הדרך אל החופש

כל אחד ואחד מאיתנו תופס את עצמו כפרט אינדיווידואלי, כישות מיוחדת ועצמאית בפעולותיה. אין זה מקרה שבמשך מאות שנים ניהלה האנושות מלחמות לשם השגת מידה מסוימת של חופש הפרט. יתרה מזאת, מושג החופש נוגע גם ליתר היצורים - אנו רואים כמה סובלים בעלי חיים בעת היותם בשבי, כשנגזל מהם החופש. כל אלה הם עדויות לכך שהטבע אינו מסכים לשעבודו של שום יצור.

עם זאת, ההבנה שלנו על מושג החירות מעורפלת למדי, ואם נתעמק בו, כמעט לא יישאר ממנו דבר. כי לפני שאנו מבקשים את חירותו של היחיד עלינו להניח שכל יחיד כשלעצמו יודע מהי חירות ומהי שאיפה לחירות. אך קודם לכן עלינו לבדוק עניין עקרוני: האם היחיד מסוגל לפעול מתוך רצון חופשי?

החיים הם מלחמה מתמדת להשגת נוסחה לחיים טובים יותר. האם שאלנו את עצמנו אי פעם מה אכן נמצא בשליטתנו ומה אינו בשליטתנו? ייתכן שברוב המקרים כבר "נפל הפור", אך אנו ממשיכים לפעול כאילו מהלך המאורעות תלוי בנו.

מושג החירות פועל כחוק טבע הפרוס על כל החיים, ולכן כל אחד שואף לחופש. אך עם זאת הטבע אינו מספק לנו מידע באשר למצבים שבהם אנו אכן חופשיים לבחור ובאשר לאלה שבהם קיימת רק אשליה של חופש בחירה.

הטבע מכניס אותנו למצב של חוסר אונים ושל אי ודאות מוחלטים, ואף לאכזבה מיכולתנו לשנות דבר-מה הן בתוך עצמנו והן בחיים בכלל. הוא עושה זאת כדי לגרום לנו לעצור את מרוץ החיים ולהקדיש מחשבה לשאלה על מה אנו אכן מסוגלים להשפיע. אם נכיר את הגורמים המעצבים אותנו, אלה הטמונים בתוכנו ואלה שמחוץ לנו, נוכל להבין היכן בדיוק הטבע מאפשר לנו לשלוט בגורלנו.

תענוג וסבל

תענוג וסבל הם שני כוחות שבאמצעותם מונהגים חיינו. הטבע הפנימי שלנו, הרצון ליהנות, מאלץ אותנו לפעול על פי נוסחת התנהגות הטבועה בנו מראש: הרצון לקבל הנאה מקסימלית תמורת מאמץ מינימלי. לכן האדם מחויב תמיד לבחור בתענוג ולהימלט מסבל, ובכך אין כל הבדל בינינו לבין בעלי החיים.

הפסיכולוגיה מכירה בכך שניתן לשנות את סדר העדיפויות של כל אדם וללמדו לחשב בדרך אחרת את הכדאיות והתועלת. אפשר לרומם את העתיד בעיני כל אדם כך שיסכים לעבור קשיים בהווה למען רווח עתידי. אנו מוכנים למשל להתאמץ מאוד ולהשקיע בלימודים כדי לרכוש מקצוע, משום שליָמים המאמץ צפוי להניב שכר גבוה או מעמד נכבד.

הכול תלוי בחישובי כדאיות שאנו מחשבים. אנו מחסירים את המאמץ הנדרש להשגת דבר-מה מהתענוג הצפוי להתקבל ממנו. אם היתרה המתקבלת חיובית, אנו פועלים להשגתו. אין כאן דבר מלבד חשבון של המחיר שעלינו לשלם אל מול הרווח העתידי. כך בנויים כולנו.

לעניין זה, ההבדל בין אדם לבין בעל חיים הוא רק בכך שהאדם מסוגל להביט קדימה אל עבר מטרה עתידית ולהסכים לחוות מידה מסוימת של קושי, של סבל ושל ייסורים למען שכר עתידי. אם נתבונן באדם נגלה כי כל פעולותיו נובעות מתוך חישובים כאלה, והוא למעשה רק מבצע אותן בעל כורחו.

