חיים חדשים - תוכנית 531 - תפילת רבים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום ותודה שאתם אתנו בתכנית "חיים חדשים", סדרת שיחות לימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום לטל מנדלבאום בן משה.

אנחנו רוצים להמשיך ללמוד מהרב לייטמן על נושא שאני מרגיש שהוא הכי חשוב בחיים, הקשר של האדם וא-לוהים. אם היה לנו קשר טוב, לא היה לנו על מה ללמוד. אם כל התפילות שלנו היו נענות, כנראה שלא היינו יושבים פה עכשיו, אבל זה לא ממש כך. כל אחד יודע זאת מבפנים, אם הוא בודק את החיים שלו. ואנחנו רוצים ללמוד כדי לדעת יותר, להבין איך המציאות הזאת פועלת, מה החוקיות שמתנהלת בה, ואיך בתוכה אנחנו יכולים לשפר את חיינו, לקחת אותם למקום חדש כך שהם יהיו באמת חיים חדשים.

 טל: אלה באמת שיחות מרתקות שנוגעות בבסיס של הקיום שלנו. מאז השיחות האחרונות התחלתי לקרוא כל מיני מאמרים על פיסיקה קוונטית ועל איינשטיין, ובאמת מדובר שם על כמה מעט אנחנו יודעים על החוקים של המציאות. ואני נהנית מהשיחות מכך שאנחנו נוגעים בשאלה איך בצורה פרקטית אנחנו יכולים להבין את החוקיות של המציאות המאוד מסתורית שלנו, ואיך לדעת "ללחוץ נכון על הכפתורים" כדי שנוכל לשנות אותה לטובה ושהתפילות שלנו ייענו.

הבנו שמאחורי המילה "תפילה" עומדת הפעולה הכי משמעותית שאנחנו יכולים לעשות במציאות הזאת כדי ליצור שינוי חיובי והיום אנחנו רוצים להמשיך לדבר על התפילה הנכונה, על תפילה שבאמת תענה. אתה הסברת לנו שכאשר מספר אנשים מתחברים יחד ומבקשים יחד להיטיב את המציאות, את העולם, יש איזה כלל שאולי יביא אותם לכך שהתפילה שלהם תיענה. אנחנו רוצים להבין לַמה זה כך, למה דווקא כשמספר אנשים מתאספים יחד הסיכוי שהתפילות שלהם ייענו הוא גדול יותר?

האם אני אמרתי כך?

טל: כן. הסברת לנו בתכנית הקודמת שאם אנחנו רוצים שהתפילה שלנו תיענה, אנחנו צריכים להתפלל על טובת העולם, ואם כמה אנשים עושים את זה ביחד ומחברים את הלבבות שלהם לצורך זה, אז בכלל הדרך שלהם מובטחת.

אם כך, בואו נעשה את זה כך וזהו. ניקח שטח גדול, נדמה לי שהשטח הכי גדול הוא בסין, יש להם מקום לעשרה מיליון אנשים במרכז בייג'ין, ונעשה זאת עם אותם עשרה מיליון אנשים ונחבר אליהם את כל העולם. זה אפשרי לחבר מיליארד אנשים, כמו שמתחברים למשחק כדורגל, למונדיאל. ואז בטוח שאם נצעק יחד "אנחנו רוצים שיהיה טוב", או נבקש שייפלו מהשמיים מטבעות זהב, האם ייפלו?

טל: כנראה שלא.

כי בעצם מה ההבדל בין לבקש מטבעות זהב לבין לבקש משהו אחר, לא חשוב מה. אם כך למה זה לא קורה? האם כי אנחנו לא מבקשים?

אני יודע שבזמן המלחמה האחרונה הרבה אנשים רצו שהיא תיגמר, וכן בזמן מלחמת העולם השנייה, נניח, ובעוד כל מיני אסונות כאלה. למה זה לא קורה? זאת אומרת, אספה של אנשים שמתחברים יחד, עדיין לא מגיעה לשום סיכוי או סיכום טוב.

טל: למה לא?

הייתי אומר יותר מזה, אספה של אנשים שמתאספים יחד ומבקשים שאיזה דבר טוב יקרה להם סוף סוף, בדרך כלל קורה ההפך. וכאן אנחנו צריכים להגיד "דרשני", זאת אומרת שאנחנו לא מכירים את החוק שבטבע, שהטבע דורש מאתנו להיות ב"ואהבת לרעך כמוך". למצב הזה אנחנו צריכים להגיע.

