חיים חדשים - תוכנית 519 - להבין את א-לוהים
+תקציר השיחה
להבין את א-לוהים |
||
אם הייתי מגלה שמאחורי כל דבר שבחיי עומד כוח אחד, הייתי מנסה להבין אותו. אנשים שגילו אותו יכולים ללמד אותי מה הוא רוצה ממני, איך אוכל לגלות אותו גם כן - הקבלה מסבירה שיש כאן תהליך התפתחותי. מהיום אנו יכולים לגלות את א-לוהים - הכוח העליון טבעו השפעה ואהבה, ותכניתו היא שנרכוש גם אנחנו את התכונות שלו אם רוצים להבין בעל מקצוע מסוים, צריכים לחקות את פעולותיו. כך גם עם א-לוהים - כדי להבין את א-לוהים, יש לעשות מעשים כמוהו - להיטיב לכול, ואהבת לרעך כמוך. אבל צריך ללמוד טוב טוב איך מממשים זאת, ובכך עוסקת חכמת הקבלה - כשאדם בונה בתוכו את תכונות הא-לוהים, השפעה ואהבה, זה נקרא לגלות אותו. ואז שום דבר לא מפריד בינו לבין א-לוהים, אלוהים בתוכו, הכי קרוב שאפשר. דבקות. אדם כזה נעשה איש א-לוהים. כל האנשים נעשים קרובים לו, כמו עצמו ממש. המצב הכי טוב, בלתי מוגבל, האדם מתמלא בכוח עליון ומתמזג עם הנצח. אל המצב המושלם הזה חייבים להתפתח כל בני האדם, ותפקיד היהודים ללמד זאת |
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו רוצים שתצטרפו אלינו לשיחה עם הרב לייטמן על הנושא הכי אינטימי, הכי מרגש, הכי אישי והכי נוגע ללב שיש לנו בחיים, "אני וא-לוהים". אנחנו נרצה להבין את מערכת היחסים הזו בינינו לבין א-לוהים, נרצה ללמוד מהרב לייטמן איך להבין לאן א-לוהים מכוון אותנו, מה הוא רוצה מאתנו, איך אנחנו יכולים לפרש כל דבר שבא ממנו כמו שהוא מתכוון. "אני וא-לוהים", עולם ומלואו.
טל: אנחנו באמת מדברים על איזו כמיהה כזאת שקיימת בנו, אפילו מילדות, שיהיה לנו קשר עם המושג הזה שנקרא "א-לוהים". בתכניות האחרונות, הבנו ממך קודם כל שיש דבר כזה, אמנם אנחנו לא בהכרח מבינים בדיוק מהו ואיך לגשת לזה נכון. הבנו גם שיש איזה מפתח כדי לפתח אתו קשר והוא דווקא ביחסים שלנו עם האנשים שסביבנו, עם המציאות שמסביבנו.
זה משהו שמאוד עניין אותנו להמשיך ולברר, כי בכל יום יש לנו אין סוף אינטראקציות ודברים שקורים לנו בחיים עם אנשים, ויוצא שיש איזה פוטנציאל אינסופי להיות בקשר עם א-לוהים דרך אותם אנשים, אם רק נדע איך להתייחס נכון. כי בדרך כלל אנחנו נמצאים בקשר עם אנשים בכל מקום, אבל לא קורה שם שום דבר רוחני או מיוחד, והיום אנחנו רוצים קצת להבין איך אפשר לתפוס את ההזדמנויות האלה שניצבות בפנינו, כדי להתחיל ולפתח איזה קשר עם א-לוהים.
מה צריך להיות היחס של כל אחד מאיתנו לאנשים שסביבו, אם הוא מעוניין באמת להיות בקשר עם א-לוהים?
