"ברח דודי". לכאורה קשה להבין איך אומרים לו להבורא ית', "ברח". ויש לומר שאין זה כמו שהאדם חושב, שהאדם בורח מתורה ומצות, שאין לו חפץ להיות ברשות הקדושה, אלא שהקדושה בורחת ממנו. כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בהקדושה, אז הקדושה מתקדמת ובורחת ממנו, מטרם שהוא פוגם משהו. לכן, כשהאדם מתגבר בזמן הבריחה ומתקן את מעשיו, אז מה-"ברח" נעשה צירוף של "בירך". שזה סוד "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".