חיים חדשים - תוכנית 751 - חיבור בין ניגודים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו מדברים עם הרב לייטמן על קונפליקטים. לצערנו קונפליקטים הם חלק מהחיים, רוצים ללמוד איך למנף אותם למקום טוב כדי שהם יביאו לנו התפתחות חדשה, יפתחו לנו אופקים חדשים בחיים.

ניצה: אז קודם כל בתוכנית הקודמת הבנו על העניין הזה של הקונפליקט, עד כמה הוא באמת איזו התחלה של הרגשת החיים. ורק בקונפליקט בעצם אנחנו עוברים איזה תהליך התפתחותי, ובלי קונפליקטים אין סיכוי שאנחנו נמשיך ונתפתח. וזה באמת כבר משנה את התפיסה שלי ביחס לאיך להסתכל נכון על קונפליקט.

ושכולם באים מתוך הטבע, צומחים מתוך הטבע.

ניצה: זאת אומרת, הטבע שולח לנו מצבי קונפליקט.

בעצם אף אחד מאיתנו לא יוזם, ולא מתחיל קונפליקט.

ניצה: זה יפה, זה מעניין. זאת אומרת, יש איזה כוח בטבע.

שהוא דווקא בכוונה כך.

ניצה: שולח לי.

אורן: מבשל משהו.

ניצה: מבשל איזה קונפליקט.

עוד יותר מזה, דוחף אותנו זה מול זה.

ניצה: ממש דוחף אותנו אחד לקראת השני ומעמת אותנו, בכוונה מעמת אותנו עם המצבים.

כן, ממש מסית בצורה ערמומית. זה היצר רע, אותו יצר רע שנמצא בטבע שלנו.

ניצה: הוא זה שמעמת אותנו עם המצבים האלה?

כן, כל הזמן. זה הכוח החי שבטבע שכל הזמן, כמו איזו מחלה שמתפתחת בתוך האדם. כשאנחנו נמצאים לפעמים עם וירוס, אז אנחנו מרגישים שמשהו קורה, שמשהו מסתובב בי, זה איזה כוח רע, כוח זר, כך הוא עובד.

ניצה: אז ממש כך הוא נכנס, כמו איזה כוח.

בצורה ערמומית. לא רק לי, אלא במישהו שנגדי, ואז אנחנו פתאום מרגישים שזה כך.

ניצה: נכון. הרבה פעמים הוא נכנס בצורה ערמומית דווקא אצל אנשים שאנחנו הכי אוהבים, הכי קרובים אלינו, דווקא שם הוא מביא התנגשויות כאלה באמת לא נעימות. וכשזה קורה, כבר בראש אנחנו מצליחים להבין שזה כנראה בסדר, שזה כנראה מצב שהוא טוב, שהוא אמור לפתח.

אם יודעים איך להשתמש בזה. אני מצטער להגיד לך כפסיכולוגית, שחוץ מחכמת הקבלה, אני לא רואה שום שיטה שהיא יכולה להסתדר עם זה ולהשתמש נכון עם קונפליקטים ולהפוך אותם למשהו מועיל, להתפתחות ולהשלמה באמת.

ניצה: האמת היא שאני מאוד מסכימה איתך וזו הסיבה שבגללה אני הבאתי כך את הנושא לתוכנית, כי אני כן רואה שבאמת כל השיטות שקיימות, הן עושות דברים אחרים. אני אתן דוגמאות למשל, יש גישות שמדברות על גישור, שהן מדברות על זה ששני אנשים כן רוצים לגמור משהו יפה ביניהם, לא רוצים לריב ולהתווכח, הם מגיעים מתוך נכונות להגיע לאיזו פשרה או איזה סוג של חיבור, אבל בפועל באמת לא קורה הדבר הנוסף. זאת אומרת, יש מצב שבסופו של דבר מגיעים לאיזו פשרה, כך האחד מוותר קצת, השני מוותר עוד קצת, ובסוף מגיעים לאיזו פשרה, העיקר להימנע מהסכסוך, לא להגיע למשבר.

זאת אומרת, זה לא גישור, אלא איך לקרוא לזה יותר נכון?

ניצה: קוראים לזה ליישב סכסוך. אנחנו מיישבים אותו כאילו, נותנים לו לשבת.

מחליקים אותו קצת.

ניצה: קצת מחליקים פינות.

