חיים חדשים - תוכנית 521 - סוד הקסם של המשפחה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם תודה שאתם איתנו כאן בחיים חדשים, סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן.

היום אנחנו רוצים להזמין אתכם לשיחה על נושא שבעיני הוא הכי חשוב בחיים, המשפחה. אני יכול להגיד באופן אישי, שאין דבר יותר חשוב לי בחיים מהמשפחה שלי, מהילדים שלי, מהבית שלי, זה המקום שבו אני מרגיש הכי בטוח, הכי חם, הכי מתרגש, הכי אוהב. אבל כמו שכולנו יודעים המשפחה היא גם מקום מאוד לא קל ונרצה לדבר גם על זה. אפילו פעם בשנה חוגגים בישראל את יום המשפחה, לדבר על המשפחה, הקסם הגדול של המשפחה, מה כל כך מושך אותנו במשפחה זה הנושא שלנו היום.

יעל: היום יש בישראל כמעט 2 מיליון משפחות. אנחנו יודעים שבאירופה ובארה"ב יש איזו מגמה שהמשפחה הולכת ונחלשת, אבל אצלנו בארץ המשפחה עדיין תופסת מקום מאוד  משמעותי בחיים שלנו. הרבה מאוד ערכים אולי השתנו לנו אבל ערך המשפחה עדיין תופס מקום מאוד מרכזי, ומאוד חשוב לנו שתהיה לנו משפחה. אנחנו מתחתנים יותר מאשר במקומות אחרים, אנחנו מתגרשים פחות מאשר במקומות אחרים, אנחנו מביאים יותר ילדים פר משפחה מאשר במקומות אחרים. זה מקום שהוא מאוד חשוב לנו.    

בתכנית שלנו היום נרצה לפצח את הסוד הזה של מה כל כך חשוב לבן אדם במשפחה. אנשים מתגרשים ומתחתנים עוד פעם. הם מתגרשים פעם אחת ואומרים שזהו פה נגמר הסיפור, ועוד פעם יש איזו משיכה למקום הזה של משפחה, ועוד פעם מולידים ילדים. המקום הזה שאתה כל כך רוצה להגיע אליו בסוף היום, להרגשה כזאת של שקט, של שלמות, של חום, של ביטחון, אני חושבת שזה מקום שכולנו מאוד מתגעגעים אליו, ואנחנו לא מוכנים לוותר עליו.

 יש מחקר שנעשה בשנים 2000 2007, שלקח ילדים מבתים הרוסים ואת חלקם שם במשפחות אומנה, משפחות שמוכנות לקבל את אותם הילדים. אלה משפחות במעמד סוציו אקונומי טוב שעברו בדיקה, המצב הכלכלי בסדר, המסוגלות ההורית שם היא בסדר. מעבירים את הילד מהמשפחה ההרוסה ושמים אותו במשפחה חדשה שבתוכה הוא גדל. ואת החלק האחר של הילדים השאירו באותן משפחות הרוסות. לפי אותו מחקר שנעשה בארה"ב על 15,000 ילדים, מחקר מאוד גדול, בסופו של דבר התוצאה היא שהילדים שנשארו במשפחות ההרוסות תפקדו יותר טוב. הם החזיקו יותר זמן בעבודה, הם פחות נגררו לתופעות שליליות בחיים, והצליחו לקיים בסופו של דבר חיים יותר נורמטיביים מאשר אותם הילדים שנקלטו במשפחות אומנה, שהן כביכול המשפחות היותר טובות. השאלה שאיתה אני רוצה לפתוח את התכנית שלנו, מה הוא אותו סוד הקסם של משפחה? מה יש במשפחה שמאפשר לנו לצמוח ולגדול, שנותן לנו את אותה ההרגשה, ואת אותו דבר שמבסס אותנו בחיים, שמצמיח אותנו בחיים?