נניח הייתי מגלה שמאחרי כל מה שאני רואה ומרגיש, מאחרי הכל, נמצא כוח אחד שמסובב את הכל, מכין את הכל, מזיז את הכל ודרך כל מה שיש הוא משפיע אליי. ויוצא שלאף אחד שנמצא מסביבי אין שום דבר מעצמו. לא בבני אדם, לא בחיות ואפילו בכל הפלנטות והכוכבים ובכלל בהכל, אין להם שום דבר מעצמם. אף אחד מהם לא פועל מתוך עצמו, לפי ההחלטות שלו, אלא הכוח העליון האחד הזה שעומד מאחריהם, הוא זה שמפעיל אותם ומכוון אותם אליי ודרכם להשפיע אליי, כי הוא רוצה ממני איזו תגובה.
וכשאני פתאום מרגיש ומגלה שיש איזה כוח מאחורי כולם, וכך הוא מסובב את כולם כדי להשפיע אליי, אם זה מתגלה, אז ברור לי מרגע זה והלאה, כל הזמן, שבכל דבר ודבר, אני רואה שהוא זה שעושה. ולא כל כך חשוב לי מה קורה, מה אני מקבל מכל דבר, אלא חשוב לי שהכוח הנסתר הזה שמסתתר אחרי הכל, הוא זה שעושה וכך הוא עובד.
אז יוצא שהבעיה היא לא עם כל הסביבה ואפילו לא עם הגוף שלי ואיתי, אלא רק עימו, רק עם הכוח העליון הזה. וכך אני מגיע לקשר שלי עם הא-לוהים. זה בתנאי שאני מרגיש שהוא עומד אחרי כולם. או לפחות היו מספרים לי על כך באופן נכון טוב וחזק, או נותנים לי רמזים כלשהם, ואחר כך הייתי מסתכל, בודק וכן הייתי מגלה. ואז כבר הייתי נזהר מאד, ומאותו יום והלאה הייתי כבר מכוון איפה אני יכול לראות אותו, איך אני יכול לגלות מה הוא רוצה, ומה הוא עושה, וכן הלאה. זאת אומרת, שלא הייתי מסתכל על האנשים אלא הייתי מסתכל רק עליו, ולאנשים ולסביבה הייתי מתקשר בסך הכל כדי להשיג אותו.
טל: מה הוא רוצה מאתנו דרך כל האינטראקציות והמצבים שאנחנו עוברים?
אז הייתי מבין. אפילו עכשיו, נניח שמישהו מספר לי שיש א-לוהים שנמצא מאחרי כולם ולא רק נמצא, אלא הוא מסובב את כולם ודרך זה משפיע אליי. אבל מה יש לי מזה? מה הוא רוצה ממני? את זה אני לא יודע. ואז יוצא שזה לא נותן לי כלום. זאת אומרת, אני צריך בעצם שילמדו אותי, שיש אנשים שהשיגו אותו, שהם ילמדו אותי איך אני צריך להתייחס אליו, מה הוא רוצה ממני, איך לגלות אותו ולהשפיע אליו בחזרה. כי הוא רוצה ממני משהו, איך אני אעשה מה שהוא רוצה או ההפך, אני לא יודע, אבל לפחות משהו, כי כך אני לא יודע כלום מהחיים שלי.
יוצא שאני נמצא באיזה קשר עם כוח עליון והכוח העליון הזה משפיע כל הזמן על החיים שלי, מהפרט הקטן ביותר עד הגדול ביותר. על החיים, המוות, על הכל, ואני לא יודע מה לעשות. מה הוא רוצה, איך אני מגיב, טוב או רע? אני רוצה לדעת, אבל אני לא מבין ולא יודע. ואז אני נמצא במצב שאני אפילו לא יודע איך לברוח מהרע, איך להגיע לטוב. אני לא יודע כלום. הוא כביכול עשה וברא את הכל, עיצב את מערכת הקשר, אבל רק מצידו. כי הוא מבין מה שהוא עושה ואני לא מבין. האם זה מתאים לנו לחשוב עליו כך? אבל זה מה שקורה.
