חיים חדשים - תוכנית 179 - חזון הנביאים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו. אנחנו כאן עם "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שלום הרב לייטמן, שלום ניצה מזוז.

שלום לכולם.

אורן: אנחנו רוצים שתהיו איתנו ביחד, ללמוד מהרב לייטמן איך אפשר לבנות את החיים שלנו כחברה ישראלית בצורה חדשה. אנחנו רוצים ללמוד איך לחיות כמו משפחה אחת. משפחה אחת זה אומר שאתה קם בבוקר, מרגיש שהאנשים שעל ידך אוהבים אותך, רוצים בטובתך, דואגים לך. זה פותח לך את הלב, וגם אתה דואג להם, וכולנו חיים במקום ברע, בטוב. אלה החיים החדשים, והם נמצאים בינינו, ביחסים בינינו, אין שום דבר אחר. ואת זה אנחנו מנסים ללמוד ולהפוך את זה מכותרת של "לחיות כמו משפחה אחת" למשהו שאפשר לאחוז בו.

בכל אחד מהדיונים, אנחנו בוחרים אחד מהמרכיבים בתרבות שלנו היהודית העתיקה ורוצים להתבונן בו לאור החזון הזה, שכולנו צריכים ללמוד לחיות כמו משפחה אחת. בדיון קודם נגענו בנביאי ישראל, והיינו רוצים להקדיש דיון נוסף מזווית אחרת לנושא הזה של חזון הנביאים.

חזון הנביאים זה משהו שהוא תמיד כנר לרגלינו, כמו מצפן שמכוון את כל ההתפתחות האנושית. את חזון הנביאים מכבדים לא רק בישראל אלא בעולם כולו. היום היינו רוצים לעבור על כמה נבואות בולטות שכולנו מכירים אותן, ולשמוע ממך את ההתייחסות שלך ולראות, איך כל הנבואות האלה מצביעות על מקום אחד, על תיקון הקשרים בינינו, בני האדם.

הנבואה הראשונה שנפתח בה היא "גוג ומגוג".

ניצה: נבואת גוג ומגוג ניתנה על ידי הנביא יחזקאל, ובאופן כללי מספרת על כך שבאחרית הימים צפויה התגבשות קואליציה של מספר עמים, אומות העולם נגד ישראל שילחמו בעם, וזה יהיה קשה מאוד. מלחמה מסוכנת, מסובכת, שרק בסופה, נקבל עזרה מהכוח העליון, ובאותות ובמופתים יוציא אותנו מהמקום הזה.

אז קודם כל אנחנו חברה ישראלית, בתקופה שאנחנו נמצאים בה היום, האיום האיראני מרחף מעלינו כל הזמן כמו עננה שחורה.

מדברים על זה בתקשורת?

ניצה: זה בא  והולך, תלוי לפי המצב. כל פעם כשזה עולה לדיון בתקשורת, אני חושבת שבכל אחד ואחד מאתנו יש הפחד שאותה מלחמה שדובר עליה תתפרץ, ושזה יקרה. אז מה זה "מלחמת גוג ומגוג" מהזווית שלך, כמי שרואה את המערכת, את הרשת?

אנחנו יכולים לקחת את כל הדוגמאות האלה ממצרים. כשעומדים מול פרעה, ופרעה מסמל את האגו שלנו, "עזר כנגדו". זה לא פרעה החיצוני אלא פרעה הפנימי, שנמצא בכל אחד ואחד מאתנו, ואנחנו צריכים להילחם נגדו כדי להגיע לחיבור. והאגו הזה כל הזמן קם בכוחות חדשים, ולמרוות שהוא מקבל מכה אחר מכה, הוא כל הזמן מתעורר בנו. ושוב כמו שאנחנו יודעים, באה מלחמה אנחנו מתאחדים, אנחנו מצליחים, ואחרי המלחמה שוב חוזרים לסורנו.

ואנחנו רואים שהבעיה היא, האם אנחנו זקוקים לכוח הרע, ודווקא על ידו אנחנו מתגבשים, כי על ידו אנחנו קצת מבטלים את האגו בינינו ונעשים אחים לעת צרה בלבד, ולא מתוך זה שאנחנו באמת מבינים שאנחנו חייבים להיות מחוברים, ומתחילים מעצמנו לעבוד על זה. ולא שהלחץ החיצון מחייב אותנו להיות יותר קרובים זה לזה, תלויים זה בזה, בערבות הדדית זה בזה. אלא שאנחנו נבין שכדאי לנו לעשות את זה, לא בזמן מלחמה, לא בזמן איום, כי אנחנו מחויבים להגיע למצב הטוב לפי התכנית של הטבע.

   וכאן קיים השילוב בין החינוך שנקבל, אם נחנך את עצמנו נכון, לבין מכות הטבע שנסבול. והשאלה היא, האם אנחנו יכולים על ידי החינוך, "חכם רואה את הנולד", לראות את הדברים הרעים שהאגו שלנו מכין לנו לעתיד, לא רק להיום אלא לעתיד, וכך לתקן את עצמנו על ידי החיבור, על ידי כל מיני אמצעים. ונבין, נרגיש, נתחיל לראות את הרשת הזו שקושרת בינינו, ונמתיק את הדינים שבאים לנו מהטבע

ואנחנו צריכים להבין קודם כל, שאותו "גוג ומגוג" קם מתוכנו, שאותם הכוחות הרעים קמים מתוכנו, גדלים מתוכנו. ואם אנחנו לא מסוגלים להילחם נגדם, אז כהעתקה, כענף ושורש, אנחנו מרגישים את זה גם בחיים הגשמיים. אבל זה הכל נובע מהמצבים הפנימיים שבינינו.

לכן כמו שפרעה הוא האגו שלנו, והוא קם כדי להביא אותנו לחיבור, ועל ידי פרעה זכינו כמו שכתוב, ש"פרעה הקריב את בני ישראל לאבינו שבשמיים", זאת אומרת שאם לא היה פרעה, לא היינו מגיעים למעמד הר סיני, ל"ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "כל ישראל חברים", ערבות וכולי.

האם אנחנו זקוקים למכות האלה של פרעה, שנרגיש אותן ממש וזה יחייב אותנו בחיבור, או שעל ידי החינוך, על ידי המערכת החברתית שאנחנו נבנה, , נתחיל להיות יותר רגישים ליחסים בין אדם לחברו, ובצורה כזו נוכל להימלט מכל אותן הבעיות והמכות הקשות?

