חיים חדשים - תוכנית 81 - גוף מאוזן
למחלות המידבקות יש יתרונות, הן מפתחות בנו חיסונים. אך מדוע יש מחלות שלא ניתנות לריפוי ומה ניתן לעשות כדי להביא את הגוף לבריאות תקינה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן מסביר מהי מחלה ומהי בריאות
+תקציר השיחה
החיידקים והוירוסים שבהם הכי כדאי להידבק |
||
מה תפקידם של החיידקים? אין מזיק בטבע. יש מערכות שתפקידן הוא להרוס, לנקות - אנחנו נדבקים לא רק במחלות, אלא בכל דבר, בוירוסים רוחניים, במחשבות לא טובות - כיצד חיידקים הופכים להיות עמידים כנגד פיתוח של אנטיביוטיקה חדשה. הטבע מוביל אותנו במדרגות התפתחות שכלית ורגשית, בדרך לאיזון הכרתי עם הטבע - כל חוסר התקדמות נכון מעורר כוחות מהטבע שמאזנים אותנו - האדם הוא הברייה השפלה ביותר, המנוגדת ביותר לטבע, המזיקה לעצמה - אנחנו עצמנו מייצרים את החיידקים וכל המזיקים בכך שאנחנו לא מתייחסים נכון לחיים איך נוצר חיידק עמיד? אנחנו מייצרים אותו בהתעקשות האגואיסטית שלנו לא להתקשר זה לזה - יש הידבקות גם בדברים טובים: סביבה טובה מביאה "וירוסים" טובים - הוירוסים הטובים ינצחו כיוון שהם באותו הכיוון כמו התוכנה של הטבע, כמו המנגנון העליון - מהי המטרה שאליה האנושות צריכה להגיע? איזון כולל, מערכת אחידה של השפעה ואהבה |
||
+תמליל השיחה
אורן: בכל אחת מהשיחות שלנו בנושא בריאות, אנחנו מתמקדים בהיבט מסוים בתחום הבריאות שהוא ממש כעולם ומלואו, ומשתדלים להכיר קצת יותר לעומק את התופעות של בריאות וחולי בחיינו.
מתוך התופעות המתרחשות בגוף האדם, אנחנו מנסים להבין את התופעות המתרחשות במערכת היחסים האנושית, ולומדים מתוך זה על היחסים והקשרים בין בני-האדם.
הנושא היום הוא מחלות מדבקות. תהליכים אלה מתרחשים בתוך הגוף הפיזיולוגי הפרטי ומועברים בין אנשים, וזה קשור גם ליחסים האנושיים שבין בני האדם.
ניצה: מחלות מדבקות הוא שם כללי, אבל יש הבחנה בין חיידקים או בקטריות לבין נגיפים או ווירוסים. חלק מהמחלות עוברות מאדם לאדם במגע או באמצעות נשא, וכך אנחנו מעבירים בינינו את החיידקים או הנגיפים. לפני שנדבר על הידבקות, מהו תפקיד החיידקים והנגיפים ביחס לאדם?
אי אפשר להתקיים בלעדיהם, טוב ורע קשורים בטבע ועוזרים זה לזה להתקיים. אין רע בלי טוב וטוב בלי רע, אין אור בלי חושך וקבלה בלי השפעה. המערכות האלה נמצאות באיזון מפני שיש בורא ונברא. הצורות, הטבע, של הכוח הנותן והכוח המקבל, הם הפוכים, האחד נותן והשני מקבל. המקבל צריך להיות קשור לנותן כדי לחיות. כדי להתקשר לנותן בצורה מותאמת לפי כוח ההשתוות הוא צריך להיות כלול גם מכוח הנתינה כמו הנותן, זאת אומרת שבתוך האדם חייבות להיות שתי מערכות קבלה ונתינה.
אנחנו רואים שכל המערכות שלנו עובדות בשביל זה, לקבל, לתת, לספוג, להוציא. לקבל את הדברים הטובים, לפרק את הדברים הרעים וכן הלאה, כך פועל הגוף שלנו. במערכות האלה יש הרבה תת מערכות שעובדות באיזון בין הכוחות המנוגדים. ולכן איך אפשר בלי וירוסים ובלי מזיקים? למה אנחנו קוראים להם "מזיקים"? הרי בדרגות אחרות הם לא מזיקים לנו, הם מזיקים למשהו שהפוך מאיתנו. זאת אומרת, יש מערכות וחלקים שהורגים, הורסים ואוכלים משהו אחר.
נניח, הגוף שלנו נפטר בכל מיני צורות מהרבה מאוד חום, והחומר הזה צריך להיעלם מתוך הגוף באיזו צורה, אז יש מערכות שלמות וחלקיקים שאוכלים את העודפים האלה ומוציאים אותם מהגוף בכל מיני צורות. בלי זה אנחנו לא היינו יכולים להתקיים, היינו מורעלים, אז אי אפשר להגיד שיש דברים שהם מזיקים, אין מזיק בטבע.
מה שמזיק זה חוסר האיזון. אין דבר רע בטבע, מחלה היא חוסר איזון בין כוחות מנוגדים שלא פועלים בצורה המאוזנת.
האיזון כאן תלוי באיזון העליון בינינו לבין הטבע הכללי, ומפה נובעים היחסים בתוך החברה האנושית. במערכות הגופניות שלנו זה אותו הדבר, וודאי שגם בדברים הקשורים לבריאות. לא סתם כך באות מגיפות, ולא סתם מתפשטת פתאום מחלת השפעת בעולם, במדינות מסוימות כן, ובאחרות לא, אין מקרה. אלא שכל הדברים האלה הם דוגמה חיצונית לבעיה פנימית באותו חלק של החברה ונובע מההתפתחות ומההתקשרות בין בני האדם וכולי.
