חיים חדשים - תוכנית 746 - ארבעת השלבים שביסוד החיים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ושלום לך טל מנדלבאום בן משה. אנחנו רוצים לשוחח הפעם על יסודות החיים ולהבין קצת יותר את הדבר הזה שבתוכו אנחנו מתקיימים, את סודות הבריאה. ולמה, כמו שאנחנו רואים, הרבה דברים מחולקים לארבע, מאיפה זה נובע?

טל: אני באמת אשמח לצלול קצת אל תוך המסתורין של החיים שלנו. כבר הרבה מאוד שנים המדע מחפש איזו נוסחה אחת שתגדיר את הכול, אבל עדיין יש הרבה מאוד שאלות.

בהרבה מאוד דברים בטבע יש חלוקה לארבע, עונות השנה מחולקים לארבע, וגם דרגות החיים, יש לנו דומם, צומח, חי ומדבר. אפילו בנו, ה DNA שלנו מחולק לארבעה חלקים, המוח שלנו מחולק לארבע אונות והלב לארבעה חדרים, יש כאן משהו שחוזר על עצמו. אני אף פעם לא קיבלתי הסבר למה זה כך, אבל בטוח שיש כאן משהו שקשור ליסודות החיים עצמם.

כן, יש משהו משותף.

טל: יש תיאוריות קדומות של היוונים ושל כל מיני גישות שבאו אחר כך שמדברות על ארבעה גורמים שמהם בנוי החומר עצמו, אש, אדמה, אוויר ומים. אחר כך דיברו על חמישה יסודות, אבל זה ברור שפעם היה לאנשים איזה ידע לגבי המבנה של היקום. היום אנחנו יודעים קצת פחות להגדיר את זה, ולכן אנחנו רוצים לדעת מה יש לחכמת הקבלה לומר על מבנה החומר, ממה הוא בנוי ולמה דווקא ארבע. איך חכמת הקבלה מסבירה את זה, האם החומר באמת מחולק לארבעה גורמים.

קודם כל בואי נגיד שחשיבות הידיעה הזאת, מאוד חשובה. כי אם אנחנו יודעים את היסוד של ארבעת הגורמים האלה, של ארבע הכוחות או ארבע האופנים, את ארבע החלוקות של כוחות הבריאה, של יסודות הטבע. כי הם נמצאים בכל נברא ובבריאה כולה, גם באופי שלנו, ביחסים בינינו, בכל אחד, בכל עם, בכל היקום ובכלל בכל פריט קטן או גדול. כולנו קשורים זה לזה על ידי אותם ארבע השלבים שיש בכל פריט פרט ופרט, אז זה דבר מאוד חשוב. כי אם אנחנו נדע את ארבע הכוללים שנמצאים בכל נברא, אנחנו גם כן נדע איך לגשת נכון לכול תופעה. זו יכולה להיות תופעה רגשית או שכלית, או בחומר הביולוגי שזה הגוף שלנו, או ביחסים בינינו, או בכלל בינינו לבין הטבע, או בטבע עצמו, מחוצה לנו וכן הלאה. הייתי אומר שארבעת היסודות האלה הם מאוד בסיסיים ולכן הם חשובים.

מאיפה זה נובע? זה באמת נובע מיסוד הבריאה. הבריאה כוללת סך הכול שני כוחות, כוח הנותן או כוח האור, כך זה נקרא, אבל זה לא האור שלנו אלא אנרגיה, בוא נגיד נתינה. הנתינה נקראת כוח האור, כוח הנתינה, והכוח השני זה כוח החושך, זה הכלי, הוא נקרא כוח הקבלה. זאת אומרת כוח הנתינה וכוח הקבלה, אלה הם סך הכול שני הכוחות שקיימים בכל המציאות.

כוח האור, הכוח הנותן, המשפיע, המפתח, הוא הראשון. הוא מפתח את כוח הכלי. כלי, נניח כמו איזה ספל שיכיל את כל האור בתוכו. כלומר האור בונה, הוא מפסל את הכלי הזה כדי שהרצון לקבל יהיה מוכן לקבל את כול האור, ואז הכלי, שזה הנברא, והאור שזה בורא, כי הוא בורא את הכלי, הם יהיו יחד, זה בתוך זה. בורא בתוך נברא. זה מה אנחנו לומדים בתחילת הבריאה.

