חיים חדשים - תוכנית 688 - דרגות של מחשבה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: הרב לייטמן מדבר הרבה על הכוח הגדול שיש למחשבה של האדם, נרצה היום להתבונן על הדבר הזה לעומק, להבין את המנגנון הזה, איך הוא עובד ולאן הוא יכול לקחת את החיים שלנו, של כולנו יחד.

יעל: אנחנו שומעים ממך לאורך כל התוכניות על הכוח המאוד מאוד מיוחד של המחשבה שלנו, הרבה מאוד מחקרים תומכים בדברים האלה. אנחנו מכירים את תרופות הפלסבו המאוד ידועות, שבן אדם לוקח תרופת דמי שאין בה שום ערכים רפואיים והיא גורמת לו להרגשה טובה, והרבה פעמים התוצאות ממש דומות לתוצאות של תרופה אמיתית שניתנת לאותו אדם בגין אותה מחלה. היום גם הטכנולוגיה תומכת בדברים האלה, יש למשל רובוטים שממש מצליחים לקרוא מחשבות של בן אדם ולתרגם אותן לפעולות. זה משרת הרבה מאוד אנשים שיש להם מגבלות פיזיות, רפואיות, שיכולים להפעיל כל מיני איברים באמצעות טכנולוגיה וכוח המחשבה.

בתוכנית היום נרצה להבין מהו הכוח הזה, איך הוא פועל, מה מנגנון הפעולה שלו. מה זה כוח המחשבה בעינייך, איך אתה רואה את כוח במחשבה?

יש לנו רצון, שזה כל החומר של הבריאה.

אורן: איזה רצון?

 רצון ליהנות. הרצון ליהנות לפי העוצמה שלו מתחלק לארבעה חלקים. שלושת החלקים שלו הם דומם, צומח וחי, כך נקרא הרצון בשלושת הרמות האלו, והוא נותן גם תוצאה פיזית, איך שהוא מתבטא.

הוא מתבטא בצורת הדומם, שזה כל מה שיש לנו, כל מיני מינרלים, אבנים, מתכות, כל מה שיש בטבלת החומרים, זה דומם. מה שמעניין ומה שמיוחד ומה שאופייני לסוג הרצון הזה, שהרצון הזה הוא פסיבי, זאת אומרת כל הכוח שלו מכוּון כדי לשמור על עצמו בלבד בצורה סטטית, לא להשתנות. כי הרצון הוא קטן, רק לשמור להיות כך כמו שאני, ואחר כך הוא מתפתח. בתוך הדומם למרות שהרצון הזה הוא קטן, בכל זאת יש בו כל מיני סוגי רצונות יותר ויותר גדולים עד שהוא מגיע לרצונות כמו חומרים שמתחילים להיות בעלי פליטה רדיואקטיבית למשל, זאת אומרת שיש בהם כבר יותר סימני חיים פנימיים שגם יוצאים החוצה מהם, וגם כל מיני חומרים יותר קשים, יותר רכים למיניהם. ודוממים זה הרבה.

אחר כך בא חומר הצומח. הוא מתחיל מקורלים, אלמוגים, וכבר מתחיל להשתנות. אומנם זה כמו האבנים והמינרלים, אבל בכל זאת מינרלים שמתחילים לחיות, להיות חיים. והצורה הזאת היא מאוד מיוחדת, כי היא המעבר מהדומם לצומח, שמתחילה להיות שם כבר הרגשת החיים, בתוך הקורלים, ועד שמתוכם כבר מתחילות להתפתח אחריהם צורות חיים שקרובות יותר לצמחים למיניהם. צמח הוא כבר חי ומת, חיים מיוחדים, משתנה, מרגיש. יש צמחים שאנחנו חוקרים, כמה שהם מרגישים אם אדם טוב או אם אדם רע מתקרב אליהם. הצמח תלוי באוויר שבו הוא נמצא, הוא צריך מזון, זה כבר לא אבן, אלא יש לו קשר יותר אקטיבי עם הסביבה.

אחר כך מהצמחים מתחיל להיות מין החי. שגם בין הצמחים יש כאלה שהם תופסים משהו ואוכלים כמו חי.

יעל: צמח טורף.

