אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / לט. ויתפרו עלה תאנה

לט. ויתפרו עלה תאנה

שמעתי כ"ו שבט תש"ז

ענין עלה הוא סוד צל שעושה על האור, היינו על השמש. ויש ב' צללים, א' צל הבא מצד הקדושה, והב' שבא מחמת חטא. זאת אומרת, שיש ב' מיני העלמת האור, כמו בגשמיות, הצל עושה העלמה על השמש, כן יש העלמה על אור עליון, הנקרא שמש, שהוא באה מצד הקדושה, שהוא מחמת בחירה, על דרך שכתוב אצל משה רבינו עליו השלום, "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט". שהצל בא מחמת יראה, שענין יראה פירושה, הוא מפחד לקבל את השפע אולי לא יהיה לו היכולת, לכוון בעמ"נ להשפיע. נמצא הצל באה מחמת קדושה, שפירושו שהוא רוצה להיות דבוק בה', היינו שדביקות נקרא השפעה, והוא מפחד, אולי לא יהיה לו היכולת, להשפיע. נמצא שהוא דבוק בקדושה, וזה נקרא צל הבאה מצד הקדושה.

ויש צל הבאה מחמת חטא, היינו שהעלמה באה לו, לא מטעם שלא רוצה לקבל, אלא להיפוך, מצד שהוא רוצה לקבל בעמ"נ לקבל, לכן נסתלק האור. היות שכל ההבדל בין קדושה להקליפה הוא, שקדושה רוצה להשפיע, וקליפה רוצה רק לקבל, ולא להשפיע כלל. לכן נקרא הצל הזה שבאה מצד הקליפה.

ואין עצה אחרת לצאת מהמצב הזה, אלא כמו שכתוב, "ויתפרו עלה תאנה, ויעשו להם חגרת". חגורות, פירושו הם כוחות הגוף, והתחברו בבחינת הצל דקדושה. זאת אומרת, הגם שאין להם עכשיו אור, כי השפע נסתלק ע"י החטא, מכל מקום הם התגברו לעבוד את ה' בכח לבד, למעלה מהדעת, שזה נקרא בחינת כח. וזה שכתוב "וישמעו את קול ה' וכו', ויתחבא האדם ואשתו",היינו שנכנסו לתוך הצל, שזה סוד "ויסתר משה פניו", היינו שאדה"ר עשה אותו ענין, כמו משה. "ויאמר לו איכה, ויאמר את קלך שמעתי, בגן, ואירא, כי ערום אנכי, ואחבא". ערום פירושו ערום מן האור עליון, אז שאל ה', מהו הסיבה שבאת להצל, שנקרא "ואחבא", מטעם כי ערום אני, אם הוא מטעם צל דקדושה, או מחמת חטא. ושאל אותו ה', "המין העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו, אכלת", היינו מחמת חטא.

אולם בזמן שהצל באה מחמת חטא, נקרא זה צלמא וחרשין וקוסמין, ש"זה לעומת זה עשה אלקים", כי כמו שיש כוחות בקדושה, לשדד המערכות, להראות אותות ומופתים, כמו כן יש כוחות בס"א. ומשום זה, אין הצדיקים משתמשים בכוחות אלו, מטעם "זה לעומת זה", כדי שלא יהיה כח להסטרא אחרא לעשות כמותם, ורק לזמנים יוצאים מהכלל,אין הקב"ה נותן להסטרא אחרא אותו הכח שיש בקדושה, כדוגמת לאליהו בהר הכרמל, שאמר, "ענני, שלא יאמרו מעשי כשפים", היינו שיש כח לעשות העלמה על אור העליון.

ולכן חגורות הבאים מצד עלה תאנה, שהוא מחטא דעץ הדעת, העלין האלו, היינו הצל הזה הבא מסיבת החטא, היות שהגורם הוא לא מצד הקדושה, שהם בוחרים מעצמם, לקחת להם צל, אלא שהם לוקחו את הצל מסיבת שאין להם עצה אחרת, זה יכול לפעול רק לצאת מהמצב, של הירידה, אבל אח"כ צריכים להתחיל העבודה מחדש.

חזרה לראש הדף