אותה מלחמה גדולה עם האגו, שבה האדם מצליח פחות או יותר להתגבר על הטבע שלו, נגד האגו, לשנוא אותו ולהביא את עצמו לחיבור, מתוארת בכל מיני נבואות, שהידועה שבהן היא מלחמת גוג ומגוג. הנבואה מדברת על אחרית הימים, על איך שאנחנו צריכים להחליט ללכת, להתקדם הלאה ליישום של "ואהבת לרעך כמוך", ואנחנו מגיעים כבר להתפתחות כזו שזה מה שנשאר לפנינו לעשות בצורה גלויה.

למה? כי עכשיו אנחנו רואים שההתפתחות היא לקראת זה, ומתגלה שהעולם כולו אינטגרלי, קטן וגלובלי, ויש תלות הדדית בין כולם. כולנו כמשפחה אחת, כל האנושות, תלויים מאוד זה בזה, וזה עוד יתגלה יותר ויותר.

האם אנחנו יכולים את האגו הכללי שמפריד בינינו ומסכסך בינינו, מחמם אותנו זה כנגד זה? האם אנחנו יכולים לאתר בזה את הכוח הרע וההרסני עד כדי כך, שכולם קמים והורסים את האגו הזה, מתעלים מעליו, בונים "על כל פשעים תכסה אהבה". כי אנחנו כולנו באים מהטבע, ואנחנו בעצמנו רוצים להגיע לחיבור.

זו מלחמת גוג ומגוג. זאת אומרת, שמתגלה כוח רע מאוד גדול שהורס אותנו, את כל החברה, ואנחנו נלחמים כנגד זה. האם ישראל, "ישר א-ל", העם, הקבוצה הגדולה של מיליוני אנשים, מתחילים להבין שאין ברירה וחייבים לתקן את היחסים בינינו, או שהגוג ומגוג מתפרץ יותר ויותר?

הנביאים מדברים תמיד מצד הטבע. הם רואים מה יקרה מצד הטבע, אם אנחנו לא נתערב ולא נתקן את המצב. הם מראים לנו את קו הדין, שבו בצורה שיטתית הטבע יקדם אותנו לאהבה על ידי מכות נמרצות.

ואנחנו יכולים להכניס כאן את ההמתקה שלנו, לפני שבאות המכות, אם אנחנו מתקנים את עצמנו ליותר ויותר חיבור. ואז אנחנו רואים את המכות האלה כביכול מראש, והן עוזרות לנו. כמו החכם שרואה את הנולד, הוא רואה שיכול להיות כאן דבר רע, ואז הוא קם ומשתדל לתקן את הדברים האלה. והדברים הרעים האלה הופכים דווקא להיות כאמצעי לעלות מעל הרע העתידי, וכך אני מעלה את עצמי, ומעלה את החברה לחיבור בינינו וכן הלאה.

זאת אומרת, צריכים לראות את הנבואה הזו כדבר אמתי, שיכול לקרות גם בגשמיות. ואם אנחנו נקבל את המלחמה הזו בצורה פנימית, שאנחנו צריכים להילחם נגד כוח הפירוד שבינינו, אז כל המלחמה הזו תגמר בצורה פנימית, ביחסים בינינו, וזה לא יתפרץ למלחמות אטום ולזוועות שעליהן הנביא מדבר. אלא, להילחם חייבים, והאם המלחמה הזו תבוא ממלחמה פנימית רוחנית, למלחמה גשמית, זה הכל תלוי בבחירה שלנו, איך אנחנו נתנהג בינינו.

ולכן בא החינוך האינטגרלי שאומר, אנחנו כולנו צריכים להיות חברים ולהתחבר. אם נעשה זאת, אנחנו ננטרל את כל הכוחות הרעים, ודווקא הם יהיו "עזר כנגדו", זאת אומרת הם יעזרו לנו. אמנם הם כנגדנו, אבל הם יעזרו לנו ויהיו כעזר שנעלה לדרגה יפה וטובה.

ניצה: כששאלתי על מלחמת גוג ומגוג, התחלת דרך ההסבר על מצרים ועל פרעה.

כי זה אותו  הדבר, רק במידה יותר ברורה.

ניצה: בצורה עממית חשבתי, מצרים זה מאחוריי, וגוג ומגוג מקדימה.

אני לא חושב כך.

ניצה: כך חושבים מבחינה עממית, ממצרים כבר יצאנו ועכשיו גוג ומגוג נמצא מול העיניים, וגם אמרתי לעצמי, פעם הייתה מגבלה כמה אפשר להיות אכזריים, כי היו לנו כלים יחסית מאוד פשוטים במלחמה.

לא. היה יותר גרוע.

ניצה: מה יותר גרוע ממה שהיה פעם?

בינתיים לא.

ניצה: למה?

אם יוצאים למלחמה, אנחנו לא חושבים על מאות אלפי הרוגים, אלף הרוגים זה המון. 27,000 הרוגים יש משך כל מלחמות ישראל.

אורן: לכן החשש מאיראן, כי הם מדברים על פיתוח נשק גרעיני, אז הווליום קופץ באלף מידות.

נכון.

אורן: לכן מייחסים איום כזה של גוג ומגוג.

אז היו מלחמות הרבה יותר קשות. אז היה קרב מגע. בקרב מגע או אני מנצח או הוא מנצח. יוצאים למלחמה וזהו. נותנים גט מראש, וחצי או שלושת רבעי מהיוצאים לא חוזרים. ובכל קרב נופלים אלפי אלפים.

ניצה: היום לחיצה על כפתור מספיקה.

לכן כולם מפחדים, בינתיים זה לא כמו במלחמות הקודמות, ולכן אנחנו מאוד מפחדים ממלחמת אטום. ולכן הרבה אנשים חושבים על אטום כמו על נשק שדווקא עוצר אותנו מלהילחם, כי אם יש לי ויש לך, אז אנחנו כבר נזהרים. עד כאן, כי יודעים שעל ידי זה, אין מי שינצח, בזה כולנו יכולים להפסיק להתקיים.

ניצה: סביב המונח "מלחמת גוג ומגוג" יש המון סרטים והמון ספרים "ארמגדון" "אפוקליפסה", "יום הדין", "נשק יום הדין". זאת אומרת, יש המון תרחישים רעים של מה יכול לקרות במצב כזה. מה זה אותו "יום הדין", מה זה "ארמגדון", מה הם המונחים האלה, למה הם מכוונים?

 הנביאים?

ניצה: זה מונחים שהם קולקטיביים, שכולם מכירים אותם. כולם יודעים מה זה "יום הדין", לא יודעים מה זה, אבל מדברים על יום הדין, על נשק יום הדין. ואצלנו נשק יום הדין מקושר לנשק גרעיני והאיום הגרעיני הוא האיום הכי גדול שקיים היום בעולם.

נכון.