ואם אנחנו, ואפילו כל שבע מיליארד האנשים, מבקשים באמת בכל ליבנו ומחשבותינו ומאודנו שיהיה טוב, ונתחבר יחד ונצעק יחד "שיהיה טוב", לא יהיה טוב. כי אנחנו לא מבקשים להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך".

טל: מה זה אומר?

זאת אומרת שאנחנו צריכים קודם כל להכין את עצמנו, לחנך את עצמנו למצב שאנחנו נרגיש ש"טוב" נקרא "לאהוב את הזולת". וכן שאנחנו רוצים שהעולם יהיה כך מסודר, שכולנו נהיה באהבה סביב כדור הארץ, רק אז יהיה לנו טוב. לכן אנחנו צריכים לשנות אצלנו את הערכים כך שהערך העליון יהיה "אהבת הזולת", שההרגשה שאני אוהב את הזולת מורגשת בי כדבר הכי טוב.

אם אני ארצה את זה באמת, אז זה יקרה. אם את זה אנחנו נבקש, זה יקרה. זאת אומרת, צריכה להיות לפני התפילה הכנה לתפילה, וזה נקרא "תפילה לפני התפילה". אז אנחנו מכינים את עצמנו להכרה ולהבנה שדבר טוב הוא השפעה לזולת, שרק בזה אני יכול להיות מאושר, שאני לא מאושר בכלים האגואיסטים שלי אלא למעלה מהם. דווקא למרותם ולמעלה מהם.

ואז יכול להיות שאדם צריך להכין את עצמו הרבה זמן, יכול להיות חודשים ואפילו אולי כמה שנים. אבל אז אנחנו כבר לא נתנהג כמו שאנחנו התנהגנו במשך כל אלפי שנות ההתפתחות האנושית שלנו, שאנחנו צועקים בכל יום, בכל רגע, מכל איש ואיש ומכולם יחד, ובמשך כל הדורות, ואין תגובה, אין תשובה.

ולכן אנשים חושבים שאנחנו פועלים באיזה חלל, שאין לְמה לפנות, למי לפנות. ובאמת אין למי לפנות אלא אנחנו צריכים לפנות לליבנו, שהלב שלנו יתחבר ללבבות האחרים וכולנו נהיה במערכת אחת כמו כל הטבע, במערכת סגורה אינטגרלית. וגם הלבבות שלנו ישתתפו שם כמערכת אינטגרלית סגורה, אחידה.

טל: למה בעצם צריך להתפלל כדי שזה יקרה?

"להתפלל" זה נקרא לדון את עצמו, לבדוק את עצמו. זאת אומרת, להיות כדיין לעצמו, כשופט לעצמו. ואז אני בודק האם אני באמת נמצא לקראת אהבת הזולת או לא.

טל: אבל אנחנו כביכול פונים לאיזה כוח שנמצא מעלינו.

לא, אין לנו לאן לפנות, זה נמצא בטבע. אנחנו יכולים כביכול לפנות לכוח הזה, אבל הכוח הזה נמצא, הוא בא ונמצא, הוא נמצא בכל מקום. אם אני רוצה להתייחד עם אותו הכוח שנמצא במציאות, אז אני מגיע אליו בכל מקום, אני לא צריך שעות מסוימות ולא כיוון מסוים. אם אני רוצה לאהוב את הזולת, אני יכול לצעוק לכך אפילו לבד.

אבל כדי שצעקה שלי תהיה באמת צעקה אמתית, נכונה ומועילה, שתהיה באמת מתוך בניית התשתית אליה, זאת אומרת, רצון וכיוון, אז אני צריך בפועל לחבר אנשים ולכן אנחנו נמצאים בעולם גשמי, לחבר לפחות מניין אנשים ושכולנו נצעק יחד.

ומה עלינו לצעוק? שאנחנו רוצים להיות כאחד, שאנחנו בכך רוצים להתייחד עם הטבע. אבל לא מפני שאנחנו כמו כל מיני אנשים "אקולוגיסטים" למיניהם, אלא מפני שאנחנו רוצים להגיע למצב שבו מתוך השפעה הדדית בינינו, אנחנו משפיעים גם כן לטבע כולו, לא-לוהים אפשר להגיד, מכך שאנחנו מתאחדים לאחד.

