רחמים

רחמי הבורא יתברך, מיוחסים רק אל השכל ולא לגוף הגשמי כידוע, אבל יש שני מצבים, א. מצב הגוף, דהיינו, טרם שהתגלה הוית השכל, ב. מצב השכל, וזה שאמרו חז"ל (זהר בלק הסולם אות שט) "ורחמיו על כל מעשיו כתיב". דהיינו, שהתפשטות רחמיו ית' אין לו כל גבול כנודע, ומענג הגוף כמו השכל כידוע, אם כן אי אפשר כלל להיות דבוק ברחמיו העצומים לאמתו בשכל לבד, כי הגוף מדמה לו חסרון בדביקות, ואף על פי שאינו נוגע כלל באמיתיות הרחמים, כי אומר שהוא גם מרחמי הבורא, כמובן.

חזרה לראש הדף