חיים חדשים - תוכנית 370 - נשיות בעולם המקושר, חלק 1

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ושלום לך טל מנדלבאום.

שלום לכולם.

 אורן: בסדרת השיחות הלימודיות שלנו "חיים חדשים", אנחנו בוחרים בכל פעם לדון על נושא שקשור למערכות היחסים בינינו, ולמקום של הפרט בתוך החברה שבה הוא חי.

טל: אנחנו רוצים לדבר הפעם על נשיות בעולם המקושר. העולם שלנו מאוד השתנה וגם אנחנו רוצים להשתנות בהתאם אליו, ולחיות בו בצורה הכי טובה ומאושרת. הפעם נביט על הנשים שבינינו ונבחן כיצד אנחנו כנשים יכולות באמת לממש את עצמנו, ולהיות מאושרות בעולם האינטגרלי והמקושר.

תחילה אני רוצה לדבר קצת על הזהות הנשית. אמנם הרבה שנים לא הרגשתי צורך להתעסק בזה בכלל, אבל עם ההסתכלות קדימה על אמהות ומשפחה, ומתוך הרגשה שיש לזה תפקיד בחיים שלי, הנושא חשוב לי, ולכן נראה לי שכדאי לעשות הכנה מסוימת כדי לגשת אליו ממקום מבורר.

את הדוגמאות שלי קיבלתי מהבית, שני דורות מעלי הן הסבתות שלי. סבתא אחת היא אקדמאית ואשת עסקים, ולכן היא השקיעה פחות במשפחה שלה. הסבתא השנייה שלי היא ממש דמות אימהית, היא השקיעה במשפחה כמו שהחיים ניתבו אותה. עד היום סבא שלי יוצא לעבודה וסבתא בבית, היא נמצאת שם תמיד בנתינה אין סופית עבור כולם. אמא שלי זה כבר סיפור אחר לגמרי, היא אשת קריירה. היא עובדת מחוץ לבית, וכילדים היינו ילדי מפתח. לא שהיה חסר לנו משהו, היא חזרה די מוקדם מהעבודה, אבל התרגלנו לזה שאמא עובדת וזה מאוד חשוב בשבילה.

מתוך הדוגמאות האלה שקיבלתי, הרגשתי שבכלל לא ברור לי איך אני צריכה להתקדם, וכבר בגיל צעיר היו לי כבר המון סימני שאלה. אני חושבת שלהרבה נשים לא ברור היום איך לבנות נכון את החיים. ברור לנו שאנחנו לא רוצות לשעבד את עצמנו לשום דבר, לא לקריירה מצד אחד, ומצד שני גם לא למשפחה בלב. אנחנו שואלות את עצמנו מי אנחנו ומה באמת המשמעות שלנו. מה המקום שלנו בתור נשים?

השאלה שלי אליך, הרב לייטמן, האם יש לזה חשיבות בעינייך, האם מתוך החיפוש אחר הזהות שלנו כדאי לנו בכלל לברר מה מקום הנשיות שלנו בעולם הזה?

אנחנו חיים בזמן לא ידוע, מושג המשפחה קורס. גם היחס שלנו לעבודה משתנה, כי אנחנו עוברים מטכנולוגיה ישנה לטכנולוגיה חדשה שתשנה לגמרי את פני החברה, גם את מושג העבודה, את מוסר העבודה, וגם את יחס האדם כלפי העולם. כפי שאני מבין, אם לא יעשו משהו בנוגע לזה, עוד מעט נגלה שאנחנו לא צריכים בכלל לעבוד. זו לא איזו פנטזיה שקראתי עליה בספרים מסוימים לפני חמישים או שישים שנה, זה כבר ממש פה, ואנחנו צריכים רק לממש, להוציא את זה מהכוח אל הפועל. אנחנו לא נצטרך יותר לעבוד, לא בשדה ולא בגידול חיות ועופות, המכונות תעשנה את כל הדברים ואנחנו נקבל את הכל ארוז ומוכן לאכילה, לשימוש, כל דבר.

