Left Sidebar Content

משמעות החיים

היופי הקסום של הטבע

אין כמו הטבע. הכי יפה, מרגיע, ממלא. אפילו בלי לנסוע רחוק, התבוננות בשקיעה, בזריחה, בפרח בגינה, בקוץ יבש בשדה - היא תמיד מלאת עוצמה. למה זה כך? מאיפה זה נובע? האם אפשר לעשות שכל החיים שלנו יהיו יפים כמו הטבע? טיול קצר בעקבות פלאי הבריאה.

מאז ימי קדם טבוע בנו קשר אינסטינקטיבי אל הטבע, כמו אל אימא שממנה נולדנו. הטבע תמיד מקנה לנו תחושת ביטחון ורוגע. אמנם אנו כבר לא גרים על עצים או במערות, אבל אותו הקשר, אותה תלות פנימית עדיין מורגשת בתוכנו.

הטבע הוא מערכת אחת גדולה שבה מתקיימים כל היצורים, ובכללם המין האנושי. זה אומר שהרגש שלנו, השכל, הרצונות, המחשבות, השאיפות, כל מה שיש בנו, גם הוא שייך למערכת האחת של הטבע. מודעים לכך או לא, המערכת הזו מתפקדת כגוף אחד, כמנגנון אחד, שכל חלקיו קשורים זה לזה, תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

כשאנו עומדים מול הטבע אנו נפעמים מיופיו הקסום, כי אנו בנויים להרגיש את ההרמוניה שבו. צבעים, צלילים, מראות, ריחות, שמשתלבים זה בזה באופן מושלם. במקור, אנחנו חלק מכל התמונה הנפלאה הזו, ולכן יש בנו משיכה טבעית להתמזג בה, להיכלל בה, לשקוע בתוכה כמו בחיקה של אימא. התקשרות לטבע היא למעשה חזרה למערכת הטבעית שלנו, כמו תינוק שנדבק לחזה של אמו. יש בזה משהו שמרגיש מאוד קרוב, מאוד שלי, מאוד ביתי, בטוח, ממלא. זה מושך, זה מזין, זה מחייה.

כל ביקור בטבע, במיוחד במקומות שעדיין לא נגעה בהם יד אדם, מעורר תחושה של כוח מיוחד, עוצמה, כבוד, יראה, של משהו עליון יותר. לכל אזור בטבע כוח מיוחד משלו, למדבר, להר, לים, ליער, אבל בכולם מורגשת שלמות. אדם יכול ללמוד לכוון את עצמו כמו כלי מיתר, ולהרגיש את המנגינה המיוחדת של הטבע המתנגנת בכל אחד מהאזורים.

בטבע אין שום פרט, אפילו הקטן ביותר, שאינו מקושר לכל המערכת ומושפע ממנה. לכן התבוננות בפרח שגדל אצלנו בעציץ, לדוגמה, או בקוץ יבש שראינו בשולי הדרך, מקשרת אותנו למעשה לכל הבריאה. אנחנו לא מבינים איך זה עובד, אבל דרך אותו הפרט אנו מקושרים במידת מה להרמוניה שקיימת בכלל מערכת הטבע. המערכת כאילו מקבלת אותנו לתוכה, מעבירה דרכנו כל מיני זרמים של התפעלויות, ואנו חשים הנאה מיוחדת. אותו הפרח או הקוץ הם רק סיבה חיצונית, הזדמנות מקרית כביכול, להתחברות קטנה אל השלמות ששורה במערכת הגדולה.

השלמות של הטבע נובעת מהשלמה בין ניגודים, כמו פלוס ומינוס, חום וקור, התפשטות והתכווצות, ימין ושמאל וכן הלאה. בטבע יש אינספור תופעות שונות, שמחוברות יחד ומשלימות זו את זו לכדי הרמוניה כוללת. לכן גם אנחנו בנויים מבפנים כך שאנו מחפשים שלמות, השלמה, הרמוניה. זה בא לידי ביטוי במוזיקה, באמנות, בכל התרבות ובמערכות היחסים שלנו. הרמוניה פירושו שאני לא רואה בחיי דברים מנותקים, שאין ביניהם קשר, אלא כל הפרטים מתחברים. דווקא תופעות שנראות לי מלכתחילה כל כך רחוקות זו מזו, ממש מנוגדות, פתאום מתבררות כשמשלימות זו את זו ומולידות יחד משהו חדש.