אבל כשהאור מתחיל להשפיע על הרצון לקבל שבו, על הכלי, הוא גם מוסר לרצון הזה את התכונה של עצמו. זאת אומרת מצד אחד הוא מפתח את הרצון כך שהרצון ירצה לקבל את כול האור, והרצון בהכרח מקבל את זה. כי כך הוא בנוי, הוא משני לעומת האור, והאור בונה אותו בהכרח כך שיתאים לו, שיקבל את כל האור בתוכו. לכן מתוך זה שהאור ממלא את הכלי, הכלי מתחיל לקבל גם את תכונות האור. זאת הבחינה הראשונה, החלוקה הראשונה. זאת אומרת בשלב הראשון האור בונה את הרצון וממלא הרצון עד הסוף.

אורן: מתי כל הסיפור הזה קורה ואיפה?

זה לא מתי ולא איפה. אין שאלות כאלה, כי לא הזמן ולא המקום מוגדר כאן. אין דבר כזה בכלל. אנחנו מדברים עוד לפני המפץ הגדול, לפני היקום שלנו, לפני הכול.

טל: הבנתי שהיה האור ופתאום הגיע איזה  רצון, מהו החומר הזה שנקרא רצון?

אותו רצון שהתהווה באור, האור המציא אותו. לכן הפעולה הזאת של האור, להמציא את הרצון לעומתו, זה נקרא פעולת הבריאה. בורא יש מאַין.

טל: זה החושך שדיברת עליו.

זה עניין החושך. כי בלי האור הרצון הזה הוא חשוך. הוא בעצמו לא יודע כלום, הוא רק נפעל.

טל: זה החומר של כל המציאות?

כן. אבל האור רוצה להביא את הרצון למצב שהרצון הזה ירצה אותו, שירצה להיות כמוהו, שירצה להידבק אליו, שיתעלה לדרגה שלו. עוד נדבר על כך.

זאת אומרת בשלב הראשון האור שברא את הרצון, מביא את הרצון לגודל כזה שרצון מקבל לתוכו את כול האור. הפעולה הזאת היא פעולה הכרחית, האור עושה את הרצון וגם מביא אותו למצב כזה.

אחרי שהרצון נבנה והוא כולל בדיוק את כל האור, אז מלבד זה שהוא מרגיש שהוא קיבל את האור והוא נהנה מזה במשהו, הוא גם מתחיל, מתוך התענוג שהוא מרגיש מהאור, לקבל את תכונות האור. מהי תכונות האור? תכונת האור היא להשפיע, לתת, לאהוב, לתת חיים. ואילו הרצון הפוך, לקבל כל הזמן לעצמו, ולכן הוא מתחיל לאט לאט לרצות גם להידמות לאור.

זאת אומרת ברצון הזה שהוא רצון לקבל, רצון ליהנות מהאור, להתמלא ממנו, נעשה בו כבר שלב ב', חלוקה שנייה שדומה לאור. יוצא שבסופו של דבר הנברא הזה מגיע למצב שבחלוקה הראשונה הוא קיבל את הכול מהאור ונעשה ככלי קיבול, ובחלוקה השנייה הנברא נעשה דומה לאור כי הוא רוצה להיות כמוהו. אבל הבחינה הראשונה נמצאת בו ומעליה באה לו עכשיו התרשמות מהאור, הוא רוצה להיות גם כמו האור המשפיע. זאת החלוקה השנייה.

אחר כך, אחרי שהוא לגמרי רוצה להיות כולו כמו האור, אומנם הוא רק רוצה, אבל למי הוא משפיע ואיך הוא משפיע. זאת אומרת איך הוא יבצע את הפעולה שלו כמו האור, כלפי מי הוא יעשה את זה? וכאן הוא מבין שלא נשאר לו כלום אלא לעבוד עם הטבע שלו. כלומר הוא יפסיק עכשיו לקבל את האור כמו שקיבל קודם בחלוקה הראשונה, בצורה הכרחית, ויקבל את האור רק לפי הרצון להשפיע שלו. כי הוא רוצה לתת לאור ולכן הוא מקבל ממנו. אבל לתת תענוג לאור, זה יתבטא בזה שהוא מקבל אותו, שהוא נותן לאור למלא אותו, את עצמו, זאת אומרת הפנייה שלו לאור תהיה ממנו עצמו, אני רוצה שאתה תמלא אותי בגלל שאני רוצה לאהוב אותך, בגלל שאני רוצה להתקרב אליך. וכמו שאתה רצית לתת לי תענוג, כך אני נותן לך תענוג. בצורה כזאת אנחנו מגיעים לבחינה, או לחלוקה ג'. זאת אומרת קודם הרצון רצה להידמות לאור, ועכשיו הוא עושה את עצמו באמת דומה לאור בזה שהוא מקבל את האור מפני שהוא רוצה לתת לו, להשפיע לו, להנות לו.

