Left Sidebar Content

משמעות החיים

אלילים - לא מה שחשבת

עבודת האלילים שכל כך נפוצה בעידן החדש רק מרחיקה את תיקונו של העולם

לפני שנים לא רבות היתה חכמת הקבלה נחלתם של מתי מעט ונלמדה רק בסתר. היה זה נגד כל המוסכמות החברתיות ואף מסוכן להצהיר בפומבי על לימוד מסוג זה. בזמננו, כאשר חוכמת הקבלה נחשפת יותר ויותר והופכת לנחלת הכלל, עלינו לבדוק עם איזו "קבלה" אנו באים במגע. אם נבדוק מה עומד אחרי כל מי שמשתמש בשם "קבלה" נמצא מגוון רחב של שיטות עם מטרות ודרכים שונות מן הקצה אל הקצה. מגוון גדול עוד יותר של שיטות נמצא תחת ההגדרה "רוחניות".

איך נחליט מהי השיטה המתאימה ביותר עבורנו? ההמלצה המקובלת היא לסמוך על הרגשת הלב והיא כבר תביא אותנו לאן שצריך.

קביעת היסוד של חוכמת הקבלה היא שבעולם קיים רק כוח אחד - "כוח ההשפעה", "כוח הנתינה", "כוח האהבה". כוח זה מנהיג את העולם, ובכוונתו רק מטרה אחת - להביא את האדם, יציר כפיו, להשתוות אליו בתכונותיו. כלומר שגם האדם כמו הכוח העליון יפעל רק מתוך רצון וחשק מוחלט למלא את האחר. המטרה הנעלה מושגת רק אם האדם ישנה את כוונתו מרצון לקבל "על מנת לקבל" לרצון לקבל "על מנת להשפיע", כלומר מרצון ליהנות אגואיסטי המכוון אך ורק לעצמו, לרצון ליהנות אלטרואיסטי המכוונן אך ורק כלפי חוץ.

הבחירה היחידה של האדם, האמצעי היחיד בו הוא יכול לשלוט, לכוון ולקבוע את עתידו, היא ביתר הידמות לכוח ההשפעה. אף על פי שלאדם מצטיירת תמונה אחרת, ולמרות שנדמה לו שהוא קובע ומעצב את חייו, למעשה כל מאורעות חייו מכוונים לנקודת הבחירה בהידמות לכוח העליון. רק בהשתוות הצורה אליו בתכונותינו, בהשתוקקות להתייחד עימו, להידמות אליו אנו מסוגלים להשפיע על הכוח היחיד הזה, היינו לשנות את הגורל שלנו. רק פעולות לעבר תיקון הכוונה מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע" יכולות להביא לנו תועלת אמיתית, שכן הן מכוונות לעבר המטרה שלשמה נברא האדם.

לעומת זאת, אדם שאינו פועל לתיקון הכוונה, בהכרח עובד לשם מילוי רצונותיו האגואיסטיים ומכונה בשפת הקבלה "עובד אלילים" או "עובד כוכבים ומזלות" (עכו"ם).

לא תעשה לך פסל וכל תמונה

ובכן מסתבר כי כמעט כולנו מכונים עובדי כוכבים ומזלות, שכן כל אדם שעדיין לא רכש את תכונת ההשפעה מכונה כך.מנסים לעקוף את ההשגחה יש להבין כי אדם הרוכש את תכונת ההשפעה מגלה שמלבד לכוח העליון - כוח ההשפעה, לא קיים דבר. הוא מגלה כי כוח ההשפעה הוא הכוח היחיד המנהיג את כל המציאות. לעומתו, עובד כוכבים ומזלות הוא כל אדם מודרני אשר מתוך תפיסת מציאותו המצומצמת חושב שבעולם פועלים כוחות שונים רבים המתחלקים לשתי קבוצות:

כוחות פנימיים - רצונות, מחשבות, החלטות, מעשים. האדם חושב שכל אלו נובעים ממנו ונקבעים רק על ידו.

כוחות חיצוניים - החברה הסובבת, שכנים, מדינה, מנהלים, בן הזוג, קמעות וכו'. האדם תופס את כל אלו ככוחות הפועלים עליו ונמצאים מחוץ לשליטתו.

כמו שאנו רואים, הכוחות הללו רב גוניים ורבים במספרם. אמנם מנהיג אותם כוח עליון יחיד, אך כלפינו מתגלה רק כוח פיזי חיצון. יוצא כי עובד עבודה זרה או כוכבים ומזלות הוא כל מי שמשייך את מה שקורה בתוכו ואיתו לא לכוח עליון אחד - לבורא, אלא לכוחות ואובייקטים חיצוניים או לכוחותיו עצמו.