יש לכך הרבה סיבות, אבל הסיבות הן עליונות יותר, בהתאם לסוג השיבושים ביחסים בין בני האדם וגם בין בני האדם לטבע. בהתאם לכך מתרחשים ביחסים בינינו כל מיני צורות של מלחמות, מחלות או סתם סכסוכים, וגם ההיפך, דברים טובים בהתקשרויות של זה עם זה. אבל אי אפשר להגיד שמה שקורה ומתרחש זה רע. אפילו אם אנשים חולים, סובלים ומתים, וזה עולה לנו בהרבה כוח וכסף, כל זה בא כדי לכפר באיזו צורה על חוסר האיזון הכללי שלנו בין שתי המערכות, נתינה וקבלה, ששם אנחנו לא מסתדרים.
לכן אנחנו רואים שכל המזיקים "כביכול", הם לא חלקיקים פשוטים, אלה מערכות, צורות חיים מיוחדות שפועלות לפי תוכנית פנימית שלהן ויש ביניהן התקשרות מיוחדת, וגם כל הטבע נמצא איתן בהתקשרות כדי להשפיע עלינו בתנאים המיוחדים של האקלים, עונות השנה וכולי. אסור לחשוב שזה מקרה. אנחנו רואים עד כמה שאנחנו יחסית חלשים כנגדם.
ישנן תופעות שהיו בימי הביניים וכביכול עברו מהעולם, אבל שום דבר לא עבר, התופעות יכולות פתאום להתפרץ בצורה שלא נדע מה לעשות איתן.
אורן: מה למשל?
למשל המחלות המיוחדות שעברו מהעולם.
ניצה: האם אתה מתכוון למחלות שפיתחנו חיסונים נגדן?
כן, והחיסונים יכולים להעלם בינתיים כי פתאום מגיעה צורה חדשה של חיידקים שאין לה חיסונים, ועוד.
ניצה: למה המחלות האלה יכולות לחזור מה תפקידן? על מה זה מראה לנו?
על חוסר איזון גדול עד כדי כך שפתאום זה מתפרץ בצורה חומרית לפנינו.
אורן: למה יש מחלות מדבקות? האם זה בלתי אפשרי שכאשר אדם חולה הוא יעשה מאמצים להבריא?
לא, כי האדם לא חולה. האדם קשור לכולם, ואם יש לאדם קשר לא נכון עם האחרים, אז זה לא רק שייך לו.
אורן: לא הבנתי.
אתה חושב "אני לא בסדר, אז אני מת, והאחרים ממשיכים". אבל זה לא כך.
אורן: לָמה המחלה שלי צריכה לעבור אליך?
כי אנחנו כולנו קשורים.
אורן: יש מחלות שעוברות ויש מחלות שלא עוברות.
כן, יש כאלה שחולים וכאלה שלא חולים, אחד שהמחלה עוברת דרכו, ושני לא.
אורן: לָמה אנחנו נדבקים במחלות ממישהו אחר?
אנחנו נדבקים בכל הדברים ולא רק במחלות. זה ביטוי גשמי לקשר הלא מסודר שבינינו. אנחנו מעבירים וירוסים רוחניים אחד לשני, לכן זה קורה גם בגשמיות.
אורן: מה זה וירוסים רוחניים?
וירוסים הן מחשבות לא טובות, השפעות לא נכונות. אני לא מדבר על מוסר, אלא הכל באמת נובע ממערכות עליונות. במערכות התחתונות אין בחירה חופשית, אין בהן שום יכולת לבצע משהו בעצמן, הן נפעלות בסך הכל. אנחנו צריכים לעלות למקום שיש לנו בחירה חופשית ולדבר מגובה זה ומעלה, ולא מגובה זה ומטה, כי מגובה זה ומטה זה כבר משתלשל לפי בחירתנו בטוב או ברע, הצלחנו או לא הצלחנו.
אבל אם יש 200 מערכות בנינו ועד למערכת הבחירה החופשית שלנו, כדי להתקשר בינינו בטוב או ברע, ועם הטבע הכללי, ואנחנו לא פועלים טוב במערכת הזאת, אז כל התת מערכות יהיו מקולקלות, כי זה ישפיע עליהן בצורה הכרחית. ואז מה זה איכפת לי אם זה יהיה בצורת וירוסים, במגיפות, התקפות לב או צונאמי, הטבע ישפיע עלינו בכל מיני דרכים. אפשר וודאי ללמוד את זה ולראות איפה הדברים האלה יהיו, או לא יהיו, אם בכלל אפשר להגיע עד כדי כך.
בסופו של דבר וודאי שאפשר להגיע לכך, אבל מה זה מעניין עכשיו? מעניין אותי למנוע את הבעיות, ולמנוע אותן רק מאותו הגובה של קבלת ההחלטות, מהמקום שאני מסוגל להשפיע ומעלה. ואם אני יכול להגיע לדרגות יותר עליונות אז גם שם, אבל לפחות בגובה מינימאלי במקום שאני פועל בבחירה חופשית. לכן אני לא חושב שכדאי לעסוק בזה בזמננו, כי בזמן שאנחנו נעשים כבר אינטגראליים, גלובליים, תלויים זה בזה, ונמצאים במשבר כללי, מה יש עוד לחשוב, אם הבעיה היא כללית?
אורן: יש מי שמוטרד מהבעיה הכללית, ויש אנשים שמוטרדים למשל מהבריאות שלהם.
לא חשוב לי ממה הם מוטרדים עכשיו. אני אגיד לך למה, ואני אומר גם להם, כי הם לא מבינים איפה לרפא את הבעיה. הם הרי רוצים לדעת, כל אחד שואל, "איך אני נרפא? איך אני יכול לשמור על עצמי שלא להידבק?" ועוד ועוד.
אני מסביר להם, שהם לא יכולים להיות בטוחים, לשמור על עצמם, להפטר מבעיה, לרפא אותה או למנוע אותה אם הם נמצאים בגובה שהמחלה מתחילה. אנחנו יכולים למנוע במשהו, ואנחנו עושים כל מיני דברים בינתיים על ידי הרפואה. אבל זה כמו שיש לך חור ואתה סותם אותו, שם עליו איזו מדבקה, זה לא פיתרון, כי כל פעם אתה צריך לסתום את החורים. ואנחנו מדברים על איך למנוע את זה במקור.