קודם כל צריכים להבין שזה עניין טבעי שקיים גם אצל חיות באיזו צורה, במידה שהן צריכות את זה. עד כמה שהגורים הצאצאים צריכים את ההתפתחות במשפחה, היא קיימת, כך זה בטבע. גם אצלנו אפשר להגיד שזה כך, האדם שנולד נמצא נתון רק לאהבת הורים שדואגים לו ומעמידים אותו על הרגליים, גם בפועל ממש וגם בצורה שמעמידים אותו בחיים. האדם מקבל מהמשפחה הרגלים ראשונים בחיים, היסודיים ביותר שמהם הוא לא מסוגל להתפטר בשום פנים ואופן, כי הם הופכים להיות כבר כאינסטינקט מוקנה קבוע קיים. הם אותם הערכים שבכל זאת נשארים עמוק בתוכו, והם יכולים להיות ערכים טובים או ערכים רעים, לא חשוב, אבל הם איכשהו מדברים מתוך האדם. אם הוא רוצה או לא רוצה, הוא נמשך לעשות אותה צורת משפחה כמו שהייתה לו, וכשהוא כבר התחתן ומביא ילדים, הוא בכל זאת כל הזמן משחזר מה היה עימו, מה היה במשפחה של ההורים שלו, וכך הוא רוצה להעתיק ולקיים במשפחה שלו עצמו. קשה מאוד להתפטר מזה ולא חשוב אילו יחסים היו שם. הייתי אומר שאדם כביכול מחויב לחזור על אותה צורה כמו שהייתה. אפילו אם הן היו מאוד לא נעימות והוא גם סבל מזה, ולא רוצה שיקרה גם לו, בכל זאת בעל כורחו הוא מתקרב לזה. עד כמה שחשוב לנו לדעת שהוא ממש נמשך בעל כורחו לאותה הצורה, לאותו הקיום.

משפחה זה קודם כל אימא כי הוא גדל על הידיים שלה, ליד השד שלה וזה בשבילו כל החיים, הריח שלה, החום שלה, זה הכל בשבילו. אנחנו רואים שיש המון עמים בהם האימא ממש נושאת את הילד עליה, על הגב או מלפנים, רוב הזמן הוא עליה וכך גדל. גם אצל חיות אנחנו רואים את זה, גם הקופים עושים כך. והייתי אומר, כשהאדם גדל והוא כבר לא זקוק למשפחה, הוא צריך בכל זאת לצאת לחיים, להרוויח את לחמו, ולקיים את עצמו, אז מתוך אימא הוא עובר לאישה, הוא עובר למשפחה. כך זה בצורה הטבעית. ואנחנו רואים גם כן מתוך התורה שיש קשר בין המשפחות, בין הכלה לאימא של החתן, שהכלה באה לביתו של החתן.

יעל: בימים עברו.

כן. האימא של החתן מלמדת אותה מה הוא אוהב, ואיך הוא רגיל וכן הלאה, מפני שהאישה, הכלה היא בעצם מעתיקה מהבית של אימא שלו את כל המנהגים, את כל הטעמים, עם כל הדברים שכך נהוג. אם אנחנו שואלים "מה המטבח?" אז אנחנו אומרים לפי הגבר. איכשהו האישה הולכת אחרי הגבר ולפי הטעמים של הגבר, היא כביכול צריכה ללמוד מהאימא שלו מה לעשות, למה הוא רגיל. זאת אומרת, הגבר עובר מהאימא לאישה. ובאמת אישה נכונה היא זאת שמקיימת סביבו את אותה האווירה, אותה הסביבה, כמה שאפשר. ודאי שהוא כבר גדול בכל זאת, אבל כך הוא מרגיש שנמצא במשהו מעין בית אימא.

יעל: מה החשיבות של זה?

כך זה בטבע. אין כאן חשוב או לא חשוב אלא כך נוהג הטבע ולכן אנחנו צריכים לראות קודם כל שאם נעשה כך, יהיה טוב. אז הגבר יעריך את האישה, לא בגלל שהיא יפה, אנחנו יודעים מה קורה עם היופי, ולא בגלל שהיא צעירה, גם זה עובר. וודאי שיהיו חיכוכים וסכסוכים כי אלה החיים שלנו, כך זה כששני אגואיסטים נמצאים יחד, אבל הדוגמה שהיא מעבירה מהאימא שלו זה יעמיד אותו כלפיה כמו כלפי האימא, שהוא יתייחס לאישה גם במשהו כמו לאימא.

יעל: מה זה אומר?

שזה בכל זאת עם הערכה, עם כבוד, עם חום. שוב, זה עובד מתת ההכרה, לפי הריח, לפי אינסטינקט פנימי. ולכן אם אנחנו רוצים בכל זאת שכל הארגון הזה של משפחה יתקיים, אנחנו צריכים להסביר את הדברים האלה לזוגות הצעירים, ולהשתדל לעשות חוגים בהם הכלות נמצאות ממש בבית של החתן, ושהן לומדות מהאימא שלו למה הוא רגיל. יכול להיות שהוא כבר שנים לא היה בבית, שהוא היה סטודנט ולמד אפילו בחו"ל, זה לא חשוב, הוא היה בבית נניח עד גיל 15, את אותה האווירה הכלה צריכה להיות מעוניינת להעתיק לבית שלה.  