חוץ מן העובדה שהרצון ליהנות מחייב אותנו להימלט מסבל ומייסורים ולבחור תמיד בתענוג הניצב מולנו, אין ביכולתנו לבחור באופן מוחלט אפילו את טיבו של התענוג. ההחלטה ממה ליהנות אינה מתרחשת מבחירתנו ומרצוננו החופשי, אלא מושפעת מרצונותיהם של אחרים. כל אדם חי בסביבה בעלת תרבות וחוקים משלה. לא זו בלבד שאלה קובעים את כללי ההתנהגות שלנו, הם גם בונים בכל אחד מאיתנו את יחסו לכל תחומי החיים.

איננו בוחרים באמת את אורח החיים שנחיה, ואף לא את תחומי העניין שלנו, את פעילות הפנאי, את המאכלים שנאכל, את צווי האופנה שעל פיהם נתלבש וכדומה. כל אלה נבחרים על פי רצונה וטעמה של החברה הסובבת אותנו, ולאו דווקא על פי הרצון והטעם של החלק האיכותי שבה, אלא של רובה. למעשה אנו כבולים בכללי נימוס ובטעמים של החברה, שהפכו לחוקי ההתנהגות בחיינו.

הערכת החברה היא המניע לכל פעולותינו. גם כשאנו רוצים להיות שונים ומיוחדים, לעשות משהו שאיש עדיין לא עשה, לרכוש דבר-מה ששום אדם עדיין לא רכש, ואפילו לפרוש מהחברה ולהתבודד, אנו עושים זאת כדי לזכות בהערכת החברה. מחשבות בנוסח "מה יגידו עלי?" ו"מה יחשבו עלי?" הן הדבר החשוב ביותר בעבורנו, אך בדרך כלל אנו נוטים להכחיש ולהדחיק זאת, כי הודאה בכך מבטלת כביכול את ה"אני" שלנו.

היכן מצויה הבחירה?

מכל האמור עולה השאלה: היכן, אם בכלל, מצויה הבחירה החופשית שלנו? כדי לענות על שאלה זו עלינו לברר תחילה מהי המהות שלנו ולהבין מאילו גורמים אנו מורכבים. במאמר "החירות" שכתב ב-1933 הסביר בעל הסולם כי למעשה בכל אובייקט ובכל אדם קיימים ארבעה גורמים המגדירים אותו. כדי לבאר אותם הוא נעזר בתיאור התפתחותו של זרע חיטה. תהליך התפתחותו נוח לצפייה, והוא מסייע להבנת העניין.

1. החומר הראשוני - המהות הפנימית

החומר הראשוני הוא המהות הפנימית שבכל אובייקט. אף שצורתה מתחלפת, היא אינה משתנה לעולם. לדוגמה, חיטה נרקבת באדמה וצורתה החיצונית נעלמת לחלוטין, אך עם זאת מתהווה מן המהות הפנימית שלה נבט חדש. הגורם הראשון, המהות - היסוד, הקוד הגנטי שלנו - מצוי בנו מלכתחילה ולכן ברור שאין ביכולתנו להשפיע עליו.

2. התכונות הבלתי ניתנות לשינוי

חוקי ההתפתחות של המהות מצידה עצמה לעולם אינם משתנים, ומהם נובעות התכונות הבלתי ניתנות לשינוי שבאובייקט. לדוגמה, זרע החיטה לא יניב לעולם דגנים אחרים פרט לחיטה; למשל, הוא לא יניב שיבולת שועל, אלא רק את צורת החיטה הקודמת, שאותה איבד.

חוקים אלה והתכונות הנגזרות מהם נתונים מראש על ידי הטבע. כל זרע, כל בעל חיים וכל אדם מכילים בתוכם את חוקי ההתפתחות של המהות שלהם מצידה עצמה. זהו הגורם השני שממנו אנו מורכבים ואיננו יכולים להשפיע עליו.

