חיים חדשים - תוכנית 344 - מנהיגות העתיד, חלק ג'

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים ללמוד על מנהיגות ולהבין מהי מנהיגות חברתית, ואיך נוכל לקחת את החיים שלנו כפרטים וכחברה למקום טוב יותר. בשביל זה צריך ללמוד להנהיג, להבין לאן מתפתחים ולדעת מה הם הצעדים בדרך לשם. 

טל: בתכניות הקודמות דיברנו על מנהיגות אינטגרלית, על מהפך בכלל בתפיסה שלנו של מהי מנהיגות, יכולת תפיסה של המערכת כולה, משהו שנראה לנו קצת רחוק שצריך עוד לעבור איזה תהליך כדי להגיע אליו, והבענו ספקות שעלולים להתעורר.

יש כיום הבנה שדרושים כלים אחרים מפעם בשביל להנהיג ובשביל להצליח בחיים, כלים יותר חברתיים כמו אינטליגנציה רגשית. אנחנו כן מחפשים היום את היכולת להבין אחרים, להרגיש אחרים, ולהתקדם למקום אחר ביחסים וגם במנהיגות. כיום מדובר על מנהיג שיש לו אינטליגנציה רגשית, שמסוגל להקשיב ולהרגיש אחרים. זה כבר קיים, או לפחות יש כבר מגמה כזאת.

ומדוע את חושבת שזה יעזור?

טל: אני לא יודעת אם זה יעזור, אבל יש חיפוש אחרי משהו חדש.

יש חיפוש, נכון, אבל הוא באותן הגישות האגואיסטיות, של לא להתעלות מעל הטבע האגואיסטי של האדם אלא באותו המישור, ולכן לא יוצא מזה כלום. זאת אומרת, בינתיים אנחנו שורפים זמן ולא מתפתחים לכיוון הנכון, שהוא למעלה מהטבע האגואיסטי שלנו לקראת אהבת הזולת, ולכן בינתיים השנים שעוברות, הן לא לטובתנו, כי אנחנו רק מביאים על עצמנו מכות פה ושם.

טל: מה עם השינויים הקיימים היום שמנסים ללמוד מנהיגות חדשה?

אנחנו יכולים לנסות עוד עשרות שנים וכל פעם נקבל מכות, ונחשוב בצורה אגואיסטית מצד הטבע שלנו, כי אנחנו לא יודעים שצריך להיות משהו אחר. אנחנו נרצה ואפילו נחפש איך להיות מקושרים יפה, איך להשתתף יפה בינינו. אנחנו נחפש ממש חינוך אינטגרלי, נחפש איך להיות מקושרים יפה עם כל העולם. אנחנו נקים ארגונים כמו האו"ם וכמו אונסקו ועוד כל מיני ארגונים כאלו בינלאומיים בכל פינה, ולא ייצא מזה שום דבר. כי אנחנו לא מסוגלים מעצמנו לפתח את שיטת התיקון, לפתח מערכת הסברה וחינוך כדי להביא את האדם למעלה מהטבע שלו, כי אנחנו כולנו בעצמנו נמצאים באותו הטבע האגואיסטי, ולכן לא מסוגלים.

אלא רק מנהיג, אדם מיוחד שכבר נמצא עם רגל אחת בעולם האינטגרלי, בטבע האלטרואיסטי, שמבין את המערכות ההן, יכול ללמד אותנו מהגובה שלו, איך אנחנו הולכים אחריו. בלבד. לאנושות יש אפס תקווה לפתח בעצמה משהו שיוציא אותה מהמשבר, שיוציא אותה בכלל מהמצב שהיא נמצאת. יצטרכו לעבור המון מכות, אכזבות מקצה העולם ועד הקצה השני, ולא ימצאו שום דבר, כי מתוך הטבע שלי אני לא מסוגל למצוא משהו אחר. אני בכל זאת אמצא את אותם התהליכים, הקשרים, המהלכים, ממש בתוך הטבע האגואיסטי. אבל כאן חייב להיות משהו אחר, אני חייב כאן למצוא איזה מכשיר מיוחד, אמצעי מיוחד שמעלה אותי באיזו מעלית מסוימת, מיוחדת, כאיזה מנגנון פלא שמעלה אותי מהטבע שלי לטבע הבא.

אורן: מה הפירוש, "מהטבע שלי לטבע הבא"?