היחס לחיים שלנו משתנה, כי זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהאדם לא חושב להרוויח, ולא מדובר על כסף, אלא כדי שיהיה לו מה לאכול, מה ללבוש, מקום לחיות, אפשרות להחזיק את המשפחה. הוא לא יצטרך לדאוג לזה. יכול להיות שיהיו לו כל מיני התעסקויות בדרך, כי הוא בכל זאת יצטרך לעשות ולטרוח במשהו, אבל כל הדברים יהיו כבר מוכנים לשימוש. זה ברור ובטוח. אנחנו מסוגלים. אני לא יודע איך זה יהיה בדיוק, כי וודאי שאם אנחנו נקלקל את הסביבה, לא יהיה לכולם. אמנם תהיה גם תחרות, אבל היא תהייה משהו מלאכותי. כי כלפי הטבע הגענו להתפתחות כזאת שאנחנו יכולים להגיד כבר שבמידה שאנחנו מתפטרים מהעסקים המדומים, שאין בהם שום צורך, אז כולנו נצא ממסגרת העבודה.

השאלה כאן היא לא רק האם האישה תִמצא בבית או מחוץ לבית, השאלה היא גלובלית גם כלפי הנשים וגם כלפי הגברים. כי משך עשרות השנים האחרונות דווקא הנשים נכנסו לשוק העבודה, ועכשיו הן תצטרכנה לצאת ממנו יחד עם הגברים.

טל: לפחות במשהו יהיה שוויון.

כן. זה דבר אחד. דבר שני, בזמן האחרון אנחנו מרגישים שהיחס שלנו למשפחה השתנה. הדור הצעיר לא רוצה להתחתן. הם לא רואים עצמם מקושרים בכלל למשפחה ונאמנים לבן או לבת הזוג ולילדים. הם לא רוצים לקחת אחריות. הם רוצים שהחיים שלהם יהיו מלאים בכל המשחקים  שקשורים לקשר הווירטואלי ביניהם. זה העיסוק שלהם בנוסף לחברים, בירה, בתי קפה. זאת אומרת משהו לייט, הם בזה רואים את  המילוי של החיים שלהם, זה החיים בשבילם.

זאת אומרת אין אצלם מושג שצריך לעבוד עבודת כפיים ולהרוויח, "בזיעת אפך תאכל לחם" וכן הלאה. לא. בשבילם לא היה דבר כזה בעבר, וגם עכשיו הוא לא קיים. ממש כך. אין להם הרגשת זמן, הם לא מרגישים את מה שהיה קודם, הם באו כבר אחרי השינוי. הם לא שייכים ל- teenagers, הם לא אנשים שחיו בשנות השמונים והתשעים, בדור שכינו אותו דור x. הם נחשבים לדור y.

טל: כן, מי שנולד בשנות השמונים והילך נחשב כבר לדור y, האנשים האלה באמת לא מוכנים.

כן, והדור של עכשיו נקרא אצלם דור z.

טל: כן, זה דור המילניום. אבל גם דור ה-,y האנשים הצעירים ששיכים לדור שלי, לא מוכנים כל כך להתחייב לקריירות עמוסות ומחייבות. מה שחשוב להם זה טיולים, חיפוש העצמי, ולהקדיש יותר זמן למשפחה. אבל כמו שאני רואה, כשהזוגות הצעירים בגילי נכנסים לכל התהליך של גידול ילדים, אז המציאות כובשת אותם פתאום. הם לא מוצאים את עצמם כי לא עשו הכנות לזה.

כן, זה מאוד מוזר.

טל: יוצא שהנשים מוצאות עצמן פתאום בבית עם התינוק, והן לא כל כך מוכנות לזה. אין להן סביבה תומכת. הן מרגישות שהן מפספסות את כל מה שקורה בחוץ, את הקריירה, את הקידום, את המימוש העצמי שלהן. יתכן שצריכה להיות אולי איזו הכנה או לימוד כך שהאישה לא תרגיש מופלת, אלא ההפך, שהיא יכולה להרוויח מכל העולמות.

אני חושב שבמצב הבא האישה תִמצא במצב מועדף לעומת הגבר. כי אני לא יודע במה הגברים יעסקו. לפי איך שאני מבין, לפי תפיסת העולם שלי הם יצטרכו לעסוק בקשר ביניהם, כי הטבע דורש מאיתנו להיות בהשתוות הצורה עימו. לכן אנחנו נצטרך לעבוד על הקשר בינינו, בין הגברים, הנשים, בין כולם, בין כל האנושות. כי הקשר בינינו יהיה אינטגרלי בדיוק כמו שהכל קשור בטבע לרשת אחת. האנושות תצטרך להגיע לזה במוקדם או במאוחר. זה באמת יקרה כך, רק העניין באיזו צורה האנשים ימצאו את הדרך הזאת, את העיסוק הנכון שצריך להיות, ובעיקר מתי. כי בזה תלויה מידת הייסורים והמצבים לא נעימים. וודאי שהם יצטרכו לעבור חיפוש, אבל אם הם ישמעו לעצות של האנשים החכמים שמבינים את הדברים, הם יקצרו את הדרך ואת הייסורים.