אבל לא שיש כאן גישור או יש כאן גשר וחיבור, אלא פשוט מורידים את השפיץ מכל אחד כדי שלא יהיו כל כך קרובים להתפרצות.

ניצה: נכון, האמת היא שגם הרגשה ששני אנשים יוצאים מתהליך כזה ש"בסדר, העיקר שלא הגענו למלחמה". אף אחד לא באמת מרוצה.

לא, אף אחד.

ניצה: אבל זה בסדר, לפחות לא נלחמים אחד בשני.

כן.

ניצה: אז זה פחות או יותר איזה תהליך.

אבל התהליך הזה זה לא פתרון, זה ברור לנו.

ניצה: זהו, אני כבר מבינה שזה לא פתרון.

להוסיף קצת. לא פתרון. מה הלאה?

ניצה: בעצם אני מתחילה להבין יותר ויותר מהשיחה שלנו שבכלל המילה "פתרון" היא כאילו באה ממקום של להתיר, להתיר את המצב.

נכון.

ניצה: ובאמת אנחנו לא באמת יכולים להתיר את המצב.

בכלל לא יכולים להתקרב זה לזה, לא יכולים לקרב. ואני שואל אחרת, איך יכולים לקרב בין שני דברים מנוגדים שכך הנבראים הם בנויים מהטבע?

ניצה: איך?

אין.

ניצה: זה כאילו מצב ללא פתרון.

אי אפשר. זה ללא פתרון. האנושות מחפשת את הפתרונות האלו משך כל ההיסטוריה שלה ולא מוצאת.

ניצה: אנחנו רק רואים שזה נגמר או במלחמה, במשבר, זאת אומרת או שזה מגיע לפיצוץ.

או להתרחקות מסוימת, כמו שאת אמרת בגישור, כאילו גישור.

ניצה: או כניעה, כאילו צד אחד נכנע וזז הצידה. אז פה באמת אני מאוד רוצה להבין יותר ויותר איך על ידי הקונפליקט אנחנו בונים את הדבר החדש הזה, את הגשר שאתה מדבר עליו.

למה זה כל כך חשוב לך?

ניצה: כי אני חושבת שזה יכול להיות אולי הכי גילוי.

שהגענו לכזאת התפתחות שכבר אי אפשר יותר לטייח, לסגור את זה.

ניצה: אי אפשר יותר לטייח את זה, זה בטוח, לטייח כבר אי אפשר באמת. המצב הוא כל כך קשה.

בכל הרמות.

ניצה: ובעצם הפתרון הוא או מלחמה או פירוק. ורואים את זה באמת בכל הרמות. ולכן זה נעשה נורא נחוץ.

כן. לכן באה חכמת הקבלה, דווקא במצב שהאנושות הגיעה להכרה, כמו שאת אומרת עכשיו, שאין לנו ברירה, בכל המקרים שבחיים שלנו אנחנו נמצאים כל כך מנוגדים שאנחנו מוכנים לאכול זה את זה, ולא יכולים להסתדר עם הילדים, עם בני הזוג ולא עם עצמנו. ואני כבר לא מדבר על מדינות, על מפלגות ובכלל. זאת אומרת, אנחנו הגענו למצב שכל צורות הקשר שהיו קיימות קודם, שאנחנו הסכמנו עליהם והיינו איכשהו חיים בתוכם, פעם היתה משפחה, הורים, ילדים, סבים, סבתות, וכולם חיים יחד בקשר. גם היה קשר אחר בין בני אדם, כמו בין אנשי הכפר שקרובים זה לזה איכשהו ביניהם, וכן הלאה.

אבל אנחנו הגענו למצב שהאגו שלנו התפתח יותר ויותר, אנחנו לא מסוגלים לסבול היום אף אחד מהשכנים, גם לא יכולים לסבול בני משפחה אפילו, "לפחות אני חייב שיהיה לי חדר לחוד ושאף אחד לא יכנס", כך הילדים צועקים כשההורה נכנס לחדר שלו. וכך אנחנו רואים ואני כבר לא מדבר על העמים, ובכלל, זאת אומרת הריחוק בינינו הוא מאוד גדול, פנימי. הוא דורש בינינו גם בידוד, שלא ניגע זה בזה, לכן אנחנו מייצרים כאן הרבה כלים כאלו שהם יעזרו לכל אחד להתקיים בלי להצטרך לשני. אבל בכל זאת אנחנו מגיעים למצב שכל האנושות נכנסת לדיכאון, הם קיימים כל אחד לחוד, אדם בתוך עצמו הוא חי.

