Left Sidebar Content

מאמרים של הרב ד"ר מיכאל לייטמן מרחבי הרשת

ארבעים שנה במדבר

לאחר שברחו ממצרים, בני ישראל הולכים 40 שנה במדבר. קשור לימינו? יכול ללמד אותנו משהו? רק אם ננער את האבק מעל המוח והלב, נשתחרר מעט ממה שלימדו בגן ובבית ספר, ונתעלה מעל זמן ומקום.

על פי חכמת הנסתר, "בני ישראל" זה שם קוד לאנשים שרוצים להוציא מהחיים את הכי טוב שרק אפשר. לא להתפשר ולחיות בתוך האפור היומיומי. ללכת על הטופ. אנשים כאלה הלכו אחרי אברהם אבינו, בימי בבל העתיקה.

כתוב שאברהם היה מגייר אנשים ושרה את הנשים. אין הכוונה לכך שהם עבדו עבור משרד הדתות. הם לימדו איך להגיע לפיצוח סוד החיים, דרך גילוי הכוח העליון שממלא את כל הטבע.

איך מגלים אותו? הכוח הזה הוא טוב ומטיב, כוח של חיבור ואהבה, הוא מתייחס לכול בצורה טובה. אם אנחנו רוצים לגלות אותו, עלינו להתאים את עצמנו אליו. ללמוד להתחבר לכולם בטוב, אף על פי שלשכל אחד יש אגו גדול שמרחיק בינינו. ואז, כמו מתוך הערפל, הוא יתחיל להתגלות. דרך כל מה שסביבנו, דרך כל מה שבתוכנו, אנשים, מקרים, מחשבות, הרגשות - דרך הכול נרגיש את הכוח הפועל. שהוא כמו מדבר אלינו, שהוא נמצא כאן. נרגיש ויברציות שלו בכל חושינו.

אנשי בית אברהם למדו להתייחס לזולת מתוך חסד ואהבה, והם אכן התחילו להרגיש שיש ביניהם כוח טוב. כוח שמסדר להם חיים טובים. פתאום הכול נעשה יותר קל ונוח, לא צריך כל הזמן לריב, לטרוח, לחפש, לעבוד קשה, הכול בא בקלות. זרימת השפע הזו תלויה בהשקעת כוחות בחיבור איש לאחיו, ואז כל שאר הדברים בחיים מסתדרים יופי. ובמידה שלא עובדים על חיבור לאחרים, אז כל דבר אחר בחיים נעשה קשה מאוד. זה כנגד זה.

אחרי אברהם, בהנהגת יצחק ויעקב התהליך מתקדם הלאה. הם ממשיכים להשתדל להיות בקשר טוב ביניהם יותר ויותר, אך במקביל גובר האגו הגדול ביניהם, מעורר שנאה וקנאה. הם רוצים להתחבר ושוב נופלים. כמו בני זוג שבאמת רוצים לסדר את היחסים, אבל שוב ושוב מתפרצות מריבות. וכך זה ממשיך, עד שהאגו גדל לממדים כבדים מנשוא. כתוצאה מכך הרגשת הא-לוהות שקודם שרתה ביניהם, הרגשת הכוח האחד שפועל בכל הבריאה, כמעט ומסתלקת.

היחסים שלהם נמצאים עתה בשליטת האגו. הוא משעבד אותם. משום כך מצבם נקרא "שעבוד מצרים". מול האגו הגדול הזה שנקרא "פרעה" קם בתוכם כוח חיובי קטן שנקרא "משה". ובין שני הכוחות האלה, הם עומדים נבוכים. לא יודעים מה לעשות. עשר מכות יוצרות בתוכם הבנה שהאגו עומד לקבור אותם בחיים מלאי שנאה הדדית, בחיי חושך. ואז קורה להם נס. פתאום הם מרגישים יכולת לעשות מאמץ מיוחד בחיבור, ולברוח מכל השנאה. כאן למעשה, ב"יציאת מצרים", הם כמו נולדים מחדש, לכיוון הקשר הטוב ביניהם.