ניצה: אתה מדבר על מערכות קשר בין אנשים, ואנחנו מסתכלים על האיום גרעיני.

    זה תלוי בזה.

ניצה: איך אפשר לשנות את המצב?

הבעיה שלנו שאנחנו מסתכלים בצורה שונה על המציאות. אני רואה את המציאות כהעתקה מהקשר הפנימי בינינו. אני לא רואה איראנים, אמריקאים, ובכלל את כל הסביבה הזו של כל השונאים שלנו שנמצאים בגבולות, אני לא רואה. אני רואה שכולם נפעלים מהקשר בינינו. ואם הקשר בינינו הוא רע, אז אנחנו מרגישים לחץ מהשכנים ומכל העולם. ואם הקשר בינינו יהיה טוב, העולם יתייחס אלינו אחרת. אני רואה את כל העולם כהעתקה, כתוצאה ממה שקורה בינינו, וזה החשוב. ולכן גם כל הנביאים הדגישו כך, בכל הנבואות .

סך הכל הבעיה היא בקשר בעם ישראל. ולכן אנחנו שנואים על כולם, ולכן כל הבעיות שיש בעולם, בסופו של דבר הן בגלל שאנחנו מקושרים בקשר לא טוב. כל אומות העולם מדגישות את זה, שאנחנו מקור הרע לכל האסונות שקורים בעולם. אז מלחמת גוג ומגוג זה קודם כל המלחמה שלנו. כל אחד עם האגו שלו, כדי להתקשר מעל האגו, לנצל את המצב לכיוון הטוב. לנצח את האגו, ולהתקשר מעליו בקשרי ידידות, התחשבות ואהבה. ואז בזה מנצלים את הכוחות הרעים, והם קמים כדי לקדם אותנו ל"ואהבת לרעך כמוך", זה התפקיד שלהם, זה הכל עזר כנגדו. בראתי יצר רע, זה נכון, אבל אתה צריך לתקן אותו.

ניצה: אז מלחמת גוג ומגוג היא בעצם מלחמת האגו בין האנשים?

כן ודאי, כל המלחמות הן כך, כל הבעיות הן רק מפני שאנחנו לא מסודרים בינינו. זאת אומרת, בכל אחד ואחד מאתנו, שלא נלחם עם האגו שלו להתייחס יפה לשני, על זה העולם עומד. ולכן לאומות העולם אין שום בחירה חופשית, רק לנו, רק לעם ישראל. ולכן מצביעים עלינו עם אצבע מאשימה. ולכן כל המלחמות האלה הן קודם כל בכל אחד מישראל, בכל איש מישראל עם עצמו, כדי להתחבר לזולת.

ברגע שאנחנו מתחילים לסדר בינינו את היחסים לטוב, לאהבת הזולת, התוצאה מזה היא שהכל נרגע, וכל העולם מגיע לשלום, וכולם מתייחסים אלינו בטוב. ברגע שרשת הקשר בכל האנושות מסודרת טוב, אז אותם הכוחות החיובים מיד מתפשטים בכולם. ואז כולם מתחילים להבין שמאתנו יוצא דווקא כוח הטוב. ובהתאם לזה כולם יתקשרו אלינו, ירצו לבוא, להגיע אלינו ולעזור לנו בזה, לשרת אותנו בזה.

לכן אני לא חושב על החימוש שלהם, ועל כל מה שהם רוצים ומה שהם עושים, ומכינים את עצמם עם האטום והכל. זה הכל לא חשוב, זה הכל לא ישחק בעתיד בכלל. לכן כשאת אומרת, כתוב שם, מדברים בכלי התקשורת, אני לא מתעניין בזה, כי זה לא מעניין אותי. כשלפעמים אני שומע, זה סך הכל בשבילי כמין העתקה מהמצב הפנימי שלנו, עד כמה אנחנו מצליחים, או לא מצליחים להיות בקשר בינינו. עד כמה אנחנו מותאמים לאותה רשת פנימית. כך אני רואה את החדשות, וכך אני רואה כל מה שמתרחש בעולם, כתוצאה ממה שקורה בינינו. והכל קובע עם ישראל בעצמו.

ניצה: עכשיו הבנתי, שאנחנו כחברה שמים את תשומת הלב שלנו, המשאבים שלנו והמאמצים, לראות איך אנחנו מפתחים כלים יותר מתוחכמים, ואיך אנחנו יכולים להימנע, ואולי לתקוף קודם. ואתה אומר רגע תעצרו.

השלמה כושלת.

ניצה: זאת אומרת, שכל המאמצים לנסות להתחמש בצורה יותר חכמה, אולי לתקוף קודם, זה לחינם.

זה במקום לסדר את היחסים בינינו, וזה לא מצליח וזה לא יצליח. זה רק מושך את הזמן מעין ברירה, עד שאנחנו נבין. אני לא יכול להגיד שמיד נבטל את הכל, אבל אם אותם מיליונים שאנחנו משקיעים בכל העולם, לעזור להם ולהיות טובים, עם כל מיני כוחות ההסברה ביניהם, אם היינו משקיעים אחוז אחד מכל זה בחינוך האינטגראלי, ללמד איך להתחבר בינינו, בין כולנו כאן יחד, למערכת הסברה, למערכת השכלה אינטגראלית, מערכת החינוך האינטגראלי ולהסביר לכולנו איך אנחנו קשורים, ואיך אנחנו דרך זה משפיעים על העולם, היינו רואים פתאום תוצאות מידיות ובהכרח.

למה? כי הרשת קיימת. ואם אני מכניס לה כוח חיובי, הכוח הזה מתפשט מיד, והוא הרבה יותר חזק מהכוחות השליליים. כי הוא יותר גבוה, הוא החיבור בין כולם, הוא מתפשט ברשת הזו בהכרח, והוא ממלא אותה מיד ברוח חיים. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. ולכן, נכון שלפנינו המון אירועים שיכולים להתפרש בצורה לא טובה, אבל זה קורה מפני שאנחנו מזלזלים במה שנתנו בידיים שלנו. אנחנו בעלי הבחירה, והמלחמה היא לא בפצצות, אלא בתוכנו, בכל אחד ובינינו.

אורן: אני מתבונן על הדיון מהצד והייתי אומר שהגישה קצת נאיבית.

