יסוד אמא א-ל שד"י

ב' דברים מושרשים ביסוד אמא, שהוא רבון כל המעשים, סוד ז' ימי בראשית. זו"ן העומדים, ומקימים את העולם ההוה הזה, במדות וקוים מצומצמים מאד. בסוד היום קצר, שמשפיע מעט בסיתום, והמלאכה לתקן מרובה מאד, אבל מזה נבא ליום שכולו ארוך. ואותו שיעור מדות בתחתונים, שורשם שם "שד"י". ביסודה, שאמר לעולמו ד"י, שלא אתפשט באריכות. ויש גם כן ביסוד אמא שם א"ל, מורה חסד. דהיינו, אצילות והתפשטות האורות, בסוד עולם חסד יבנה.

ותבין, שרבון כל עולמים שורש לכל, נמצא בעולם הזה, ומשם א"ל אתפשט האור, וכשמגיע בסוד שם שד"י, נוטלם ומציירם בצורה, במדה ובמשקל, כנזכר לעי"ל.

ציור, סוד הציור ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. שהוא או"ר, וק' ברכאן, שאלה הציורים והמילואים צריכים להנהגה דהאי עלמא ודו"ק.

 

מצה למצוה

והנה כשהציור הנזכר לעיל מתפשט בסוד המעשה, נקרא לחם עוני, סוד מצה. כי לא רצה הקדוש ברוך הוא, להשלים בעצמו את הבריאה, כי אם רצה לשתף עמו זרע ישראל, שישלימו הבריאה. וכלל השלמה שיגלו האות, בין קודשא בריך הוא לכנסת ישראל. ויהיה המצה למצוה, וסודו מלחמת מצוה, והבן.

פירוש הדברים, הנה, בסוד א"ל שד"י שביסוד אמא, נעשית הבריאה כנזכר לעיל, ובהתפשטותו לזעיר אנפין סוד ששת ימי המעשה, הנה שם "א"ל" מתפשט בחג"ת נ"ה.

הלמ"ד הוא חג"ת. והאל"ף הוא נצח הוד, בסוד שני חצאי אלפין של צבאות. ואלה בסוד התפשטות, ובסוד המונה במספר, במדה ובמשקל, ואומר די, עומד היסוד בסוד שם שד"י. מיסוד אמא ונתגלה ש"ד לבד, שסוד חמשה ווין, בסוד חג"ת נ"ה, יסוד ועטרת, לא רצה הבורא לגלות, כי מסרה לעבודת האדם, והבן.

ובזה נשלם ונחתם בחותם של הקדוש ב"ה, התפשטות האור. אולם בסוד זה, עומדת הנוקבא בסוד לחם עוני ומצה כביכול. וכל הספירות נקראים בשם אלקים, כי לא נתגלה העטרה שהיא היוד דשד"י, ומכוסה בערלה. והבן מאד, שערלה בגימטריא ש"ה סוד אלקים דיודין וה' אותיות.

 

ה' ספירות

וזה הטעם, שספירות ז"א לא מצטיירין יותר, אלא בה' ספירות, מפני שכל ענין ז"א המצטייר, אינו אלא לפי מצב הנוקבא. וכל עוד שאינה מתגלה יסוד נוקבא, אינו מתגלה יסודו גם כן.

 

הויות

אבל על ידי עבודת האדם, מתגלה יסוד נוקבא בסוד מילה ופריעה. שסודו פריעת הערלה. ומתגלה עטרת יסוד דז"א, ונשלם שם שד"י ביסוד ז"א, ונעשים הספירות בסוד הויות. כי בהתגלות הנוקבא מצוה, יהיו ספירות ז"א בסוד יהי"ו. ונוקבא בסוד ה' אחרונה.

ונמצא א"ל שנתחבר עם שד"י, מתחבר גם עם הוי', ועושה ב' שמות, א"ל שד"י, א"ל הוי', שבגימטריא או"ת עם ה' שבעטרה. וזה סוד אות ברית קודש, והבן.

 

אדם הראשון נולד מהול

וזה סוד (מדרש תהלים ט, ילק"ש ירמיה א רסא) "אדם הראשון נולד מהול". דהיינו, שלא היה נצרך לעבודה, להמשיך לעצמו אותיות היחוד לגלות עטרה, וכל עבודתו היתה, לבלי למנוע שפע הקדושה המתפשטת עליו. וכיון שחטא גרם להמשיך ערלה, ולא היה מוכן לקבל עליו, עול מצות והבן.

 

קשת

וזאת היו"ד דשד"י המתגלית, היא סוד קש"ת, (בגוונין נהורין) דהיינו, על ידי המצוה שנעשית ממצ"ה. והבן סוד ז"א, המתגלה בבחינת אות בצבא שלו, וזווג יותר עליון הוא בסוד קול שופר, תקיעה, שברים, תרועה. סוד הקול קול יעקב, ז' הויות בז' קולות. וזהו בסוד אמא המוציאה את הקול, דהיינו, חג"ת בסוד הפנימיות, וקש"ת בחינת יחוד האות בצבא שלו.

ואין כח היחוד הזה מתגלה בחיצוניות, דהיינו, הכלים המיוחדים לפעולתם. אלא נודע בסוד הפנימיות, שעל כן סודו, יו"ד בחינות כלליות בג' עוקצים, והבן.

