Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

גבולות חופש הביטוי

פרובוקטיבי אז שומעים. אחרת לא קולטים. ככה עובדים לנו היום החושים. והתקשורת, מכל אמירה של מישהו שמחה לעשות מטעמים, להלהיט רוחות, להבעיר שדות קוצים. וכך החברה שלנו מידרדרת למקומות יותר ויותר נמוכים, עוברת את כל הגבולות, שוברת שיאים שליליים. יהיה פעם סוף לחוסר הרגישות כלפי הסובבים?

סוף יהיה, השאלה רק איזה. וכמה מלחמות ומאבקים נעבור עד אז. מה שבטוח הוא שלא יעזור לסתום פיות, להגביל בכוח את חופש הביטוי, כי את האגו המתפרץ אף אחד לא יוכל לבלום. בעידן האגו הגדול, רק תהליך הסברתי חינוכי, כלל-חברתי, יוכל לבנות בליבו ובמוחו של האדם רצון ויכולת להתחשב לא רק בעצמו אלא גם באחרים. 

בתהליך הזה נלמד שהמציאות נהיית מקושרת יותר, וכל תנועה של מישהו משפיעה עוד יותר על האחרים. לכן מיום ליום מתגלים מצבים שבהם אנחנו עוד יותר תלויים זה בזה. ככל שנקדים לתפוס את מגמת ההתפתחות האבולוציונית הזו ונתאים את עצמנו אליה, כך נפחית את החיכוכים, את הסבל ואת העצבים.

מדובר בפיתוח היכולת לראות את כולם כמכלול, ולהתחשב בכל אחד ואחד כמו בעצמך. בהתאם לזאת, חופש ביטוי אין פירושו לומר מה שבא לי, מתי שבא לי, ללא שום הגבלה. אם אדם מצפצף על האחרים והדבר היחיד שחשוב לו זה להשמיע את דעתו, בכך הוא לא מבטא שום דבר חוץ מהאגואיזם הצר שלו וגם מכניס מטען הרסני לתוך רשת הקשר הכללית. ולא רק באנשים אחרים הוא פוגע, אלא בכל היצורים.

למה? כי מצד הטבע, הדומם, הצומח, החי והאדם הם מערכת אינטגרלית אחת. בכל דיבור ומעשה, אפילו בכל מחשבה, אנחנו משפיעים על כל בני האדם והסביבה האקולוגית. ואם התייחסנו באופן פוגעני למישהו או למשהו, המערכת תיתן לזה מתישהו תגובה. הכול נרשם, אין מצב לקומבינה.

ככל שתתפתח המודעות לעובדה שהיחס האגואיסטי לזולת הורס את העולם, תעלה השאלה החשובה: איך אנחנו צריכים להתנהג כדי להיות מותאמים לחוקיות האינטגרלית שקיימת במערכת הטבע הגדולה?

בהדרגה יתברר לנו שטובת היחיד וטובת הכלל הן בסופו של דבר היינו הך. חופש הביטוי יהיה בכיוון של איך אני יכול לתרום לחברה את חלקי הייחודי. כולם יהיו שווים וחשובים מאוד, הרי כל אחד הוא רכיב שאין כמותו בפאזל האנושי. ודאי שיהיה מקום לביקורת, אבל היא תהיה תבונתית, כלומר מתוך הסכמה על אותה מטרה שאליה הכוחות האבולוציוניים מחייבים את כולנו להתקדם.

בשונה מהמציאות של היום שבה לכל אחד מטרה אגואיסטית משלו ומתוכה מתהווה תמיד דעתו, בעולם של מחר תהיה לכולנו מטרה משותפת - לבנות את עצמנו כמערכת הרמונית עם חיבור והשלמה הדדית.

אז במקום להמשיך במאבק חסר תכלית על גבולות חופש הביטוי בפורמט הכוחני של 'מי אתם שתשתיקו אותי', מוטב להתחיל בתהליך הלימודי-חינוכי שיעביר אותנו למציאות שבה כל דעה תבוא מתוך הרגשת הכלל, רגישות לכל אחד ואחד ורצון להיטיב עם כולם. 

שיהיה לנו בהצלחה!

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 588 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content