ויש בזה הרבה הבחנות, דרגות, אופני הגילויים, הרגשה, אבל זה בסך הכל מה שצריכים לבקש אחרת זו לא תפילה. "תפילה" צריכה להיות "תפילת רבים", עבור רבים.

טל: האם אדם מתפלל כדי להשתנות, כדי להיות יותר בהרמוניה עם אותו הכוח ששורה במציאות של אהבה ונתינה, כי כך הוא מתאים את עצמו לעולם ובזה יהיה לו טוב יותר?

לא. את מסובבת את הדברים כך שהם יוצאים כביכול משולבים.

טל: אם כך תקן אותי. האם האדם דן את עצמו?

מה זאת אומרת "דן"? מה טוב לי? אני צריך להגיע למצב על ידי שיטה מסוימת שנקראת "החינוך הקבליסטי", "חינוך האינטגרלי", אני צריך להגיע למצב שהטוב בשבילי יהיה אהבת הזולת. ואז ודאי שאבקש שזה יתקיים, שלפי זה אני אחשוב, לפי זה ארגיש, לפי זה אתייחס לכל החיים. ואני צריך גם למצוא עוד אנשים כמוני ויחד איתם לקבוע בינינו מערכת יחסים של אהבה הדדית. ומתוך האהבה ההדדית הזאת, כשאנחנו מתחברים כאחד בינינו, אנחנו יכולים לפנות לאותו כוח אחד שממלא כל המציאות שנקרא "האור העליון", או "בורא", או "א-לוהים", או "הטבע".

טל: מה ההבדל בין כך שהעבודה הזאת נעשית באופן פרטי לבין מה שקורה כשאנשים עושים את זה יחד, כשמתאספים יחד? למה זה כל כך חשוב שיהיו סביבי עוד אנשים שמבקשים את זה יחד איתי?

כי אז באמת אפשר להגיד שהם רוצים משהו ביחד, שהם רוצים להשפיע משהו, שבאמת יש להם נטייה לאהבה הדדית.

טל: בעוד שאם אני עושה את זה לבד, אז לא בטוח שזה מה שאני רוצה?

בטוח שלא.

טל: למה זה כל כך קשה?

זה כל כך קשה מפני שלהתקרב באמת לאהבת הזולת זה מאוד קשה. ולכן יש דרישה שתפילה יכולה להיות רק במניין, כשעשרה גברים יכולים להתאחד. "גבר" זה נקרא התגברות.

גם אישה יכולה להיות בעבודה הזו, אבל המושג של "אדם" הוא בכך שמתגבר מעל האגו שלו ורוצה להתחבר לזולת כדי להגיע לאהבת הזולת, להשפעה לזולת. לצאת מעצמו לצרות הזולת, לשרת לכל האנושות כדי להגיע מכך לדבקות בכוח עליון, בבורא.

"גבר" נקרא מי שמתגבר מעל האגו שלו, מעל הטבע שלו ולכן דורשים מאתנו להיות במניין וזה נקרא "תפילת רבים". כשאני לא מתפלל עבור עצמי, אני מתפלל עבור כולם. כשכולם רוצים להיות בזה, כל אחד ואחד, אז אנחנו כאילו מתקבצים במרכז, אנחנו מתקבצים בינינו לאחד, וכאן אנחנו ולא בגופות.

טל: מה קורה בזמן התאספות כזאת, כשאנחנו מבקשים ביחד? איך זה משפיע עליי כשאני נמצאת עם עוד אנשים שמבקשים את אותהה אהבה? איך זה עוזר לי?

אנחנו מתחילים להרגיש כמה שאנחנו מתעלים מעל עצמנו, נכללים בכולם. אני מאבד את עצמי בכולם, אני מרגיש במקום אני - אנחנו, ואחר כך במקום אנחנו - "אחד". ואז בתוך ה"אחד" הזה אני מתחיל להרגיש את כוח האהבה הפנימי שנמצא בטבע שנקרא "א-לוהים". ומתוך זה אני מתחיל עכשיו לפעול למען כל האנושות, בכל מיני צורות.

