Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

איך יודעים אם יש כוח עליון?

כוח עליון, קיים או לא? אפשר להוכיח את זה, או רק להאמין שכן או לא? והחיים שלנו, יש להם איזו מטרה או שלא? אפשר להוכיח את זה, או רק להתפלסף שכן או לא? שאלות כאלה, שמתעוררות לפעמים בלילה, לפני השינה, גורמות לאדם להתבונן בחיים ממבט-על. אם נדע כיצד לעבוד איתן נכון במקום לברוח מהן כרגיל, נגלה שביכולתן לפתוח בפנינו עולמות עליונים.

הגילויים המדעיים שמצטברים מדור לדור מכוונים אותנו להכרה שאנו חיים בעולם אינטגרלי, מקושר. מיום ליום אנו מגלים עוד ועוד נתונים שאותם צריך לסדר איכשהו, אך בינתיים איננו מסוגלים לכך. פתאום מתגלים חורים שחורים, כל מיני תופעות אסטרונומיות שאיננו מסוגלים להסביר, לא ברור לנו אם יש יקום אחד, או שקיימים אינסוף מבנים כאלה. יכולת הראייה שלנו מוגבלת, אנו רואים עד לגבול מסוים ולא יותר. עם זאת, מתוך מה שכן הצלחנו כבר להבין, מצטיירת התמונה שאנחנו נמצאים במערכת אחת, רשת אחת של חוקים קבועים ומוחלטים אשר כנראה מיועדים לשמור שהמערכת תגיע למצב כלשהו שיתגלה בעתיד, מי יודע מתי, אולי בזמנינו, אולי בעוד כמה מיליארדי שנה, ואולי בכלל מעבר לממדי הזמן, המקום והתנועה, כמו שמדברים בפיזיקה הקוונטית.

כשהאדם עומד מול הטבע האדיר מתברר לו עד כמה אפסית היא תפיסתו, עד כמה היא מוגבלת. היה זה איינשטיין שדיבר על "הערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו מסוגלים להבין מתוך המציאות".

וכאן עולה השאלה, האם יש דרך להתעלות מעל מוגבלות החקירה שלנו, ולראות את מערכת הטבע בצורתה השלמה? חכמת הקבלה אומרת שהדבר אפשרי, וכבר לפני ששת אלפים שנה כמעט, היו אנשים שהתחילו לעשות זאת. שיטת המחקר שלהם הייתה ייחודית: הם לא השתמשו במכשירים וטכנולוגיות, אלא ניסו לשנות את עצמם ודרך זה לחקור את המציאות.

במה מדובר? אותם חוקרים הגיעו למסקנה שבני האדם הםבסך הכול יצורים אנוכיים שחושבים על עצמם, ולכן כל הגישה שלנו לחקר הטבע היא גישה אגואיסטית. מה שגורם לנו להיות מרוכזים בטובת עצמנו הוא החומר שממנו אנו עשויים, חומר שנקרא בחכמת הקבלה בשם "רצון לקבל הנאה ותענוג", רצון לקבל, רצון ליהנות. בהתאם לרצון הזה, כל דבר שאותו אנו חוקרים נתפס אצלנו דרך זווית המבט הטבעית של 'מה יצא לנו מזה', האם זה לטובתנו או לרעתנו, וכן הלאה. במצב כזה אנחנו מוגבלים מאוד בתפיסת המציאות. אם רצוננו לתפוס יותר, אמרו החוקרים הללו לעצמם, כנראה שעלינו לבנות את עצמנו בצורה הפוכה - ברצון לתת במקום לקבל, ברצון להוציא מעצמנו במקום לספוג לתוכנו, להשפיע כל טוב לאחרים במקום לנצל אותם לטובתנו. הם גילו שיטה מעשית לפתח בקרבם טבע שני של נתינה ואהבה, ודרכו התגלתה להם תמונת עולם הפוכה. אנטי עולם. ואז הם הבינו שחוץ מהטבע האגואיסטי אין לאדם שום דבר יציב שעמו אפשר לעבוד, שאותו אפשר לנסות להפוך, כדי לחקור את המציאות בצורה שלמה, כלומר משני צדדיה, האגואיסטי והאנטי-אגואיסטי, ולהרכיב תמונת עולם מושלמת.

