הנפש היינו בעור רות הטומאה מן הארץ ע"י ישוב ישראל על אדמתו וקיום מצוות התלויות בה. רפואת הגוף היינו ביעור מקורות המחלות השרויות בה ר"ל בכל ימי חורבנה בשוממותה36.
1 עפ"י ביאור הגר"א לתקוני זוהר חדרו דף ה, צריך כל איש ישראל לדעת את חשבונות שמו באותות לבית אבותיו שבהם נרמזת שליחותו בעולם, ואם לא, עתיד ח"ו לנחתא לשאול: "דמאן דלא ידע בגמטריאות וחשבונות דיליה עתיד לנחתא לשאול", תיקונים מזוהר חדש, דף ה, ע"ב, ובביאור הגר"א, שם: "כי כל חשבונות הן תלויין בהאי כח וכל א' מישראל יש לו שרש למעלה באותן החשבונות בשמו". ראה בהרחבה לעיל פרק ג, וראה בספר מדרש שלמה, עמ' 38, הע' 9.
2 ראה בספר נחמי פרק ב, פסוק יט; פרק ג, פסוקים לג-לד.
3 השווה לנאמר לעיל פרק ד, סוף אות א: "ואלה הם עיקרי האתחלתא דגאולה המעשית באיתערותא דלתתא".
4 ראה בספר מגיד דורש ציון, עמ' 58 הע' 2: "איתערותא דלתתא כל מצוה שהתחלתה בידי אדם היא במדת הדין", וראה באור הגר"א לתקוני זהר חדש, דף כז ע"א, שם מדבר הגר"א על הפסוק "ברחמים גדולים אקבצך": "והוא יהל פקידה נמו שהי' בבית שני בימי כורש". וראה בספר מגיד דורש ציון, שם, הע' 3. השווה מדרש שלמה, עמ' 27; חזון ציון, עמ' 34, הע' 40. העניין בכללותו נזכר לעיל פרק א, אות ו, הערה מ, ובפרק ג.
5 ראה לעיל פרק ג, אות ז. בגמרא (שם, יז ע"ב) נאמר; "ומה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת השנים, דכתיב: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' ןיחזק' לו, ח] וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים... וכיון שנבנית ירושלים בן דוד בא". ועל הפסוק; "ובא לציון גואל", ישעי נט, כ. אומר רש"י: 'כל זמן שציון אינה בנויה הגואל עדיין לא בא",
6 "תלמידי הגר"א בנסיעתם לא"י לקחו עמם כל אחד מעדר חפירה לקיים דברי המדרש (מדרש רבה פרשת קדושים) על הפסוק 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם' אף אתם כשתננסו לארץ לא תעמקו אלא במטע... אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין...", מגיד דורש ציון, עמ' 64. המדרש נמצא בויקרא רבה פרשה כה, פסקה ה.
7 ואף נתן רמז לר' ה~: "קץ המגולה" הוא "הלל בן בנימין" בחושבנא, ( = 279) ראה חזון ציון, עמ' 66.
8 , בהערות להביא כאן הכתוב בהקדמה לזהר בראשית וביאור ר"מ מגיד 4 . "בזוהר בהקדמה לספר בראשית בקשר לפסוק 'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יהדיו'
נאמר בלשון זו: 'הכי אמינא לך לא איעול אנא לעילא עד דעילון בך אוכלוסא לתתא'... ועפ"י חז"ל (מסכת ברכות נ"ח) אין אוכלוסא פחות מששים רבוא. ומקור גדול אנו רואים בדברי הגר"א בספר 'לקוטי הגר"א' (דף מ' ו'באר יצחק' שם) שקבוץ גלויות יהיה ע"י הגואל הראשון משיח בן יוסף, עפ"י הפסוק 'ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה' וכו', ועפ"י המובא בגמרא (שבת פ"ח) נאמר פסוק זה על מספר של ששים רבוא", המגיד דורש ציון, עמ' 64, והע' 16. עניין ששים רבוא, נזכר לעיל פרק א, אות טו.
9 ראה לעיל פרק א, אות ט; פרק ב, אות קיח; מגיד דורש ציון, עמ' 64; מדרש שלמה, עמ' 36, והע' 67.