ולכן מגיעה חכמת הקבלה ומגלה לנו שאין כאן בעיה, אלא יש תהליך של התפתחות שאנחנו עוברים, כמו כל הדומם, הצומח והחי על פני כדור הארץ ואחר כך האדם. וגם האדם עובר בתוכו, בהתפתחות שלו, צורות של דומם צומח וחי. מהרגע שירדנו מהעץ כמו הקופים והתחלנו להיות כמו בני אדם, ועד היום הזה, אנחנו בעצם מתפתחים בדרגות הדומם הצומח והחי.
והמקובלים אומרים לנו, מרגע זה והלאה אתם מתחילים להתפתח כמו אדם. עד כה התפתחתם על ידי לחצים, על ידי כל מיני מכות, והכוח העליון הזה, א-לוהים, לא היה צריך לדבר אתכם. הוא פשוט דחף אתכם על ידי כך שכל הזמן פיתח את האגו שלכם ונתן כנגד האגו הזה, כל מיני תנאים חיצוניים. ואז האגו התפתח פחות, יותר, קיבל כל מיני צורות, וכך התפתחתם.
אבל עכשיו הגיע זמן להתפתחות הבנתית, הכרתית, והעיקר מטרתית. מעכשיו והלאה אתם מתחילים להיקרא "אדם". עכשיו אתם צריכים להתחיל לקבל צורת אדם. "אדם", הכוונה היא דומה לבורא. דומה לו, לא-לוהים. ולכן באים החכמים ומלמדים את כל האנושות, במיוחד את עם ישראל, מה זה נקרא להיות "אדם".
לכן מתגלה חכמת הקבלה והיא מלמדת לזה. היא מלמדת את עם ישראל ואחר כך את כל האנושות, מה הא-לוהים רוצה ממני, מכל אחד ואחד. ואז אנחנו מתחילים לקבל ממש תורה שלמה, מה לעשות, איך להתקשר נכון לא-לוהים, מה הוא רוצה ממני, מה אני צריך לדרוש ממנו, איך אנחנו מתקדמים לאותה המטרה שהוא עיצב, שהוא מצווה ורוצה, וכן הלאה.
ואז יוצא שאנחנו צריכים לקבל את הצורה שלו, שהוא כולו משפיע נותן ואוהב, רק שאנחנו מגלים את זה בצורה ההפוכה, מפני שאנחנו לא מבינים ולא מכירים אותו. וההפך, מפני שאנחנו הפוכים לפי הטבע שלנו. הטבע שלנו הוא רצון לקבל, מה שנקרא, "האגו" והא-לוהים הוא רצון להשפיע, אהבה. ואנחנו צריכים בעצם על ידי הכוחות שנקבל ממנו, להפוך את עצמנו מקבלה להשפעה, משנאה לאהבה.
וכך בהתאם לזה, אנחנו נבין אותו ונכיר אותו. ככל שאנחנו נרכוש את התכונות האלה שנמצאות בו, תכונת ההשפעה והאהבה, אז אנחנו נתחיל להבין אותו ולהרגיש אותו, מה שנקרא לגלות אותו. ועד כדי כך להבין, שזה נקרא, "להשיג אותו". וההשגה שתהיה בו, תהיה עד כדי כך, שזה יקרא שאנחנו "דבוקים בו". עד כדי כך נהיה מותאמים בינינו. זה למעשה כל העניין עם היחס שלי לא-לוהים.
טל: זה מאוד מעניין. כי כשהקשבתי לך ראיתי שעשית איזה קישור בין דברים שאנחנו רגילים לשמוע אותם מהמדע, כמו אבולוציה, התפתחות, דברים מאוד מוגדרים ומסודרים, לבין א-לוהים, שאנחנו בדרך כלל שומעים את זה בהקשרים יותר מיסטיים, דתיים.
