שמעתי י"ד אדר תש"ז ת"א
"בזיעת אפיך תאכל לחם". לחם היינו התורה שהוא סוד "לכו לחמו בלחמי", שלימוד התורה צריך להיות באימה, ברתת, ובזיעה, שעל ידי זה נמתק החטא דעץ הדעת.