10 בית יעקב לכו ונלכה באור ה', ושעי' ב, ה. ( להביא בהערות קטע מפזמוני הרי"ר מלחמתי(?) בארמילוס הנוגע לענין זה 4 . "יחד אתנו בני קריה נאמנה, במצות הרחבה כלנו נקומה. ולעזרת משיחא - קמא נצאה, העומד אחר כתלנו מבר לחומה... פה מקום מלחמתו הקשה, נגד הצר ארמילוס שה הסט"א", פזמון הרב יוסף ריבלין, בעל "קול ישועתך, ראה מגיד דורש ציון, עמ' 101, ושם, עמ' 63. לעניין גירוש הס"מ, ראה לעיל פרק א, אות מב, אותיות סה-סו; פרק ב, אות קכ.
( בגליון: וכן נראה ברור מדברי הגר"א על הפסוק ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה אמר רבנו הגר"א שזה נאמר על משיח בן יוסף שעל ידו קבוץ גליות (ראה בספר לקוטי הגר"א סוד האותיות דף מ' ובאר יצחק שם) ועפ"י דברי חז"ל בגמרא (מסכת דף) מוכח שפדויי ה' ישובון נאמר על מספר של ששים רבוא וכבר נתבאר לעיל שרבנו הגר"א בעצמו היה בטוריה דמב"י , . צ"ל: מסכת שבת פח ע"א; בטוריא. ראה לעיל פרק ב.
( בגליון: גזירה וחנינה היא שהאתחלתא תהיה תחלה כמו בימי כרש בזמן בית שני עפ"י רבנו הגר"א. ולכן עבודתה לפרטיה צריכים להיות הכל כבימי כרש שע"י עזרא ונחמיה. וכן עלינו לעקוב אחרי נטית (?) כרש בין האומות. ולפי זה היה אומר רבנו הגר"א כי כאשר מלכות (?) משתלטמ על ישמעאל אלבש בגדי יו"ט. כי אז תפתה עת הזמיר בבל תקפה. וכמה הוא השעור של ההתחלה של קבוץ גליות אפילו אחד מעיר ושנים ממשפחה 4 . על גזירה וחנינה ראה מדרש שלמה, עמ' 96, וראה לעיל פרק א, אות יט; להלן פרק ז.
11 אחד מעיר ושנים ממשפחה, ירמי' ג, יד. דרוש זה הוא על דרך הפשט, אבל הגר"א פירש זאת גם על דרך הסוד, שנים ממשפחה, היינו שני המשיחים; משיח בן יוסף ומרויח בן דוד, ראה ביאור הגר"א לתיקוני זוהר חדש, דף לו, הדברים הובאו בספר חזון ציון, עמ' 134, הע' 156.
12 הנני מביא אותם מארץ צפון, ירמי' לא, ז. ואת הצפוני ארחיק מעליכם, יואל ב, כ. מצפון תפתח הרעה, ירמי' א, יד. עורי צפון ובואי תימן, שיר השירים, ד, טז. ראה דרשת ר' בנימין בעניין זה המובאת בחזון ציון, עמ' 21 ואילך: "והעיר הזאת, שקלוב, אם בישראל ומרכז התורה, היא בקצה הצד הצפוני של גלותנו בארץ הצפון... הקריאה "עורי צפון" - אלינו היא מכוונת", שם, עמ' 25-24. (בגליון: שאלנו את פי רבנו האם מותר להכנס בכל הפעולה הזאת אשר יש בה סכנת נפשות על כל צעד ושעל, ויען לנו רבנו: יעקב אבינו שהיה הראשון ל"קבוץ גליות" כשנסע לארץ ישראל עם כל בני ביתו, סכן את עצמו ואת כל ב"ב הן ביציאתו, בברחו מלבן והן בכניסתו לארץ ישראל, בפגישה עם עשו. וסוף סוף בא יעקב שלם סכתה. ועל זאת נאמר בשלם סכו ומעונתו בציון. ועוד הוסיף רבנו בקשר לשאלה זו הרי כתוב בציון ובירושלם תהיה פליטה ובשרידים אשר ה' קורא ) . למאבקו של יעקב ראה מדרש שלמה, עמ' 182-181.