 כן. צמח טורף. עד שמתחיל להיות מין החי, שמתפתח מן הצמח, והחי כבר כולל את הגוף שלנו שהוא גם שייך לדרגת החי. וכמה שהרצון ליהנות בכל מין הוא גדול יותר, כך הוא דורש את כוח המחשבה, איך לנהל את עצמו, איך לשמור את עצמו בחיים, זאת אומרת במצב הכי טוב, נוח, בטוח בקיומו. אנחנו רואים את זה הכי טוב על עצמנו, איך אני יושב, איך אני שוכב, מה הייתי רוצה. זאת אומרת תמיד אני חושב איך למלא את עצמי, איך למלא את הגוף שלי, זאת אומרת את הבהמה שלי, בצורה של מקסימום תועלת במינימום סבל, או במקסימום רווח ובמינימום הפסד. ואם אני כבר מתחיל כך לחשוב, מתוך רצון, שאני כל הזמן רוצה משהו יותר לעומת משהו פחות וכולי, אז מתחיל אצלי להתפתח כוח המחשבה.

יעל: שהוא מה?

כוח המחשבה הזה הוא קודם כל מצריך זיכרון, שאני זוכר איפה היה לי טוב ואיפה היה לי רע. אני צריך גם להוציא לפועל את הכוח הזה, כדי לאתר איפה הדברים הטובים ואיפה הדברים הרעים, להתקרב למועיל ולהתרחק מהמזיק. אני מתחיל להיות יותר אקטיבי עם הסביבה, איך למצוא סביבה יותר טובה ולהתרחק מסביבה רעה. איך אני מרוויח יותר בעבר בהווה ובעתיד. אני מתחיל להרגיש את הזמנים כלפי המילוי שלי. זאת אומרת, מתחיל להתפתח כוח המחשבה שהוא כולו בנוי על הרצון, מילוי הרצון, שהרצון לא יסבול, אלא יהיה מלא, מרוצה מקיומו.

יעל: אז התפקיד שלו זה לנסות ולהגשים את הרצון?

 כן.

יעל: לדאוג לזה שבסופו של דבר הרצון הזה יתממש.

 נכון. אנחנו רואים את זה הכי טוב אצל חיות וילדים קטנים, ואנחנו, בני אדם, אצלנו זה קצת משובש.

יעל: למה?

כי אנחנו רוצים להסתיר את הרצונות שלנו, לא להראות בדיוק איך אנחנו רוצים ליהנות. אני רוצה לקבל ממך משהו, אבל אני לא עושה את זה בצורה ישירה, וכן הלאה. הרצון לקבל, הרצון ליהנות שלי, מפני שהוא נכנס במגע עם הרצון לקבל שלך, עם הרצון ליהנות שלך, אז מתחיל להיות כאן משחק, איך אני אסדר את עצמי כך כלפייך שאת לא תרגישי שאני רוצה לקבל ממך איזו הנאה נניח, עבודה מסוימת או משהו, אלא שאני כביכול עושה את זה כדי למלא את הרצון שלך, אבל בעצם אני רוצה למלא את הרצון שלי. ואז כוח המחשבה שלי פועל בצורה כזאת שלוקח בחשבון את הרצון האגואיסטי שלך, שוודאי שאת לא רוצה לעבוד ולמלא את הרצון לקבל שלי, אבל אני משתדל ללמוד אותך ולסובב אותך כך שבכל זאת את תמלאי את הרצון לקבל שלי. ותמורת זה, עד כמה שאפשר פחות, אבל בכל זאת אם אהיה חייב, אז אני גם ייתן משהו לרצון לקבל שלך.

וכך אנחנו כל הזמן בזה נמצאים בקשר, והמוח שלנו בהתאם לזה מתפתח. רואים את זה על הילדים הקטנים כשהם גדלים, עד כמה שהם מתפתחים בזה. אנחנו לא מודעים לזה, אבל בעצם זה כל המוח שלנו. והאמת, זו ההתפתחות המוחית הכי גבוהה. כי כשאנחנו חוקרים את הטבע, אנחנו חוקרים בטבע צורות דומם, צומח וחי, תאים חיים, תאים של צומח, או מינרלים, ואלו דברים פחות מהפנימיות שלנו, מהמוח שלנו, לכן אנחנו יכולים לחקור אותם. כי מה יש לי מיוחד שאני לא יכול לחקור התנהגות של הדומם? הוא לא יכול להסתיר את עצמו ממני. או צומח, או חי? אני חוקר אותם בצורה פשוטה, הם כולם נמצאים לפניי והם לא מבינים את המוח שלי, כוח המחשבה שלי, כי אני הרבה יותר ערמומי, הרבה יותר מפותח מהם.