אם אנחנו מדברים כבר על המצב שאחרי הבירור, אז ברור שיש יותר פעולות שהנשים יכולות לעשות לעומת הגברים. אמנם העולם שלנו נראה מנוהל בידיי גברים, אבל הוא מנוהל בשקט בשקט על ידי נשים. זה דומה קצת לזה שאומרים שהעולם מנוהל בשקט בשקט על ידי היהודים, יש טענה כזאת. זה בטוח שהעולם ינוהל על ידי נשים, כי כל גבר צעיר או אפילו גבר נשוי, בצורה מסוימת הוא נשלט בידי האישה, והוא גם מרגיש חובה ויחס כלפי האישה.  אם אישה עושה חשבון כמה היא משרתת את הגבר, כמו אמא או כמו אישה, אז הגבר עושה חשבון כמה הוא חייב לאישה, זאת דרגת יחס אחרת.

לכן אם אנחנו מדברים על העולם החדש, או על העולם המקושר שלקראתו אנחנו מתקדמים, אז דווקא לאישה אנחנו נותנים כאן הרבה מאוד כוח, שליטה והכוונה לכל העולם דרך ארגוני נשים חזקים. כי דרך הארגונים האלה הנשים מקושרות ובונות ביניהן קשר יפה וחזק. אמנם אופי האישה הוא לא להיות ממש מקושרת, אבל מתוך אחריות לעולם, לחברה, לשלום, ובכלל להתפתחות, הן תעשנה עבודה הרבה יותר גדולה מהגברים, מפני שלגברים אין הרגשת אחריות וערבות עבור העולם העתידי כמו שיש לאישה.

לכן אני חושב שהעולם החדש, שצריך להיות מקושר בצורה טובה בין כולנו, יתגלגל לצורה הזאת דווקא מתוך הכוונה ולחץ של ארגוני הנשים.

טל: אנחנו עדיין בשלבי ביניים, בשלבי מעבר למציאות החדשה, אבל מפני שהרבה נשים כורעות תחת נטל הבית והטיפול בילדים, אז בהרבה מאוד מקרים אנחנו רואים שזה דווקא מנתק אותן מהלימודים, מההתפתחות, מהעבודה. למשל, חברות שלי נמצאות עכשיו בבית לבד עם תינוק, והן לא יכולות להתפתח כאוות נפשן ולעשות מה שחשוב להן ונחוץ. וכאן באה השאלה שלי, איך הן מתמודדות עם הקונפליקט כשמצד אחד קיימת המשפחה והאמהות, שזה משהו מאוד חשוב ומהותי, ומצד שני זה מרחיק אותן מההתפתחות על ידי ארגון נשים פעיל ומשפיע. איך מתמודדים עם המצב הזה? 

בשנים הקרובות, מלבד המלחמה הקרה שמתפתחת עכשיו בטורים גבוהים, גם המשבר שעובר עכשיו על כל העולם יתקדם בהילוכים גבוהים יותר, הן בפוליטיקה הבינלאומית, בסכסוכים, במצבים דרסטיים, והן במלחמות אזוריות גדולות. לכן אני חושב שאנחנו מגיעים למצב שהדרגה החדשה של העולם, המצב החדש של העולם יתגלה מהר יותר.

טל: האם אז תהייה לאישה קהילה, האם יהיו אנשים סביבה והיא לא תרגיש שהיא בודדה בכל תהליכים האלה?

בעולם המקושר האישה לא מרגישה שהיא נמצאת בארבע קירות ומנותקת מהעולם. נניח שהיא בבית עם שני תינוקות וכל הזמן עמוסה בעבודה, אבל יחד עם זה היא מקושרת. היא מול מסך הטלוויזיה, מסך המחשב, עם הטלפון, עם האסמסים. היא נמצאת בעולם מקושר. כל העולם מקושר בצורה כזאת. אנחנו לא במגע אישי עם השני, זאת אומרת פנים בפנים, אלא דרך מסכים. בכל בית יש מסכים, לכן כמו שאחרים עוסקים בעבודה כלשהי, גם היא עסוקה נניח עם התינוקות שלה.

זה לא כמו פעם, כשהאישה הייתה בין ארבע קירות והרגישה כמו בבית סוהר. היום זה לא כך, היא לא צריכה לדאוג איך לצאת ולקנות משהו, היא מתקשרת וקונה דרך האינטרנט. זאת אומרת  בגלל הטכנולוגיה החדשה, לא צריכה להיות הרגשה כזאת היום.