לטבע ההפוך. במקום שאני אוהָב את עצמי ואשנא את הזולת, אני אשנא את עצמי, את האגו שלי, ואוהב את הזולת. על ידי מה אני עושה את המהפכה הזאת הפנימית.

טל: יש היום הרבה בתי ספר למנהיגות בארץ ובעולם שמשתדלים לבנות מנהיגים, לייצר מנהיגים שמותאמים לתקופה שלנו.

אבל רואים שזה לא עוזר בכלום.

טל: עברתי קורס כזה של שנה ב"מכון למנהיגות העתיד", ובעיקר הרגשתי שמלמדים אותי את אותם כלים ושיטות שתמיד היו ותמיד השתמשו, שכל אחד באופן אינדיבידואלי עכשיו אמור להתמודד.

כי שילמת כסף, בשביל זה הם קיימים. שום דבר לא ייצא מזה, זה סתם קלקול גדול. אבל בסך הכל את יושבת כאן ואולי את יכולה להבין אותי במשהו.

טל: אני יכולה להבין שבהחלט השיטות הקיימות לא מספיקות. אני הרגשתי כך וגם הרבה אנשים שיצאו מהקורס הרגישו, שבעיקר מול המערכת הפוליטית הקיימת, מאוד קשה להיכנס ולעשות שינוי.

הייתי נוכח בהרבה ארגונים בינלאומיים, נסעתי פעם לכל כנס שהיה, הייתי חבר ב"מועצת חכמי העולם" ועוד כאלו דברים, וראיתי עד כמה זו שטות גדולה בכלל ובזבוז זמן וכוח וכסף ומאמץ, ולא נשאר מזה כלום. אם מדענים נוסעים לכל מיני כנסים במדע, זה משהו אחר. אבל לכל מיני בעיות חברתיות ופתרונן, אין מה לחפש ואי אפשר למצוא שום דבר. פעם חשבתי שאולי אני אדבר איתם ואולי במשהו הם ישמעו, אבל כלום, כל אחד חושב רק איך הוא תופס מקום יותר חזק, יותר טוב, יותר מכובד וכן הלאה.

טל: אולי יש אנשים שכן רוצים לעשות שינוי.

הם לא רוצים. הם רוצים לעשות שינוי בסגנון שלהם, והם לא מסוגלים ללמוד שינוי בסגנון הטבע האמיתי, להתעלות מעל עצמם.

טל: אחד הדברים שרואים, זה שאפילו אנשים שמגיעים עם אידיאלים ורצון לשינוי, ברגע שהם נכנסים למערכת הפוליטית, הם נהיים דומים לקודמיהם.

שם הם קנויים כבר.

טל: הם הולכים לאיבוד בתוך המערכת המאוד מקולקלת הזאת שקיימת, ומיד נאלצים לשתף פעולה עם חוקי המשחק, ומעטים מהם מצליחים לשמור על איזה אידיאל.

אין מישהו כזה. אז מה אם למישהו יש אידיאלים משלו והוא רוצה בצורה אגואיסטית, בכוח, להכניס אותם לתוך מערכת פוליטית, חברתית וכן הלאה?  

טל: אז במה שונה אדם שעבר את השינוי שאתה מדבר עליו, כשהוא נכנס למערכת שיש בה ערכים אגואיסטיים?

מאוד פשוט. אצלו אהבת הזולת קודמת לכל פעולה.

טל: והוא לא יהיה מושפע מהמערכת הקיימת שמתנהלת בצורה אגואיסטית?

לא. אם יש לי ילדים, ועכשיו יש לי איזה מקרה שאם אני אעסוק בו, אני אגרום להם רע, אז אני לא אעסוק בו בשום צורה. זאת אומרת, אהבת הזולת היא קודמת והיא הסיבה לכל פעולה, לכל החלטה, לכל מעשה שלי.

טל: לאיזו רמה של אהבת הזולת צריך להגיע בשביל להיות מספיק חזק?

כל הזמן להתקדם בזה יותר ויותר. העניין הוא התפתחות.

טל: אם נצייר את דמות המנהיג האינטגרלי, או את המנהיג שכן יוכל להוביל שינוי בצורה אמיתית, אילו תכונות יש לו, מה צריך להיות בו?

