פרק 7. כאיש אחד בלב אחד

הבורא ברא כלי אחד שנקרא "אדם הראשון", ושבר אותו להרבה חלקים קטנים, כדי שהם ילמדו ביניהם מה זה נקרא לאהוב, ויחד יגיעו עד אליו.
ספר "חכמת הלב"

 

אחד האמצעים ההכרחיים להתפתחות רוחנית היא הקבוצה.

כדי שנהיה מוכנים להתפתחות הרוחנית, הבורא מעורר בנו שתי תחושות: הראשונה היא ריקנות כלפי העולם הזה, והשנייה היא משיכה להשיג את מקור החיים - התעוררות ״הנקודה שבלב״.

הנקודה שבלב מחברת אותנו אל המקום שבו אנחנו יכולים להזין ולמלא אותה - אל הקבוצה. ובאמת ניתן לראות שאנשים שמתעוררת בהם הנקודה שבלב, נמשכים זה לזה בצורה טבעית. כך קורה תמיד בחברה האנושית, אנשים בעלי רצונות דומים מתקרבים זה לזה ומתקבצים יחד.

הקבוצה מאפשרת את ההתחברות האמיתית לזולת, על פי העקרונות החדשים של אהבה ונתינה במקום שנאה ופירוד. לכן העבודה בקבוצה היא אמצעי הכרחי כדי להגיע לגילוי הבורא. היא מאפשרת לאדם למדוד בצורה אמיתית את היחס שלו לזולת, ומונעת ממנו לשגות בדמיונות שווא באשר לרוחניות ולקשר האישי שלו עם הבורא. והרי הבורא הוא תכונת האהבה והנתינה השורה בקשר המתוקן שבינינו.

קבוצות כאלו קמו לאורך כל ההיסטוריה. בשינוי היחס בין האנשים בקבוצה ליחס של חיבור ואהבה הדדית, הם יצרו את התנאים הדרושים להרגשת המציאות האמיתית. מתוך הניסיון הרב שהם צברו, הם כתבו על העולם שנפתח בפניהם. הספרים שהם הותירו אחריהם מאפשרים לנו להגיע בדרך הקצרה והמועילה ביותר אל החיים החדשים.

קבוצה כזו נקראת ״קבוצת מקובלים״ ומטרתם אחת - להתחבר ביניהם ברוח הכתוב בתורה, ״כאיש אחד, בלב אחד״, ״כל ישראל חברים״, ״אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך״, ״ואהבת לרעך כמוך״ וכדומה.

האווירה הנוצרת בקבוצת מקובלים היא מיוחדת מאוד. כדי לחוש מקצת ממנה נתבונן בכמה דוגמאות מתוך שטרי התקשרות בין החברים בקבוצות בולטות מהדורות הקודמים:

 

קיבלנו עלינו להתנהג כולנו באהבה ואחווה, ולחוס כל אחד לכבוד חברו ככבודו.

קבוצת חכמי מצרים, ביניהם האר״י, שנת 1558 [1]

 

לקשור קשר חזק ואמיץ של אהבה ואחווה ושלום בינינו... כאילו היינו גוף אחד, כאילו היינו אחים מאב ומאם מהריון ומלידה, כל ימי חיינו.

קבוצת חכמי מצרים, שנת 1564 [2]

 

כל אחד יעלה על חברו כאילו הוא חלק איבר ממנו ממש, בכל נפש ובכל מאוד.

נתייחדנו כאיש אחד, חברים בכל מכל כל, לסייע ולעזור ולחזק ולאמץ איש את רעהו.

קבוצת רש״ש, מקובלי בית-אל, ירושלים, שנת 1751 [3]

 

קיבלו עליהם לאהוב איש את אחיו... ולהשתדל כולם לבוא ללימוד הזוהר בכל יום.

קבוצת רמח״ל, פאדובה, שנת 1731 [4]

 

תיקון היחסים בקבוצה, מאהבה עצמית לאהבת הזולת, יכול להיות אך ורק על ידי אותו כוח עליון שברא את האגואיזם שלנו. רק הוא יכול להפוך את היצר הרע ליצר טוב. ״בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין״, [5] אומר הבורא, ״כי המאור שבה מחזירו למוטב״, כלומר, לחיבור ולאהבה. [6]

גם עכשיו אנחנו נמצאים במציאות המתוקנת והנכונה - בקשר הדוק בינינו כחלקי גוף אחד, באהבה הדדית, מחוברים לכוח העליון שברא אותנו, מלאים בכל טוב, אלא שעדיין לא התעוררנו להכרה במצב הזה. את ההתעוררות הזו, את הכוח המחייה הזה, את האור המחזיר למוטב, אפשר להשיג כאשר מתקבצים יחד.

בקבוצה קוראים יחד בספר הזוהר. הזוהר מדבר על המצב המחובר שלנו, ומשום כך קריאה משותפת בזוהר מתוך כוונה להגיע לאיחוד ולאהבה, מעוררת את האור המחזיר למוטב. [7] בהדרגה מתחילים להתעלות מעל הרגשות האגואיסטיים הטבעיים שלנו, מתחילים להרגיש שנמצא בינינו אותו קשר של אהבה, ובתוכו אנחנו מרגישים את הבורא. זוהי הדרך להגיע למימוש מהותה של חכמת הקבלה, גילוי הבורא לנברא.