אנשים שחיים קרוב לטבע מרגישים בחוש שאין בו שום דבר רע. אפילו כשיצור מסוים טורף יצור אחר, או כשמתפרצת איזו תופעה הרסנית לכאורה, בסופו של דבר יש בזה השלמה מערכתית. כל מקרי הטבע, כל הצורות והאופנים, משלימים זה את זה ומייצרים את השלמות הכוללת.

חוקרים שלומדים את היקום כולו גם הם מאוד מתפעלים, למרות שבכל פעם הם מגלים שרב הנסתר על הגלוי. אין הם מתייחסים אל הכוכבים בשמים כאל גושים חסרי חיות, אלא מרגישים שמולם נמצאת מערכת חיה והרמונית, מין מחשב-על שמנהל הכול, וביסודו מחשבה אחת שמקיפה את כל המציאות. אנחנו לא יותר חכמים מהטבע, הם חשים, אלא תוצאה בלבד ממנו.

חכמי הקבלה אומרים כי "הטבע" שווה "א-לֹהים" (בגימטרייה 86). אין כוונתם להשתעשע עם מספרים אלא להדגיש שההשפעות השונות שאנו מקבלים דרך השמש, הירח, כדור הארץ וכל מה שבו, דרך הדומם, הצומח, החי והמדבר - כולם כלולות בכוח כולל אחד שנקרא "הטבע". הכוח הזה עליון מאתנו. כלומר, לא אנחנו שולטים בו אלא הוא שולט בנו. אמנם אנו חלק חשוב ומיוחד בתוך הטבע, אבל זה עדיין חלק מן הטבע, לא יותר.

הטבע הוא מערכת מושלמת עם תוכנת הפעלה ועם כוחות הפעלה, מערכת שמפתחת ומובילה אותנו בתהליך האבולוציה. ככל שנפתח את עצמנו בהתאם למגמה שבה הטבע מוביל אותנו, נגלה את המחשבה הפנימית שטמונה בו, את מחשבת הבריאה. אנו נגלה מה הטבע מכין לנו למחר, ובהתאם לכך נשכיל לכלכל את צעדינו כבר היום. נבין כיצד עלינו להשתנות כמין אנושי, לאיזה כיוון להתפתח. זה ייתן לנו יכולת להכיר ולהרגיש את ההרמוניה השלמה באמת, את כל ההנאה שבה אפשר למלא את עצמנו, התפעלויות שאין להן גבול. מחכים לנו מילויים אינסופיים, עוצמות שבלתי אפשרי לתאר במילים, חזקות יותר מכל נוף מדהים או פרח מקסים שמהם אנו מסוגלים להתפעל עתה.

ההתקדמות הזו תלויה בפיתוח התכונות שלנו. בהתעלות מעל הטבע האנוכי שגורם לנו להתחשב רק בעצמנו, גם כשזה על חשבון אחרים, אל טבע נעלה יותר של אהבה ונתינה. עם תכונות משופרות כאלה אנו נרגיש שאנו שייכים לגוף אחד, נקבל ונשלים זה את זה, ודרך החיבור בינינו נתחיל להרגיש את הכוח שמחבר את כל חלקי הטבע למנגנון אחד. נגלה את מקור החיים ונתמלא ממנו. או אז נבין שזוהי הפטמה העליונה של הטבע, אשר ממנה אפשר לינוק חיים עליונים.

מן המקורות

"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג).

"אנו באים להראות לעולם כולו, את האידיאל היותר גבוה שבמטרת הבריאה, את מחשבתם של ישראל. ולהכרתו של דבר זה, אנו באים מתוך התבוננות הדרגתית. בשעה שאנו באים להעריך את סוגי וחלקי הבריאה, בשעה שאנו מעיפים עין בוחנת על הדומם, הצומח, החי, והמדבֵּר. בשעה שאנו משימים לב להקשר הנפלא, המקשר את כולם יחד, צועדת בגאון ההחלטה, כי כל הבריאה כולה אחוזה ורתוקה היא יחד, כשלשלת אחת ארוכה. שרק סוף אחד לה. ושכל הערכים השונים, הם מכשירים ומכשירי מכשירים, כדי להוציא לפועל מסובב אחד, מסובב נעלה ונשגב. שכל העולם כולו כדאי הוא לו, המדבר, שהוא עטרת תפארת הבריאה וגולת כותרתה" (הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים התשמ"ח, עמ' 493).

"עניין התענוג אינו אלא רק השוואת הצורה ליוצרה. ובהיותנו משתווים בענייננו לכל מנהג הנוהֵג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מתן תורה", יא, כתבי בעל הסולם, עמ' 388).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 299 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content