מה שאין כן, לחקור את כוח המחשבה של בני האדם זה קשה לי. לא אנשים פרימיטיביים כאלו שההתנהגות שלהם דומה להתנהגות החיות, אלא אנשים יותר מפותחים, שם זו כבר בעיה, שם זה דורש מחקר מיוחד שנקרא פסיכולוגיה. אבל זה כבר לא מדע, כי אנחנו מתקשים מאוד לחקור את כוח המחשבה של אדם על ידי כוח המחשבה של האדם החוקר, ולכן זה לא מדע, אלא רק הערכה, הנחה וכן הלאה. כך אנחנו מתייחסים לכוח המחשבה.

אבל ישנו עוד כוח מחשבה עוד יותר גדול מהאדם, שאם אנחנו נעלה לדרגה שלו, נוכל גם לחקור את כוח המחשבה של האדם, ה"מְדבר". כי העניין הוא שאני אף פעם לא יכול לחקור איזו תופעה מאותה רמה שאני נמצא בה. דומם לא יכול לחקור את הדומם אבל צומח כן. כמו שהילד נניח נמצא בדרגת הדומם, הוא עדיין ממש מונח ככה, לעומת ילד יותר גדול, או כמו שאנחנו אומרים לילדה יותר גדולה נניח בת עשר, שהיא תשמור על התינוק שהוא בן שנה, זה אפשרי. כי ההתפתחות ביניהם היא כבר בין חי לצומח, או בין צומח לדומם. יש הפרש דרגות של התפתחות. אבל הבעיה שלנו שאנחנו כאילו אחרונים, דרגת ה"אדם". דומם, צומח, חי, מְדבר. ואם אני נמצא בדרגת המדבר אני לא יכול לבדוק את עצמי, אני לא יכול ללמוד את עצמי, מי "אני", כדי ללמוד את עצמי אני צריך לעלות לדרגה עוד יותר גבוהה.

יעל: ואמרת שיש כזאת דרגה.

הפסיכולוגים לא יכולים להגיע לזה, ולכן הפסיכולוגיה היא לא מדע, ונמצאת ממש במשבר, כי גילו שלא יכולים ללמוד את האדם. אבל אם אני על ידי חכמת הקבלה, מעלה את עצמי לדרגת הטבע העליון, אפשר להגיד א-לוהות, כי א-לוהים בגימטרייה זה הטבע, אז אם אני מעלה את עצמי לדרגת הטבע האינטגרלי, הכללי, לעומת הטבע הליניארי שלנו, אז אני יכול להיות בדרגה שאני נמצא ביכולת לקלוט סיבות לכל מחשבה של אדם, ולדעת מראש שהתוצאות האלה יביאו תועלת או לא ממה שהוא מחשב לעצמו, מתכנן, וכן הלאה.

אורן: אתה יכול להסביר את המשפט הזה שאמרת עכשיו? מה זאת אומרת להעלות את עצמי לדרגת הטבע האינטגרלי לעומת הטבע הליניארי?

יעל: איזה סוג מחשבה יש שם, כי אמרת שזאת מחשבה מדרגה יותר גבוהה מאשר של האדם.

 שם נמצאת מחשבה שהיא עומדת אחרינו. מערכת השגחה והנהגה שהיא פועלת עלינו, מנהיגה וסובבת אותנו. ואם אני מתחיל להכיר את המערכת הזאת, מתחיל לקבל מחשבות כאלה, אז אני כבר מתחיל להבין, מה רוצה אדם, מה הטבע שלו, מה מנהיג אותו, איך הוא מנוהל, ואני מתחיל במיוחד לחקור מה הטבע שמנהל אותנו שנקרא "אלוקים" רוצה מהאדם. איך אדם יכול להיות בהתאם לכל אותן הפעולות, הפעלות, פקודות, שאותו הטבע העליון שמנהל אותו דורש, רוצה ממנו. האם אדם  מבצע נכון את הפעולות שהטבע דורש ממנו וכן הלאה.

הבעיה היא שהמוח שלנו הוא לא מוח אינטגרלי שתופס את כול המציאות הכללית, אלא הוא מאוד ליניארי. אנחנו פועלים כמו ילדים קטנים, כל פעם לאיזה כיוון, ולא שרוצים להכיר את הטבע ואת כל המנגנון הזה, המערכת הזאת, ההנהגה וההשגחה בכללות.

אורן: אתה יכול להסביר את המשפט הזה, "הבעיה שלנו היא שהמוח שלנו לא אינטגרלי אלא ליניארי", גם קודם הזכרת את זה בצורה אחרת. מה זה העניין הזה של אינטגרלי וליניארי, עליון יותר, כולל יותר.