לא. א-לוהים בגימטרייה זה הטבע. אבל צריכים להבין שבטבע הזה יש לנו מחשבה, רצון, כוח, מטרה. אנחנו רואים שיש את כל זה, רק שאנחנו לא יכולים לגלות. אבל ברור שזה ישנו. הרבה פעמים דיברתי עם כל מיני אסטרונומים, מדענים שחוקרים את היקום והכוכבים, והם אומרים שהיקום הזה הוא מחשבה, הוא תוכנה, תכנית, איזו מפת התפתחות. כך הם מרגישים את זה מתוך ההתעסקות שלהם, של כל מדען ומדען. הוא אמר לי, "אני רואה שיש כאן איזו מחשבה. כשאני מסתכל, יש לי הרגשה כזאת שזו תכנית כלשהי". ולפי התכנית הזאת אנחנו כולנו מתקדמים.
טל: מתוך התיאור הגדול הזה של ההתפתחות, אני מבינה שהקשר עם הא-לוהים הוא בעצם ההתפתחות שלנו כבני אדם לאיזו מודעות גבוהה יותר שצריכה להתממש. איך אנחנו אמורים לפענח את כל המצבים האלה שקורים לנו בחיי היום יום, שבהם אנחנו לא מודעים לתוכנית של הטבע? כי קורים לנו המון דברים במהלך היום, ואתה אומר שא-לוהים מדבר איתנו דרך כל האינטראקציות שלנו. בעבודה, עם המשפחה, בכל מצב. אז מה הקשר בין המצבים הפרטיים שכל אחד מאיתנו עובר, לבין איזו תוכנית קוסמית כזאת שמתרחשת?
אנחנו לא יכולים לגלות את הקשר הזה, כל עוד אנחנו לא מנסים להעמיד את עצמנו במצב דומה לא-לוהים.
טל: מה זה אומר?
זאת אומרת, שאני משתדל לעשות את אותן הפעולות לפי הטבע שלו ולא לפי הטבע שלי. אם אני רואה נניח שאת עושה פעולות כלשהן ואני לא מבין בשביל מה ולמה, אז מה אני צריך לעשות? לעשות את אותן הפעולות. כמו שילד קטן עושה. הוא לא יודע בשביל מה אנחנו עושים כל מיני דברים, אבל הוא לוקח ממה שאנחנו עושים, ורוצה לעשות את אותו הדבר. לכן אנחנו קונים לילדה הקטנה סירים קטנים, מיטה קטנה עם בובה ועוד כל מיני דברים, למה? כי מתוך זה שהיא תעשה את אותן הפעולות כמונו, היא תרגיש את מה שאנחנו מרגישים. אנחנו רוצים לפתח אותה בצורה פנימית, כמו אישה קטנה. ולילד אנחנו קונים מכונית, קוביות למיניהן, וכו'.
בילדים זה מאוד מורגש. אם אנחנו רוצים שהם יבינו אותנו, שהם יתפתחו ויגדלו, אנחנו צריכים לתת להם לעשות את אותם הדברים כמו שאנחנו עושים. ואז מתוך המעשה, הם יפתחו את ההרגשה ויבינו מה קורה כאן, למה אנחנו עושים כך, וכן הלאה. אחרת הם לא יכולים להבין. גם אנחנו, כשאנחנו נכנסים נניח לאיזה מקום עבודה חדש, למפעל מתכת, או לסנדלרייה שעושים שם סנדלים למיניהם, לא חשוב במה, אבל כדי להבין את העבודה, אני צריך לשבת לידם ולראות ואחר כך להשתדל לעשות. כמו לחתוך למשל את העור ואז להתחיל לחבר אותו, וכן הלאה. ואז אני אבין את העבודה, אני אבין במה הם מדברים, מה האופי שלהם, כי על ידי העבודה האדם מחליף את האופי שלו, משתנה, וכן הלאה.
זאת אומרת, אנחנו צריכים לעשות מעשים כלשהם. לכן כדי להבין את הא-לוהים אני צריך לעשות מעשים.
טל: אילו מעשים?
