באמור נבין סוד הלילה שקודמת ליום, כמ"ש (שם) "ויהי ערב ויהי בקר", והוא כי כל הבריאה היא במחשבה כדי להנות לנבראיו, הגם שהם בתכלית הקטנות, כמ"ש, לפי עצמת יכלתך כן ערכת שפלותינו. ועם כל זה, רצה הקב"ה להנותם מידו הרחבה, וכדי לאפשרם לקבלה הזו, על כן הכין את החושך שהוא כמו שמן ופתילה, אשר האור יוכל להתדבק בו, עד"ה, (קהלת ב יג) "כיתרון האור מן החשך", ומובן היטב הקדם הערב לבקר של מעשה בראשית.