על אגו ואהבה

אגו של אדם

כשאני מסתכל על אחרים,
האגו מעורר בי קנאה,
שנאה,
שאיפה לשליטה.

אני לא רוצה שלאחרים יהיה טוב,
לפחות לא יותר טוב ממה שיש לי.

שיהיה להם רק קצת טוב,
שהם יצליחו יחסית,
אבל שכולם יראו שאני מצליח יותר...

הגיעה העת לצאת לחופשי

הטבע שלנו, שדרכו אנחנו מרגישים את העולם ואת עצמנו חיים ופועלים בתוכו, הוא תוכנה המציירת לנו מציאות.

קוראים לה "אגו" – רצון לקבל, וליהנות בעצמי ולעצמי. גם כשזה על חשבון אחרים.

התוכנה הזו נועלת אותנו מבפנים, מטביעה אותנו בתוכה, מושכת את כל תשומת הלב שלנו, וממש מכריחה אותנו לחשוב על עצמנו בלבד.

אנחנו פועלים על פי התוכנה הזו, ולא מסוגלים אפילו לדמיין שאפשר גם אחרת, ושיש, אולי, גם מציאות אחרת.

אגו – טבע האדם – רצון לקבל
אסור לנו להשמיד דבר בתוכנו.

התכונות הרעות ביותר צריכות להישאר,
איננו יוצרים שום דבר מחדש,
אלא רק מתקנים את השימוש
במה שכבר קיים בנו
מלכתחילה

ניגודים

שאלה: למה בכלל נוצרנו עם אגו, אם במוקדם או במאוחר נצטרך לתקן אותו?

אנחנו מכירים את העולם על ידי השוואת ניגודים. חם-קר, שחור-לבן. אנחנו מרגישים את האחד על רקע השני. אם הכול היה לבן, לא היינו מרגישים דבר. גם אם הכול היה שחור, לא היינו מרגישים דבר.

תמיד נדרשת ניגודיות, הבדל – בין צבעים, בין רגשות, בין מקומות. אנחנו מרגישים את ההפרשים שבין הדברים, ולא כל דבר בנפרד.

בורא – זה אהבה ונתינה. אבל לא נוכל להרגיש מהי נתינה, אם לא נהיה מנוגדים לה. בשביל זה אנחנו צריכים את האגו – "עזר כנגדו", כי בהיותו נגד הבורא, הוא עוזר לנו להכיר ולהרגיש את הבורא.

בורא – רצון לאהוב ולתת
נברא – רצון לקבל

מכיוון שעכשיו אנו הפוכים מהבורא, אנו מסתירים אותו מעצמנו.

"תיקון" – ככל שאנו רוכשים את תכונת האהבה והנתינה, אנו משתווים עם הבורא ומתחילים להרגיש אותו.

אהבה
פירושה להתייחס לאחר כמו לעצמך,
כאשר הרצונות שלו ידועים ומורגשים לך כמו הרצונות שלך,
ואתה עושה הכול כדי למלא אותם

יוצאים למציאות של אהבה

שאלה: האנשים סביבי מחפשים רק איך לעשות לי רע! מה עושים כשאחד מנסה לאהוב והשני לא?

האהבה ההדדית שאליה אנו שואפים אינה אפשרית בתוך האגו – אני אוהב את האחר בגלל שהוא טוב לי, ובעצם אני רק רוצה לנצל אותו.

אהבה בתוך האגו כמוה כ"אהבת דגים" – אני אוהב דגים, כי אני נהנה מהם. באותו האופן בדיוק, כל עוד אני נהנה ממישהו, טוב לי איתו ואני "אוהב" אותו.

אך ברגע שכבר לא טוב לי איתו, אני דוחה אותו.

יש גם אהבה אחרת, שאנחנו לא מכירים עדיין. מעל לחשבונות האגואיסטיים שלנו, מעל לטבע שלנו, כשמתגלה לנו התמונה שבה כולנו מהווים חלקים ממערכת כללית אחת ותלויים זה בזה, אנחנו נכנעים לעוצמה שלה ומתעוררת בנו אהבה לאחרים.

ומעבר לאהבה הזו יש אהבה עליונה עוד יותר. מעבר לתלות ההדדית, תכונת האהבה עצמה מושכת אותנו, כי אנו מכירים בכך שלהיות אוהב ונותן זה הדבר הנעלה ביותר במציאות.

האהבה מאפשרת לנו להתעלות מעל ליכולת התפיסה הרגילה שלנו, ולהתחיל להרגיש מציאות אחרת.

כשהשאיפה הטבעית שלנו לספוג הכול לתוכנו מתחלפת בשאיפה לאהוב ולתת, המציאות הקטנה והמצומצמת כל כך שאנו חשים עתה מפנה את מקומה, ובפנינו נפתחת המציאות השלמה. זוהי המציאות הרוחנית.

אדם שמגיע להרגשת המציאות הרוחנית מבין שאנשים מתייחסים לא טוב זה לזה, מפני שהם נשלטים באופן טבעי על ידי האגו, ולא מפני שהם רעים. הוא מגלה שהם נבראו כך בכוונה תחילה, כדי לאפשר להם להגיע לבסוף להכרה עצמאית באפסיות האגו, וליציאה ממנו אל מציאות של אהבה.

רשת חברתית, ברמה הרוחנית

שאלה: נראה לי שאנשים מעדיפים להתכתב באי-מיילים ו-SMS, במקום לדבר זה עם זה. למה?

האגו התפתח היום לדרגה כזו, שאנו מעדיפים להיות בקשר וירטואלי יותר עם אחרים.

זה לא שאנחנו לא רוצים את האחרים או כן רוצים אותם, אלא שאנחנו מרגישים טוב יותר, נוח יותר, שלמים יותר, כשאנחנו מתקשרים לאחרים באמצעות מסרונים, דרך מסך המחשב, דרך משהו. למה? כי ככה אנחנו לא נוגעים בגופם של האחרים, בצורות החיצוניות שלהם.

כדי להבין מדוע זה קורה, עלינו להכיר את שורש התופעה. ה"רצון לקבל" שבנו התפתח, והוא רוצה להתרומם אל מעבר לדרגת החי, שבה נמצא גופנו. דרגת החי כבר לא נותנת לנו משהו, לא מספקת לנו מגע עם האחר. אנו מחפשים מגע פנימי יותר עם הזולת, ובינתיים עוברים לקשר וירטואלי.

בשלב הבא, קשר וירטואלי לא יספק אותנו, ונרצה קשר פנימי עוד יותר. בתוך הקשר הווירטואלי, נרגיש צורך להיות קשורים בפנימיות, ברוחניות, עם הזולת.

ככל שאנחנו מתרחקים פיזית זה מזה, אנחנו מרגישים צורך גדול יותר להיות בקשר. וזה מסביר את המהפכה שהאינטרנט יצר, ולמה כולם נמשכים לשם כל כך.

מאין באה המשיכה הזו, שלעיתים הופכת ממש לאובססיבית? אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים למלא את הקשר שלנו עם אחרים. אמנם כיום הרשתות החברתיות והפורומים מלאים בדרך כלל בשטויות, ובוודאי שאין בקשר הזה מילוי אמיתי, אבל יש כאן בכל זאת קשר מסוים, והוא ממכר אותנו.

הבורא ברא נשמה אחת
וחילק אותה להרבה חלקים קטנים,
כדי שהם ילמדו ביניהם
מה זה לאהוב,
ויחד יגיעו עד אליו

חזרה לראש הדף