13 ראה מגיד דורש ציון, עמ' 63, אות ח, עמ' 70, אות יט. ראה מדרש שלמה, עמ' 183.
14 כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו, ישעי' יד, לב. ראה לעיל פרק א, אות טז.
15 הנני יסד בציון אבן אבן בחן, ישעי' כח, טז. ראה מדרש שלמה, עמ' 33, והע' 50 בעמ' 43.
16 הרחיבי מקום אהלך... יטו אל תחשכי, ישעי' נד, ב. וברחמים גדולים אקבצך, ישעי' נד, ז. וראה מגיד דורש ציון, עמ' 62, 70; מדרש שלמה, עמ' 44, הע' 57.
17 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, דברים כה, יד. והיה בהניח ה: אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ וכו', דברים כה, יט. אבן שלמה וצדק, שם, טו. בפסוק "אבן שלמה וצדק" המופיע בעניין ראה הגר"א רמז לשמו: "א'ליהו בן שלמה", ראה מדרש שלמה, עמ' 43, הע' 51. וראה מגיד דורש ציון, עמ' 59, והע 8; עמ' 113-112. חזון ציון, עמ' 174-173, הע' לעמוד 33. וראה לעיל פרק א, הערה 6.
18 "כל זמן שאין שוויון מספיק בכל אלה, אין שום תקוה ח"ו לביאת המשיח, עפ"י חז"ל 'אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים', 'אין בן דוד בא עד שיהיו כל המידות שוות'". על פי גירסת הערוך, ערך 'מד', מהגמרא בסנהדרין צח. ראה מגיד דורש ציון, עמ' 84, והע' 1 . וראה לעיל פרק א, אות יח.
19 ראה לעיל פרק א, אות ט. וראה מדרש שלמה, עמ' 32, והע' 35 בעמ' 42; וראה לעיל פרק א, אות ט, הע' 53. על דברי הגר"א לשיר השירים, ראה לעיל, פרק א, אות ו, הערה 31.
20 וראשיתה "מפתחא דקרתא" שעל קו הביניים מערבה
21 ראה לעיל פרק ב, אות לא. וראה על עניין זה בהרחבה בדרשת ר' משה מגיד בספר מגיד דורש ציון, עמ' 95-94. ובמדרש שלמה כתב: "שאיפתו של כח הטומאה להתאחז במרכז הקדושה, 'פתחא דקרתא'... הוא על קו הבינים שבין שטח החומות ובין שטח השערים של ירושלים... (מקומו המדוייק של 'פתחא דקרתא' נקבע ע"י תלמידי הגר"א והמקובלים בירושלים על הגבעה שע"י המגדל הערבי איל-עקשא, אצל הצד המזרחי של שכונת זכרון משה", מדרש שלמה, עמ' 107, הע' 2. וראה שם, עמ' 166, הע' 24.
22 כל פעולה ופעולה גדולה וקטנה בעבודת ישוב אר"י וקבוץ גלויות, בנין ירושלים ובעור רוה הטומאה מן הארץ על ידי נטיעת אדמתה וקיום מצוותיה, וכל פעולה לחיזוק ישוב ישראל באר"י, - כלולות כולן ב"מצות הרחבה". מדרש שלמה, עמ' 117.
23 אבן שלמה וצדק, דברים כה, טו. וכי תבאו אל הארץ ונטעתם, ויקרא יט, בג. ( בהערות להביא כאן את רעיון הגר"א על הפסוק "כי לך יקרא חפצי בה" " . "יש שני סוגי דרישה לציון, האחת דרישה עילאית מן השמים... תמיד גם בזמן הגלות. והשניה דרישה תתאית של ישראל באיתערותא דלתתא. קינת הנביא שאין דורש לציון מכוונת לדרישה של הסוג השני הצריכה לבוא מצו ישראל מלמטה, ובה תלויה גם הדרישה של מעלה. כפי הכלל הידוע בתורת הקבלה שכל שפע עליון יורד רק ע"י המשכה מצד ישראל מלמטה", וכך מסביר הגאון את הפסוק: "לשכנו תדרשו ובאת שמה", דברים יב, כי רק לאחר הדרישה שתבוא מהעם, יבוא: "אשר יבחר ה'", "ובאמת דרישה היא בתחלה אלא אשר יבחר קודם במעלה לכך קאמר אשר יבחר תחילה", אדרת אליהו, ירושלים תשטה, דף צט ע"א. וראה מגיד דורש ציון, עמ' 106-105.