יעל: מה זה מעורר בתוכו?

זה מעורר בתוכו המשך, שהוא נמצא ממש בבית של אימא, והוא יתייחס אליה בתת ההכרה גם באותה הערכה ואפילו באותו הפחד, באותו הכבוד, באותה הזהירות כמו לאימא ממש. הוא ירצה שיהיו לו בבית שלו ממש אותם היחסים. הוא רוצה להיות ליד אימא, הגבר רוצה להיות ליד אימא. אנחנו חושבים שהבנות רוצות להישאר ליד אימא, הבנים לא פחות מזה. אמנם הם הולכים רחוק מהבית אבל הם לוקחים איתם יחד את אותו הטעם שזה הבית של אימא.

יעל: איך זה נראה מהצד של האישה?

מהצד של האישה זה פחות בעיה. הכלה צריכה בכל כוחה להשתדל להעתיק מה שטוב לבעלה, לחתן, ואז זה יסתדר ויהיו משפחות טובות מאוד. אנחנו רואים דוגמאות מאוד בולטות ומבוארות לנו בקפדנות מהתורה, על יעקב ורחל וכל הדברים האלה, איך מגיעים לרבקה ושרה, שהכלה מגיעה לביתו של החתן, ושם עם אימא שלו היא נמצאת ולומדת את כל הדברים.

יעל: אני רוצה לחזור לימים שלנו. התורה נתפסת לנו כמשהו היסטורי, כמאוד לא שייכת לתקופה שלנו.

לא, זה משהו מאוד טבעי. אחרת, תגידי כך גם על המשפחה. אז בשביל מה לנו משפחה? נעשה חופשי אלה ואלה, נפגשים עושים ילדים ולא חשוב של מי הם, נעשה איזה מין קיבוץ.

משפחה זה הדבר הטבעי העתיק ביותר, עוד לפני התורה, ונשאר עד היום ולכן התורה לעומת משפחה היא דווקא צעירה מאוד.

יעל: לאיפה הגבר לוקח את אותה הרגשה של חום, של משפחה?

הוא יהיה מכור למשפחה הזאת, הוא ידאג לה, הוא ירצה לקיים אותה וישמור עליה ממש, אם הוא ירגיש לפי הריח בבית שזה אותו האוכל, שזה אותו היחס, לפי אותם הטעמים, לפי אותם הדברים. הוא לא יוכל לעזוב את זה.

יעל: איפה מתעוררת אצל האישה אותה הרגשה?

מתוך זה שהגבר יהיה מסור למשפחה ודואג למשפחה. היא לא צריכה יותר. אישה היא הרבה יותר פרקטית, והרבה יותר מהפכנית מהגבר דרך אגב. היא מולידה, זה מאוד משנה את כל העולם הפנימי שלה. אם הגבר לידה, אם הוא רוצה שהיא תהיה לידו כי היא שומרת על הבית של אימא, היא ממשיכה, אז היא לא צריכה יותר.

יעל: אמרת שהיא מהפכנית. באיזה היבט?

לא סתם אנחנו רואים שהאישה עוברת. הם לא נשארים לחיות עם ההורים של הכלה.

יעל: יש לה את היכולת הזאת לקום וללכת ולהסתגל למקום חדש ולהתחיל מקום חדש.

נכון. כי היא צריכה להקים בית חדש. בית זה אישה, בית זה לא גבר. האישה זה הבית, כך כתוב.

יעל: מה זה משפחה?

משפחה זה מה שמקימים בתוך אותו קן, היחס ההדדי.

יעל: יש משמעות לקשר דם בתוך הבית הזה, בתוך המשפחה?

מה זה אומר קשר דם?

יעל: היום אנחנו רואים למשל משפחות שמאמצות ילדים.

זה דבר מאוד מורכב ולא הייתי נכנס לזה. אני רוצה להוסיף לשאלה בשביל מה בכלל משפחה, מפני שבסופו של דבר אנחנו לא סתם עוברים עכשיו משבר במשפחה, זה כדי לעשות בדיקה, ביקורת על החיים שלנו. אנחנו צריכים להגיע למצב שנחליט שכמו המשפחה כך צריך להיות כל העולם, משפחה אחת.