לכן, מה לעשות אם האדם לא רוצה לשמוע? כמה תעלה לו הבריאות, החברות בקופת החולים, ימי החופש המחלה וכולי, כמה יסבלו קרוביו, וכמה הוא יסבול. בשביל מה להמשיך ולפתח מנגנון רפואי כשאנחנו רואים שככל שאנחנו מפתחים אותו המחלות רק מתרבות ובאות יותר?
ניצה: המחלות נעשות יותר מתוחכמות, לָמה זה קורה?
וודאי, כי אנחנו צריכים לסבול והסבל הזה צריך בסך הכל לדחוף אותנו לטפל במערכת במקום שבו אנחנו טועים, במקום שאנחנו גורמים את הרע, גורמים את הנזק. כל המחלות האלה הן התופעה, התוצאה האוטומטית ולכן לא כדאי לנו לטפל בהן. אנחנו צריכים לעלות לגובה, למקום שבו עוקרים אותן מהשורש.
ניצה: מה שעברנו בשנים האחרונות בכל הנושא של הרפואה והמחלות זיהומיות, היה הפיתוח של האנטיביוטיקה. אבל באחד המחקרים שקראתי ראיתי שהרבה מאוד סוגים של אנטיביוטיקה כבר לא כל כך משפיעים.
לא רק שהם לא משפיעים, אלא אותם החיידקים אוכלים אותה ומתרבים ממנה.
ניצה: נכון, הייתי מופתעת לראות שהתרופות אפילו מזינות אותם.
ועוד דבר שקורה, דיברת על טוב ורע, יש חיידקים טובים ויש חיידקים רעים. האנטיביוטיקה הורגת גם את הטובים וגם את הרעים, היא בעצם לא עושה שום הבחנה.
אין לנו אפשרות לטפל רק באלה ולא באלה, לשם כך אנחנו צריכים להיכנס פנימה לתוך הגנים, זאת בעיה גדולה, אין סוף לכל התחכום הזה, אם בכל זאת נתחיל להיכנס פנימה, אנחנו רק נרגיש שם יותר עד כמה שאנחנו מוגבלים, אלא צריך לעלות למקור הבעיה.
אורן: איך החיידקים יודעים? אנחנו מפתחים אנטיביוטיקה חדשה, יותר חזקה, איך הם פתאום נעשים עמידים אליה?
חיידק הוא מערכת. מערכת זאת לא סתם חתיכת בשר, או ג'לי, זאת מערכת עם תוכנה פנימית, עם מוח, שכל, רגש, וכל מה שיש בו, זה יצור חי. הוא חי, הוא בודק את עצמו כל פעם בסביבה חדשה, רואה למה יש לו קשר, האם הוא יכול לפתח נוגדנים אליו, עד לכך שהוא מתחיל לקבל ממנו הזנה. הוא לומד את התוכנה הפנימית של הגוף כדי לדעת איך בכל זאת הוא יכנס לתוכו בצורות חדשות.
הוא משפר את עצמו, הוא מתקן את עצמו. הוא מפתח את עצמו בתנאים החדשים, למרות כל הקשיים שאתה בעצם מעמיד בדרכו. זה חי, לא משהו שאין לו רגש, שאין לו שכל, שאין לו מערכת, הוא יותר מתוחכם מהאדם.
ניצה: זה בדיוק מה שרציתי לשאול. גם אנחנו חיים אבל עושה רושם שהם הרבה יותר חכמים מאיתנו.
ודאי שהם יותר חכמים, כי הם מקיימים את פקודות הטבע. בפקודות הטבע לעשות לנו בעיות ברמה כזאת שאנחנו על ידי כך נעלה מרמה לרמה. כל מה אנחנו עושים בחיים שלנו בכל ההתפתחות שלנו, אנחנו יותר ויותר עולים בדרגות של התפתחות שכלית, מוחית ורגשית.
אורן: איך אנחנו עולים?
עולים בדרגות ההתפתחות של הרגש והשכל, מוח ולב, הכל כדי להגיע לאיזון עם הטבע בצורה מודעת, הכרתית, על פי הבחירה שלנו, לפי הרצון באמת להיכנס לאיזון. לא בגלל שאחרת אנחנו נהיה חולים ויהיה לנו רע ,אלא כדי שנבין, נרגיש, נחקור ונגלה שזה המצב הטוב ביותר, הנעלה ביותר.
אורן: איזה מצב?
האיזון הכללי עם הדומם, הצומח, החי האדם והטבע הכולל. זה יגיע רק על ידי השפעה הדדית, אהבה הדדית, חיבור. אנחנו צריכים להבין שכל חוסר ההתקדמות הנכון שלנו מביא ומעורר כוחות שצריכים לעשות עלינו תיקון.
זאת אומרת, לפי המידה שבה אני סוטה מהדרך לאיזון, אם סטיתי קצת ימינה, מיד בא כוח ומתקן אותי, רוצה להחזיר אותי בחזרה, באה אלי איזו מחלה. אני לא יכול להתקדם בדרך הרעה הזאת, אני נעצר באמצע או הולך אחורה.
אם אני רוצה להתקדם בדרך מצד שמאל, גם משם באה מכה, מלחמה, צרות, ושוב אני נעצר. כך כל פעם אני מחפש בין אלפי פעולות, ובסופו של דבר על ידי כל סוגי הצרות האלה אני איכשהו מתקדם במילימטר או שניים, במקום להתקדם קדימה בקילומטרים בכיוון הנכון, מפני שכל פעם אני הולך לכיוונים לא נכונים, אגואיסטים, אז אני מתקדם רק במילימטר או שניים, אבל מתקדם, וזאת כל ההיסטוריה שלנו.
אורן: איך יתכן שהאדם שהוא נזר הבריאה, היצור הכי מפותח, פחות חכם מהחיידקים? האדם מפתח את מערכת הבריאות וכאילו יש מעבדות בלתי נראות ששם יש מישהו יותר חכם, שמפתח עמידות. כמו במלחמה הקרה כשכל צד פיתח משהו.
