אם "הנקודה שבלב" עוד לא התעוררה באדם, הוא לא ירגיש שום קשר אל מה שחכמת הקבלה מדברת עליו. הדברים לא ימשכו אותו, יירָאו לו טפלים. אבל כאשר הנקודה כבר מתעוררת, האדם פשוט מרגיש, גם אם הוא לא ממש מבין את הדברים, שדווקא בחכמה הזו יש משהו שנוגע בו עמוק בפנים, שבה הוא ימצא מקור של עונג לנפשו.
"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק".
בעל הסולם, "קשר האדם אל הספירות" [1]