ואנחנו צריכים כאן, עם כל שלושת השיטות שאמרת קודם, צריכים לחפש את השיטה הרביעית. שיהיה לנו ברור שאת הניגודיות שבינינו אנחנו לא נוכל אף פעם למחוק, לא נוכל להפטר ממנה בשום צורה, לא מסוגלים בשום צורה לבער אותה. זה דבר אחד. דבר שני שאנחנו לא נוכל לחיות יחד עם הניגודיות הזו שמתבהרת בינינו, וזה מביא אותנו לקונפליקט בלתי פוסק שלא נוכל לסבול, אלא "טוב לי מותי מחיי". אז או שמתגרשים, אם זו משפחה, או שמתרחקים עד כמה שאפשר, או שגומרים עם החיים, או שנכנסים לסמים, אבל זה הכול כתוצאה מחוסר פתרון.

נשאר לנו רק דבר אחד, אם אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות עם הקונפליקט, עם הניגודיות שבינינו, אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו יכולים יחד עם זה להיכנס לאיזה מגע. האם זה אפשר? אז אנחנו בצורה אנושית נותנים לזה כל מיני פתרונות, אבל זה לא מחזיק. כולל חינוך ותרבות, ומה שאנחנו בונים, שלכל אחד תהיה איזו דירה קטנה וכל הכלים שבתוך הדירה שלא יצטרך השני, שיוכל להרגיע, וכל האינטרנט, זה בסופו של דבר לא עוזר. אנחנו רואים שאנשים בכל זאת נמצאים במצב של קונפליקט, כל אחד מרגיש שהוא נמצא כך כלפי הזולת, ואנחנו חייבים לפתור.

ולכן כאן אנחנו באים לגילוי של חכמת הקבלה.

אורן: מה היא אומרת? מה התבנית שלה לפתרון קונפליקט?

הפתרון שלה הוא מאוד ריאלי, היא אומרת כך, כל אחד ואחד נמצא באגו שלו, ברצון לקבל הנאה ותענוג בצורה שלו המיוחדת, אישית. האינדיווידואליסטים האלו שקיימים על פני כדור הארץ לא יכולים אף פעם להסתדר זה עם זה ובכל יום ויום הם נמצאים עוד יותר בניגוד זה לזה, אלא מה שכן אפשר לעשות, והחיים מחייבים את זה, ובכלל כל הטבע בעצם דוחף אותנו לזה ולא יירגע עד שאנחנו נמצא שיטת הקשר בינינו למרות הניגודיות הזאת שהיא לא פוסקת.

אורן: מה אומרת השיטה? איך מתקשרים למרות הניגודיות שלא פוסקת?

השיטה הזאת אומרת שאנחנו צריכים למצוא קשרים למעלה מהניגוד.

אורן: איך?

זאת בעיה.

אורן: את זה אנחנו יודעים, מה הפתרון?

הבעיה היא לא רק להגיע בכלל למצב שזה אפשרי, כי אם תדבר עם מישהו שבחוץ הוא יגיד לך "אני לא רואה דבר כזה, אני לא רואה שזה אפשרי".

אורן: אבל אתה טוען שזה כן אפשרי, לא רק שזה אפשרי, אלא שזה הכרחי.

אני טוען שזה הכרחי מצד הטבע ושזה אפשרי, אבל אפילו להסביר שהיכולת הזאת שקיימת במציאות היא קשה לי. כי איך יכול להיות שאני שונא מישהו ויחד עם זה שאני אוהב אותו.

אורן: זאת השאלה הגדולה.

כן. זה משהו שאנחנו כאן צריכים מתח כפול. אם אני סתם שונא אותו, אז איכשהו אני יכול להחזיק. אבל איך אני יכול יחד עם זה לאהוב אותו? הרי אלה שתי נטיות.

אורן: מנוגדות.