 

מילה - פריעה - אטיפא דמא

ויחוד קשת הזה מטעם הנזכר לעיל, אינו מתגלה רק על ישראל, ולא על אומות העולם שעומדים בסוד החיצוניות, ואין להם ענין לזה. כי זה בסוד הפנימיות, והוא המשכת אור שעומד למעלה מגדר הבריאה, בסוד, האות שממנו נמשכו כמה אותיות לישראל, בסוד, (שמות לג טז) "ונפלינו אני ועמך". ויתר הברואים אין להם שייכות, וכבר נתגלה הקשת בימי נח. ולא יעבור עוד מהעולם, אלא יכול להיות נכסה ונגלה. וכשנכסה היא הגלות. וכשנתגלה הוא אז הגאולה. והבן מאד.

ולגילוי האות (סוד הגאולה) שצריך מילה, ופריעה, ועטיפא דדמא, להעביר קליפת עשו בסוד החיתוך. וזה סוד, (תהלים עד י) "עד מתי אלקים יחרף צר".  כי על ידי חרפת, עומדים ספירות זעיר אנפין, בסוד ה' אותיות דאלקים, שהם עצמם אותיות מנצפ"ך גימטריא צ"ר, ובסוד, נחש עפ"ר לחמו ע' נקודות ו-פ"ר דמנצפ"ך. וזה הוא סוד, (ישעיה כה ח) "וחרפת עמו יסיר". וזה שצ"ר מחרף, וזה בסוד הסרת הרע דמלכין קדמאין, סוד הרע שבבריאה.

ועוד, שצריך להעביר קליפת ישמעאל, סיגי דכספא. וזה, (תהלים עד י) "ינאץ אויב שמך לנצח". כי יש לו מילה, ואין לו פריעה, שלא פרע היו"ד בשד"י האות בצבאות. שעל כן נקרא מנאץ השם, בסוד, (ישעיה מב ח) "אני הוי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן". והוא הנצח עשו לעומת ההוד.

ועוד צריך להעביר קליפת הערב רב, שנתערב בזרעו של יעקב, שצריך להיות יודע לקצור השדה. כי גורמים שישיבו החסדים לאחור, ולא יתגלו. וזה, (תהלים עד יא) "למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה". דהיינו, ה' חסדים המושפעים לי"ד שבטים, (כי לוי מתחלק לב') בגימטריא והם ע"ח, שבסיתום שבים אחור, דהיינו, בחיקך ותשש כחו כנוקבא. שזה סוד אחור באחור, וכשמחזירין למקומם ויתגלו הי"ס הישועה, בסוד, (שם יב) "ואלקים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ". ואלה ג' כיסויין, נגד ג' גוונין נה"י, תלת קוצין שביו"ד הנזכר לעיל, והבן.

קימא דחד סמכא, הוא ברית שלום, (מצה למצוה) בקשר א', והוא סוד שד"י הנזכר לעיל. (בסוד נה"י כנ"ל) וזה נקרא בהתלבשות השכינה במט"ט שבגימטריא שד"י. אבל לא מתקיים הקשר הזה בקביעות, ורק דרך ארעי.

ועדיין יש כח לשקר חלילה, ובאמת צריך הברית להתקשר בסוד ב' קשרים. ב' בעין, ואז לא יוכל להיות שום קלקול בבעין, בסוד, "מעוך וכתות". (ירמיה לא לג) "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". (בסוד חג"ת שיתגלה בזמן הגאולה) וסוד ב' שינין, ש"ש המערכת, דהיינו, שיתקשרו כל הספירות, ואז יתגלה היחוד לכל דיירי ארעא. כי בסוד זה יתיחדו כל הענפים בהנוקבא. וש' אחד מורה שלימות הז"א שנשלם בסוד יחוד, הקש"ת, כנ"ל, ואין גילוי כי אם בפנימיות, מפני שצריך השלמת הנוקבא, שהוא גם כן ש', וכשתהיה נשלמה לה' בזמן הגאולה אז קושטא קאי.

כי כרוזים נשמעים בכל יום בעולם הזה, שהוא סוד ההתעוררות המגיע לנשמות ישראל, סוד גבריאל, דמכריז. ועל ידי כך עושים דברו, דהיינו, שנותנים כסא למלכות באהבה רבה, והדר שומעים בקול דברו. ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.

והסוד "אדנ"י בם", כי לכל הפעולות שצריכים להעשות, אינם נעשים, אלא על ידי משרתים ומלאכים, ששכינה מתלבשת בם ממש בסוד הזיווג. ומקודם יוצא הכרוז, (הזמנת שורש לענף, הענף לשורש יסוד למלכות) והמלאכים שומעים הכרוז מקבלים כח, ומזמינים עצמם לשכינה, והשכינה מתלבשת בם, וזה נקרא עשיה שלהם, עושי דברו.

ואחר כך שומעים בקול דברו, דהיינו, זווג קול ודבור בהם ממש, וכל עבודות המלאכים בזה, אינה יותר זולת ההתדבקות בשורשם. ובסוד זה, מגיעים הכרוזים גם כן למטה והבן מאד. כי באמת השכינה פועלת הכל. אבל על ידי ההתלבשות הנ"ל. ודו"ק. וזה סוד יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.

עיקר הפעולה שנרצה מהאדם לעשות בעולם הזה הוא סוד קצירת השדה, ואי אפשר להגיע לזה זולת למקבלים על עצמם תיקון השכינה.

חזרה לראש הדף