24 מי יעלה בהר ה', תהלים כד, ג. תרחם ציון, תהלים קב, יד. ואת עפרה יחננו, שם, טו. "ישרון" בגימטריה "משיח בן יוסף", ו"אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב", עולה ל"וישרון בחרתי בו", וכן: "בשלם סוכו ומעונתו בציון", (ישרון = משיח בן יוסף = 566, ראה לעיל פרק ב, אות סד, בהערה. אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב = בשלם סוכו ומעונתו בציון = וישרון בחרתי בו = 1200, ראה לעיל פרק ב, אות מב). ראה מדרש שלמה, עמ' 40, בתוך הע' 21.
25 ראה לעיל פרק א, אות יז; ריש פרק ה. קיום אנשי אמנה, עפ"י הנאמר בגמרא סוטה מח, שבת קיט. ראה חזון ציון, עמ' 39; 135. רמז נקוט אצל תלמידי הגר"א: "קיום אנשי אמנה" בגימטריה: "תרי"ג", ראה מדרש שלמה, עמ' 44, הע' 59; וראה בדרשה המובאת, שם, עמ' 73-70.
26 אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, תהלים קכז, א.
27 השווה מדרש שלמה, עמ' 46, הע' 73; ובדרשה המובאת שם, עמ' 111-105. וראה בהרחבה, בדרשתו של ר' משה מגיי, מגיד דורש ציון, עמ' 74-72, אות כב. וראה לעיל, פרק ד, סע' א.
28 ישעי' נב, ט.
29 , בהערות: כמבואר בדרשת ר"מ מגיד אנשי אמנה וקץ המגולה ז . ראה תזזן ציון, עמ' 139-133.
30 ראה לעיל פרק א, אות -א. וראה. מגיד דורש ציון, עמ"66-65, אות יב: "בין המטרות של .הגר"א ותלמידיו בעבודת קבוץ גלויות היתה להקים בירושלים בית מדרש ללימוד הקבלה". על לימוד התורה, ראה בהרחבה במדרש שלמה, עמ' 111- 117
31 כי מציק תצא תורה ודבר ה' מירושלם, ישעי' ב, ג. בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה, יואל ג, ה. אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה, ישעי', שם. עתידיי בתי כנסיות וכו', מגילה כט, א. ראה לעיל פרק א, אות י. וראה בהרחבה מגיד דורש ציון, עמ' 71-70, אות כ.
32 ירושלם תבנה והיכל תוסד, ישעי' מד, כח. ויש תקוה לאחריתך, ירמי' לא, טז. תו, קוף, ואו, הא = תורה = 611.
33 ראה לעיל פרק ה, תקון ששי "התגברות".
34 לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, ישעי' יא, ט. כל כלי יוצר עליך לא יצלח, ישעי' נד, יז. וברחמים גלולים אקבצך, ישעי' נד, ז. על עניין זה ראה בהרחבה בדרשת ר' משה מגיד, מגיד דורש ציון, עמ' 100-97; ובמדרש שלמה, עמ' 88-86. על עזרא ונחמיה, ראה לעיל, פרק א, אות ט. ברחמים גדולים, ראה שם, אות ב, הערה 13.
35 , זקוקה לרפואה וכן נאמר וארפא את ארצם (דבה"י ב' ז') אדמת ארץ ישראל גופה ) .
36 ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך, תהלים כ, ג. ה' יסעדנו על ערש דוי, תהלים מא, ד. וממכותיך ארפאך... ציון היא דרש אין לה, ירמי' ל, יז. מכלל דבעיא דרישה, מסכת ראש השנה דף ל ע"א.