הוא רואה את המערכת האינטגרלית של הטבע, איך הכל מתנהג, ולכן הוא לא יכול ללכת נגד. זה כמו להכניס יד לאש. הוא בצורה טבעית לא מסוגל לעשות את זה. כמו שאנחנו בצורה טבעית לא יכולים לעשות שום דבר כנגד האגו שלנו, חייבת להיות איזו הצדקה למעשה, אחרת לא יהיה לי חומר דלק, והיא או בריחה מייסורים או יגיעה לתענוגים, או עונש או שכר. כך גם אצלו, שכר ועונש, אבל שכר ועונש לא אישי שלו, אלא חברתי. והוא רואה איך שכל זה מתנהג, "החכם רואה את הנולד", את כל הרשת החברתית, איך כולם קשורים יחד, איך הוא בפעולה כזאת משפיע לכולם דרכו ולעצמו וכן הלאה. אצלו זה הופך להיות למנגנון אחד, כל המדינה הופכת להיות אצלו כמשפחה אחת. אם אין לו ראייה כזאת שמגיעה רק על ידי שינוי פנימי, אז הוא לא יכול להיות המנהיג הנכון של הדור הבא.

טל: מהו בדיוק השינוי ביחס, בהתייחסות?

זה טבע חדש. על ידי תרגילים מסוימים במערכת שנקראת "חינוך אינטגרלי" או "חכמת החיבור", ואפשר לקרוא לה בכל מיני צורות, אנחנו מגיעים למצב שהאדם מזמין כוח הטמון בטבע, כוח השפעה, נתינה, חסד, אהבה, ברמה כזאת שהוא הופך להיות בעל המערכת. הוא נמצא בה, והיא הופכת להיות המערכת הפנימית שלו, של הפעלה במוח ובלב, בשכל וברגש.

טל: אם כבר מדברים על המוח, אז קראתי כתבה שהכותרת שלה הייתה, "האם מנהיגים צריכים להיות מכוּוני תוצאות או מכווני אנשים". היא דיברה על כך שהמוח שלנו בנוי באופן שקשה לנו לעשות בו זמנית גם פעולות שהן יותר חברתיות, ביחסים בין אישיים, וגם להיות מאוד אנליטיים, מאוד קונקרטיים, מאוד החלטיים, כי אלה אזורים שונים במוח. ושבדרך כלל המנהיגים הם או מאוד חברתיים, אנושיים, מפרגנים, חמים, או שהם מאוד קונקרטיים ונוקשים, שזה לא מוביל להצלחה. השילוב הנכון בין השניים, הוא זה שמוביל להצלחה, אבל שלמעשה המוח שלנו לא בנוי לכך.

איך בגישה שלך נוכל לייצר מנהיגים שהם מצד אחד מאוד משפחתיים ואוהבים כמו שתיארת, ומצד שני הם גם יודעים לקבל החלטות, הם קונקרטיים, ורואים את הדברים בצורה מאוד ברורה.

זה נקרא אצלנו "קו אמצעי". אם אני חי את המערכת שנמצאת בי ולא מחוצה לי בצורה אנליטית, אלא גם רגשית וגם שכלית היא נמצאת בי ופועלת בי ואני פועל בה, אז אין לי בעיה לעשות חשבונות רגשיים ושכליים יחד, ובשבילי זה הופך להיות אחד.

עכשיו יש לי בעיה, כי אני ומישהו אחר מחוצה לי, גם הפעולה וגם הכתובת שאליה אני מתייחס, או ממי שאני מקבל ולמי שאני נותן תמורת הקבלה, הדברים האלה מרוחקים ממני במרחק של שנאה, של דחייה, של ריחוק, כשהאגו שלי עומד בינינו. ברגע שאני מבטל את האגו ואנחנו נכנסים יחד, אז גם הרגש וגם השכל הופכים כאן להיות כאחד, והכלי הרגשי והכלי השכלי שלי הופכים להיות כלי אחד במקום שניים, והמוח שלנו אז עובד בצורה אחרת לגמרי. זה נקרא "אינטגרלי", שהכל מקושר.

טל: זאת אומרת, שאם אנחנו נעשה קורס מנהיגות כזה למבוגרים, יכול להיות אפילו לנוער, אז נתרגל את ה"קו האמצעי" הזה כמו שקראת לו, את היכולת גם להרגיש אחרים וגם להיות יותר קונקרטיים. איך נתרגל את הדברים האלה בקורס מסוג כזה?