 לא יכול. אלה דברים שכבר צריכים ללמוד את חכמת הקבלה, להיכנס לתוך הפסיכולוגיה הזאת. חכמת הקבלה היא באמת פסיכולוגיה, אבל כמו שכותב בעל הסולם, פסיכולוגיה מטריאליסטית, שצריכים ללמוד אותה בצורה נכונה, ישרה, ואז אנחנו נבין שמדובר כאן על דרגת האדם רק בגובה יותר ממה שאנחנו נמצאים בו. שאנחנו לעומת הדרגה הזאת נמצאים בדרגת החיות.

אורן: אולי אני אשאל מהיבט אחר. אמרת קודם שיש כוח מחשבה שהוא יותר גדול מהאדם, שאם אדם רוצה לחקור את עצמו, הוא צריך לחקור ממקום יותר גבוה, והמקום היותר גבוה הזה זה כוח מחשבה שיותר גדול מהאדם. מהו כוח מחשבה שיותר גדול מהאדם?

כוח הבורא.

אורן: ומיהו הבורא?

 הבורא הוא אותה מחשבה שנמצאת בכול הטבע, אבל בצורה כזאת שהיא קושרת את כל חלקי הטבע יחד. ומפני שהמחשבה הזאת קושרת את כל חלקי הטבע יחד, היא מחשבה של איחוד, מחשבה של חיבור, מחשבה של אינטגרליות. שהכול נמצא במערכת אחת, אחידה, ולכן אם אני נכלל במחשבה הזאת, אז אני יודע את העבר, ההווה והעתיד, כי אני שולט בכל המערכת, ובשבילי כל חלקי המערכת הם חשובים כאחד. ואז אותו כוח המחשבה, ואותו הרצון שפועל במערכת שכל החלקים שלה קשורים זה לזה, אותו כוח הוא נקרא אלוקים, או בורא, או עליון.

עד כמה שאני נעשה בטבע הפנימי שלי גם דומה לאותו הטבע הכולל, שאני מתחבר עם כולם, משתווה עם כולם, משפיע לכולם, אז בהתאם לזה אני יכול לחקור, להכיר את הטבע העליון הזה, למרות שעליון הופך להיות לא עליון, כי יש לי אפשרות להגיע למצב שאני מכיר אותו, ואפילו שולט בו. וזה מעניין.

אני בא מדרגת האדם, מגיע לדרגה היותר עליונה שנקרא "אלוקות" ויכול לחקור את האלוקות. אמנם כדי לחקור אלוקות אני צריך לעלות לדרגה עוד יותר גבוהה ממנו, אבל יש לי אפשרות גם את זה לעשות. איך? בכוח הדבקות, בכוח האהבה.

צריכים להסביר את הדברים האלה, אבל בעצם זה מה שעומד לפניי כאפשרות נפלאה.

יעל: מוח אינטגרלי כזה, מוח אלוהי, מוח של טבע אינטגרלי, כמו שקראת לו לפני כן,  במה הוא שונה, או מה הוא מאפשר לי יותר מאשר המוח הליניארי שיש לי היום?

 לצאת מהדרגה, מהמצב שלנו, ולחיות במרחב רב ממדי, אין סוף ממדי. ישנם ג'וקים כאלה שהם מרגישים רק את השטח ולא את הגובה, אז הם ככה, זה החיים שלהם. יש כאלה שאפילו לא זזים, אז הם לא מרגישים את השטח, רק נקודה אחת. יש כאלה שזזים, יש כאלה שמרגישים את הגובה, תלת ממדי, ואנחנו גם כאלה, אבל יותר מתלת ממד לא.

אני נכנס לעולם, למרחב שיש בו אין סוף ממדיות, כמה שרוצים, זאת אומרת, אני יכול לקבל בחשבון כל מה שקורה בעבר, בהווה ובעתיד. אני יכול לחקור את המציאות שלי בעבר הווה ועתיד. בהתאם לזה אני מתפטר ממושג הזמן התלת ממדי שלנו, מציר הזמן שאני חי בו, ואני נמצא בדבקות, בהזדהות עם  מציאות שהיא למעלה מזמן, תנועה, ומקום.

אורן: איזה השלכות יש לזה על חיי היום יום של האדם, על התכניות שהוא עושה, על התכנונים שלו, על המחשבה שלו, על הבדיקות שלו את מה שקורה לו, לסובבים אותו?

בדיוק מה שאמרת. זאת אומרת, אני מתחיל לסדר את החיים שלי, גם הנוכחיים, לפי העולם העליון,  החשבונות שלי הם חשבונות אחרים, הערכים שלי, התכניות, המטרות.