קראת לו חכם, אני אומר לך שהאדם הוא הטיפש ביותר בכל הבריאה.
אורן: איך יכול להיות שהחיידקים יותר חכמים מאיתנו? כי בפועל כאילו נראה שכן.
אין בריאה יותר מושפלת מהאדם. אין בריאה שנמצאת יותר מנוגדת לטבע, שעושה לעצמה רע. אף בריאה לא עושה לעצמה רע, ולא יודעת לשמור על עצמה. תראה מה שאנחנו עושים? למה אתה אומר שהאדם הוא נזר הבריאה? מאיפה לקחת מושג כזה?
אורן: היצור הכי מפותח בטבע הוא האדם,. לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות זאת.
נכון שהוא מפותח, אבל האם הוא נזר הבריאה? הוא משתמש בהתפתחות שלו לרעה, הוא הגרוע ביותר. אם האדם היה כסיל היה יותר טוב. כי על ידי השכל שלו הוא עושה דברים רעים לעצמו ולאחרים. "נזר" זה נקרא גדלות, שהוא נמצא במשהו באמת מכובד.
האם מה שהאדם עושה בעולם הוא מכובד?, הוא הורס את עצמו ואת כל העולם. ניתן לו שכל ורגש מעבר לדרגת החי, כדי לתקן את עצמו ולהשתמש בו בצורה נכונה. אבל בינתיים, לעת עתה מה אנחנו רואים? "יצר האדם רע מנעוריו". מה הוא עושה טוב?
לכן יש המון מערכות, כדי לכוון את האדם, בכל מיני רמות, לבחירה החופשית, שהוא ידע שהוא צריך להגיע לאיזון. זה מה שחסר, בסך הכל, לכל הטבע כולל האדם.
האדם חושב שהוא למעלה מהטבע, כמו שאתה אומר, הוא נזר על הראש, הוא לא שייך לכל הטבע. זאת הטעות שלנו, כי אנחנו נמצאים בתוך מערכת הטבע ועובדה שלפי החיידקים וכל הדברים האלה, שאנחנו נמצאים תחת כל המערכות, אנחנו נמצאים בתוך הטבע, ולכן אנחנו צריכים להגיע איתן לאיזון, ואז כל התופעות השליליות ייעלמו.
אורן: איזה מוחות עוסקים בפיתוח המתקפות האלה? מהם הכוחות שמתקיפים אותנו?
אנחנו בעצמנו. אנחנו בעצמנו מייצרים אותם בכך שאנחנו לא מתייחסים נכון לחיים. כל החיידקים, כל הדברים המזיקים, כמו השונאים שלי, כמו האויבים שלי, כמו המזיקים לי, את כולם רק אני מייצר, במקום את הכוחות הטובים. זאת אומרת, במקום להשתמש בכוח בצורה טובה, אני משתמש בו בצורה רעה, והכוח הזה חוזר אלי בכל הצורות האלה.
אורן: באיזה כוח אני משתמש בצורה רעה במקום בצורה טובה, ואז הוא חוזר אליי?
באגו שלי. אני משתמש בכל הכוחות, בכל התכונות שלי כביכול רק להנאת עצמי. וזה לא יוצא להנאת עצמי, אלא כך זה נראה לי. רק אם נתקשר נכון זה עם זה, באיזון, נוכל לנטרל את כל המזיקים.
אורן: איך החיידקים ידעו?
אנחנו לא נייצר אותם.
אורן: מה פירוש לא נייצר אותם?
אנחנו מייצרים אותם, אני אומר זאת ברצינות. האדם כולל בתוכו את כל הבריאה, הוא מייצר את כל הדומם, צומח וחי.
אורן: לא הבנתי. אני רואה פה מלחמה בין המוח האנושי שמנסה לפתח תרופות יותר ויותר מתקדמות ומשקיע בזאת את כל כוחו, את כל מרצו, והרבה ממשאביו, לבין יצורים כאלה אפסיים, חיידקים, שפתאום נהיו יותר ויותר חכמים. היום יש מדינות, בעיקר במדינות העשירות, חיידקים עמידים, חיידקים "בעלי שרירים", שאף תרופה לא יכולה להתמודד איתם.
נניח שחלילה אני נדבק בחיידק והוא מחולל אצלי מחלה, אם ייקחו אותי לבית חולים ומישהו יהיה איתי בחדר, והוא ידבק בחיידק העמיד, הוא בבעיה. במדינות שיש בהן משאבים יתנו לי חדר לבד כדי לבודד אותי, אני אהיה מבודד, או שאחיה או שאמות, אבל לפחות לא אדביק את האחרים עם החיידק העמיד.
זאת תמונה הזויה שכל התרופות שאנחנו מפתחים לא יכולות להשמיד את החיידק הקטנצ'יק שנכנס אליך.
להיפך, הוא נהנה מהתרופות.
אורן: מהו המוח הזה?
אני אגיד לך למה החיידק כל כך עמיד, כי אתה עמיד, כי אתה מתעקש לא לטפל באגו שלך וכנגד זה אתה מפתח חיידק כזה.
אורן: זה לא ברור.
כבר דיברנו על כך שאתה מייצר אותם.
ניצה: זה נשמע מוזר.
למה מוזר?
ניצה: זה נראה שאנחנו כל הזמן מנסים למגר אותם.
אנחנו עקשנים, ובמחשבות האגואיסטיות שלנו ממשיכים להיות אגואיסטים אחד כלפי השני. ובמקום להתקשר בצורה יפה, על ידי החינוך האינטגרלי, ולהיות בקשר נכון על ידי כל מיני אפשרויות, אנחנו בכל זאת, עד כמה שאפשר, ממשיכים לנצל את האגו שלנו בכל מיני צורות ובלחצים שונים.