אני זוכר שפעם חזרתי מעבודה וראיתי שאשתי יושבת ובוכה, כי היא כבר לא הייתה מסוגלת להיות בארבע קירות. היא קיבלה שנת חופשה מאוניברסיטה והיא נשארה ממש בבית, היא לא יכלה לצאת. אמא שלי עבדה אז כרופאה בבית חולים, זו עבודה סביב השעון כולל תורנויות. גם אבא שלי עבד כרופא, וכגבר הוא לא יכול היה לעזור. גם אני עבדתי, אמנם בערבים היו כמה שעות שהייתי בבית, אבל אני לא כל כך ידעתי לטפל בתינוקות. הכל היה עליה. אני זוכר שראיתי אותה יושבת ובוכה כי הכל נראה לה שחור, מאוד סגור. אמנם היא לא מהנשים שמסתובבות בכל מני מקומות, היא קשורה מאוד למשפחה ולבית. אבל כך זה היה. היום בכל מקום יש מסכים, בכל הגדלים, האדם נמצא בכל העולם.

טל: אבל נשים שיש להן תינוקות והן איתם בבית, הן בכל זאת מרגישות סגירות.

למה? יש לה כל כך הרבה שיחות טלפון ביום, אסמסים, יש לה חברות ברשתות החברתיות. מה כבר יש לאחרות שיוצאות לעבודה וחוזרות מעבודה?

טל: זה אחרת כשאדם יוצא החוצה ומשנה מצבים.

זאת פסיכולוגיה בלבד. זה יחסי, זה לא כמו שהיה פעם. אי אפשר להגיד היום שהאישה "קוברת" את עצמה במשפחה, ממש לא.

טל: כשדיברתי עם חברות על הנושא, הן תיארו תחושה של פספוס. כי החברה משדרת שאם אישה משקיעה יותר במשפחה ובילדים אז היא מפספסת משהו חשוב, מימוש עצמי, קריירה, עשייה.

אין היום קריירות, העניין הזה פוחת, הוא די נגמר. לא צריכים אותו היום. אם פעם היו צריכים הרבה מאוד גברים ונשים בכל מני עבודות, אז היום צריכים מומחים. אבל העניין שהיום אף אחד לא רוצה להיות ממוחה. זה מה שקורה עם הדור הצעיר, גם זאת הבעיה. כי בעוד מספר שנים יחסרו לנו מדענים, מומחים גדולים, מהנדסים, רופאים, ביולוגים, זואולוגים. אף אחד לא רוצה ללכת ללמוד משהו גבוה, מתקדם, משהו מיוחד. כולם כאלה לייט.

טל: אם כך, מהיכן האישה תשאף את ההרגשה שהיא מממשת את הפוטנציאל שלה?

מזמננו והלאה, העבודה הכי חשובה בעולם תהייה עבודת הקשר בין כולם, כי בזה תלויה כל ההצלחה הכללית שלנו. וז לא חשוב במה נעסוק. לכן אם כל העבודות הארציות שאנחנו עושים בעולם הזה לא יהיו בהתאם, זאת אומרת על פני ההתקשרות בינינו יותר ויותר, אז כל העבודות הפרטיות למיניהן לא תזכנה להצלחה. לכן אני חושב שרוב האנשים ובמיוחד הנשים, יצטרכו להשקיע את עצמם בקשרים החדשים, המיוחדים והחזקים שיתגברו בתוך הציבור, בתוך החברה. זאת תהיה העבודה, כולנו נצטרך להיות בזה מקצוענים.

טל: במה בדיוק נצטרך להיות מקצועניות, מהם הקשרים החדשים שאישה תצטרך לפתח?

התנאי להצלחת החיים יהיה בהתאם להצלחה שלי בקשר עם החברה הכללית. זאת אומרת אם אני מקושר איתם בצורה הדדית, אני להם והם לי, ואנחנו בונים בינינו הקשרים יפים, נכונים, פתוחים. אם אנחנו מרגישים שאנחנו יותר ויותר מקושרים כגוף אחד, ברצון אחד, בהשתתפות, בדאגה אחת, ומארגנים חוגים כאלה גם לילדים, למשפחות, לשכונה, לעיר, למדינה ובכלל לכל העולם. אם אנחנו עוסקים בזה, אז אנחנו נצליח בכל מה שאנחנו נעסוק. אבל אך ורק במידה שאנחנו עושים זאת על פני הקשר האנושי הנכון.