 לא. אם אנחנו מדברים על המבנה החברתי הכללי של דרגת המדבר באנושות, אנחנו רואים שהאנושות היא זו שקובעת מה נמצא בדרגה האנושית ובדרגות היותר נמוכות, בדרגת החי, צומח, ודומם. הכל תלוי ביחסים בינינו, אם היחסים בינינו ברשת יהיו סגורים יפה, טוב, בין כולם בצורה הדדית, להיות כאיש אחד בלב אחד, שום דבר רע לא יפרוץ  בעולם, לא יהיה מקום לרע, כל המקום הרע הוא מפני שאנחנו לא מסודרים בינינו. האנושות נמצאת בפסגה ולכן היא קובעת וכאשר האנושות תהיה מחוברת, כל הרשתות היותר תחתונות, עולם החי, הצומח, והדומם, גם יירגעו.

מי שקובע בתוך האנושות הוא עם ישראל, לאומות העולם אין  שתי מושכות, גם טוב וגם רע, גם שמאל וגם ימין, הן לא יכולות לנהל כך את עצמן, רק עם ישראל יכול. לכן אנחנו נמצאים בכוונת, ואלינו מכוונות העיניים, האצבע המאשימה, השנאה, האנטישמיות, הכל מכוון אלינו מפני שאנחנו לא מקיימים את הבחירה שנמצאת רק בנו. אני לא רואה שיש כאן משהו מציאותי או לא, אני רואה שזה דווקא מאוד מציאותי, אני גם לא רואה בעולם כוחות שמסוגלים, אז מה יש לעשות חוץ מזה. ניחא, בסדר, לצד השני יש כמה פצצות אטום ולך כמה פצצות, יהיו לו עוד יותר, ולך יהיו יותר, וכך תמשיך לחיות, אבל בינתיים העולם מדרדר.

אורן: אני לא אתן לו שיהיו לו פצצות אטום מאוד פשוט.

אז בעוד כמה זמן יהיה במדינה אחרת.

אורן: אז גם לה אני לא אתן.

אז הוא יקנה, ימכרו לו, הוא ילך לקוריאה, לפקיסטן  יתנו לו, מה הבעיה.

אורן: אז אני אעשה כל שביכולתי שלא יהיה לו, וכידוע יש ביכולתי.

לא אין. זה לא ישמור על כלום.

אורן: למה?

 כי אתה לא יכול לשלוט בכוח, אתה לא יכול להגביל אותו, פשוט מאוד.

אורן: מה פירוש?

ככה.

אורן: גם סוריה רצתה, עצרנו אותה מבעוד מועד.

 בינתיים אתה מסוגל לעשות את זה, אבל אתה לא מסוגל לפעול נגד המגמה הזאת. עכשיו מצרים רוצה להתחיל לפתח גרעין, הרוסים מתחילים לבנות גם שם תחנה גרעינית, מה תעשה, רוסיה היא המעצמה הכי גדולה, יחסית היא אפילו אירופאית, ויש לה קשר עם אירופה, מה תעשה?  יש המון  מדענים, המון.

אורן: הבנתי את הקו שאתה מסביר, אתה אומר, זה תהליך שאי אפשר לעצור אותו,  שמלחמת גוג ומגוג תבוא בקרוב. תראה מה כתוב "יבואו כל העמים ועמים רבים איתך רוכבי סוסים כולם, קהל גדול וחיל רב, ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה". אז אתה אומר לי אכן כן, מה שכתוב הנה זה בא, הנה המצרים מתחילים,  ואחרים יתחילו, היום אתה חזק אתה חושב שאתה יכול לעצור את זה אבל זה גדול עליך. זה יבוא מימין, משמאל, מלפנים ומאחור, הוא יקנה אז תעצור אותו והוא שוב יקנה אין מה לעשות.

כן, זה מיותר, אתה רק דוחה את העניין הזה לכמה שנים.

אורן: אז אתה בעצם אומר לי, לפי מה שאני רואה אין לנו מה לשגות בדמיונות, התרחיש הרע הזה של גוג ומגוג יבוא, "אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל". אתה אומר כן זה בדרך.

 כן.

אורן: אז פתאום אתה פחות נאיבי,  אתה קצת מבלבל אותי.

 אני לא נאיבי.

אורן: קודם היית אופטימי מאוד, ועכשיו אתה אומר לי יהיה שחור מאוד. תהיה או לא תהיה מלחמת גוג ומגוג זה יבוא עלינו כולם "באבני אלגביש אש וגפרית"?

ניצה: אפשר להימנע מהמלחמה הזאת או שזה משהו שאי אפשר?

אורן: זאת השאלה, יחזקאל הנביא כתב את זה לפני הרבה זמן, מה קורה עכשיו,  בחדשות נראה שזה בא עלינו לכלותנו. מה אתה אומר על זה, זאת השאלה?

 אני אומר דבר פשוט מאוד, אתה רוצה למנוע את זה?

אורן: מאוד רוצה.

 אז למה אתה לא שומע בקולי? אני לא אומר לך את דעתי, אני אומר לך עובדות ממבנה המציאות, ואיך אנחנו מתקדמים, אני מביא לך מדע.

אורן: אז אולי לא תפסתי קודם, כי התמונה  קצת מאיימת. אתה אומר קודם כל אפשר למנוע, כבר אפשר להירגע, אנחנו איתך. שלב ב' איך אפשר למנוע?

 אפשר למנוע את כל הדברים האלה אך ורק על ידי כך שאנחנו נבין את המציאות, איך אנחנו קשורים זה לזה, איך רשת הקשר בינינו מתגלה כל הזמן יותר ויותר, ומחייבת אותנו להיות קשורים זה לזה. קודם כל להיות קשורים בעם ישראל, ואחר כך בכל אומות העולם עד שכולם יהיו כאגודה אחת זה עתיד העולם. השאלה היא איך להביא את העולם לחיבור כזה. לכן נתתי דוגמה על פרעה ששם מתגלה הרע שגדל יותר ויותר.

אורן: דבר איתי על העתיד. אמרת שצריכים לגרום לקשר בין כל בני אדם שיהיו באגודה אחת.

כן.

אורן: אז הגדרת מטרה. עכשיו שוב חוזרת השאלה, איך?

 המטרה היא "ואהבת לרעך כמוך", שכל העולם יגיע לאהבה חלוטה, אהבה שלמה. אנחנו צריכים להגיע לזה ולהיות מותאמים לכל הטבע, שהחברה האנושית לא תהיה בתוך הטבע הכללי כמו גוף סרטני שאוכל את הכל ומביא את עצמו למוות, כמו שאנחנו רואים היום, כמו שהסרטן ממית את הגוף ואחר כך גם מת בעצמו.

אנחנו צריכים להבין שבצורה כזאת אי אפשר להתקיים, איך אנחנו מתקנים את עצמנו, את הגוף הסרטני הזה שנקרא "האנושות של היום"? אנחנו צריכים להפסיק לאכול זה את זה, ולהתחיל להשלים זה את זה, להתחבר בצורה נכונה בהתאם לרשת שמתגלה.