טל: האם בחלוקה השנייה זה היה ברצון, ובחלוקה השלישית הוא כבר עושה את הזה בפועל?

לא, בחלוקה השנייה זה לא היה ברצון. בחלוקה השנייה הרצון של הנברא היה רצון לתת, אבל בחלוקה השלישית יש ביטוי של הרצון לתת, כי בשביל זה הוא צריך לקבל. זאת אומרת החלוקה השנייה והשלישית לפי הפעולה הן כאילו הפוכות, אבל הכוונה היא אותה כוונה. רק שבחלוקה השנייה יש כוונה להשפיע לאור, ובחלוקה השלישית יש כבר פעולה להשפיע לאור.

אחרי שהוא קיבל את הכול מהאור, לפי היחס שלו, לפי הרצון שלו, כי הוא פתח את עצמו, הוא הרגיש איזה תענוג הוא מקבל בזה. כי בזה שהוא נותן תענוג לאור, יכולת למלא אותו, הוא מתחיל להרגיש תענוג גדול מאוד מזה שהם נמצאים יחד והאור ממלא אותו. ולכן כשהוא מרגיש עד כמה האור אוהב אותו ונותן לו, הוא סוף סוף מתחיל להשיג את היחס של האור אליו ומתוך זה מתפתח בו רצון לקבל מאוד גדול לקבל את התענוג הזה. וזו כבר החלוקה האחרונה, חלוקה מספר ארבע. בחלוקה האחרונה הוא מתחיל להרגיש שקבלת האור בצורה כזאת מביאה לו תענוג גדול מאוד, ואז הוא  לגמרי לא חושב על האור אלא רק על התענוג שלו, ואז זה מביא אותו למצב שהוא חושב רק על עצמו, איך לקבל את התענוג שבא מהאור.

טל: הוא כאילו הלך אחורה.

לא. כי אם בבחינה הראשונה או בחלוקה הראשונה היה לו רצון לקבל את האור שבא אליו ישירות מהאור, אז עכשיו, בחלוקה האחרונה, בחלוקה הרביעית, יש את לו הרצון לקבל את האור הזה מתוך עצמו. זה הבדל הגדול, כי הוא בעצמו משתוקק לקבל את האור. לכן אנחנו אומרים שכאן, בחלוקה הרביעית, הנברא נמצא כבר בעצמותו, בכוח עצמו. בהחלטה, ברצון, בהרגשה עצמית, "אני רוצה ליהנות". לכן החלוקה האחרונה, החלוקה הרביעית היא הנברא ממש, וכל מה שקורה לפני כן זה הכול פעולות האור, פעולות הבורא.

אורן: שאלתי אותך קודם מתי ואיפה זה קורה, ואתה אמרת אי אפשר להגיד מתי ואיפה, זה קורה מעל מימדים של זמן ומקום, עוד לפני המפץ הגדול. האם בסופו של דבר הסיפור הזה גם מתלבש עלינו, על החיים שלנו, האם הוא המקור לחלוקה לארבע בכל דבר שאנחנו רואים, ובכלל מה הקשר בין כול מה שתיארת עד כה לחיינו?

זה בדיוק. אומנם התהליך שדיברנו עליו עכשיו הוא מעבר לזמן, תנועה ומקום, הוא לא מהעולם זה, הוא קורה במימדים עליונים, עוד לפני היווצרות כול החלל שלנו וכול מה שהתהווה אחר כך בחלל, בכל היקום שלנו. אבל אחר כך, כשהיקום שלנו התחיל להתפתח, הוא התחיל להתפתח גם לפי אותם ארבע החלוקות הללו, אנחנו אומרים ארבע דרגות, או ארבע בחינות. בחינה מהמילה הבחנה. לכן כל מה שיש לנו מתחת לארבע החלוקות האלה, ארבע הבחינות הללו, גם מתחלק לארבע, הכול, עד הפרט האחרון. זאת אומרת כול הבריאה כוללת בתוכה את ארבעת השלבים הללו, וכול חלק בה כלול גם מאותם ארבע השלבים.

טל: מה המטרה של ארבע השלבים האלה?

אנחנו עדיין לא רואים מכאן את המטרה, כי בזה שום דבר לא הסתיים. אנחנו רק קוראים לזה "ד' בחינות דאור ישר". זאת אומרת האור, אותו רצון להשפיע בנה את הרצון לקבל, את הנברא בארבע שלבים, ואחרי ארבעת השלבים האלה הוא לא פועל יותר עליו. בעצם הוא כבר לא פועל עליו בשלב הראשון, אבל הנברא מתפתח עד שלב הרביעי, ובשלב הרביעי, כשהוא באמת רוצה מאוד להרגיש את האור כתענוג, בזה הוא בעצם גמר את ההתפתחות שלו בשלב הראשון שכלול מארבע  שלבים.