אנחנו לא נעשה תרגילים פסיכולוגים, כי הם דבר שמלכתחילה נדון לכישלון. אנחנו צריכים לעשות כאלו תרגילים וכאלו פעולות, שמזמינים השפעה עלינו, כוח מיוחד שנמצא במערכת האינטגרלית של כל הטבע, והכוח הזה שמשפיע עלינו, הוא משנה אותנו.

וכל העבודה שלנו, הלימוד וההפעלה וכל מה שנעשה במסגרת החינוך האינטגרלי, מכוּונים אך ורק לאיך אנחנו מזמינים את הכוח הזה שישנה אותנו. הוא מקיף, הוא נמצא כאן, אבל על ידי המאמץ החברתי להתחבר, להתכלל, להתעלות מעל האגו, לעשות כל מיני פעולות למיניהן שהמנהיג ממליץ, אז על ידי כך שאנשים מבצעים את זה, הם מתחילים להרגיש שהם משתנים. מאיפה בא השינוי הם לא יודעים בעצמם, אבל את השינוי, את התוצאות הם רואים. וזה העיקר, שהם כבר יכולים צעד אחר צעד אחרי המנהיג שמנהל אותם ומביא להם כל מיני תרגילים נכונים כאלו, הם יותר ויותר מושכים עליהם את הכוח הזה שנקרא "אור מקיף", והוא משנה אותם.

טל: האם הנהגה בתפיסה שלך היא דבר יותר אקטיבי, או שדווקא אתה מתאר מצב שמשתנים בו, משהו יותר זורם.

ההנהגה היא רק בחינוך. אין דיכוי. רק על ידי כך שאדם עובר את הפעולות ומשתכנע, ומשתנה על ידי הכוח שפועל עליו, על ידי כך שהוא משתתף בעצמו בחברה, ובמידה שהוא משתנה, הוא גם משנה את הסביבה שלו וכבר מתחיל להתנהג אחרת. ואף אחד לא אומר לו שום דבר, ומה הוא צריך לעשות, אלא צריך רק לשנות אותו על ידי החינוך, בלבד. אין הגבלות, אין מחויבות, אין כלום. אם אתה נמצא במערכת החינוכית, המערכת הזאת חייבת לקחת על עצמה את כל האחריות עליך.

זאת אומרת, צריכים לבנות אותה בצורה כזאת שהיא תשמור עליך כמו שאנחנו שומרים על התינוק, שאנחנו רוצים שהוא ילמד ויקבל את כל העולם בצורה יפה ונכונה, בצורה בטוחה וטובה. זו מערכת שאחראית על כל אחד ואחד, כי אנחנו כאן נולדים לעולם החדש, ליחסים החדשים בין בני האדם, והטיפול צריך להיות ממש כמו עם התינוק.

טל: איך המנהיג האינטגרלי מקבל החלטות. הוא עושה את זה בשיתוף עם האנשים או שהוא מחליט בעצמו?

המנהיג האינטגרלי מקבל החלטות ללא שיתוף האנשים. אין לו עם מי להתייעץ, אלא כל פעם כשהוא רואה ונכלל עם הסביבה, עם החברה, אז יש לו עוזרים וצוות גדול, והוא משפיע עליהם דרך הצוות. אין כאן איזו מנהיגות קולקטיבית מתוך איזה פרלמנט או מועצת חכמים. הוא אדם שמבין, שמרגיש, שנמצא במערכת עליונה. באותה מערכת שממנה הטבע מנהיג אותנו ומוביל אותנו בתהליך למטרה שלו, כך המנהיג שנמצא בגובה הזה, מסביר זאת לתלמידים שלו, לעוזרים שלו, לכל אנשי המערכת, ומפעיל אותם נכון. וכשהם בעצמם משתנים ומבינים אותו, אז הם כבר מוכנים גם ללכת ולפרסם ולהנהיג את הפקודות שלו, את ההמלצות שלו לכל העם.

טל: כשאתה מסתכל על מנהיגות העתיד בממשלות בארץ או במדינות אחרות, אתה רואה מנהיגות של אדם אחד או של קבוצה?

תמיד זה אחד. כי כאן אנחנו לא צריכים לשבת באיזה דירקטוריון או באיזו קבוצת החלטות. אלא אם אני יכול לטעות על ידי האגו שלי לאיזה כיוון, או כשאני צריך עוד אנשים, ואז כל אחד מהם באגו שלו מושך לכל מיני כיוונים. אבל אם אנחנו מדברים על המגע עם הטבע העליון, אז כאן לא צריכים אחרת. את הדוגמה נותן לנו משה, איך שהוא הנהיג את העם.