על ידי זה אנחנו גורמים להיווצרותן של המערכות החדשות, שהן מערכות התיקון שלנו. אבל כשהן באות לתקן אותנו, הן באות בצורה כזאת שהן סוגרות אותנו, לוחצות עלינו, מכאיבות לנו וממיתות אותנו. הן עושות כל מה שרק אפשר על מנת לא לתת לנו לברוח מהמסלול, שמביא אותנו לבחירה החופשית.
נניח שאני בוחר עכשיו איזו מטרה, לדוגמה להגיע לכוס שמונחת על השולחן במרחק של מטר ממני, ואני צריך להגיע אליה, אבל אין לי רצון, אז כמה שאני אעשה תנועות לכיוונים שונים, צריכים ללחוץ עלי יותר ויותר, כדי לכוון אותי בכל זאת אל הכוס הזאת, כך שבסופו של דבר אני אבחר בה, שתהיה לפני בחירה חופשית. כמה שאני מתפתח יותר, וכמה שאני דוחה יותר את האפשרויות שניתנות לי, ולא רוצה להתקדם לעבר הכוס, כך האפשרויות האלה לוחצות עליי יותר ויותר. כי המטרה היחידה שלהן היא להעמיד אותי כנגד הבחירה החופשית, כך שאני אתאזן עם כל העולם, עם כל המערכות, ואהיה חלק בלתי נפרד מהכל.
אנחנו רואים את זה במשבר הכללי. גם הוירוסים האלו, העמידים במיוחד, וגם הבעיות האחרות, הגדולות יותר שיהיו, כל זה רק כדי להעמיד אותי בפני בחירה.
אורן: האם יש בטבע הידבקות גם בדברים טובים ולא רק בדברים רעים? האם יש מישהו טוב שמדביק במשהו טוב? האם יש חיידקים שמביאים משהו טוב?
אנחנו משתמשים באותם החיידקים, נניח לחיסונים.
אורן: אבל אני מחפש תופעה של הידבקות. האם, בעתיד אולי, תהיה הידבקות גם בדברים הטובים?
השפעת הסביבה על האדם, שהיא השפעה טובה.
אורן: האם זה יבוא לידי ביטוי בחיידקים? איך יעברו הדברים בינינו?
אם אתה תבנה סביבה טובה שתשפיע על האדם, סביבה טובה שתכוון אותו לבחירה החופשית, והוא יבחר בדרך הטובה, אז כשאתה תיתן לו דוגמה, אתה תעביר לו בזה וירוסים טובים, אתה תשפיע עליו טוב. וירוס נקרא השפעה זרה. אתה משפיע עליו בצורה טובה. אלה וירוסים במחשבה, ברצון, פלואידים, השפעות חיצוניות. כל זה בידיים שלך. בבקשה, תעשה, במחשבה, ברצון, במעשה. אם אתה תשפיע טוב לזולת, תראה גם שכל הדברים האלה נעלמים. אין להם שום מטרה אחרת חוץ מלהחזיק אותך כלפי מטרת הבריאה.
אורן: מי יודיע להם להיעלם?
אתה.
אורן: איך?
על ידי זה שאתה פועל במערכות האלו במחשבה.
אורן: איך הם ידעו?
הם לא צריכים לדעת. אתה מפעיל אותם, אתה מייצר אותם. כל הדומם, הצומח והחי מיוצרים על ידי המחשבה והרצון.
אורן: אלו תובנות גבוהות.
לא, אלו לא תובנות גבוהות. אם אתה רוצה להסתכל על כל הדברים האלה בצורה מצומצמת וצרה מאוד, אז אין לי אפשרות להסביר לך.
אורן: אני אשמח להסתכל על הדברים האלו בצורה רחבה ועמוקה.
לפני ארבעה עשר מיליארד שנה בא איזה ניצוץ, כמו שאומרים המדענים, ובתוך הניצוץ הזה הייתה איזו תוכנה. הניצוץ הזה, שהוא לגמרי לא חומרי, ברא, בנה, התחיל לבנות איזה חומר. הניצוץ הזה הוא ניצוץ של אנרגיה, הכוללת את המחשבה, את הרצון, ובסופו של דבר את כל החומר של היקום שלנו. תאר לעצמך, אינסוף של גלקסיות, של כוכבים, כולם מאותו הניצוץ. עד כמה שהמחשבה, עד כמה שהתוכנה מולידה חומר בלי שום גבול. עוד מיליארד כוכבים? אין בעיה. אנחנו לא מבינים את ההבדל בין הדרגות, בין הדרגה של אותו הניצוץ לבין דרגת העולם שלנו.
תוכנה של הניצוץ היא שכל החומר שמתפתח יגיע לדרגת האדם, ושהאדם בעולם שלנו, על פני כדור הארץ, בהבנתו, בהכרתו, ברצונו, בבחירתו החופשית, ירצה לגלות, מהו הניצוץ שפרץ למקום שלנו, ליקום הזה. הניצוץ רוצה שהאדם יגלה אותו, שהאדם יידבק בו, יידבק באותה המחשבה שבניצוץ, בתפקיד שלו, ברצון שלו, בכוונה שלו. אנחנו באמת, כמו שאמרת, נזר. אבל טמונה בנו אפשרות להגיע לזה פעם, להתחבר עם הניצוץ הזה יחד, כך שנבין מהי המחשבה, מהי אותה התוכנה שהייתה באותו הניצוץ הקטן והתפתחה עד האדם בעולם הזה, עד המערכת האנושית הכללית.
כל המערכות שהן פחות מהניצוץ, פחות מהמחשבה, הן בשביל לחייב את האדם בדרגות שבהן הוא בהמה, צומח או דומם, שבהן הוא לא שולט. האדם לא יכול לשנות שם שום דבר. מערכות הדומם, הצומח והחי קיימות כדי שהאדם בסך הכל יתעורר ויתעלה מעליהן, יתחיל להשיג את אותה התוכנה, את אותה המחשבה שבראה את כל היקום שלנו עם כל מה שיש בו. האדם צריך להגיע לזה. בשביל זה כל ההתפתחות שלו.