יעל: לפי איזה ערכים? לפי איזה מטרות?

לפי מה שאני מגלה בעולמי שהוא לא תלת ממדי.

יעל: הייתה לי הרגשה כשדיברת מקודם, שזה נותן איזו הסתכלות אבסולוטית כזאת.

 נכון, אני נמצא בתוך הכוח העליון, העגול, האינטגרלי, שבשבילו אין עבר, הווה ועתיד, שבשבילו אין הבדל בין הפעולות, כולו נמצא במצב של מנוחה מוחלטת, ואין אצלו הבדלים בין המצבים, שעכשיו זה פחות ואחר כך זה יותר, שזה נותן לנו הרגשת הזמן. עכשיו פחות מחר יותר, או מעוד שניה. או ההיפך, עכשיו זה יותר ואחר כך חס ושלום יכול להיות פחות. אלא אני נמצא במצב שהכול זה רק אין עוד מלבדו, כוח אחד ששולט, הוא טוב ומטיב, הוא כוח שלא יכול להשתנות, הוא מוחלט, ולכן אני נמצא בזה שאני גם מגיע בתכונות שלי לכזה מצב, ואז אני נמצא בעולם אין סוף.

אורן: איך זה משפיע על היום יום של האדם, שהוא מתקשר למחשבה הזאת שמקשרת את הכול, את כל המחשבה האינטגרלית.

הוא מתחיל לגלות שכל העולם הוא בסך הכול הוא בעצמו.

אורן: מיהו?

כל העולם, כול הדומם, הצומח, החי, ובני האדם, הם כולם בעצם חלקים שלו, הם העתקה שלו, הם חלקי אותו עולם העליון, שהוא צריך לעזור להם גם להגיע לעלות לאותה דרגת הקיום השלם והנצחי.

אורן: הוא מתחיל להרגיש שכל העולם הוא החלקים של מי, של הבן אדם?

 של הרצון שלו, כן.

אורן: של הרצון של מי?

 של אותו אדם, של אותו המקובל, הוא נקרא "מקובל".

אורן: אמרנו שכוח המחשבה זה הדבר הכי חזק שיש, ושיש כוח מחשבה יותר גדול משל האדם, שזה הכוח של המחשבה העליונה שממלאת את כל הבריאה, את כל הטבע והיא מחשבה אחת שמקיפה את הכול.

אדם שמצליח במשהו לאחוז במחשבה הזאת, הגדולה, שמקיפה את הכול, ואם אני מבין זה הכוח הכי גדול שיש בטבע, במה זה משנה את היום יום שלו מהיום יום שלי, שיש לי מחשבה פרטית שלי?

שאתה רוצה לחבר את שני העולמות, את העולם שלך שעכשיו גילית, עם העולם התחתון שאתה מגלה דרך הגוף שלך, דרך הבהמה שלך. ואתה רוצה לחבר את שתי ההתרשמויות האלה, את שני העולמות.

יעל: על מה הוא חושב אותו אדם שנמצא כבר בחשיבה הכללית הזאת?

איך להביא את העולם התחתון לדרגת העולם העליון.

אורן: שמה זה העולם התחתון והעולם העליון.

 העולם התחתון זה מה שאתם כולם מרגישים, ואת העולם העליון רק אני מרגיש.

אורן: העולם התחתון זה מה שמרגישים מתוך המחשבה הפרטית של כל אחד בפני עצמו?

 דרך הבהמה שלנו, דרך הגוף הזה.

אורן: מי זאת הבהמה שלנו?

הגוף.

אורן: המוח שלנו? מה זה הגוף? דיברנו על המוח, המחשבות.

 הרצון שלנו, כן. הרצון שלנו והמחשבה שלנו הגשמית, שאנחנו כאן במישור העולם הזה פועלים.

יעל: במצב הזה, כשאקום בבוקר על מה אחשוב?

 איך לעשות את כול החיים שלך יותר ויותר מקורבים, נכללים באותו עולם עליון.

יעל: מה זה אומר פרקטית, על מה אני אחשוב?

 אני לא יכול להסביר, זה לא בכוחי להסביר. כתוב על זה "טעמו וראו כי טוב השם". צריכים לגלות את הדברים האלה, ואז אדם יבין על מה אני מדבר, אחרת לא.

אורן: וזה טוב?

כן. את זה אני יכול להגיד בטוח. אין דבר יותר טוב, במקום כל העולם הזה להרגיש אפילו קצת מהעולם העליון.