תפישה מוטעית זו מובילה את האדם לחיפוש אמצעים כיצד לחזות ולשנות את עתידו, במקום לחקור את הקשר שלו עם הבורא ואת האפשרויות לשנות אותו. במקום ללמוד את החוק העליון ולהבין שאם האדם ישנה את עצמו בהתאם לתכונת העליון יוכל באמת להשפיע ולקבוע את עתידו, אנו תולים את גורלנו בדברים חיצוניים.

ניתן לראות אפוא שני יחסים מנוגדים בנוגע לעצמו ולעולם, בין המשתוקק לגלות את העתיד ולהנהיג אותו, ובין המשתוקק להשתוות הצורה עם הבורא. הראשון חושב שניתן להנהיג את העולם, ואילו השני חושב שרק הבורא הוא מנהיג העולם.

בדרך כלל, אם האדם אינו מתייחס לגורלו כאל דבר המצוי בידי הבורא לחלוטין, הוא מחפש אמצעים להשפיע על גורלו באמצעות פעולות פיזיות, דתיות, קיום מנהגים למיניהם וכו'. למעשה, כל אלה נחשבים כיצירת אלילים והשתחוות כלפיהם.

אין זה משנה שהאלילים של ימינו לבשו צורות חדשות, או באים לידי ביטוי בטקס  פולחני כזה או אחר; משמעות הפעולה לא השתנתה במאומה - האדם אינו פונה לבורא כאל סטנדרט שאליו צריך להשתוות. אין אנו קולטים את עצמנו ואת העולם כיצירת הבורא שמטרתה להביאנו להידמות אליו, אלא כנסיבות הניתנות לשימוש ולשינוי לפי רצוננו. ולשם כך אנו מגייסים את האלילים השונים.

לעקוף את ההנהגה הישירה של הכוח העליון

אדם המתייחס לעולם כאל מערכת שאותה הוא יכול להנהיג לפי רצונו, מנתק את עצמו לגמרי מתיקון פנימי ומהתקרבות לתכונת ההשפעה. הוא פועל בהופכיות מהבורא כי הוא רוצה להשתמש בכוחות הטבע, לא לצורך התעלות רוחנית ומעבר למציאות בה יהיה בקשר נצחי עם הכוח העליון, אלא כדי "להסתדר" יותר טוב בעולם הזה, עולם בו הוא נפרד מהרגשת הבורא.

ההופכיות מהבורא מתבטאת ברצונות, במחשבות ובפעולות הנובעות מחוסר תחושת ייחודיות הבורא, כלומר לא מתוך ביטחון שהכול נמשך ממנו, שכל המתרחש מכוון לאדם כדי שדווקא בתנאים האלו יקשור את הכול לבורא, ולא שינסה ע"י מניפולציות שונות ומשכנעות מבחינה פסיכולוגית ככל שיהיו (ובימינו היצירתיות בתחומים אלה פורחת) לעקוף את ההנהגה הישירה של הכוח העליון.

מכאן מובן מדוע חוכמת הקבלה המקורית אוסרת להאמין בקמעות, באסטרולוגיה, בקלפים לניחוש העתיד, באבנים, בתמונות, ובאביזרים אופנתיים רוחניים שונים. אלה שעושים כך מסיטים את עצמם ואת הבאים אליהם מדרך ההתפתחות הרוחנית; שוברים את דרכם עצמם ואת הנשמות האחרות; ולמעשה, מרחיקים את תיקון העולם ובזאת מגדילים את הייסורים.

הנחמה בפעילותם היא שבכך הם מזרזים בהמוני העם את ההכרה בחוסר התועלת שבפעולות האלה. לאמונות מסוג זה יש רק אפקט פסיכולוגי על האדם. כשהאדם מאמין במשהו, זה מחזק אותו, נותן לו כוחות ומחזיק אותו בחיים, בדומה להידבקותו של ילד קטן בצעצוע אהוב שאיתו הוא מרגיש בטוח. אולם במקרה של אדם מבוגר, הדבר מטה אותו מהבנה של תמונת העולם ביחסי "אדם-בורא" ובכך מונע את התיקון.

דרכה של חוכמת הקבלה היא זירוז התיקון בדרך החיוב על ידי משיכת האור העליון. לימוד במקורות קבליים ואותנטיים מכוון את האדם למטרה שלשמה נברא - לבורא, ולא לקניית מזל או שקט נפשי בדרגת העולם הזה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content