גם אם אנחנו עוד לא חשים את המשמעות של העולם הגלובלי שאליו נכנסנו, עוצמת הקשרים בינינו עתידה להתברר במהרה.
בינתיים אפשר לדמות זאת כך: כל אחד מחזיק בידו את ברז החמצן של כולם. אם מישהו מבני העולם לא פותח את הברז שלו עבורי, אז אין לי אוויר. אני מת ואיתי כולם.
מה קובע אם הוא פותח או סוגר? היחס הפנימי שלו אלי. אני לא יכול לחייב אותו לפתוח את הברז בכוח, רק באהבה... בעולם שכזה לא נוכל לשרוד ללא דאגה הדדית.