 היא  מביאה לנו בדיוק אותם היחסים הטובים שאנחנו צריכים להגיע אליהם. זאת אומרת, איך לחנך את עצמך, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. להיות כאיש אחד בלב אחד, אחים, בערבות הדדית, להבין שכולנו ערבים זה לזה, תלויים זה בזה, אחראים זה על זה, איך אנחנו מגיעים בסופו של דבר לאהבה. לזה אנחנו צריכים לחנך את עצמנו.

אורן: כל בני האדם?

כל בני האדם.

זה בסוף. בדרך, מי שצריך לממש את זה הוא עם ישראל, השיטה הזאת נמצאת בנו, היכולת לבצע את זה נמצאת בנו בלבד. לכן כאשר מתוך המערכת הכללית מתגלה הבעיה, שאנחנו לא מתאימים למערכת הזאת, היא מתגלה דרך אומות העולם במיוחד עלינו דווקא. אנחנו שנואים, מבוזים, דחויים וכן הלאה וזה יתגלה יותר ויותר, אתה רואה איך האנטישמיות עולה בכל העולם.

אורן: כמו בציור פה של גוג ומגוג שכולם סוגרים עלינו. אז מה עושים?

מתקנים את עצמנו, כי אנחנו באמת החלק העיקרי, החלק המפעיל של כל המערכת. אנחנו צריכים לתקן את עצמנו ואז מאיתנו כל הכוחות האלה יתפשטו בכל המערכת וכל המערכת תתחבר יפה ברוגע ובטוב, הכל תלוי בנו בלבד. תדבר עם אנטישמים, תקרא מה שהם כותבים, ותראה שהם מצביעים על כך, הם מבינים את זה.

אורן: אז אתה אופטימי בסופו של דבר?

לא, כי אני לא יודע במה יבחר עם ישראל.

אורן: אנחנו עם ישראל.

מי אנחנו?

אורן: אני, אתה, ניצה.

תראה בעצמך אם אתה משתכנע ממה שאני אומר, לכן אני לא יודע אם להיות אופטימי או לא.

אורן: כדי להכניס קצת יותר אופטימיות, בוא נעבור לנבואה קצת יותר אופטימית. הנבואה הבאה שהיינו רוצים להתעמק בה היא "נבואת ישעיהו". נראה לי שהוא מהאסכולה שלך. תראה איך הוא כותב.

הוא אחרי "גוג ומגוג".

אורן: אנחנו הולכים קדימה, הבנתי שאתה אופטימי והבעיה היא בי שאני קצת מהוסס, אבל אני אזרום איתך.

לא, הבעיה היא בלממש את החינוך הנכון.

אורן: אז בי הבעיה, זה מה שאני אומר.

בעם ישראל.

אורן: אני זה עם ישראל, ההיסוס שלי קצת מפחית מהאופטימיות שלך, אתה רואה איך צריך לעבוד עם אנשים כמוני. אבל בגדול אתה בעצמך מרגיש שיש הבנה ויש כיוון ואפשר בהחלט למנוע את האסון וזה בידינו וזה תלוי רק בנו. לכן אני קורא לך בן אדם אופטימי.

כן. ואם אנחנו נממש את זה יפה וטוב, אז תתקיים נבואת ישעיהו.

אורן: אז בוא ניגש אליה. אומר ישעיהו כך: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם ופרה ודב תרענה יחדיו וירבצו ילדיהם ואריה כבקר יאכל תבן" והוא ממשיך "ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" ^[1] ישעיהו מדבר פה על ימות המשיח, ומתאר מצב שכאילו, כל ההפכים מתחברים והכל זורם והכל בטוב.

 והשאלה היא איזה קסם הכיר ישעיהו שהוא תאר את זה שכל ההפכים מתחברים. יש נוסחאות בטבע, אין ניסים ונפלאות או שיש, ישעיהו ויחזקאל היו נביאים אולי הם מבינים בניסים. אבל בצורה רציונלית כשאתה קורא את הפסוקים האלה של ישעיהו, או שתגיד שישעיהו היה קצת תימהוני או שהוא ידע משהו שאני לא יודע. כנראה שהוא ידע משהו שאני לא יודע. מה הוא ידע שאני לא יודע, שגרם לו לראות את התמונה הזאת שבה הכל מתחבר?

ישעיהו מדבר על המצב הסופי, שהוא יתקיים בהכרח, אבל השאלה באיזו דרך זה יתקיים. האם בדרך ייסורים, שזו מלחמת גוג ומגוג מממש בפועל בצורה גלויה או שאת המלחמה הזאת נעשה בתוכנו, בינינו, נעשה מלחמה נגד הרצון האגואיסטי שלנו ולא בגופים.

אורן: מה זה להילחם נגד הרצון האגואיסטי שלנו?

 כשאני אומר שאתה צריך לאהוב אותי, אתה לא צריך להילחם נגד הרצון שלך?

אורן: אם אתה אומר לי לאהוב אותך?

כן.

אורן: כאילו שאדם יאהב את חברו?

לאהוב את חברו זה נקרא שאתה חי מתוך הרצונות שלי, שכל החיים שלך הם רק איך למלא אותי, ואני חי אך ורק כדי למלא אותך.

אורן: זו התמונה שראה ישעיהו?

ודאי.

אורן: זה בלתי אפשרי.

למה, מה זה נקרא חי זאב עם כבש? זה שכולנו רוצים לכבד ולמלא זה את זה, לעשות את רצון הזולת זה נקרא לאהוב אותו. מה זה נקרא שאני אוהב מישהו? שאני רוצה כל הזמן לעשות לו טוב, כשאתה אוהב מישהו אתה כל הזמן חושב "איך אני אעשה לו טוב, אולי על ידי זה, אולי על ידי זה, אני אפילו לא אוכל את זה אני אשאיר לו חתיכה לטעימה", נכון או לא?

אורן: כך הילדים שלי גומרים לי את כל הארוחות האלה. אשתי מכינה והם אחרי שהם גומרים באים לתוך הצלחת שלי. אפשר טוסט? כן, בטח שאפשר.

 זהו. אז תלמד מזה, זו אהבה טבעית ואנחנו צריכים להיות באהבה על טבעית, מעל הטבע האגואיסטי שלנו.

ניצה: מה זה זאב וכבש זה כאילו דוגמה, סמל. סמל לחיות. מה זה אומר בינינו?

 גם אנחנו חיות, אבל הבעיה היא שאנחנו מנוגדים.

ניצה: זאב וכבש הכוונה היא לניגוד בינינו, בקשרים שלנו, זה מה שזה מייצג.

 כן, מה יש יותר מזה?

