"זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורוכב על חמור" (סנהדרין צח.), כי בראש מקוה ירש שתי היראות הנ"ל, א'. (זהר ויקהל הסולם אות רכ"ה) "דסגידנא קמיה", שה"ס (שמות ב יד) "אכן נודע הדבר", והיינו בסוד, (זכריה ט ט) "ורוכב על חמור", דומה לדברי חז"ל (ברכות ה.) "יזכיר לו יום המיתה", ונבחן ל"לא זכו", מפני שהיראה הזו היא שלא יפסיד חייו, שז"ס, "עני ורוכב על חמור".
ב'. היא יראה מפני רוממותו וגדלותו, דהיינו, (זהר שם) "ומקמי דיקר אורייתיה", המתפרשת עם ענני שמיא בסוד, (זכריה ט ט) "עיר בן אתנות", שז"ס, "עם ענני שמיא".