אם אנחנו נכוון את עצמנו לזה, פתאום נרגיש את עצמנו בהרמוניה בינינו, בהרמוניה עם הטבע, עם הדומם, הצומח והחי, כי כל זה מנוהל. אם אנחנו נזדהה עם המערכת היותר עליונה, כמו שאתה בחיים שלך, רוצה להיות קשור למישהו גבוה, אז כל המערכות התחתונות האלה בטוח יסתדרו. אם אני קשור לראש העיר, אז אני מסתדר כבר עם כל מיני מערכות שבתוך העיר, שנמצאות תחת חסותה של העירייה. זה מה שאנחנו צריכים.
ואנחנו להיפך, מנסים להסתדר עם כל מיני תתי מערכות. לכן אותה התוכנה מסודרת בצורה כזאת שהיא כל הזמן בכל זאת לוחצת עלינו, כדי לכוון אותנו להתקשר עם המקום הנכון. לכן לא צריך לחפש באותם האירועים הבלתי נעימים עד המוות שאנחנו עוברים, ובייסורים עוד יותר גרועים מהמוות, לא צריך לחפש בהם איזו סיבה בפני עצמה, ולא צריך לחפש לרפא אותם כביכול. "ניתנה לרופא הרשות לרפאות", אבל כביכול, כי יחד עם זאת כשאנחנו מקבלים איזו תרופה, תרופת הרגעה, זה כדי שתהיה לנו אפשרות לטפל בשורש. אבל אם אנחנו מקבלים תרופת הרגעה או ריפוי כביכול בלי לפנות לשורש, אז אנחנו מקבלים מכה כפולה.
אורן: למה סיפרת על המפץ הגדול?
יש אנשים שיש להם חלק מאותו הניצוץ, שנקרא הניצוץ שבלב.
אורן: איך המפץ הגדול מתקשר לציבור הרחב?
כי הציבור הרחב הוא כמו צאן, שחייב ללכת אחרי רועה הצאן, שילווה אותו לכיוון הנכון, לאותו הניצוץ. כמו שבתוך החושך מאיר לך משהו מרחוק.
אורן: אתה מדבר על הניצוץ הזה כעל מחשבה, כעל תוכנה של הבריאה, כן?
מחשבת, מחשבה.
אורן: מחשבה כללית של הטבע שמקיפה את כל הטבע ואת כל התהליכים שבתוכו.
כן.
אורן: כששאלתי על החיידקים, אמרת שיש לי כוח לנטרל אותם.
ברגע שאתה מזדהה או לא מזדהה עם הניצוץ, אתה בונה מערכות בעד או מערכות נגד.
אורן: אתה אומר שהמחשבה הכללית של הטבע, הכוח הכללי של הטבע התחיל מאיזה ניצוצון קטן. והמחשבה הכללית הזאת של הטבע היא בעצם הבוס של החיידקים, מעבדת פיתוח של החיידקים?
גם של החיידקים בין היתר, כן.
אורן: ומאז אותו המפץ הגדול, לפני ארבעה עשר ומשהו מיליארד שנה, האנושות מחפשת את המחשבה הכללית הזאת?
האנושות עדיין לא מחפשת כלום, חוץ מלמלא את בִטְנה.
אורן: אתה אומר שטיפול השורש בכל הצרות שאנחנו כבני אדם סובלים מהן, חיידקים, מחלות וכל שאר הדברים הלא טובים, הוא התקשרות אל המחשבה הכללית הזאת שמפעילה את כל הטבע. איך אני עושה זאת, באילו כלים?
בכלים הפנימיים שלך. אתה לא צריך כלום בשביל זה.
ניצה: אתה לא צריך להיות מדען בשביל זה?
לא, מדען בכלל לא הולך לכיוון הנכון.
אורן: אז לאיזה כיוון אתה בעצם מציע לי ללכת?
לכיוון ההתקשרות עם בני האדם.
אורן: אמרת לי שאני צריך להכיר את התוכנה הכללית שמפעילה את הטבע, את המחשבה הכללית שמפעילה את החיידקים ואותי, שמכוונת אותי. נתת קודם משל, יש אני ויש כוס, ואני צריך להגיע אל הכוס. אם אני הולך שמאלה, אני מקבל כיוונון מצד שמאל. אם אני הולך ימינה, אז אני מקבל כיוונון מצד ימין. עד שאני אבחר בעצמי, אפתח את המודעות שלי ואגיע אל הכוס.
ותגיד תודה לכל החיידקים בדרך. כי התוכנה שלהם נועדה לתכנת אותך בצורה הנכונה, לכן הם חכמים.
אורן: הם כביכול יותר חכמים מאיתנו.
ודאי.
אורן: הם גם מופעלים מהתוכנה הכללית?
אני לא מדבר דווקא על חיידקים האלה, אלא בכלל על כל המערכות. אתה פועל במוח שלך, ברצון שלך, כי המוח הוא לא סתם מוח, הוא כוח הרצון המכוון. אתה פועל בכוח הרצון המכוון במרחב שסביבך, ובזה שאתה עושה כל מיני גלים, אלה הם הוירוסים האמיתיים.
אורן: הגלים האלה?
כן. אלה הם הגלים הרעים. כי בזה שאתה רוצה לשלוט, בזה שאתה רוצה לנצל את האחרים, אז הגלים האלה עוברים לאנשים האחרים ובונים גם בהם כל מיני תופעות. זה נקרא שאתה מעביר להם מחלה מדבקת. וכשזה חוזר אליך כולם סובלים, זה מכפיל את עצמו, זה כפול זה. אנחנו ממש נמצאים בזה, זאת האנושות, זאת רשת הקשר של השנאה בינינו, זאת בעצם המערכת. אם אתה שואל מה אתה צריך לעשות? אז אתה צריך לחפש איך להפוך את המערכת הזאת ממערכת של שנאה, תחרות, קנאה, תאווה, כבוד, שליטה, ומימוש כל דבר ודבר לטובת עצמך. למערכת שהרצון הוא לעשות הכל בצורה הפוכה, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "ואהבת לרעך כמוך".
