Left Sidebar Content

תלמידים יוצרים

אבקה נגד טילים ושיר פצצות

זה שיר פצצות על כוח עליון שלא יושב בשמיים ולא בשום מקום הוא כלל וזהו, שאומר בערך כך, תתחבר לאחרים במקום לברוח, זה הרבה יותר מוצלח
מאת: סרגיי אלפסי

אח שלי מתקשר

אח שלי התקשר בבוקר, זה היה אחרי לילה סיוט, חלומות על פיצוצים בכל מקום.
לא כשאני ער זה יותר טוב בזמן האחרון.
אז אמרתי לו חצי ישן, "מה?"
והוא אמר שיש לו בדיחה.
לא היה לי כוח להתנגד לו עכשיו, "נו?"

אבקה נגד טילים

אז הוא מספר:
"איש אחד הולך במרכז תל אביב ומפזר אבקה על המדרכה,
מגיע שוטר, רואה את האיש בפעולה ושואל:
"סליחה, מה אתה עושה?"
האיש עונה לו:
"אני מפזר אבקה נגד טילים".
השוטר מתבלבל ואומר:
"אבל אין פה טילים..."
אז האיש עונה לו:
"נו אתה רואה? האבקה עובדת!"

קפה

איכשהו הצלחתי לגחך והשתעלתי בנימוס שלא ייעלב,
ואז אמרתי לו שאני עוד לא ממש ער ואני חייב קפה.
הוא אמר שזה בסדר ושאחזור אליו כשאתאושש.
נראה לי שבחיים אני כבר לא אתאושש, אבל אמרתי לו כן.
שתיתי קפה. ואחר כך עוד אחד. להתקלח לא נכנסתי כי פחדתי שתהיה אזעקה באמצע.
וכמו שחשבתי לא התאוששתי. הייתי מוכרח, פשוט מוכרח לדבר עם מישהו.

הלו

אני: "הלו, למה התכוונת עם הבדיחה מקודם, יש לזה איזה מוסר השכל?"
אח שלי: "כן"
אני: "מה?"
אח שלי: "ככה בדיוק אנחנו עושים. בגלל זה זה כל כך מצחיק, אתה מבין?"
אני: "לא".
אח שלי: "נו יורים עלינו טילים כן? ומה אנחנו עושים?"
אני: "הולכים למקלט".
אח שלי: "כן, אבל חוץ מזה".
אני: "מתפללים שהטילים לא יפלו קרוב מדי".
אח שלי: "מה זאת אומרת מתפללים? לאיזה כתובת אתה שולח את התפילה שלך בדיוק?"
אני: "לא יודע, בטח יושב שם איזה איש עם זקן עד הברכיים על ענן רך במיוחד."
אח שלי: "אבל אם הוא יכול להפסיק את הטילים למה הוא בכלל יורה עליך?"
אני: "זה לא הוא יורה, זה הערבים."
אח שלי: "ומי גורם לערבים, ולך, ולכל העולם לעשות מה שהם עושים? תחליט, הוא כל יכול או לא?"
אני: "הלו?" (פתאום לא הייתה לי קליטה והשיחה התנתקה).

רקסי

אז הוצאתי את רקסי לסיבוב. לקחתי אותו לפני שנה שישמור עלי מגנבים, אבל נגד טילים הוא בכלל לא מועיל, כל פעם שהוא שומע בום הוא רץ כמו מטורף להתחבא ומסבך לי את הרגליים עם הרצועה. היפוך תפקידים, עכשיו אני שומר עליו.
שרקתי שיר נגד טילים, ושוב נזכרתי בבדיחה עם האבקה. הייתי חייב להבין מה אח שלי אומר. בדרך כלל אני לא מקשיב לו, הוא לומד קבלה ואני לא רוצה שהוא ינסה לשכנע אותי כמו כולם שרק ככה אפשר להיות מאושר. אבל היה איזה היגיון במה שהוא אמר שאף פעם לא שמתי לב אליו.
"רקסי בוא נלך לבקר את שלומי."
"הב הב."

שלומי

שלומי פתח לנו בהפתעה, הוא גר שני בלוקים ממני אבל אנחנו כמעט לא מתראים.
בכל מקרה הוא התאושש מהר מהתימהון, עשה לי קפה ולרקסי נתן מים.
אני: "אז אין איש עם זקן לבן בשמיים הה?"
שלומי: "גם לא היה אף פעם. הכוח העליון הוא פשוט חוק טבע."
אני: "זה קצת מאכזב ולא משאיר מקום לדמיון".
שלומי: "מצד שני אתה לא מתבלבל ככה. כמו שאם אתה יודע שיש חוק המשיכה אתה לא קופץ מקומה עשירית ובדרך מתפלל שיהיה טוב."
אני: "על איזה חוק בדיוק אנחנו מדברים?"
שלומי: "על חוק החיבור". רגע רגע, יש לי בדיחה: מה לומדים מחבלים בחשבון?"
אני: "מה?"
שלומי: "חיבול וחיסול".
איך צחקתי. לא שזה היה עד כדי כך מצחיק, אבל זה שהכוח העליון הוא חוק ועוד חוק של חיבור איכשהו הקל עלי והתגלגלתי על הרצפה עם רקסי שלא יודע אם הבין משהו אבל היה מבסוט בכל זאת.
אחר כך ביקשתי להישאר לישון. אפילו התקלחתי.
ובמקלחת שרתי בקול ורקסי ליווה אותי ביללות:
"זה שיר פצצות על כוח עליון
שלא יושב בשמיים ולא בשום מקום
הוא כלל וזהו, שאומר בערך כך,
תתחבר לאחרים במקום לברוח, זה הרבה יותר מוצלח.
אז אל תתפלל חביבי שיהיה טוב,
אל תפזר לי אבקה ברחוב,
תתקשר לכולם בלי הבדל בידידות, זה הרבה יותר מועיל,
כמו שבכפור לא תחשוב לצאת ערום, אתה תלבש מעיל.     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>כנס קבלה לעם עולמי&lrm;</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content