בפסוק "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", זה סוד "חומר תרומה מקודש". זאת אומרת, ע"י מה האדם מגיע לבחינת תרומה, הוא ע"י הקודש. פירוש, שאם האדם מקדש את עצמו במותר לך, על ידי זה הוא בא לבחינת תרומה, שהוא בחינת שכינה הקדושה הנקראת "תרומתי". וזה פירוש, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, כל-לבו היינו שאם נדב כל לבו, אזי הוא זוכה לתרומתי, היינו להתדבק בהשכינה הקדושה.
בפסוק "ביום חתונתו וביום שמחת לבו", חתונתו, הוא ענין נחות דרגה, שהוא בחינת שופלות. שאם האדם מקבל על עצמו לעבוד את ה' בבחינת שופלות, ויחד עם זה יהיה אצלו עבודה זו בשמחה, זהו מדרגה חשובה, ואז הוא נקרא בחינת חתן להשכינה הקדושה.