זאת אומרת, אנחנו מגיעים למשבר במשפחה, וזה קורה בכל העולם פחות או יותר, וזה יקרה יותר ויותר עד שאנחנו נהיה חייבים להחליט, שגם כלל וגם פרט חייבים להיות שווים. אנחנו צריכים לדאוג למשפחה אחת בכל העולם, כל העולם, כל המיליארדים האלה בסופו של דבר צריכים להתאחד כמשפחה אחת, ואז נוכל להבין אילו עקרונות צריכים להיות גם במשפחה הפרטית, ואיך המשפחות צריכות להיות מחוברות ביניהן.

אחרי המשבר הזה שנעבור אנחנו נבין מתוכו שאנחנו צריכים בהחלט גישה חדשה, הייתי אומר גישה רעיונית, גישה גלובלית אינטגרלית, שאנחנו לא מקיימים משפחה בגלל שאני מריח כאן אותו אוכל כמו אצל אימא ויש לי את אותם ההרגלים, אלא אני מוסיף למשפחה ערך גבוה. כשאנחנו מקימים יחסים כאלה במשפחה ובין המשפחות למשפחה יותר ויותר גדולה, חמולה, לא חשוב איך לקרוא לזה, אנחנו בכך מתקדמים לחיים החדשים, לגילוי הכוח העליון בינינו. אם אנחנו, אני ואשתי מחוברים בינינו על ידי ילדים והרגלים וחובות וכל החיים, אז אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו מחוברים כך גם עם המשפחות האחרות, גם על ידי חובות וגם על ידי יתרונות וחסרונות וכל הדברים האלה, כי אנחנו נכנסנו לעולם הגלובלי, ויש לנו חשבון כלפי כוח הטבע, או הא-לוהים. יש לנו כלפי הכוח הזה גם חשבון כללי.

יעל: מה הוא?

שאנחנו כולנו נהיה מחוברים במשפחות כמו משפחה אחת, עד כדי כך. ולכן אחרי המשבר הזה שאנחנו חווים עכשיו נצטרך להחליט, או אחרי הרבה מכות או על ידי זה שאנחנו נלמד את העניין, שבעצם המשבר הזה בא כדי לחייב אותנו בקשר חדש בינינו. שלא מספיק במשפחה אחת לקיים את הדברים, אלא אפילו במשפחה האחת שלי אני לא אוכל לקיים קשרי משפחה של חיים טובים וחינוך נכון לילדים, שאני והאישה והילדים יחד נחיה בצורה חמה, אלא אם נחליט שחייבים להגיע לאווירה כזאת כללית בכל העולם, או לפחות בתוך העם. ואנחנו נלך לקראת זה בחינוך שלנו, ונקבע  לפי זה  את הערכים שלנו, של החברה, של בתי הספר, אפילו של גני הילדים, והדברים האלה יהיו באווירה, הם יהיו כך באויר.

לכן אני רואה במשפחה את אותו מנגנון שצריך לעבור כאן מהפכה גדולה, ולהביא אותנו למקום חדש, להסתכלות חדשה על הטבע, על האדם על פני האדמה, עד כמה שאנחנו צריכים בעצם לשנות את עצמנו. לכן המשפחה היא היסוד הכי עתיק שאנחנו התקדמנו בו בכל האבולוציה שלנו, אפילו שהיינו על העצים בתור קופים, אבל עכשיו אנחנו עוברים שינוי גדול מאוד, מהותי, ואנחנו עולים לדרגה החדשה, לדרגת האדם ממש.

אורן: ברמה הזו החדשה, באותה משפחה העתידית שאתה מתאר, אמרת שחוץ ממה שאנחנו מכירים שורה בין בני המשפחה הכוח העליון. מה זאת אומרת? אתה לא מתכוון למשפחות דתיות דווקא, אתה מתכוון בכלל?

לא. אני מדבר על כך שאנחנו נהיה מקושרים בינינו למעלה מהאגו שלנו, זאת אומרת מעל זה שכל משפחה ומשפחה  מסתכלת רק האם הדשא יותר ירוק אצל השכן.

אורן: ביחס בין השכנים?

כן.

אורן: ובתוך המשפחה, אמרת שמשפחה עתידית זו משפחה ששורה בה כוח עליון. מה זה משפחה ששורה בה הכוח העליון?

"איש ואישה, השכינה ביניהם"^[1].

אורן: זה כביכול העתיד של התא המשפחתי, ששורה בתוך הבית כוח עליון?