לכן נראה לי שהעיסוק הזה יהיה העיסוק של כל אותם אלה שבעל כורחם יצאו משוק העבודה. בעל כורחם הם מחוסרי העבודה, כי אנחנו לא כבר צריכים 90% מהעובדים. חוץ מהם אנחנו יכולים וצריכים לצרף לעבודה של הקשר הפנימי בין כולנו, גם את כל האנשים שכבר מובטלים. כולם  ישתתפו, נשים, גברים, מבוגרים, זקנים, כי כל הצלחת העולם כלפי מלחמות, בטחון, בריאות אקולוגיה, אקלים, הכל תלוי בעצם רק בקשר היפה בינינו. לכן אנחנו נצטרך להקדיש לזה את כל הכוח והמומחיות, וגם ללמוד כל החוקים ששייכים לזה. זה יהיה הנושא שכל אחד יצטרך גם ללמוד וגם להשתפר בו כל הזמן, העבודה הזאת לא נגמרת.  

אורן: האם הקריירה של מחר עוסקת בטיפוח הקשר האנושי?

כן, של כולם. אף אחד לא פנוי מזה, כולנו נמצאים ברשת הקשר הזאת.

אורן: נשמע שהעיסוק יהיה רב, ועלינו להשביח יותר ויותר את הקשרים האנושיים.

כן. אף מכונה לא יכולה לעזור לך בזה.

אורן: ברור. צריך בני אדם כדי לטפח קשר אנושי. נחזור לשאלה שלנו, נניח שאני אישה צעירה שיכולה לעצב את חיי כפי שאני רוצה. אני יכולה להקים משפחה ולהוליד ילדים, ואני יכולה לפתח קרירה בתחום פיתוח הקשרים האנושיים בחברה.

לפתח את הקשרים האנושיים זאת חובה לכל אחד. גם אם אני אהיה עסוק באיזה פיתוח ביולוגי נניח, אני בכל זאת אצטרך להיות מומחה גם בקשרים בין בני האדם. אחרת אנחנו לא יכולים לבנות את התשתית הנכונה להצלחה שלנו.

אורן: נחזור לסיטואציה שתיארנו. נניח שאישה צעירה החליטה להקים משפחה, יש לה תינוק או שניים והיא מטפלת בהם ומגדלת אותם בין ארבע קירות. או ההפך, היא מחליטה שסגנון חיים כזה לא מתאים לה והיא רוצה לעסוק רק בפיתוח הקשרים עם אנשים.

היכן האישה של מחר מוצאת את עצמה, בקיצוניות הראשונה או בקיצוניות השנייה, או אולי באמצע, מה נוח לה יותר בתחילת דרכה?

אנחנו לא יכולים לקבוע מה הנשים תעשנה.

אורן: ברור, אני רק שואל, מה המקום הנוח ביותר בשבילה?

אני לא חושב על נוחות. אני חושב שהעולם, הטבע, המצב שמתגלה לא משאיר לנו מקום אחר, ואנחנו חייבים לבנות את העולם המקושר.

חוץ מזה, העולם יתנהג כמו שהוא צריך להתנהג, כעולם מקושר. ואז כשאנחנו נגיע להרגשה של עולם מקושר, כל אחד מאיתנו ימצא בו את המקום שלו, את היחס הנכון שלו. כל אחד ירגיש שהוא צריך להיות בעל משפחה עם ילדים, וגם לעסוק למען האנושות, בקשרים היפים והנכונים עם כולם. כשאנחנו נהייה מאוזנים עם הטבע, אז הטבע עצמו יחייב אותנו, הוא ילמד אותנו את הצורה הנוחה והבטוחה ביותר.

אורן: האם האישה בעולם העתידי תהייה אשת קרירה בתחום פיתוח קשרים אנושיים, כלל חברתיים, או שהיא תהייה רק אמא?

גם וגם. אבל אם סוג העיסוק בקרירה שלה הוא לא מיוחד, כמו עיסוק במדע גבוה או בתרבות, אז מלבד הגברת הקשר ברשת האנושית, היא לא תצטרך לעבוד.

אורן: לסיכום, מה התפקיד של הנשיות בעולם המקושר?

לגרום לקשר הדוק יותר בין כולנו, ואז דרך הקשר ההדוק, הנכון והטבעי שמותאם לטבע, כל אישה ואישה תרגיש מה תפקידה.

אורן: תודה רבה הרב לייטמן, תודה טל. ועד הפעם הבאה, שיהיה לנו כל טוב. 

לחצו כאן להורדה