ניצה: זאת אומרת, וחי זאב עם כבש בינינו.

כן.  חיים ביחד.

ניצה: שאנחנו יכולים לחיות כמו ניגודים משלימים?

ודאי. כולנו שונים ובאותה מערכת אנחנו באים להשלמה, לכן בסופו של דבר מגיעים לשלמות ובזה התיקון שלנו. למצוא עד כמה שאנחנו משלימים זה את זה כמו בפאזל, שמרכיבים תמונה יפה מאוד, שלמה של כל העולם, של כל המציאות. התמונה הזאת קיימת בסוף, השאלה איך נגיע לזה, לכן בטוח שמלחמת גוג ומגוג תתקיים, השאלה באיזו צורה.  או בצורה פנימית כמלחמה פנימית בינינו, על ידי אלימות, על ידי הכרה, על ידי הבנה, על ידי יישום בינינו, אנחנו נילחם נגד האגו שלנו ובצורה אכזרית אבל יש לנו כוחות לזה, או שחלילה מתוך ייסורים גדולים ונוראים, נגיע לאותה הצורה שאין ברירה, אנחנו חייבים להתעלות מעל האגו. מי מחייב אותנו? או שהחינוך יחייב אותנו להגיע לחיבור, או הצרות הגדולות, אחד מהשניים אבל החיבור הוא העתיד של כל המציאות. לכן ודאי שישעיהו נמצא במקומו, אבל מדבר כבר על התמונה הסופית ולא על היישום.

אורן: הייתי רוצה להוסיף לתמונה הסופית הזאת גם נבואה נוספת מיחזקאל. הוא אומר כך, כשהוא מתאר את המצב הזה השלם "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם". מה זה בא לסמל במצב השלם שהכל מתחבר וכל ההפכים כאילו משלימים אחד את השני, מה זה הציור הזה של רועה וצאן ודוד, אנחנו יודעים שהוא היה עם הצאן. מה זה אומר שבאחרית הימים דוד הוא רועה אחד לכולם?

שרק כוח אחד של ההשפעה והאהבה ישלוט בעולם כעיקרון העליון, ככוח העליון, וכל אחד ואחד בחיים שלו ילך לממש רק את הכוח הזה. יש עוד נבואה על איך אומות העולם עוזרות לישראל.

ניצה: כשאני מסתכלת על העקרונות שעל בסיסם הוקמה המדינה, ראיתי שבהכרזת העצמאות לקחו חלקים מחזון הנביאים. הם אמרו שאחרי אלפיים שנות גלות מדינת ישראל חרטה על דיגלה להיות מדינה יהודית שמושתתת על יסודות של חרות, צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל.

כן, ואנחנו באמת לקחנו מנביאי ישראל את היסודות של צדק ושלום?

ניצה: אבל זה נראה שיש לנו כוונה טובה. למה זה לא מצליח לנו?

כי אנחנו לקחנו את החוקים של התורכים ושל האנגלים ששלטו כאן ואנחנו ממשיכים את זה.

אורן: זאת הבעיה שלנו, החוקים שלקחנו?

חוקים הכוונה היא מה שולט בינינו?

אורן: מה פרוש?

 איזה מוסר שולט בינינו, מה אנחנו מעלים כחוקת ישראל, ואהבת לרעך כמוך, או שלוקחים חוקים מהמשפט התורכי והאנגלי מזמני המנדט או שמסתכלים מה יש באומות העולם ולומדים משם? מה הוא החינוך שהעם קיבל במשך שישים וחמש שנה שאנחנו נמצאים כעם עצמאי, אפשר להגיד שעברו שלושה דורות, מה הם קיבלו, איזה חינוך?

אורן: אני זה העם. אני יכול להגיד איזה חינוך קיבלתי. מתי? ממי? לא הבנתי.

אפילו מתי ממי אתה לא יודע שקיבלת.

אורן: קיבלתי חינוך, בהחלט.

מה קיבלת מההורים שלך, מהסביבה שהיית בה והלאה, התחשבות, אהבה?

אורן: קיבלתי הרבה דברים. נראה לי שכולם כך, בטח גם ניצה.

טוב. יפה. אז אם כך למה אנחנו נמצאים במצב כל כך רע?

ניצה: אני רואה שבסך הכל היתה כוונה מאוד טובה, הם הלכו לחזון.

איזו כוונה טובה?

ניצה: בהכרזת העצמאות הם הלכו לחזון הנביאים הביעו את זה, דיברו על זה.

מי מהם הבין מה זה נקרא "חזון הנביאים"?

אורן: נאמר בספר ישעיהו, "ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ" זה חזון הנביאים "ונתתיך לאור גויים". אתה אומר לא הבנו את הנביאים 65 שנה. בוא נבדוק כל דבר במבחן התוצאה. התוצאה לא טובה, אז על מה ישעיהו  מדבר? בחזון השלם שלו הוא מדבר על מקום שממנו האור זורח, מאיר לכל העולם, שגר זאב עם כבש.

זה נקרא אור לגויים.

אורן: זו כבר התוצאה, שיש מוקד שממנו כאן בישראל זורח אור. הוא צודק?

צודק.

אורן: אפשר לעשות את זה?

חייבים.

אורן: מה הנוסחה?

הנוסחה היא שאנחנו נשמע את כל הדברים האלה ושהם לא יעברו לנו סתם ליד האוזן, אלא

אנחנו צריכים להקים חינוך, כדי שכל הדברים האלה, חברה מגובשת, יחס הדדי, איש לרעהו יעזורו, להיות כאיש אחד בלב אחד, ואהבת לרעך כמוך, יכנסו ללב.

אורן: האמת שאני שמעתי את המשפטים האלה מאז הילדות.

איפה ראית שמממשים אותם?

אורן: פה ושם, אבל זה הולך ופוחת.

גם אם ראית יחס יפה אחד לשני, עשו זאת מתוך כדאיות, ואולי מתוך גירסא דינקותא במשהו. אנחנו צריכים להבין שללא שאיפה להדדיות מושלמת בחברה שלנו, שאנחנו נמשך אליה, ולא שאנחנו כבר מממשים, זה לא יצליח.

 ללא השאיפה הזאת אנחנו לא נתקיים. לא יעזור לנו שיש לנו "משהו" בדימונה, כמה מטוסים, כמה טילים, וכדומה. הטבע מחייב את כולם, וקודם כל את עם ישראל, שיקיימו את כל הנבואות האלו. אנחנו חייבים לעשות את זה, אם לא, אנחנו נתדרדר. גם אם תחליף ממשלה אלף פעם, תעשה מה שאתה רוצה, אנחנו  נרד ונרד. נראה לנו שאנחנו נמצאים בשגשוג, זה מפני שיש לנו עוד זמן. אנחנו בכל זאת עושים משהו בתוך החברה, החברה איכשהו מתבשלת, משהו קורה בה.