מנוגדות לגמרי. אז מה עושים? לכן מאוד קשה להסביר את זה. וכאן אנחנו מגיעים בעצם למצב של גילוי הכוח החיובי שבטבע. חוץ מהאגו שלנו, שרק הוא קיים בטבע, יש גם כוח חיובי. חוץ מהכוח השלילי, כוח הדחייה, יש גם כוח המשיכה, כוח החיבור. הוא קיים בטבע רק אנחנו צריכים לגלות אותו, לקרב אותו אלינו, להתחיל להשתמש בו. וכדי להשתמש בו אנחנו צריכים להתארגן בצורה מיוחדת, כדי להתחיל לגלות אותו. שהוא נסתר, אבל אם אני מסדר את עצמי במקצת נכון לחיבור, נניח עם עוד כמה אנשים, אז על ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו אנחנו יוצרים בזה איזה מכשיר שעל ידו אני מגלה את הכוח החיובי הזה שבטבע.

שוב, אנחנו אנשים שמלכתחילה מנוגדים זה לזה. אנחנו משתדלים להתחבר למרות זאת זה עם זה, בכוונה, במטרה לגלות את כוח החיבור שבטבע, שהוא הפוך מהאגו שלנו. והכוח הזה שאנחנו מגלים הוא מקשר בינינו, בין אותם אנשים שעשו ביניהם כזו ברית כדי למצוא אותו, את הכוח הזה המחבר.

הוא מחבר בינינו, ואז אנחנו נמצאים בשני כוחות. הוא לא מבטל את הכוח הראשון כי הכוח הראשון נמצא בשליטה שלו, ומעל זה יש הכוח השני, החיובי. שני הכוחות האלו נמצאים בניגוד זה מזה. זה מזה נמצאים בניגוד עצום. ואז מה שאנחנו מגלים שיש עוד כוח שלישי, שמכריע בין שניהם ועושה מהם חיבור.

ניצה: זאת אומרת, אם אני אדמיין את זה שנניח שני אנשים הולכים היום למגשר, אז בזה שהם עושים איזו פעולה כמו שאתה תיארת, זה כאילו שהם פנו עכשיו לאיזה כוח שהוא המגשר, שהוא המחבר?

כן.

ניצה: זאת אומרת, אם אפשר עוד להרחיב קצת את זה, אז יש איזה שהם תנאים שאנחנו צריכים לקיים בינינו, ואז בעצם כוח הגישור, נקרא לו כך, שהוא קיים בטבע.

כן.

ניצה: אותו כוח גישור הוא בעצם כבר עושה את החיבור, יוצר את החיבור בתוך הקונפליקט.

הכוח הזה שמופיע, הוא מופיע ככוח שהוא מקשר בינינו. אבל זה לא מספיק לקשר בינינו, כי הכוח השלילי נשאר בנוסף לכוח החיובי. הוא גם צריך, משלילי לחיובי, לבנות איזה קו מיוחד שנקרא "קו אמצעי". איזו התקשרות מאד מיוחדת. אנחנו לא מסוגלים עכשיו לתאר אותה, אבל לזה אנחנו צריכים להגיע, אחרת אין פתרון לחיים שלנו.

אורן: אני רוצה להבין את הטכנולוגיה, איך שני צדדים מנוגדים שיש ביניהם קונפליקט אמרת שצריכים להזמין כוח שלישי שהוא יכול באמת לעשות ביניהם גישור וקישור. מה הטכנולוגיה? איך אנחנו מזמינים אותו? אנחנו צריכים לסכם בינינו שאנחנו רוצים להביא את הכוח הזה הנוסף?

כן.

אורן: הסיכום בינינו יספיק?

לא, זה לא סתם סיכום.

אורן: אז מה?

אתם צריכים להפעיל מערכת מיוחדת.

אורן: תסביר לנו בדיוק מה הטכנולוגיה?

אין פתרון אלא להגיע אלינו.

אורן: כן, אנחנו עכשיו הגענו אליך ושואלים אותך מהי טכנולוגיית הגישור של הקבלה.

להיכנס למעגל.

אורן: לקבוצה שלומדת את זה.

ניצה: למעגל.

אורן: הגעתי עכשיו לשיעור פרטי. אני מולך ואני שואל אותך, מהי הטכנולוגיה המיוחדת שיש רק לקבלה? אמרת יש לקבלה שיטה שאין לאף אחד אחר. היא מבוססת על זה ששני הצדדים המנוגדים מזמינים את הכוח השלישי החיובי שיבוא ויקשור ביניהם. ועכשיו אני רוצה לרדת לפרטים. מה הטכנולוגיה?