אני רוצה שגם הם יצטרפו. למה? כי בכך אני מרגיש שאני מגלה את השמחה, את עוצמת האושר בעולם. ומתוך האהבה שלי כלפי הזולת זה כבר מחייב אותי לצאת לזולת. אני לא יוצא לזולת כדי להרוויח משהו, כדי להצליח בבחירות, שאז כולם צועקים "אהבת הזולת" או כדי להגיע לעוד אילו דברים אגואיסטים. אני לא מתעסק באהבת הזולת כי אני רוצה על ידי זה להגיע לאיזו הצלחה, אלא אהבת הזולת עצמה מחייבת אותי לעסוק בהשפעת אהבת הזולת לכולם. חוץ מהתוצאה הזאת אני לא רוצה כלום, אני רוצה שיצטרפו כולם לאהבת הזולת. לא שיצטרפו אלי ולא למפלגה שלי ולא לאיזה כוח שיש לי, אלא רק לאהבת הזולת. זאת אומרת, הכל מחוצה לי.

אורן: אם הבנתי את ההסבר עד פה, אתה אמרת לפני רגע שבתוך הטבע פועל כוח פנימי של אהבה שאפשר לקרוא לו גם א-לוהים. האם הכוח הפנימי שפועל בטבע נמצא בכל מקום בעצם ולא במקום מסוים, אלא הוא פשוט נמצא, הוא שורה בכל?

כן, אבל נסתר.

אורן: האם הוא נסתר בכל מקום במציאות?

הוא נסתר על פי אי השתוות הצורה עם המציאות. איפה שהמציאות יותר אגואיסטית, הוא נסתר יותר, איפה שפחות אגואיסטית, נסתר פחות. יש בהסתרה שלו מאה עשרים וחמש מדרגות.

אורן: לפני שנדבר על כך שהוא נסתר, אני רוצה קודם להבין איך זה כביכול בנוי במציאות עצמה. אתה אומר שבתוך הטבע פועל כוח פנימי של אהבה, האם זה כוח חיובי, כוח טוב, הוא עושה רק טוב?

כן.

אורן: יפה. אם אני מסתכל על החיים שלי ואני לא רואה שהכל טוב בהם?

זה בגלל שאתה הפוך מהכוח הזה. במידת ההופכיות שלך מהכוח הזה, אתה מרגיש הפוך ממנו בהכל. אתה מרגיש ברע.

אורן: האם כל הרע בחיים שלי נובע מכך שאני הפוך מהכוח הכללי שפועל בטבע?

נכון.

 אורן: וככל שאני אהיה יותר דומה לו, אהיה יותר טוב גם כן, כמו שהוא טוב. האם פתאום החיים שלי יהפכו מרע לטוב?

כן. במובן שאתה הוא זה שמשתנה. אתה רוצה להיות בהשפעה, באהבה, בחיבור, אתה משיג את זה ומרגיש בזה טוב.

אורן: כשמשהו חסר לי ואני מתפלל, לאו דווקא במילים או בתפילה מסודרת אלא בלב שלי, אני מרגיש שמשהו כואב לי, שהלב שלי צועק למשהו מסוים, אתה אומר, "תשמע, זה שהלב שלך צועק למשהו מסוים, שאתה מתפלל למשהו מסוים שחסר לך, זה עוד לא מספיק". למה? האם כי יש פה עוד חוק נסתר שאם אתה לא לוקח אותו בחשבון התפילה שלך לא תביא פידבק מהמערכת שבתוכה אתה קיים? האם זה מה שאנחנו בעצם לומדים היום?

נכון.

אורן: הבנתי שהסוד הגדול הוא "איך לקבל פידבק טוב מהמערכת". אתה אומר שאני צריך להתחיל בלפנות ללב שלי, אני צריך להתחיל לעבוד עם הלב שלי, להתחיל לכוונן אותו מתדרים שרק מכוונים רק לעצמי, שהכול לעצמי, אוהב רק את עצמי, לוקח מכל מה שיש סביבי רק לעצמי, לכיוון החוצה. אמרת העיקר זה החוצה ממני, אהבה נתינה וכן הלאה.

כן.

אורן: וכל הסיפור של לקחת את הלב שלי וכביכול לעשות לו החלפת מנוע, במקום שיעבוד פנימה, שיעבוד החוצה, זה כדי שאני אהיה יותר ויותר דומה לכוח הפנימי שפועל בטבע?

