חיים חדשים - תוכנית 828 - בין דתות לחכמת הקבלה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על מה שקורה היום בעולם, בארצות הברית, גם באירופה, הרבה מאבקים בין פלגים שונים, בין דעות שונות, בין דתות שונות, ננסה להתבונן על הדברים קצת יותר לעומק בדרך אל חיים חדשים טובים יותר.

יעל: ראינו שלמאבק הפוליטי בין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים, בין הימין לבין השמאל, יש גם איזה ניחוח דתי. טראמפ, עוד לפני שהוא נבחר, דיבר על זה שהוא ישלח את כל האסלם הקיצוני מחוץ לגבולות ארצות הברית, הוא יגביל את הכניסה שלהם, הוא באמת ניסה לעשות את זה ברגע שהוא עלה לשלטון. ויש איזו הרגשה שארצות הברית הנוצרית נמצאת בסוג של מאבק מול האסלאם הקיצוני, או מול האסלאם, גם זאת איזו שאלה שעדיין מרחפת באוויר.

ואני רוצה לפתוח בשאלה מה לדעתך קורה בארצות הברית מבחינה דתית, האם באמת קיים מניע דתי מאחורי כל המאבקים שמתחוללים כרגע בארצות הברית?

כל העולם מסתובב סביב היהודים, רוצים או לא רוצים, או מבחינה מדינית, שזה היה מימי בבל והלאה, ואחר כך מבחינה דתית, כשישראל היו חיים כאן על אדמתם, זה היה עם בית המקדש הראשון, השני, ועם המלחמות האלה היהדות התרחבה והתפזרה. ואחר כך על ידי זה שגירשו את היהודים מכאן ובזה התחיל העולם את התיקון שלו בצורה כזאת שהיהודים היו נעים ממדינה למדינה, ממקום למקום, ואז בסופו של דבר הם דחפו את כל העניין הזה של ההתפשטות האנושית לכל מיני מדינות חדשות, עם קולומבוס, עם גילויי היבשות, וכן הלאה. והיהודים היו מייצבים את כל העניין של הקשר בין המדינות, בסחורות ובכל הדברים האלה, בשוק הבינלאומי, והם התחילו עם הבנקים ועוד ועוד.

הם היו ביסודות של המדע, כמו שאנחנו רואים שמספרים לנו על אריסטו ועל הפילוסופים מימי הביניים, שזה הכל בא מחכמת הקבלה. ועוד בימים של הנביאים, היוונים באו ללמוד אצל היהודים, ומה שקיבלו מהם קראו לזה "פילוסופיה", ומזה אחר כך התפתח כל הפנל הרחב הזה של המדע. ואחר כך הייתה מהפכה עם הדפוס, שגם אותה יהודי עשה, גוטנברג. ואחר כך בתקופה ההשכלה המודרנית המדע, ואז כבר התחילה להיות הפילוסופיה המודרנית. ואני כבר לא מדבר על רמב"ם ורש"י וכל המקובלים שהיו, שגילו את חכמת הקבלה שוב מימי רבי משה דלאון, בקיצור אם אנחנו לא נסתכל בכל מיני מקורות שרוצים דווקא להסתיר את העניין הזה, אז אנחנו נראה שעניין של גילוי חכמת הקבלה לאנושות זה בעצם נמצא ביסודה של ההתפתחות האנושית. וכל הדתות האלו, האסלאם והנצרות, שהן לוחצות על היהדות, ובמיוחד על חכמת הקבלה, הן בעצם מועילות להתפתחות של היהדות יותר ויותר.

כך אנחנו מגיעים עד הזמן המודרני, שכבר ההתפתחות נעשתה על ידי חכמה, על ידי מדע, על ידי פילוסופיה, על ידי רפואה, כל מה שהאדם יכול לפתח מתוך הרגש והשכל שלו בדחיפה אגואיסטית פנימית. ואנחנו, בדחיפה הזאת האגואיסטית, הגענו לאיזה מבוי סתום, שכבר נמצאים אנחנו לפני הקיר ולא יודעים הלאה איך להתפתח. אנחנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים למה החכמה, המדע, נמצאים במשבר, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, כל מיני דברים, אנחנו שומעים מיום ליום שיש איזה חידושים, אבל אם אנחנו מדברים עם החכמים עצמם, עם המדענים, הם אומרים "לא, אנחנו נמצאים במשבר". תסבירו למה. הם מסבירים, אבל אנחנו לא מבינים אפילו בדיוק כי לא נמצאים בתוך העיסוק הזה.