אם אתה תתחיל להפעיל את המחשבות על ידי המורה הנכון, על ידי הסביבה, על ידי הקבוצה הנכונה. אם תתחיל לשנות את המחשבות שלך, שוב רק את המחשבות, לקשר טוב לטובת העולם, אז המחשבות האלה שמתפזרות סביבך, שעוברות ממך כמו גלים לכולם, הם הוירוסים הטובים. למה וירוסים? כי הם חודרים לאחרים שנמצאים ללא ההכרה ואתה שולט בהם. הוירוסים הטובים משנים אותם לטובה, במקום לרעה, וכך אתה מבריא את העולם. אם יש לך אותו ניצוץ, אם יש בך חלק ממנו, אז אתה יכול ממש לשנות את העולם. כי אתה הנציג שלו, אתה המפעיל שלו. הוא לא יכול יותר להפעיל, הוא הפעיל את האנושות ועכשיו האנושות פועלת עליו, היא משתמשת באור העליון, בכוח הזה עליון.
אורן: נניח שאני אדם אגואיסט במיוחד, אדם "בריא", ואתה וניצה אנשים מפותחים, אנשים מתקדמים, ולכן התחלתם להזרים בחלל וירוסים חיוביים. לטענתך אתם יכולים להחדיר בי וגם לחדור את כל מערכות ההגנה הפסיכולוגיות שלי כדי להפוך אותי לאדם טוב.
לא ולא.
אורן: אם אני מבין , יש כאילו שני צדדים פה.
חצי דבר. כי בזה אנחנו לא גונבים ממך את הבחירה החופשית.
אורן: אבל אמרת שהווירוס הזה חודר כמו חיידק שחודר את האנטיביוטיות, אבל לי יש לי מערכות הגנה אגואיסטיות.
נכון, עד גבול מסוים. אנחנו לא הפכנו אותך בזה להיות לאיזה חלק מבשרינו. לא. אנחנו בזה עוזרים לך גם להגיע להחלטה שאתה נמצא באיזון, באיזה סוג של מצב שממנו אתה יכול להחליט.
אורן: נניח שיש לכם מעבדה טובה, ואתם מתחילים להזרים וירוסים חיוביים.
ניצה: איך קוראים לווירוס הזה בפועל?
כנגד וירוסים השליליים יש וירוסים חיוביים.
אורן: נניח שאני כל כולי אגואיסט מוחלט, טוטאלי, הורס, בולע את כולם. ואתם עובדים יחד בסטארט-אפ של וירוסים חיוביים. מה עכשיו? תאר לי בבקשה את הסדר, את התהליך, איך אתם מתחילים?
במחשבה. וחוץ ממחשבה גם בכל מיני מערכות הקשר בינינו, כמו דרך כלי התקשורת, חינוך הילדים שלך, ועוד. אנחנו משפיעים עליך וירוסים טובים דרך המכרים והקרובים שלך, וכן הלאה. מה הם הוירוסים הטובים? אתה מקבל לאט לאט שמועה, מכל מיני מקומות, שהבעיה כולה נובעת מהקשר בין בני אדם.
אורן: איזו בעיה?
כל הבעיות. בכלכלה, באקולוגיה, בפיננסים, בגירושין, בסמים, בהתאבדויות, בבריאות, בלחץ דם, סכרת, לא חשוב במה. כל הבעיות שיש לאנושות כולן נובעות מחוסר קשר נכון בינינו. הקשר לא מאוזן, כולם רוצים לגנוב זה מזה, בעוד שצריכים להיות ההיפך, מאוזנים זה עם זה. אתה לאט לאט שומע את הדברים, וזה חודר. אחר כך אתה "חוטף" איזו מכה, או איזה משבר בעסקים.
אורן: אפילו מחלה.
כן. פתאום הילדים שלך מתדרדרים לסמים ולזנות, ועוד כל מיני דברים כאלה, לא חסר במה לגעת בך, הרי אתה סך הכל בן אדם. ואז אתה מתחיל לחשוב על החיים, איך אני מתקן את כל הבעיות, אבל את רוב הבעיות הקיימות אתה לא מכסה, אתה לא פותר אותן בכסף.
אורן: נכון, בעיקר את בעיות הבריאות.
גם את בעיות הבריאות אתה לא מכסה בכסף, ובכלל, את כל הבעיות שיש לך במשפחה נניח. ואזמה תעשה? אתה מתחיל לחשוב איך בכל זאת, במשהו, אתה מאזן את עצמך עם כל הצרות, איך אתה ממתיק את המצב. לאט לאט אתה מתחיל להבין שהכל קורה באמת בגלל חוסר האיזון הכללי שבחברה האנושית, ולכן צריך לגרום ליתר איזון.
אורן: לא הבנתי איך הווירוסים שאתם הזרמתם פעלו עלי?
כי אנחנו נמצאים במערכת אחת.
אורן: הם חדרו לתוכי?
כן, ודאי.
ניצה: לאן, לאיזו מערכת נכנסו?
למחשבה.
אורן: זאת אומרת המחשבות שלכם, הווירוסים הטובים שלכם חדרו למחשבה שלי.
בטח. זה מה שאנחנו חוקרים היום בעולם. המחשבות משוטטות מכאן לשם, מיבשת ליבשת.
אורן: אבל מי יותר חזק?
הווירוס הזה עוד יותר חזק.
אורן: גם לי יש כוח מחשבה. אתם החלטתם להתיישב על חוף הים ולחשוב שכולם יהיו בקשר טוב. ואילו אני, נניח שאני כזה לצורך העניין, כל היום נמצא במחשבות, מבוקר עד הערב איך אני מוצץ מכולכם. למה אתם חושבים שהכוח שלכם יותר חזק משלי?
אני רואה בחיידקים דברים טובים, לא רעים.
אורן: אם אתה וניצה מהווים עכשיו מפעל ליצור וירוסים טובים, אז למה שתהיו יותר חזקים ממני?