כן.

אורן: נניח שאני עושה כזה סיבוב והלב שלי מסתובב מפנימה לחוצה, ופתאום יש בי אהבה, האם החיים שלי הפכו להיות טובים, כל הצרות שהיו לי קודם נעלמו?

ודאי. זה קורה בהדרגה

אורן: לאן הצרות נעלמו?

הן נעלמו כי הרצון שלך השתנה. אתה רוצה לאהוב את הזולת ואתה מגיע לאהבת הזולת. זה הדבר היחיד שאליו אתה יכול להגיע.

 אורן: אבל לאן הצרות נעלמו?

את הצרות אתה לא מרגיש. את הצרות אתה מרגיש ברצון האגואיסטי שלך, והאגו שלך התהפך עכשיו להיות באהבה לזולת במקום באהבה עצמית. אתה מגיע למילוי של אהבת הזולת כשאתה אתה אוהב את הזולת ונהנה מזה.

אורן: אני אשאל מזווית אחרת. נניח חלילה שהבן שלי היקר לי מאד מאד חולה, לפני שאני לומד ממך את השיעור "איך מתפללים נכון", באופן טבעי הלב שלי מתפלל שיהיה בריא.

אתה אומר לי שיכול להיות שהתפילה לא תיענה. אני שואל אותך "למה הרב לייטמן היא לא תיענה?" אתה אומר לי שיש איזו חוקיות שפועלת ואני צריך להבין אותה. אני מתחיל ללמוד את החוקיות, הבנתי שעד שאני לא אהיה "טוב" בעצמי, אני לא ארגיש שהחיים שלי טובים. עד שאני לא אהיה בעצמי טוב כמו הכוח שנמצא בכל מקום, אני לא ארגיש טוב.

כן.

אורן: נניח שהלב שלי יסתובב וכן יהיה הכי טוב, האם פתאום המחלה של הבן שלי התפוגגה? מה קורה איתה?

יכול להיות שכן. מפני שאתה עוד לא נמצא בלב שלך שכולו טוב. אתה לאט לאט מתקדם באהבה לזולת בשלבים, במעגלים יותר ויותר גדולים עד שאתה קולט את כל העולם בפנים, תופס את כל העולם בפנים, ולכל העולם אתה כבר מרגיש את האהבה. אם כן, גם הבן שלך בוודאי ניכלל שם, אבל מאיזה עיגול הבן שלך יהיה ניכלל ויתרפא, את זה אני לא יכול להגיד מראש.

אורן: מהי התמונה הסופית כדי שאוכל להבין את המערכת?

התמונה הסופית היא שהכול מתמלא רק בטוב.

אורן: אתה אומר שבכל המציאות פועל כוח טוב שכולו אהבה ונתינה, וכשאתה מרגיש בחיים שלך סבל וצרות כאלה ואחרות, זה בגלל שאתה לא כמוהו. ולכן אמרת, "אין לך למי לפנות תפנה ללב שלך, תפלל ללב שלך שיתחבר לאחרים". אם אני מתחיל להפוך את הלב שלי לכיוון של להיות טוב לאחרים, האם ככל שאני הופך אותו יותר ויותר הטוב הזה ניכנס אל החיים שלי יותר ויותר? נניח שהגעתי לקצה והפכתי את כל הלב שלי לאהבה.

עד כמה שהלב שלך כבר לא שייך לך אלא לאחרים, אותו חלק בלב מתמלא בטוב.

טל: מהמקום הזה אנחנו רוצים לקשר את זה שוב לנושא התפילה המשותפת, לתפילת רבים.

גם עם מה שהוא אמר כאן אני מסכים רק חלקית כי הוא אמר שזה תיקון הלב. תיקון הלב אי אפשר לעשות מבלי שהוא מתחבר עם כולם. אי אפשר לפרק את זה.

נניח שאני אוהב את כולם, כל אחד כך אומר, אלא אנחנו צריכים באופן מעשי לאסוף אנשים, ללמד אותם מה זה נקרא "אהבת הזולת" וכן הלאה. נכון שאנחנו מתחילים בצורה אגואיסטית, כדי שיהיה לנו לכולנו טוב, אבל אחר כך אנחנו מחליפים את הערכים שלנו. אנחנו כבר לא חושבים על עצמנו אלא חושבים באמת על אהבת הזולת שזה מחוצה לנו, ומוכנים לתרום את עצמנו, להקדיש את עצמנו לזה, את כל כולנו.