זה בעצם הנברא, הוא מאוד רוצה ליהנות מהאור. לכן עכשיו, כשהוא באמת מרגיש כך, אז הוא גם מרגיש שבשורש שלו, כשהוא היה מלא באור, הוא הרגיש שהוא רוצה להידמות לאור. אותו דבר עכשיו, כשהאור ממלא אותו כמו בחלוקה הראשונה.

זאת אומרת בבחינה הראשונה הוא רצה להידמות לאור ואז מהחלוקה הראשונה הוא התחלף לחלוקה השנייה, ולכן בחלוקה הרביעית הוא מתחלף ואומר אני לא רוצה לקבל. רק שעל הפעולה הזאת אנחנו לא אומרים שהיא חלוקה חמישית, אלא אומרים שהוא צמצם את עצמו ונשאר ריק מהאור. האור נמצא מחוצה לו והוא נשאר ריק מהאור, ריק מכול התענוג שמילא אותו. למה? כי הוא הרגיש עד כמה הוא הפוך לאור, והוא רוצה להיות דומה לאור.

זאת אומרת מכאן אנחנו צריכים להבין שכוח ההשפעה של האור על הנברא, שהוא להנות את הנברא, והכוח שהנברא מרגיש, עד כמה ההשפעה היא דבר כל כך גדול, כי האור ממלא אותו, שכוח האור שממלא את הנברא הוא יותר חזק מהכוח ליהנות שיש בנברא. לכן הנברא יכול לעשות צמצום על עצמו ולא לקבל את האור, ממש לגרש אותו.

טל: איך כל הדבר הזה שקורה בא לידי ביטוי בכול המקומות בחיים שלנו, כי זה נשמע תהליך מאוד מורכב ואפילו רגשי.

זה מורכב, זה רגשי. אבם אם אנחנו נתחיל לחקור את התהליך שקורה לנו בכל בריאה ובריאה, בקשר בין חלקי הבריות ובתוך הרקמות שלנו, לא חשוב איפה ומה, אנחנו נראה שהתופעה הזאת קיימת שם.  

אורן: אתה יכול לתת דוגמה?

זה אפילו בטכניקה, כשאנחנו עובדים עם ברזלים, עם חשמל, הכול, באלקטרוניקה, בכל דבר יש לנו אותה תופעה.

אורן: תן לי דוגמה אחת.

קודם כול ביחס בין בני אדם. כשאדם אחד משפיע על האדם השני, הוא יכול לייצב בו את הרצון לקבל, למלא את הרצון לקבל בכל מיני השפעות משלו, וגם להשפיע על האדם השני, גם בזה שהוא מביא לו תענוג וגם בזה שהוא מחנך אותו בסגנון של התענוג. עד כדי כך שאותו אדם לא ירצה לקבל את התענוג ממנו מתוך בושה, מתוך כל מיני חשבונות אחרים, קנאה, תאווה, כבוד. כול זה מורגש בנו כתוצאה מהשפעה. אולי מהשפעה טובה, אבל אצלנו היא מתפרשת כפגיעה במהות שלנו, בעצמאות שלנו.

טל: זאת אומרת החומר שלנו עצמו דומה בתכונות שלו לאותה חלוקה.

ודאי. רק שאנחנו עדיין לא סיימנו את כול ההתפתחות. כי אנחנו נמצאים מחומר שהוא כבר אגואיסטי מלכתחילה, וצריכים ללמוד עד כמה אנחנו רחוקים מזה ובכל זאת דומים. התהליכים הם זהים.

אורן: הבנתי שהתהליך הזה נמצא בעצם בשורש הבריאה?

כן, בשורש הבריאה.

אורן: כלומר בשורש הבריאה שם איזו אינטראקציה בת ארבעה שלבים בין אור לבין כלי.

בין שני כוחות הטבע.

אורן: בין הכוח הנותן והכוח המקבל, הם נמצאים ביניהם בארבע אינטראקציות שונות.

כן, אין יותר חוץ מזה.