התשובה היא פשוטה, אני אגלה לך סוד, כי אנחנו יחד עם הטבע. יש תכנית כללית ואנחנו מבצעים אותה, עוזרים לה, ואילו אתה הולך נגדה. אתה הולך נגד הזרם, מיום ליום יש לך בעיות קשות עד כדי פשיטת הרגל הכללית שלך. לנו קל, אנחנו פועלים באותו מנגנון, בהתאם למנגנון העליון.
אורן: אמרת שהתוכנה הכללית שמפעילה את כל מה שקיים בטבע, אותי, את החיידקים, את המחלות, את הכל. רוצה להוביל את כל בני האדם אל "הכוס" שתיארנו קודם. והמכות האלה שבאות בדרך, הן כאילו מכוונות אותנו ללכת לבחור ולהתקדם אל הכוס. מהי הכוס הזאת, לאן צריך להגיע?
למערכת אחידה בינינו לבין כל . להגיע למערכת אחידה ולאיזון עם הדומם הצומח והחי. לאיזון בין טוב ורע בכל גובהו, כשכל הכוח הרע וכל הכוח הטוב מתחברים בנו, ונמצאים באיזון ובתמיכה הדדית ביניהם. לא שהם מנטרלים זה את זה ואני באמצע, לא, אלא אני משתמש בשניהם בצורה חיובית להשפעה לאחרים, בהשפעה לזולת. זה נקרא אצלי איזון. אם אני מגיע לצורה הזאת, אז אני נעשה דומה לאותו ניצוץ, אני נכלל בו.
אורן: אני נעשה דומה למחשבה הכללית של הטבע?
של אותה התוכנה, שנקרא ניצוץ.
אורן: מה הפירוש אני נעשה דומה, במה אני דומה?
אני נכלל באותו ניצוץ, אני חוזר לשורש.
אורן: איך אתה מאפיין את המחשבה הכללית של הטבע, מה זה להיות דומה לטבע בשפה פשוטה?
השפעה ואהבה.
אורן: בשיחה הקודמת אמרת שעל ידי האהבה מרפאים את הלב, וכעת אתה אומר שאני צריך להגיע לאיזו כוס שכולה אהבה. איך האהבה יכולה לעזור לנו להתמודד היום עם אותם החיידקים, עם אותן מחלות, ועם אותן הצרות שתוקפות אותנו מימין ומשמאל?
מאוד פשוט, כי האהבה כוללת בתוכה את השנאה.
אורן: מה?!
היא לא מנטרלת, לא הורסת, אלא כוללת.
אורן: תסביר בהרחבה בבקשה , איך מרפאים על ידי אהבה?
בזה שאני מגלה את כל האגו, את כל הרע שיש בי, בכל גובהו. בזה שאני מגלה את כל הרצון שלי לנצל את הזולת, זה עוזר לי להבין ולהרגיש את הזולת כולו. אם לא האגו, אז לא יכולתי להתקשר לזולת.
אורן: לא הבנתי, הרי אני רוצה לנצל את הזולת.
שמעתי אותך אומר "מה אתה רוצה ממני". מה זאת אומרת מה אני רוצה ממך, אם אני רוצה ממך את כל מה שאני יכול כדי לנצל אותך, זאת אומרת שאני צריך לדעת אותך עד הסוף. אם נניח אתה העבד שלי, אז אני רוצה לדעת כמה אתה מסוגל להצליח בכל העבודות, בכל דבר ודבר, ולדעת מה האופי שלך עד התא האחרון. אני רוצה לנצל אותך כולך ואחר כך לזרוק, אבל לנצל.
אורן: אתה אגואיסט.
כן.
אורן: נתת תמונה לאגו מקסימאלי. זה כמו סרטן, הואה רוצה לבלוע אותי.
כן, הוא אוכל אותך. כמו שאתה שואל "מה אתה רוצה ממני". זאת אומרת האגו שלי עזר לי לבלוע אותך, להכיר אותך עד הסוף, ועכשיו אני רוצה להשפיע עליך ולמלא אותך בכל מה שאתה רוצה. כי אני מכיר אותך כבר, אחרת איך הייתי עושה זאת בלי אגו.
אורן: אני חוזר לשאלה, איך מרפאים על ידי האהבה?
אנחנו צריכים את הווירוסים האלה. נשתמש בכולם, אבל בצורה שגם אותם נהפוך לטוב. גם יצר הרע יהיה יצר הטוב.
אורן: ההתקשרות נעשתה בעצם על ידי האגו?
כן. אתה הרי רואה שהעולם נעשה אינטגרלי. על ידי מה? על ידי האגו.
אורן: הוא חודר כמו אותו וירוס. ומה עכשיו, הריפוי הוא על ידי האהבה?
אנחנו מגלים שהקשר הזה הוא קשר שלילי, הוא הורס אותנו, הורג אותנו. אבל כבר התקשרנו בינתיים, ואנחנו לא יכולים לצאת מהקשר. אולי נחתוך את הקשר? לא. להרוג? לא יעזור. נוציא אולי את המדינות מהאיחוד האירופאי? לא יכולים לעשות זאת. מה לעשות? אין לנו מה לעשות, אלא רק לתקן את הקשר, זהו, הקשר קיים.
אורן: אולי תגיד לנו משפט אופטימי לסיום, הרי התחלנו עם המחלות המדבקות, ועם החיידקים שאי אפשר לטפל בהם.
כך בדיוק, ההתקשרות בינינו היא על ידי הווירוסים האלה, בואו ונכוון אותם לטובה. אנחנו לא יכולים בלי וירוסים. "וירוסים" הכוונה עבירות.
ניצה: איך נדבקים בטוב.
נהפוך אותם לטוב על ידי הכוונות שלנו, זה בטוח. עוד ועוד קשרים שליליים יתגלו, הם חייבים להתגלות, ואנחנו נטפל בכולם.
אורן: תודה לך הרב לייטמן, תודה לך ניצה. נידבק לטוב, מתחברים לטוב. ועד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב והרבה בריאות.