וכך אנחנו כאילו נמצאים באיזו מן עצירה, אין התקדמות. לפי מה שאנחנו ציפינו שיהיה התקדמות בהשגת הפנימיות של החומר וכוחות שפועלים אחרי הטבע וכן הלאה, אין. אלא הגענו למצב שאנחנו, חוץ מזה שנמצאים בזה, גם נמצאים בחזרה לדת. חשבנו שדווקא החוכמות, המדע, הם יעלו אותנו למעלה מהדתות, שהאנשים יצליחו להיות יותר חופשיים מזה. אנחנו רואים שלא, זה דווקא חוזר ושוב אנחנו נמצאים במצב שכנסיות ומסגדים, הכל שוב ושוב מתחדש ומתחזק דווקא במצב שכולנו כל כך היינו צריכים להיות כאילו בגובה, בכוח.

זאת אומרת הייתה לנו איזו תקופה שאנחנו כמו ילדים קטנים חשבנו שאנחנו יכולים על ידי השכל שלנו לפתוח כל דבר שבעולם. וכשנתקענו בזה שזה לא מוסיף לנו הרבה בעצם, שאנחנו רק בנינו כל מיני משחקים לעצמינו, מטוסים, מכוניות, כל מיני כלים כאלה, "צעצועים" בוא נגיד, אבל בעצם מזה האדם לא נעשה יותר שמח, יותר מאושר, הוא לא גילה לעצמו את מהות החיים, בשביל מה חיים, לא ענה על שאלות מהותיות, אלא החיים נעשו יותר קלים. אבל מזה שהחיים נעשו יותר קלים, אז אנחנו יכולים יותר לחשוב ולהבין. במקום לחשוב ולהבין, אנחנו לא רוצים את זה, אז פיתחנו לעצמינו כל מיני משחקים, יש כמה פעמים בשנה סביב כדור הארץ כל מיני משחקים בינלאומיים, ופעם אני שומע על הוליווד ששם מחלקים פרסים, פעם בכדורגל, פעם בעוד משהו, בקיצור האנושות לא יודעת במה היא יכולה להעסיק את עצמה.

וכך אנחנו רואים שבאמת אנחנו לא יודעים בשביל מה לחיות, והשאלה הזאת עדיין נשאלת. ולכן הדתות מתחילות להתחזק, דווקא במצב שהמדע נמצא במשבר, במבוי סתום ואין לאן להתקדם, לא נותן לנו פתרונות לחיים שלנו חוץ ממיקרוגל, מקרר, כל מיני כאלה דברים שאני בזה קצת יכול להקל על הקיום שלי, אבל בקיום הבהמי. אבל מענה לשאלות האנושיות שלי, המדע לא עונה ואף אחד. וכאן יש עוד בעיה נוספת, שאנושות גדלה מאוד על ידי המדע וההתפתחות האחרונה באגו שלה, ויוצא שאני נעשה מאוד אגואיסטי, בחוסר סבלנות, אני רוצה לפתור את כל הבעיות, ואני לא יודע מה לעשות עם זה, ובסופו של דבר יוצא שאני נמצא בחוסר אונים.

וכאן שוב חוזרת הדת ואומרת "יש משהו למעלה מהחיים שלך". בכל זאת אתה מת, ברור לך שאתה תמות, זה ברור. אז יש לי איזה פתרון. אתה תאמין בזה, אתה תעשה כל מיני דברים שהדת שלך ממליצה לך ותמורת זה תקבל פיצוי. ואני מרגיש כאן לפני זה כמו ילד קטן שכדאי לי לעשות את זה, זה לא מזיק, אפילו יכול להיות שזה מועיל. בפרט שהם לא מדברים על משהו נורא, אלא תלך עם הצלב, תעשה ברית מילה, תעשה משהו, תלך עם איזה [סימן], האישה שתכסה את עצמה, הגבר שיעשה כמה תפילות ביום. אני לא מדבר על חוגים קיצוניים שמתחילים כבר במלחמות דת, אני מדבר על זה שככה הנצרות כדת כבר עם הרבה מאוד שנות התפתחות, עברה כבר מלחמות דת מימי מלחמות הצלב, וכל הדברים האלה. עכשיו האסלאם נמצא בעלייה. והיהדות אף פעם לא הייתה בזה, כי היא תמיד הייתה נמצאת בהתפתחות הפנימית של האדם ולא הייתה אף פעם בעד לשפוך את עצמה ולהביא את עצמה לכל האומות, לכל העמים, לפרסם שם את עצמה ובזה להגדיל את השורות שלה.