הגילויים שלהם הצטברו לכדי מדע שנקרא "חכמת הקבלה", והוא קיים כבר 5777 שנה. מאז המקובל הראשוןיש בכל דור ודור מדענים מקובלים אשר משנים את הטבע שלהם מקבלה לנתינה, ומגלים תופעות שקיימות במערכת הטבע השלמה. הם מגלים שיש עולם הפוך מזה שאנו מרגישים עכשיו, ואת העולם ההפוך הם מכנים בשם "עולם עליון". למה עליון? כי הכוחות שפועלים עלינו באים דווקא ממנו.

חקר העולם העליון מאפשר להבין את העבר, ההווה והעתיד, את כל פעולות הטבע כלפינו. עם גילוי העולם העליון מתברר שהגישה של מחקר מתוך "הרצון לקבל" היא מאוד מצומצמת, ובגללה אנו מרגישים רק את החלק הקטן מהמציאות השלמה שנקרא "העולם הזה". מעליו יש מרחב עצום שמחולק לחמישה עולמות עליונים, ובו קיימים כל מיני פרטים שכולם פועלים לפי כוח נתינה ולא קבלה. נכון, זה נשמע כמו סצנה מסרט מדע בדיוני, אבל זה בדיוק מה שגילו המקובלים כאשר התעלו מעל האגו שלהם והפכו ליצורים נותנים ואוהבים. המחקרים והגילויים שלהם מתועדים בספרי הקבלה, והם הכינו עבורנו שיטת התפתחות לזמן שבו גם אנחנו נרצה להתפתח. השיטה נבנתה משך דורות, ובזמנינו לימד אותה המקובל הגדול האחרון, הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש), בנו של "בעל הסולם" - הרב יהודה אשלג.

כשלומדים את שיטת הקבלה ומממשים אותה באופן מעשי בעבודה קבוצתית, אז מגלים את הכוח הכללי שפועל בכל הטבע וקושר את חלקיו יחד, א-לוהים. לא צריכים להאמין בשום דבר, אלא לחקור ולגלות. המקובלים מסבירים לנו איך לעשות זאת בקבוצות קטנות של עשרה אנשים, צעד אחר צעד, עם תרגילים והדרכות. ככל שמצליחים להתעלות מהאגו, הקבוצה הופכת להיות עבורנו כמקלט שבו קולטים את הכוח העליון ויש לנו מגע עמו. אנחנו חוקרים אותו, מרגישים אותו, נמצאים עמו בקשר הדדי.או אז נעשה ברור איפה אנחנו נמצאים, מיהו א-לוהים, ומהי המטרה הגדולה של החיים.

אנחנו נמצאים בתוך מערכת הטבע, שמלאה בכוח נתינה ואהבה.מטרת התפתחותנו היא לגלות את הכוח הזה, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי רכישת התכונות שלו שהן נתינה ואהבה. זו פסגת האבולוציה שלנו כיצורים תבוניים, זוהי אותה שלמות ונצחיות שלה זכו כל הגדולים. כיום גם אנחנו מוזמנים להתקדם לשם, שתהיה לנו דרך צלחה!

מן המקורות

"מוטב לנו לקבל את דברי המקובלים, אשר 'הטבע' עולה בחשבון 'א-לֹהים', דהיינו, במספר פ"ו [86]"(בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום").

"אם יבואו לבקוע קליפת הרצון לקבל, שנולדו בה, ויקבלו הרצון להשפיע, הלא תיכף היו עיניהם נפתחות, לראות ולהשיג, את עצמם ואת כל המדרגות, של החכמה והתבונה והדעת הבהירה, החמודות והנעימות עד לכלות נפש, שהוכנו להם בעולמות הרוחניים" (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", מ).

"אמרו לנו חז"ל, שכל התענוגים שנמצאים בתענוגים גשמיים, אינם אלא נהירו דקיק [אור דק] בערך התענוגים הנמצאים ברוחניות" (הרב"ש, מאמר "חשיבותה של תפלת רבים").

"כל התכלית הנרצהלהבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנותלנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", לט).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 863 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content