הטכנולוגיה היא כזאת, שאתם באים אלינו ונכללים בקבוצה. לאו דווקא שאתה חייב להיות עם האדם שנגדך.

אורן: שאיתו אני בקונפליקט.

בקבוצה אחת, לאו דווקא. כי סך הכול מלמדים אתכם שיטה. ואז בקבוצה הזאת, כל אחד כלפי חברי הקבוצה האחרים, המשתתפים שהוא אפילו לא מכיר אותם, לא חשוב, אבל כולם מקבלים איזה מין תרגיל.

אורן: איזה תרגיל?

תרגיל שכל אחד חייב עכשיו לחשוב שהוא פחות מכולם, ומוכן לשרת את כולם לפי רצונם. להקטין את עצמו. עד כמה? עד האפס ממש לפני כולם. מה זה עד האפס? לא שהוא בזה לא שווה כלום, כמו שזה נשמע. אלא הוא דווקא נמצא בכוחות וביכולת לשרת את כולם. כמו נניח אימא גדולה, חכמה, חזקה, בעלת רכוש, יכולת, מטפלת בתינוקות.

אורן: שאלה קטנה לפני שאתה מתקדם.

האם שמעת טוב מה שאמרתי?

אורן: שמעתי לגמרי. כמו אימא שמטפלת בתינוקות, מקטין את עצמו מבחינת לשרת אותם ולעשות להם טוב.

 זאת אומרת בזה שאני מקטין את עצמי זה לא שאני עושה את עצמי אפס.

אורן: אלא עושה את עצמי הנותן, האוהב, כמו אימא לתינוקות.

כן.

אורן: יש לי רק שאלה לפני שאנחנו מתקדמים עם התרגילים בתוך הקבוצה הזאת, שהיא מעין מעבדה למה? פיתוח יחסים חדשים בין אנשים? פיתוח יכולת ההתקשרות בין אדם לזולתו?

כן.

אורן: זה שעכשיו אתה תלמד אותי, ותיכף אנחנו נתקדם לתרגיל אולי נוסף, לכל מיני אינטראקציות בתוך הקבוצה של האנשים האלה שרוצים ללמוד איך לפתח את עצמם, איך זה קשור לקונפליקט שיש לי מחוץ לקבוצה, לצורך העניין עם בת זוגתי, או עם פרטנר בעסקים?

אתה תלמד איך לעשות את זה בכל מקום.

אורן: זאת אומרת מה שאני אלמד עכשיו באינטראקציות פה.

אתה לומד שיטה. אחר כך אתה מממש אותה בכל מקום.

אורן: באותו אופן, אלו יהיו התרגילים שאני אחר כך אקח ואממש?

בכל דבר.

אורן: עם הפרטנר שלי באיזה קונפליקט?

עם כולם.

אורן: אז התרגיל הראשון היה שכל אחד צריך לחשוב שהוא נמוך מכולם, קטן מכולם, ובכל יכולתו משתדל לעשות להם טוב?

כן.

אורן: לאן יביא אותנו התרגיל הזה?

שהוא הקטן. וגם שהוא הגדול מכולם, כי דווקא לו יש יכולת לספק לאחרים מה שהם צריכים.

אורן: אז אני מתרגל שתי אינטראקציות הפוכות בעצם?

נכון, כן, כלפיהם. לאט לאט אתה תתרגל וגם אחרים.

אורן: איך אני מתרגל שאני קטן, ואיך אני מתרגל שאני גדול?

רק במחשבה.

אורן: מה זו המחשבה הזאת? מה זאת אומרת לחשוב שאני קטן ביחס לאחר?

שאתה מסוגל, אתה רוצה ואתה יכול לממש את כל מה שהוא רוצה. אתה העבד שלו.

אורן: ומה זה להיות גדול כלפיו?

זה בעצם גם בראשון כבר נמצא התנאי הזה. שאתה מוכן להשפיע להם, לכסות אותם, ביכולתך להביא להם כל מה שהם צריכים.

אורן: זה לא כמו הראשון?

ניצה: זה מעניין, כי גם הפתרון הזה שאתה עכשיו נותן, זאת אומרת התרגיל הזה, הוא גם מכיל כבר ניגודיות.