המעשים שאני צריך לעשות כדי להבין את הא-לוהים, כדי להידמות לו, זה נקרא "ממעשיך הכרנוך". אני לא יודע מהם המעשים שלו, אבל אם אני אעשה את המעשים שהוא אומר לי לעשות, אז מתוך המעשים אני אכיר אותו. אמנם הוא נסתר, הוא נמצא אחרי איזה וילון, אבל הוא אומר לי, אם תעשה כך וכך, מתוך הפעולות האלה אתה תכיר מי אני.
טל: איפה הוא אומר לי את זה, אני לא מכירה את המעשים האלה.
המעשים שהוא אומר לי לעשות ושמתוכם אני אכיר אותו ואבין אותו, נקראים "מצוות".
טל: מה זה אומר?
"מצוות" זה נקרא שאני עושה איזה מעשה, ומתוך המעשה הזה, אני מכיר אותו עוד קצת ועוד קצת. זאת אומרת, האדם הוא בסך הכול רצון. רצון ליהנות. אם אני עושה מתוך הרצון שלי איזו פעולה הדומה לא-לוהים, אז אותו הרצון שבו עשיתי את הפעולה הזאת נעשה כמו הרצון של א-לוהים. זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו". ואז בהתאם לזה, אני בניתי בתוכי, בתוך הרצון הגדול שלי, חלק שהוא בדיוק כמו הא-לוהים. אם רציתי ואם הייתי מסוגל לעשות ברצון שלי פעולה, כמו שהיא נעשית בו.
טל: דיברנו על זה שא-לוהים זה בעצם הטבע שמפתח אותנו. איזה מעשה אני יכולה לעשות שידמה לכוח כזה?
אז הוא פשוט מאוד אומר, שלכל המעשים שלו יש בסך הכול פעולה אחת, להיטיב לכל הנבראים, לכל מה שברא. להיטיב. והכלל של כל המצוות נקרא, "ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אם בכל הפעולות שלי אני אחשוב אך ורק על איך אני יכול עוד קצת ועוד קצת להגיע לאהבת הזולת, בכל פעם עוד טיפה ועוד טיפה, אני מקרב את עצמי להידמות לא-לוהים, ואז אני אקרא "אדם". דיברנו על זה שאנחנו התפתחנו בדרגות הדומם, הצומח והחי, וכאן אני כבר מתפתח בדרגת "האדם", "המדבר". דרגת "האדם" דומה לבורא. אבל זה בתנאי שאני ממש לוקח את המצווה הזאת של "ואהבת לרעך כמוך" ומתחיל לעשות אותה, לבצע אותה ולממש אותה בכל מיני אופנים.
טל: אהבת הזולת זה משהו שאני באמת חושבת שרובנו מנסים לפחות לממש אותה. אבל למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר "אהבת הזולת"?
לטובת הזולת. לטובת הזולת זאת אומרת, אפילו שזה לא לטובתי, אבל זה לטובת הזולת.
טל: זאת אומרת, מספיק שאני אשתדל לעשות מעשים טובים בחיים שלי?
כן, אבל את זה צריכים ללמוד. כי אלה לא מעשים טובים לפי מה שנדמה לך, אלא לפי מה שבעיני
הא-לוהים נקרא לטובת הזולת.
טל: אז מה הוא בדיוק השינוי שאני צריכה לעבור?
קודם כל ללמוד איך לממש את זה. מממשים את זה בחברה מיוחדת, שם כולם רוצים להשתדל להיות כאלה האחד כלפי השני, כך שייקרא "כאיש אחד בלב אחד". שהם כל כך רוצים להשתדל להיות קרובים, להיות ביחס של "ואהבת לחברך כמוך", שהם מתייחסים האחד לשני ממש יותר מאחים.
טל: ואז מה קורה?
ואז אני מתחיל להרגיש, שכל מיני חלקים שבי, משתנים ומקבלים את תכונת ההשפעה, הנתינה, האהבה.