קודם דחו את המילים האלה, היום קצת יותר שומעים, היום פחות זורקים את זה לגמרי, בכל זאת פועלים. גם אנחנו פועלים בכל שטח ישראל, בכל החוגים, בערוץ טלוויזיה וכדומה.

אורן: אתה מדבר איתנו על אהבה מדי יום. אתה לא יכול להגיד שאין פעילות, יש פעילות טובה בארץ, אתה למשל פועל טוב. אני לא אומר את זה מתוך רצון להחמיא לך. אני אומר שיש פעילות לכיוון של חיבור ואהבה בין אנשים.

לכן הרשת הזאת עדיין לא מאיימת על קיומנו ממש מהיום להיום. אבל אנחנו צריכים להתחיל ליישם את תנאיי הרשת, את הקשר בינינו, כמה שיותר מהר. אנחנו חייבים להביא את עצמנו להידברות, לחיבור, להדדיות, להבנה וזה כבר נתון מצד הטבע, אין ברירה. אתה חייב, אחרת, לא אנחנו, אלא אומות העולם יבואו אלינו בדרישות יותר ויותר קשות, והן לא אשמות בכך. אל תאשים את האנטישמים, אל תאשים את אומות העולם, את השכנים שלך.

אורן: אתה אומר, "קודם תסתכל על עצמך".

כי ביחס הפנימי שלך, בתוך האומה, אתה קובע את ההתנהגות שלהם. רק אתה בתוך האומה קובע מה הם ידברו עליך ומה הם ירצו. ובכלל, הגורל שלהם נמצא בידיים שלך, וזה מקור האנטישמיות, כי הם לא יכולים לסבול את זה.

ניצה: אני מתנצלת שאני חוזרת על זה, זה כל הזמן מהדהד לי בראש, ואני בטוחה שכל מי שיצפה או יקרא בטח תעלה לו השאלה הזאת. אני מסתכלת, אפילו פה, על איזה נואם יפה של ז'בוטינסקי בוורשה, מ-1936. והוא אמר: "הציונות טוענת לא רק לצורך בניית מולדת למען העם יהודי המעונה שהרי בכך נוגע הדבר לעם אחד בלבד אלא מדובר בהצגה לפני העולם כולו דגם מופת למשטר מדינה צודקת כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. "עיניכם הרואות ידידי" הוא אומר "אני מאמין ומשוכנע כי תוך זמן קצר תברא או תמצא תוכנית חדשה לתיקון העולם". הדברים האלה נמצאים איפשהו בשכל, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להגיע לשם, אבל לא יודעים איך לעשות את זה, זו בדיוק הבעיה שמולה אנחנו ניצבים.

לכן אנחנו מציגים את התוכנית לתיקון העם שנקראת "החינוך האינטגרלי". אפשר לכנות אותה בצורה אחרת, אבל זהו סמל לחנך את העם להיות מקושר אינטגרלית. קודם כל חייבים לתת את החינוך הזה לכולם, לתת השכלה, ללמוד באיזה עולם אנחנו נמצאים, באיזו רשת קשר אנחנו נמצאים. הרשת הזאת מתגלה ולכן אנחנו חייבים את המשבר בכל מיני שטחים בהם אנחנו עוסקים. כשהרשת הזאת מתגלה מיום ליום יותר ויותר, גם המשבר מתגבר, והוא לא יעלם אלא יהיה יותר ויותר גרוע, ואנחנו לא נוכל להילחם נגדו, אלא רק אם נתאים את עצמנו לרשת הזאת.

הטבע ינצח, כי הוא יותר חזק מאיתנו. מי אנחנו? אנחנו רגישים מאוד, אנחנו סך הכל בני הרגשה, רע לנו אנחנו מוכנים לעשות הכל רק לא להרגיש את הרע. והרשת הזאת שמתקרבת ואומרת "אתם חייבים להסתדר, להתקשר, עד קשרי אהבה", ואנחנו לא רוצים, לא מבינים, לא עושים לקראת זה משהו, בכך אנחנו נמצאים בצורה הפוכה ממה שהטבע מציג לנו, וההפכיות הזאת מורגשת בנו כייסורים גדולים עד המגפות, עד המלחמות, עד המוות, מה שלא יהיה. אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו נמצאים.

בכל הרשת הזאת יש חלק מרכזי, והוא זה שקובע לכל הרשת מה שיקרה, והוא נקרא "עם ישראל". ולכן אנחנו חייבים, עבורנו, וגם עבור כל העולם, להתחיל לסדר את זה בינינו, וזה נקרא להיות "אור לגויים". לזה התכוון ז'בוטינסקי. ואין ברירה. הרבה אנשים מבינים את העניין, ועכשיו, פשוט צריכים ליישם אותו.

דבר ראשון הסברה. שהיא כאילו לא מחייבת, זו רק הסברה, מסבירים מה קורה. מה קורה בטבע, מה קורה בחברה האנושית, מה קורה בחברה הישראלית, ולְמה אנחנו צריכים להגיע. והדבר השני, היישום. אחרי ההשכלה, איך אנחנו מיישמים את החינוך עצמו. איזו חברה אנחנו צריכים לבנות בצורה מלאכותית, שתתחיל  לחייב אותנו להיות מחוברים. אלה חוקים חדשים לכלי תקשורת, שלא תהיה רק לשון הרע, או כל מיני דיבורים נוראיים שאנחנו שומעים שם מהבוקר עד הלילה, אלא שכולנו נתחיל לשטוף את עצמנו, ממש כמו בשטיפת מוח, ונתחיל לחנך את עצמנו כמו שאנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו. כפי שאני, אני לא רוצה שהם יתקוטטו בבית ואני רוצה שיהיו כאחים. זה חינוך. מה אני אומר להם, מה אני מסדר בשבילם, כך אנחנו צריכים לבנות לעצמנו חברה כללית, שהיא תדאג שכל אחד ואחד יהיה מושפע ממנה. כמו שאתה רוצה להשפיע על ארבעת הילדים שלך. מה אתה עושה? אתה דואג להם ש"כך תעשו וכך לא תעשו, וזה בסדר וזה לא בסדר", וכל הזמן אתה מטפל, אתה סובב אותם. כך אנחנו צריכים לסובב את העַם.

אורן: העם צריך לסובב את עצמו בעצמו?

העם לא מסוגל. בעיני אתה צריך חינוך כמו ילד קטן.