נכון. זה מה שאנחנו מלמדים. זה מה שאנחנו לומדים בעצמנו, איך אני מתייחס בצורה דואלית.

אורן: מה הדואליות? זה מה שאני לא תופס. זה נראה לי אחד. לשרת אותם ולעשות להם טוב זה לא אותו דבר?

אבל בשביל זה אתה צריך להקטין את עצמך ולהגדיל את עצמך כלפיהם. אני מקטין את עצמי כלפי הרצונות שלהם. אני מגדיל את עצמי מעליהם שאני יכול לעשות להם מה שהם לא מסוגלים.

אורן: למה אני צריך להקטין את עצמי כלפיהם?

למה? את זה אתה תראה אחר כך.

אורן: לא הבנתי למה זו דואליות. זה נראה לי כמו יחס אחד, שאני מנסה להיטיב איתם.

זה גם לא חשוב, קח את זה כאחד.

אורן: אחד, הלאה.

עכשיו, יחד עם זה שאני פחות מכולם ואני יותר גדול מכולם, אני גם מתאר את כולם כשווים, כולל אני. זאת אומרת למעלה מכולם, למטה מכולם, ושווה עם כולם.

ניצה: אז בעצם נתת פה בדיוק ניגודיות ואיזה משהו אמצעי.

בזה אני בונה אותם ג' קווים שדיברנו עליהם. רק אני בונה בי, בהסתכלות שלי. שאנחנו כולנו מתחילים את התרגול הזה, ורוצים להיות בצורה כזאת מחוברים יחד, אנחנו מגיעים למצב שכולם חושבים איך אנחנו מחזקים זה את זה בכזאת פגישה. שכל הקבוצה שלנו היא תהפוך לאחד. רצון אחד, מטרה אחת, גישה אחת, הרגשה אחת. שאין שום הבדל בינינו. עד כדי כך צריכים להתאמץ בזה שכל אחד מאבד את ההרגשה העצמית ומרגיש את החיבור, את הכלל, את מרכז הקבוצה, שם כל הלבבות וכל המחשבות שלנו.

ניצה: בעצם, אם הבנתי נכון אתה מלמד אותי, בתוך המעגל כאילו איכשהו לאמן אותי להיות בשלושת המצבים, למעלה, למטה ובאמצע.

כאילו שאנחנו עכשיו הולכים להתחבר בינינו בצורה ממש אידיאלית. הבעיה היא שאם אנחנו נעצור בזה, זה לא יעזור לנו. אנחנו נחזור להיות במשבר כמו קודם. במשבר אולי עוד יותר וכן הלאה.

ניצה: אז מה להוסיף?

אנחנו כולנו, כל חברי המעגל, מצפים מאד שיתגלה דרך החיבור בינינו, במרכז המעגל, כוח מיוחד מתוך עומקי הטבע, שהוא כוח החיבור. והוא שיחבר בינינו. הכוח הזה נקרא "האור העליון", או "בורא", או לא חשוב איך.

זאת אומרת כוח שני, בניגוד למה שיש לנו, שנולדנו וכל העולם שלנו קיים בכוח האגואיסטי, אז כאן מתגלה הכוח השני, הכוח האלטרואיסטי. הוא לא קיים בעולם שלנו, אלא אך ורק אם קיימת כזאת קבוצה שיכולה לגלות את הכוח הזה.

וכששני הכוחות האלו מתחילים להתגלות באותה הקבוצה, אז הם מגיעים גם למה שמשותף ביניהם. שהם לא סותרים זה את זה, לא נלחמים, לא מוחקים זה את זה. אלא נעשה כאן כוח שלישי, שהוא בעצם כוח העליון, או הבורא. זאת אומרת חוץ מהכוח החיובי, עוד הכוח השלישי מתגלה, והוא באמת מביא אותנו לדרגה חדשה של קיום. ש"על כל פשעים תכסה אהבה". ואז אנחנו מבינים שכל הקונפליקט הוא לצורך השגת המימד העליון בחיינו.

ניצה: את אותו כוח מגשר.

כן.

ניצה: אז זו בעצם המטרה של הקונפליקט?

כן.

ניצה: שנגלה את הכוח המגשר?

כן. מלכתחילה כך כל העולם שלנו נברא, אז אנחנו עכשיו מגיעים לגלות מה המטרה הזאת שנברא הכוח השלילי.