טל: איך זה קשור לגילוי הא-לוהים?
זה נקרא שאני מגלה אותו בי. שנעשים בי חלקים כאלה בתוכי, שהם ממש כמו א-לוהים.
טל: האם אתה יכול להמחיש לנו את זה קצת?
זה מוחשי ועוד איך. כי אם בכל החושים שלי, הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש, אני מגלה משהו שמחוץ לי, כאן אני מגלה שאותו הא-לוהים הוא בתוכי. אין קרוב יותר מזה, אין שום דבר שמבדיל ביני לבינו. אני לא תופס אותו בחוש החיצני, אני מגלה שהוא בפנים, בתוכי.
טל: זה לא כל כך ברור.
ודאי שזה לא ברור, אבל אני מבין את התוצאה מזה שאני משתדל להידמות לו. אני בונה בתוכי את דמותו, אני והוא הופכים להיות אחד. וזה נקרא "דבקות". זה לא איזה חיבור, איזו הכרה, שאני מריח אותו, אני רואה אותו או שומע אותו באיזה מקום מבחוץ, אין. א-לוהים מתגלה בתוכי, בליבי. הכוונה ב"לב" היא, הרצון של האדם. הרצון המתוקן של האדם בהתאם לא-לוהים, והרצון הזה נעשה כולו א-לוהים. ואז האדם נעשה "איש א-לוהים".
טל: מה זה אומר שהא-לוהים התגלה בתוכי? חוץ מזה שהבנתי שאני אוהבת את כולם ומרגישה את מי שנמצא מחוץ לי וחושבת עליהם, מה זה אומר שא-לוהים התגלה בי?
את מרגישה בהתאם לזה, שהאנשים האלה שנמצאים מחוץ לך, גם הם שייכים לך. שפתאום כל המציאות, כל העולם מתחיל להיות קרוב יותר. את מרגישה אותם כמו את עצמך. שכל המציאות הזאת שאת מרגישה כביכול, באמת רק נראית לך בצורה שקרית כנמצאת מחוץ לך, אבל כל אלה הם הגוף שלך.
טל: בסופו של דבר, כולנו רוצים שיהיה לנו טוב. איך המצב הזה, הוא דווקא המצב הטוב והרצוי?
הוא הטוב, כי עכשיו את יכולה להשפיע לכולם ולהרגיש את עצמך טוב מאוד.
טל: כשאנחנו מחפשים קשר עם א-לוהים אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב, כמו שאמרת, שנדע איך להימנע מדברים רעים בחיים שלנו. וכאן אתה מתאר מצב של שינוי היחס שלי לאחרים, בנתינה ואהבה, ואתה אומר שזה המצב הכי טוב שיכול להיות.
כן. כי הוא בלתי מוגבל, את יכולה להביע את האהבה שלך ואת הכול לכולם. את מרגישה שאת מלאה בכוח עליון, שאת נמצאת למעלה מכל ההגבלות, כולל החיים האלה, החיים והמוות. אין זמן, תנועה או מקום. את פשוט מאד מרגישה שהא-לוהים נמצא בך.
אורן: האם התהליך שתיארת עכשיו, הוא מצב שכל אדם יכול להגיע אליו, או רק היהודים?
כולם חייבים. קודם היהודים ואחר כך האחרים, והם תלויים ביהודים. לכן הם מזרזים את היהודים על ידי האנטישמיות, על ידי כל מיני יחסים כאלה שהם מגלים. למעשה הם מגלים שהם באמת מאוד זקוקים לזה, והיהודים עוצרים אותם.
אורן: למה?
כי היהודים לא ממהרים כל כך.
אורן: היהודים הם כביכול הראשונים בתור לעבור את האבולוציה הזאת?
כן. היהודים הם המעבר בין הבורא לבין האחרים. זאת אומרת, אם הגוי ירצה להידמות לבורא, לא-לוהים, הוא חייב שיהודי ילמד אותו.