אורן: את זה אני פחות או יותר הבנתי. התחלנו מזה ששאלנו למה כל דבר או הרבה דברים במציאות שאנחנו רואים מתחלקים לארבע, ואתה אמרת שזה לא סתם, יש לזה שורש קדום. תיארת את השורש הקדום שמתפרט לאיזה תהליך בין הכוח הנותן לכוח המקבל בארבעה שלבים. אבל אני רוצה לחזור להתחלה, איפה אתה רואה את זה בחיים שלנו?

אני מבין. אז נלך לטכניקה.

אורן: לא, הייתי מאוד רוצה להישאר באינטראקציה בין האנשים, זה הרבה יותר מעניין אותי.

לי הרבה יותר נוח להסביר את זה בחשמל נניח, באלקטרוניקה.

טל: ננסה גם וגם.

זה פלוס ומינוס, נותן ומקבל.

אורן: הבנתי שיש כוח נותן וכוח מקבל, והם היו ביניהם באיזו מערכת יחסים בת ארבעה שלבים. אבל לא הבנתי למה אותו תהליך הוא הגורם לזה שכול דבר בחיים מתחלק לארבע?

על ידי זה האור מייצב את החיים, את התא, כדי שתרצה להיות כמוהו. זה סך הכול מה שאור עושה. האור הוא העליון, הוא מייצר את הרצון לקבל ועושה אותו כך שלמרות שהרצון לקבל הוא מקבל, הוא הפוך מהאור. אבל בסופו של דבר הוא יתפתח ויהיה כמו האור, לפי הפעולות שלו, לפי הכוונות שלו.

אורן: זאת הייתה המטרה באינטראקציה בת ארבעת השלבים?

כן, זה לא רק בארבע שלבים, זה עוד ממשיך. זה לא נגמר בזה. זה רק התא עצמו. זה כמו שאתה לוקח איזה תא מהגוף, נניח שאתה לוקח תא גזע שממנו אתה יכול לבנות כול דבר, כי אתה צריך לבנות מזה משהו, כל מיני צורות של רקמות וכן הלאה. יש אלפי סוגים אחרים של תאים שיוצאים מהתא המקורי.

אורן: האם מכאן נובעת החלוקה שחילקו היוונים, ארבעת היסודות שבטבע?

היוונים למדו אצל הנביאים. זה כתוב גם אצל היוונים עצמם. עוד בזמני בית המקדש, בין בית המקדש הראשון לשני הם למדו אצל יהודים, הם למדו מהנביאים. דרגת המקובלים הייתה אז דרגת נבואה. הם למדו אצלם ולקחו משם הרבה דברים. כול היסוד של הפילוסופיה היוונית והמיתולוגיה היוונית נובעת משם. ודאי שהם עיוותו את זה בהרבה, אין מה לדבר, אבל הם לקחו כמה כללים.

אורן: אני עוד מנסה לפצח משהו. טל אמרה בתחילת הדיון שלנו שהלב מתחלק לארבעה חלקים, המוח לארבעה חלקים. האם כל חלוקה לארבע שאני אמצא, ולא משנה איפה, היא תוצאה מהחלוקה שלימדת אותנו היום?

כן, בלבד. אין לך שום בריאה או חלק ממנה או כולה שלא מתחלקת לארבעת החלקים האלה.

טל: גם תהליך ההתפתחות?

 כן, גם תהליך ההתפתחות עצמו.

טל: דומם, צומח, חי.

זה לא חשוב לנו, הכול, דומם וצומח וחי, וכל אחד בתוכו, עד כול הפרטים.

אורן: בתוך החלוקה הזאת אני צריך לזהות שני כוחות, כוח הנותן וכוח המקבל?

כן, באינטראקציה השונה ביניהם.

אורן: אם כך למה כל דבר בטבע לא מתחלק לשניים?

כי אתה רואה כבר דבר גמור שבא כבר אחרי ארבעת השלבים האלה. כי לפני ארבעת השלבים האלה אין לך משהו שמתגלה כנברא. זה עדיין בא בכוח הבורא, בכוח האור. ארבעת השלבים האלה נגמרים רק בשלב הרביעי.

אורן: מה יש לך שם?

רצון לקבל ליהנות לעצמו, זה טבע הנברא. כל השלבים שלפניו זה האור שמפתח את הנברא. לכן כשמגיעים לשלב הרביעי, לחלוקה הרביעית, אז היא רוצה לקבל לעצמה וכך לקבוע לעצמה, וזה מה שאנחנו רואים, זה מה שאנחנו מגלים.

טל: למה חשוב לנו להבין את הארבע הבחינות האלה?

כי בזה אנחנו יכולים להבין את היסוד של אותה בריאה, ואיך אנחנו יכולים להביא אותה לתיקון.

לחצו כאן להורדה