טל: אנחנו מדברים על מודל שיש בו מנהיג אחד שמחליט ומוריד למטה את ההחלטות.

אבל הוא עושה זאת מתוך אהבה, כמו אבא.

טל: אבל דיברנו גם על רשת שבה כל אחד הוא מנהיג, שבה לכל אחד יש תפקיד.

כל אחד אנחנו מלמדים להיות מנהיג במַקום שלו. בכל תא ותא היכן שאדם נמצא, כלפי כל המערכת הוא הופך להיות מנהיג של המערכת, אם המערכת היא אינטגרלית. אנחנו מדברים עכשיו על החינוך, על כך שאדם נכנס ואיך הוא רוכש את הטבע החדש. אבל למעשה כשהוא מגיע לזה, הוא הופך להיות משפיע על כל המערכת. ואם היא אינטגרלית, אז כל אחד משפיע על כולם. לכך אנחנו צריכים להגיע, שכולם שווים.

טל: זה נשמע פרדוקסאלי. מצד אחד הכוח אצל מישהו אחד, ומצד שני כולם שווים. איך זה עובד?

זה עובד לאט לאט, במשך שנים, אבל מגיעים למצב שכולנו באותה דרגה, כמו שכתוב, שכל אחד צריך להיות כמשה רבנו.

טל: הנוער שלנו היום נמצא במצב מאוד בעייתי, יש אלימות מאוד גדולה, ריקנות, פנייה לאלכוהול וכולי. חשבנו שאולי קורס מנהיגות כזה יכול לתת מענה בדיוק לצרכים של הנוער בימינו. איך ייראה קורס מנהיגות, מה אנחנו נציע לנוער, איך הוא יוציא אותם מהמקום שבו הם נמצאים היום?

קודם כל צריכים לחשוב איך אנחנו מושכים אותם לזה, על ידי מה. אנחנו צריכים למכור להם משהו תמורת זה, כי כך סתם אי אפשר למשוך אותם לשום דבר. על ידי מתנות, על ידי טיולים, על ידי מה? זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מושכים אותם לחינוך הזה, שהוא ייראה להם כהרפתקה, שכדאי להם להשתתף בו. זאת אומרת, אנחנו צריכים לעטוף את זה בכל מיני עטיפות כמו תיאטרון, טלוויזיה, אירועים, אס.אמ.אסים. בכל מה שהם חיים אותו, שייצא מזה אקשן, שימשוך. אז קודם כל זו עבודה שלנו, איך אנחנו בונים את המערכת שהיא תיראה להם כדאית.

אחר כך בתוך המערכת שמלכתחילה היא לא מושכת, אנחנו צריכים כבר לבנות להם את כל המצבים שהם יעברו שמתאימים להם. במה הם יכולים להשתנות ומה לעשות. אולי לקחת אותם לאיזה אי בודד, אולי באיזו צורה להכניס אותם לסיטואציה פתאומית מיוחדת, אולי להביא להם אתגר מיוחד שאנחנו בונים מהם מנהיגים חדשים של המדינה. צריכים למכור להם משהו, או באמצעות איזה לחץ, אולי אפילו שלילי, איזה פחד, איזו הרפתקה כזאת מסוכנת, או לצד המנהיגות, הכוחניות וכן הלאה, אבל אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים. וודאי שאם היינו מושכים לזה את הדור הצעיר, אז היינו זוכים לשינוי חברתי.

אורן: מה צריך להיות בקורס מנהיגות לבני נוער, כדי שהבוגרים שלו יהפכו להיות המנהיגים של המדינה?

אותו דבר כמו לגדולים ולמבוגרים, כך גם לנוער.

אורן: אז מה צריך להיות בקורס מנהיגות גנרי, כדי שהבוגרים שלו יהפכו להיות באמת מנהיגי החברה שבה הם חיים?

שיעברו תרגילים כאלו שעל ידם הם מושכים את הכוח הפנימי של החיבור שנקרא "אור מקיף", שהוא משנה את האדם ושולט במערכת שאנחנו עכשיו נכנסים לתוכה. כבר כמה עשרות שנים אנחנו קיימים בתוך המערכת האינטגרלית, ואנחנו צריכים להזמין על עצמנו את השפעת אותו הכוח האינטגרלי שישפיע עלינו לא בצורה שלילית, אלא בצורה חיובית.