כן. כוח עליון זה כוח האהבה, כוח החיבור, כוח השפעה הדדית, שאנחנו בהחלט נמצאים קשורים בינינו בקשרים שהם יותר עליונים מדרגת החי בה אנחנו היום.

אורן: למה אתה מתכוון?

אני מתכוון שאני על ידי המשפחה לא מרוויח רק קן משפחתי טוב, יפה, חם, בטוח, שעוזר לי בחיים, בימי חולשה או ימי זקנה, אלא ביחס בינינו אני בונה רשת יחסים כאלה שבהם אני מגלה כוח השפעה ואהבה למעלה מהטבע שלנו שהוא נקרא א-לוהים.

יעל: כיום בחלק מהמשפחות למרות שהכל מסודר טוב וכביכול פועל מצוין, יש היום איזו הרגשה שלפעמים משהו חסר, איזו חמימות משפחתית, והכל פועל בסדר, היחסים טובים.

אין את העיקר. למעשה למה הם מתגרשים? הם מרגישים שיש להם איזו ריקנות שלא יכולים למלא אותה, שכביכול חסר לי במשפחה, אין לי מה שאני רוצה. מה? לא יודע. באמת, הכל בסדר, ואם לא כל כך בסדר אז איפה יהיה בסדר? אלא מתגרשים מפני שהקשר, אותו קשר שאני מדבר עליו, הקשר החדש, כבר נדרש, אבל הם לא יודעים איך לחפש ואיך למצוא אותו ואיך לקיים אותו ולכן מתגרשים.

אורן: אתה יכול להגיד עוד כמה מילים על הקשר החדש, מה הוא בדיוק? הבנתי שיש בו אהבה.

הוא מביא אותם למטרה יותר גבוהה, שבשבילה כדאי לחיות יחד. כי לא כדאי לחיות יחד, אני קונה בסופר את כל המצרכים, אני מכבס כביסה, אני מקבל אישה כל ערב יכול להיות חדשה וכן הלאה, ובכלל הילדים, מה אכפת לי אם אני אראה אותם פעם בשבוע, גם כך אני לא רואה אותם יותר וכן הלאה. זאת אומרת, מה מוסיפה לי משפחה בחיים שלנו? הגענו למצב שאנחנו חיים חיי נוחות ממש, הכל טוב.

אורן: אז מה חסר בעיניך במשפחה של היום?

בימנו חסרה המטרה היותר גבוהה מסתם לקיים אותנו כבדרגת החי. אנחנו חייבים לגלות במשפחה את דרגת המדבר.

אורן: איך נראית משפחה ברמה יותר גבוהה?

שבינינו, כמו שכתוב "איש ואישה, שכינה ביניהם", גילוי הכוח העליון, גילוי החיים הנצחיים, השלמים, שבאמת אפשר להגיע אליהם מתוך קשר במשפחה ועם יתר המשפחות וכך בכל העולם.

אורן: איך נראית משפחה שחיה ברמה הזאת של האהבה? אתה אומר שהיום בן אדם מרגיש ריקנות, אפילו אם בבית שלו הכל בסדר הוא בכל זאת מרגיש שמשהו טפל, משהו חסר, משהו משעמם, הוא מתגרש כי חסרה לו אותה האהבה שאתה מדבר עליה. אבל אתה לא מדבר על סתם אהבה, אתה אומר כוח עליון. מה זאת אותה אהבה עליונה?

כוח עליון זה כוח השפעה ואהבה, שזה עליון מאיתנו, כי אנחנו נמצאים בכוח הפוך, באגואיסטי, שאני אוהב את עצמי, לא אוהב את האחרים.

יעל: מה אני ארגיש אז שאני לא מרגישה היום? זה קוסם לי.

את תרגישי חיים ללא הגבלות, חיים מלאים בכל הטעמים, שאת רוצה להמשיך וכל העולם הוא כדאי לך, המשפחה שלך והמשפחות אחרות נמצאות יחד בקשר כזה שאת נמצאת בחיים בטוחים, שמחים, בלתי מוגבלים, והילדים בהתאם לזה גדלים ומתחנכים כך. אבל אנחנו נהיה מחויבים להגיע לזה.

אורן: בתכנית הבאה נדבר על איך מגיעים לשם. תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה יעל. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, חיים חדשים, להתראות.

[1] "איש ואשה זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן" (מסכת סוטה י"ז, א')

לחצו כאן להורדה