 

איש את רעהו יעזורו

 

---------------------------------------------------------------------------------------

יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה... לכן הסכימו שעל ידי התחברותם יחד - אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה.

הרב״ש, מאמרי ״שלבי הסולם״ [8]

 

בדורנו כל האנושות צריכה להפוך לקבוצה אחת גדולה ולתקן את עצמה. לכן הרב ברוך שלום הלוי אשלג(הרב״ש), בנו וממשיך דרכו של בעל הסולם, כתב עשרות מאמרים על העבודה בקבוצה. הוא נתן לעולם את תורת החיבור עם הדרכה מפורטת לגבי כל המצבים שמתקיימים במערכת היחסים בתוך הקבוצה. על פי כתביו אנחנו לומדים ומתפתחים רוחנית.

האדם נברא עם כלי, שנקרא ״אהבה עצמית״... ובלי ביטול אהבה עצמית, אי אפשר להגיע לידי השתוות הצורה. והיות שזה נגד הטבע שלנו, לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כוח גדול.

הרב״ש, מאמר ״מטרת החברה״

אי אפשר להתקדם רוחנית ללא קבוצה. הטכנולוגיה המתקדמת שקיימת היום מאפשרת לנו להעביר את שיטת התיקון דרך הטלוויזיה והאינטרנט לכל מקום בעולם. שיעורים בחכמת הקבלה, על ספר הזוהר, מאמרי הרב"ש ועוד, משודרים מדי יום בשידור חי בערוץ "קבלה לעם" (ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, www.kab.co.il) ובאמצעותם מצטרפים רבבות אנשים לקבוצת הלומדים. חלקם מתקבצים במרכזי לימוד של "קבלה לעם" בארץ ובחו"ל, וחלקם מתחברים לקבוצה באופן וירטואלי.

מגוון אפשרויות של חיבור לקבוצה פתוחות היום בפני כל אדם שמעוניין להתפתח רוחנית, ואפילו המרחק הפיזי בין אנשים בכל קצוות העולם לא מהווה עוד מכשול. אנחנו מדברים על יצירת קשר פנימי בינינו, ומסתבר שאפשר להתחבר לאחרים נהדר גם דרך כלי התקשורת, כי לא הגופים הם שצריכים להתחבר אלא הלבבות...

בקבוצה הגדולה הזו, המשתרעת על פני כל רחבי תבל, האנשים אמנם שונים מאוד מבחינה חיצונית, אך דומים מאוד מבחינה פנימית. כולם רוצים להרגיש שהם חלק מעולם אחד של אהבה, ביטחון ושגשוג, ולהבטיח חיים טובים לילדיהם - ולכן הם מתחברים.

בסופו של דבר חכמת הקבלה תהפוך לשיטת חינוך עולמית ותציע לאנושות כולה דרך להינצל מכל הרע. ישראל תהווה נקודה מרכזית, וממנה תצא שיטת החיבור לעולם. כך נממש את ייעודנו ונפיץ לעולם את האור - את הקשר החדש שיחבר בין בני האדם, קשר של ערבות הדדית, נתינה ואהבה.

 

---------------------------------------------------------------------------------------

בעת שהאנושות תגיע למטרתה... על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד ולב אחד - יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו.

בעל הסולם, מאמר ״החירות״

---------------------------------------------------------------------------------------

 
 

תפילת רבים

"תפילה של רבים עולה לפני הקבייה, והקבייה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין שמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא [9], וממנה לכל הציבור.

אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. ועל כן תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים".
זוהר לעם, פרשת וישלח, אות מה

 

תפילת רבים אינה תלויה בכמות האנשים אלא בתוכן התפילה ובמהותה. יכולים לצעוק מיליארדי אנשים, אבל אם הצעקה היא אגואיסטית, התפילה לא מתקבלת.

תפילת רבים היא הבקשה לחבר את החלקים הרבים של הנשמה האחת שנשברה, וזוהי התפילה היחידה שנענית על ידי הבורא.

[1] מתוך כתב העת "אסופות", ספר שנה למדעי היהדות, ספר תשיעי, ירושלים תשנ"ה, בעריכת מאיר בניהו. עמ' קנב-קנד.

[2] שם.

[3] שם.

[4] מתוך הספר "ירים משה", עמ' יא-טו..

[5] תלמוד בבלי, קידושין ל, ע"ב.

[6] ״בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כוח ללכת נגד הטבע. כי עניין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא על ידי התורה. כמו שאמרו חז״ל ׳בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין׳. שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב״(הרב ברוך שלום הלוי אשלג, הרב״ש, מאמרי שלבי הסולם, ״מהו תורה ומלאכה בדרך ה׳״).

[7] "כשעוסק בחיבור זה... מזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחילת חידושה אז, וכל העוסקים בה, חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגילה רבי שמעון בר יוחאי וחבריו בשעת חיבורו" (ר' משה קורדיברו, הרמ"ק, "אור יקר", שער א, סימן ה).

[8] הרב"ש, מאמרי שלבי הסולם, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו".

[9] נוקבא [בארמית] - נקבה. הנוקבא היא ה"שכינה", ואליה מגיע מעולם אין-סוף כל האור המיועד לנשמות.

חזרה לראש הדף