3. התכונות הניתנות לשינוי על ידי השפעת הסביבה

הזרע נשאר אותו סוג של זרע, אבל צורתו החיצונית משתנה בהתאם לסביבה החיצונית. כלומר, העטיפה של המהות משתנה בהשפעתם של גורמים חיצוניים ועל פי חוקים מוגדרים, ועוברת שינוי איכותי. השפעת הסביבה החיצונית מביאה לכך שגורמים נוספים מצטרפים אל המהות, ואיתה מניבים איכות חדשה של אותה מהות. גורמים אלה יכולים להיות השמש, הקרקע, הדשן, הלחות, הגשם ועוד. הם קובעים מה יהיו קשיי הצמיחה וכן מה תהיה הכמות והאיכות של החיטים שיצמחו מאותו נבט חיטה נתון.

כך הוא גם האדם: הסביבה החיצונית שלו יכולה להיות ההורים, המחנכים, החברים, העמיתים לעבודה, הספרים שהוא קורא, התכנים שהוא סופג מכלי התקשורת וכיוצא באלה. אם כן, הגורם השלישי הוא החוקים שעל פיהם משפיעה הסביבה על האדם וגורמת לשינוי בתכונותיו הניתנות לשינוי.

4. השינויים החלים בסביבה המשפיעה על האובייקט

הסביבה המשפיעה על התפתחות החיטה מושפעת אף היא מגורמים חיצוניים, וגורמים אלה עשויים להשתנות ובקיצוניות: למשל, עלולה להיות בצורת או לחלופין שיטפונות, וכל החיטים ימותו. ביחס לאדם, הגורם הרביעי הוא למעשה שינויים בסביבה עצמה, הגורמים לשינויים באופן שבו היא משפיעה על האדם, או ביתר דיוק - על תכונותיו הניתנות לשינוי.

באמצעות ארבעת הגורמים הללו מוגדר מצבו הכללי של כל אובייקט. גורמים אלה מגדירים את האופי, את צורת המחשבה ואת המסקנות שלנו, ואף קובעים מה נרצה וכיצד נפעל בכל רגע ורגע. במאמר "החירות" בעל הסולם דן באריכות בכל אחד מן הגורמים הללו ומגיע למסקנות האלה:

• את שורשו, את הקוד הגנטי - את מהותו - האדם אינו יכול לשנות.

• את החוקים שעל פיהם מתפתחת מהותו של האדם מצידה עצמה - האדם אינו יכול לשנות.

• את החוקים שלפיהם גורמים חיצוניים משפיעים על התפתחותו - האדם אינו יכול לשנות.

• את הסביבה שבה האדם נמצא ושבה הוא תלוי לחלוטין - האדם יכול להחליף בסביבה אחרת, סביבה טובה יותר להתקדמותו לעבר מימוש מטרת החיים.

במילים אחרות, איננו מסוגלים להשפיע על עצמנו ישירות שכן איננו מגדירים את המהות שלנו ואת הדרך שבה היא מתפתחת. גם את חוקי השפעת הסביבה עלינו אין ביכולתנו לשנות. אך עם זאת אנו יכולים להשפיע על חיינו ועל גורלנו באמצעות שיפור הסביבה שלנו. הבחירה החופשית היחידה שלנו היא בחירה בסביבה נכונה. אם נחולל שינוי בתנאים החיצוניים סביבנו ונשפר את הסביבה שלנו, נשנה את השפעת הסביבה על תכונותינו הניתנות לשינוי. כך נוכל לקבוע מה יהיה עתידנו.

מכל דרגות הטבע, הדומם, הצומח, החי והאדם, רק לאדם יש אפשרות לבחור באופן מודע את הסביבה שתגדיר את רצונותיו, את מחשבותיו ואת מעשיו. משום כך, תהליך התיקון מבוסס על יחסי הפרט עם הסביבה. אם תהיה לנו סביבה המהווה מרחב מתאים להתפתחות, נוכל להגיע בעזרתה לתוצאות נפלאות.