אורן: ברור. אבל אני זה העם, זאת אומרת, העם צריך לבנות לעצמו חינוך?

העם לא מסוגל. יש כמה אנשים שיודעים מה לעשות, והם צריכים לבנות את מערכת החינוך החדשה.

אורן: אתה תצטרף אליהם, תאסוף אותם, תפעל בזה?

אין ברירה.

אורן: אתה כמחנך ואני כמחונך, אז אני מייצג את כל העם. זאת אומרת, אתה אומר אנשים שמבינים את הרשת, מבינים את התהליך, מבינים לאן זה הולך, צריכים להוביל תהליך של שדרוג התפיסה שלי כאדם שלא מבין את הרשת.

א', זה שדרוג התפיסה, ב', גם שינוי ביחס לאחרים.

אורן: אני מניח שזו כבר תהיה תוצאה מההבנה הפנימית?

לא רק זה. צריכים כאן הפעלות מיוחדות, סדנאות, שולחנות עגולים, כל מיני דברים שאנחנו צריכים להפעיל בבני אדם כדי שהם ירגישו מה היא מערכת הקשר ביניהם. אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות של התקשרויות למיניהן, במקומות עבודה, באוניברסיטה הפתוחה, כל העם צריך להיכנס לאוניברסיטה הפתוחה כביכול, דרך הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט, דרך כל מיני אמצעים. אנחנו חייבים לקבל את זה כמשימה לאומית ממעלה ראשונה.

אורן: הצלה.

נכון.

אורן: את חזון הנביאים אנחנו מכירים כבר אלפי שנים, ההבדל בין אלפי השנים למצב שלנו היום, הוא שהיום פשוט אין ברירה. העולם נהיה מקושר, הרשת של הקשר ההדדי, התלות ההדדית בין כולם כאילו עולה מתוך המים ומראה לנו "חבר'ה אתם מקושרים".

אנחנו כמו דגים בתוך הרשת, כשמעלים את הרשת מהמים, אתה מבין באיזה מצב אנחנו נמצאים?

אורן: ואז חזון הנביאים, לתפיסתך, מתוך הראייה הזאת של הרשת, הופך להיות חוק הקיום היחיד האפשרי. זה לא איזו המלצה או תיאור שאי פעם יהיה משהו יפה, אלא בעולם מקושר, אם דיברנו על פצצות אטום שמפתחים סביבנו, אין כבר לאן להתקדם בלהמשיך לא לעשות כלום, זה המקום לקום ולעשות מעשה. והמעשה, הוא להתחיל ליצור בינינו את התחושה שאנחנו מקושרים, כמו שאנחנו מקושרים באמת, להתאים לרשת.

כן.

אורן: אז חזון הנביאים הופך להיות חוק הקיום ברשת?

נכון.

אורן: היום הוא לא בא אלינו ממקום של אוטופיה, כמו שהתייחסנו אליו עד היום, אלא מכורח המציאות.

כן.

אורן: וכל הקמפיין ההסברתי והמשימה הלאומית, כמו שאתה מגדיר אותה, של להביא את התפיסה שלנו לאיפה שהיא כבר צריכה להיות, אתה קורא לתהליך הזה, פיתוח חינוך אינטגרלי שיהפוך אותנו להבין את האינטגרליות הזאת שיש היום?

ומיישמים.

אורן: אתה ציירת במודל הזה שאם אנחנו כאן בישראל מתחילים ליישם את זה ומגדירים את זה כ"משימה לאומית", אוטומטית העולם בא אחרינו.

כן.

אורן: ואני רוצה פה להוסיף עוד נבואה מישעיהו, "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים, ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלה-י יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"[2]. התיאור הזה של ישעיהו, אם אני מבין אותו ואותך ביחד, נראה שאתם מאותה אסכולה, זה מה שיקרה כשנתחיל לתפקד כמו שהוא דרש בנבואה הקודמת להיות "אור לגויים"?

נכון. וחוץ מזה, יבואו כל אומות העולם ויעזרו לנו בזה, בעצמן.

ניצה: זה חקוק על בניין האו"ם בניו יורק.

זה שחקוק זה בסדר, אבל צריכים שיהיה חקוק על הלב.

ניצה: זה סימבולי, נכון. אבל זה מראה על איזו סימליות שלקוחה מאיתנו.

לקחו הכל מאיתנו וסובבו את זה איך שבא להם.

אורן: הדיון שלנו היום היה על חזון הנביאים, דיברנו על גוג ומגוג, דיברנו על אחרית הימים, דיברנו על גר זאב עם כבש, על אור לגויים, ועל נהרו כולם לכאן ויתמכו בנו. עם איזו תובנה אתה רוצה שאנחנו נצא, עם איזו הרגשה לסיכום הדיון על "חזון הנביאים"?

אני רוצה שאנחנו סוף סוף נבין שהעתיד שלנו תלוי רק בנו ולא באף אחד אחר. אנחנו לא צריכים שיבוא איזה נשיא מאמריקה ועוד שכנים מהשכנים שלנו. אנחנו לא צריכים לפוצץ פצצת האטום באירן. אנחנו לא צריכים לעשות ממש כלום, בינתיים, אנחנו צריכים גבולות, אנחנו צריכים לעמוד עם נשק, נכון, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים להבין שכל הנשק שלנו זה אך ורק ביחסים הטובים בינינו.

אם אנחנו נעשה כך, בזה אני אנטרל את כל הרע שבעולם. בכך אני אחייב את כל אומות העולם להתייחס אלינו בצורה אחרת. כמו שכתוב[3], וייקחו את בני ישראל על כתפיהם ויביאו אותם לירושלים לבנות את בית המקדש[4]. זה מה שיקרה אם אנחנו בינינו נתחיל לעשות את זה. ואם אנחנו נכריז על זה לכל העולם, תראה איזו תגובה אתה תקבל. בואו נעשה את זה, בואו נתחיל לממש את זה בינינו, כאן כמשימה לאומית, ואתה תראה איך יתייחסו אל זה כל יתר העמים. בזה אתה מכניס כוח חזק מיוחד חיובי לרשת, והם בהכרח יתייחסו אלייך בצורה הפוכה מאשר היום.

אורן: "נעשה ונשמע". תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה ניצה מזוז, תודה גם לכם שהייתם איתנו. נכניס כוח חיובי, אנחנו חיים ברשת. כל טוב, חיים חדשים. להתראות.

[1] ישעיהו י'א.

[2] ישעיהו פרק ב' פסוקים ב'- ג'

[3] ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' (ישעיהו יד)

[4] והביאו בניך בחצן, ובנתיך על כתף תנשאנה (ישעיהו מט, כב)

לחצו כאן להורדה