והקשר הזה מכוון אותם כבר למעמד הר סיני. מהו מעמד הר סיני? זהו מצב בו הם מצוידים ברצונות אגואיסטים גדולים שספגו במצרים, אבל הרצונות האלה אינם שולטים בהם כרגע. לכן הם מסוגלים לשמוע שצריך להתקדם לעבר יחסים של השפעה הדדית טובה, לעבר אהבה ונתינה. הם מוכנים לשמוע את זה, אבל עדיין אינם מסוגלים לבצע. כל שביכולתם הוא רק להתאמץ לא לתת לאגו לפרוץ. לא להזיק איש לאחיו. לשמור על יחסים ידידותיים, ניטרליים כאלה. וזוהי העבודה הרוחנית שהם מבצעים במצב ה"מדבר".

משך "ארבעים שנה", ארבעים שינויים, מתגלה האגו שטמון בהם שוב ושוב. על כל צעד ושעל. אבל הפעם הוא לא שולט עליהם כמו במצרים, שבה פרעה היה ממש שולט בלבו של כל אחד ואחד, אלא הם מחפשים איך להצטייד בכוח לשלוט עליו. כמו נחש הוא מרים ראש ורוצה להכיש, אבל מיד הם מבקשים מהכוח העליון שיתגלה ויאזן את האגו הזה. שיוכלו לשלוט בו, ולא שהוא ישלוט בהם. שיוכלו לרסן אותו, להיות מעליו.

ולמה נקרא המצב הזה "מדבר"? כי הם מרגישים בו יובש. מצב המדבר הוא לא היעד הסופי, אלא רק מעבר ל"ארץ ישראל". במצב ארץ ישראל הם יבינו כיצד להשתמש באגו לטובה, כיצד לעורר את כוחו מחדש באופן מתוקן שייטיב עם הזולת. כל אחד יתקשר לאחרים בלב ונפש, יהיה מוכן למסור את כל כולו עבורם. כתוצאה מיחסים מתוקנים כאלה הם ירגישו חיות רוחנית. אבל בינתיים הם עוד במדבר, לומדים רק איך להתנזר מכל דחף אגואיסטי שלילי שמתעורר בהם.

ועכשיו, אחרי שהכרנו את מודל ההתפתחות הנצחי, נתבונן במראה. איפה אנחנו ביחס לכל התהליך המתואר? באיזה מצב נמצאים היחסים בינינו, על פי הגדרות רוחניות אלה? אנחנו משועבדים במצרים? הולכים במדבר? נכנסנו כבר לארץ ישראל או שעדיין לא?

לצערנו הרב, מצב היחסים בין בני אדם בעולם בכלל ובישראל בפרט הוא בכי רע. האגואיזם חוגג, והורס כל חלקה טובה. כל יום שומעים בחדשות על זוועות גדולות יותר מאתמול. אם פעם כבר הגענו כישראלים למצב של כאיש אחד בלב אחד, של ערבות הדדית ואהבת אחים, היום אנו רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב. פילוג על רקע דתי, על רקע עדתי, על רקע מפלגתי, ובתוך כל מגזר אינספור פילוגים משלו. חוסר התחשבות בכבישים, זלזול בכל מי שהוא לא אני בכל מקום, תרבות של לשון הרע ברשתות החברתיות. במרוץ למיליון של האח הגדול אנו שורדים אחרונים רק כשאדם לאדם זאב.

עוד חסרה לנו הכרה, אבל כשהיא תגיע (במהרה בימינו אמן), אפשר יהיה להגדיר את מצבנו כמצויים תחת שליטת פרעה. כוחות אגואיסטים רעים שולטים בנו, ועלינו להתרומם מעליהם. אם הצלחנו פעם אחת בפרויקט של מצרים, זה אומר שיש בנו הפוטנציאל להכות בפרעה שבינינו שוב. וכשנתרומם מעל האגו הגדול הזה ונצא למדבר, נלמד בהדרגה איך לא להזיק איש לרעהו. מה אחר כך? הפקולטה ללימודי אהבה תכניס אותנו בשעריה. ארץ ישראל הרוחנית, שתאיר את העולם בטוב.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content