ובמידה כזאת אנחנו מתחברים לאותה משימה מחוצה לנו, מחוצה לאגו שלנו. ואז אנחנו מגיעים למצב של רצון אחד שנקרא "עמוד התפילה", ועמוד התפילה זו הבקשה שלנו שפועלת במציאות ומביאה לנו את כל מה שאנחנו מבקשים.

ומה אנחנו מבקשים? שיהיה טוב לכולם וגם עלינו בסוף. כמו שכתוב בסידור התפילה שלנו, על אלה ועל אלה ועל כולם, על כל אומות העולם ועלינו בסוף. ואז כך זה באמת קורה.

אורן: מה זה "העמוד" שתיארת עכשיו?

"עמוד התפילה". המקום בו עומד המתפלל, לפני הקיר או לפני העמוד, לפני הפודיום.

אורן: אתה מתכוון לאדם המתפלל בבית כנסת?

כן. זה נקרא "עמוד", "קו אמצעי".

אורן: מה זה אומר "קו אמצעי"?

"קו אמצעי" זה מצב שבו גם את הכוח הרע וגם את הכוח הטוב  אני מחבר יחד. בלב של האדם יש קצת טוב לעומת הרע, אני מחבר את שני החלקים האלה שבלב, ומעלה אותם לתיקון הכללי, מעלה את הכל לאהבת הזולת.

טל: דיברנו בתכניות האחרונות על תפיסת המציאות, על כך שבעצם האנשים מחוצה לי הם הקרנה של פנימיותי. אנחנו מבינים שכל העבודה שלנו היא לתקן את עצמנו, את הלב שלנו, וכתוצאה מכך המציאות תשתנה.

אנחנו אומרים שצריכים להתאסף יחד, לעשות ביחד איזו עבודה. איך זה מסתדר עם כך שבסופו של דבר הכל תלוי בתיקון שלי, למה אני צריכה שעוד אנשים יעשו איתי איזו עבודה?

אני לא יכול בלעדיהם, כי בלעדיהם זה לא נקרא שאני עובד בכיוון אהבת הזולת בכלל.

אני יכול לשבת ולדמיין ו"להתפלסף", לחבר ספרים ומאמרים על אהבת הזולת וכולי ובעצם שום דבר בי לא ישתנה. לכן אני חייב לצאת בפועל, לכן אנחנו חיים בעולם המעשה, לכן אנחנו נמצאים בגופים. אנחנו חייבים לקבוע את זה אך ורק בפועל בינינו כך שגברים, נשים, ילדים יקבלו חינוך שמלמד מה שאנחנו צריכים לעשות ובפועל בינינו יהיה.

זאת אומרת שבכל מקום בעולם ובדרכים, בכבישים ובחנויות ובעבודה ובבית ובכל מיני מצבים להיות באהבה לזולת. "זולת" זה נקרא מה שאני מרגיש שלא נמצא בתוך הרצון שלי, בתוך הלב שלי, ואני חייב להגיע לאהבה אליו. זאת אומרת, לחבר אותו, להכניס אותו לתוך הלב שלי, או להוציא את הלב שלי אליו.

טל: זאת אומרת שבסופו של דבר האחריות היא עלי והתיקון הוא בי.

בסופו של דבר עליך לבצע זאת רק בתוך האנושות הגדולה. מתחילים מקצת אנשים, וממניין אנשים ויותר ויותר, עד שכל השבעה מיליארד יכנסו כולם יחד.

טל: כי הם משקפים לי את המצב שלי ?

הם חלקי הנשמה שלי. כל האנשים שבעולם הם חלקי הנשמה שלי. בכמה שאני מתחבר אליהם באהבה, אני רוכש את הנשמה שלי, בכך אני רוכש את הנשמה.

הנשמה שלי נמצאת בהם, בכולם ולא בי. ככל שאני יוצא ממני אליהם, שם אני מוצא את הנשמה, את העולם העליון, את העולם הבא שלי, שם הוא נמצא. 

לחצו כאן להורדה