ההבדל הוא, שאם אנחנו נמשכים להיות כמו המערכת הזאת וגם מחוברים אינטגרלית, הכוח הזה משפיע עלינו ומשנה אותנו. אם אנחנו דוחים אותו ולא רוצים להיות כמו הכוח הזה, מחוברים יפה וטוב, אז הוא משפיע עלינו ההיפך, בצורת ייסורים ומשברים. זה מה שאנחנו עכשיו חווים בכל העולם.

אורן: מה הם התרגילים המיוחדים שיעברו בקורס המנהיגות?

יש עשרות ואלפי תרגילים שאפשר להמציא, אבל העיקר שהם יהיו כדי לדחוף אותנו, להתאים אותנו לכוח האינטגרלי, ואז נתחיל לקבל ממנו שינוי פנימי, והוא יתחיל להשפיע טוב, כתרופה.

אורן: מה זאת אומרת תרגילים שיתאימו אותנו לכוח האינטגרלי?

שאנחנו בתוך התרגילים האלו נשחק בחברה אינטגרלית בכל מיני צורות.

אורן: זה מה שעושים בקורס מנהיגות אינטגרלית, משחקים כאילו שאנחנו כבר שם?

כן. וגם לומדים איזו מערכת אינטגרלית היא, מה יש בה, על ידי מה אנחנו מושכים כוח, על ידי מה לא כדאי לנו להתרחק ממנו וכן הלאה. זו תורה שלמה, זו תורת התיקון של האדם.

אורן: איך אתה יודע שבוגר מסוים של הקורס יהיה באמת מנהיג גדול?

כשהוא ישתנה. רק לפי השינויים.

אורן: מה מהות השינוי?

מהות השינוי, שהוא נעשה בעצמו איש כזה שדואג לכל העולם. שבשבילו, זה עד כמה הוא מחק את המרחק בינו לבין הזולת.

אורן: זה יהיה מנהיג גדול?

כן. כי הוא שינה את הטבע שלו, ולכן במידה הזאת הוא באמת מסוגל לנהל. לנהל מחוז, לנהל עיר, לנהל ממשלה, לנהל את העולם. תלוי.

אורן: מה הקשר בין השינוי הפנימי שאדם כמוהו עבר, לבין היכולת שלו להנהיג אנשים אחרים?

זה קשר ישיר. בכמה שעליתי במדרגות הקשר עם כולם, באותה מידה אני יכול מהמדרגה שלי ומטה לנהל.

אורן: שינוי פנימי הוא לא באמת שינוי פנימי, אלא הוא שינוי יחס האדם לאחרים?

כן, אבל זה שינוי פנימי שבי, שאני כך התחלתי להתייחס לכולם. זה שינוי בי, בטבע שלי, שאני התחלתי להרגיש את האחרים כמוני. זה אני שהשתניתי. ובמידה הזאת שאני מרגיש אותם כמוני בעיגול, ממש בתוך העיגול הזה אני מוכן לנהל אותם. זה מנהיג במדרגה ראשונה, שנייה, שלישית וכן הלאה.

אורן: אז בסולם המדרגות הזה של מנהיגים גדולים יותר ויותר, אם אני מבין את המשוואה, מי שלמד ופיתח את היכולת שלו להרגיש את האחרים כמו את עצמו ממש, ככל שהיכולת הזאת יותר גבוהה, כך הוא יכול להיות מנהיג יותר גדול?

כן, לפי העיגול, כשהוא מרגיש שכולם בתוך העיגול הזה הם כמוהו.

טל: זה לא קשור לתכונות אופי, לכריזמה?

זה לא קשור לכלום, לא לשכל ולא לרגש ולא לשום תכונות שאיתן הוא נולד.

אורן: כל המנהיגים שאני רואה כל יום בתקשורת, אומרים שהם אוהבים את כולם, אז מה יהיה באמת ההבדל?

ההבדל, שאצלו זה באמת נכון, והם מוכרים לך את ה"כאילו" אהבה שלהם אליך, שאתה אחר כך מרגיש בכיס ובעצבים ובמלחמות ובהכל.

אורן: הציבור ירגיש לדעתך בהבדל?

לא בדיוק, כי בשביל זה הציבור צריך להיות גם כבר באיזו נטייה. על ידי צרות וחוסר אונים, ממש ייאוש, הציבור יתחיל לקבל איזה הבחנות למנהיג האמיתי.

לחצו כאן להורדה