אז יוצא שהיום אנחנו נמצאים במצב שאסלאם גובר, כי זה הזמן שלו לפריחה. ככה זה תמיד קורה בהיסטוריה. ליהדות הפריחה הזאת קרתה לפני שלושת אלפים שנה, בין בית המקדש הראשון לחורבן בית המקדש השני, אלף שנה בעצם. אחר כך הייתה ההתפתחות הנוצרית, ואחרי ימי הביניים והלאה, מהמאה השש עשרה, הנצרות כבר מתחילה להיעלם בעצם מהדרגה שלה, שיש לה תשובות על הכל, שיש לה גישה כזאת בעצם תקיפה לכל העולם, והיא המשיכה עם ההתפתחות החומרית, ועכשיו האסלאם מתחיל. ויש לו לאן להתפתח, כי באמת כמו שהנצרות חשבה קודם שהיא צריכה לכסות את כל העולם וכולם צריכים להיות נוצרים, עכשיו האסלאם חושב כך, שכולם צריכים להיות מוסלמים. ולא חשוב מי אתה, מה אתה, שחור, לבן, אדום, לא חשוב מי, אלא אתה צריך להיות מוסלמי. ואם אתה מוסלמי אתה שווה לכולם.

דווקא הגישה כאילו גישה טובה, שמי שרוצה לחיות טוב, לחיות כמו כולם, מוסלמים יש להם חיבור, הם עוזרים זה לזה, דווקא מהבחינה הזאת הם מאוד מאוד מקרבים אנשים ויודעים איך לעשות את זה מפני שהגישה היא גישה הרבה יותר חמה כלפי כל אדם ואדם שרוצה להתקרב. וגם הדת עצמה היא דת מאוד נוחה וקלה, אתה עושה איזו תפילה, עוד כמה דברים כאלה, ויש כמה מצוות משלהם, חגי הקורבן וכן הלאה, זה לא בעיה. אבל יש לך במקום זה, בכל רגע בחיים שאדם יכול למות, יש לו גן עדן ובקיצור הוא מובטח. ולכן הדת הזאת מושכת הרבה אנשים ויש הרבה אנשים שהם באמת זורמים לשם.

היהדות בהתאם לזה לא מושכת, החוקים שלהם הם חוקים קשים.

יעל: קשה להיות יהודי?

קשה מאוד לקיים. אדם צריך להיות כל הזמן במסגרת מיוחדת כדי לקיים אותם. וזהו, בעצם זו הדת הכי קשה. שאין איזה כמה מצוות קלות כמו בנצרות, אפילו כמו באסלם. קשה מאוד לקיים, והיא לא תקיפה, לא מפיצה את עצמה, ולכן אין הרבה אנשים שזורמים. וגם להיכנס לשם זה מאוד קשה, אין אנשים שמושכים ליהדות, כמו באסלם או כמו שהיה קודם בנצרות, שהתחילו בכיבוש היבשות החדשות, גילוי היבשות וכן הלאה. למה? כי רצו לפרסם את הנצרות. 

יעל: ובכל חור אחר כך בנו כנסיה, בשביל שהאוכלוסייה המקומית תתחבר.

כן, באסיה, באמריקה, אנחנו רואים עד כמה שהצליחו. עכשיו במקומם מצליחים המוסלמים.

אורן: למה למאמינים היהודים לא היה צורך להפיץ את הדת שלהם כמו בשתי הדתות האחרות?

היהדות בעצמה היא התחילה מקבוצה קטנה, סביב אברהם, בבבל העתיקה, ומי שהצטרף אליה, הצטרף. ואף פעם לא הייתה מטרה לצרף עוד ועוד אנשים.

אורן: למה?

כי לפי היהדות הקבוצה הזאת צריכה להתקיים עד שכל העולם יגיע לצורך להשיג את הבורא, את הכוח העליון. העניין הוא השגת הבורא כאן בעולם הזה. ולזה צריכים להיות כבר אנשים מפותחים, מבינים, עם אגו גדול, עם ייאוש גדול מאוד מהחיים האלה, מהקיום כאן, כדי שתהיה להם שאלה "מה הטעם בחיינו", בשביל מה חיים, מהי מהות החיים.

ורק אנשים כאלה, שבאמת יש להם שאלה מאוד מאוד עמוקה, לא סתם מה הטעם בחיי, שהפסדתי משהו בחיים האלה ואני רוצה להחזיר את עצמי לאיזה מצב טוב. אלא שלכל החיים האלה אני לא רואה בהם שום טעם. ואז האנשים האלה, אם הם מגיעים, הם מגיעים לחכמת הקבלה. כמו אותם האנשים שהצטברו סביב אברהם בבבל העתיקה.

יעל: איזה טעם הם מוצאים שם שהם לא מצאו לפני כן?

גילוי הבורא.

תלמיד: מה זה אומר "גילוי הבורא"?

גילוי הבורא לאדם שחי בעולם הזה. זה מה שהיהדות, אני מדבר על היהדות האמיתית, לא העממית, זה מה שהיא מציגה לפני האדם. שהיא יכולה לספק לו את גילוי הבורא, כאן בעולם הזה. כך זה לפי החכמת הקבלה. חכמת הקבלה היא שיטת גילוי הבורא לאדם בעולם הזה. 

יעל: שלושת הדתות הן בעצם דתות שמאמינות באל אחד. אני מניחה שכולן רוצות באיזו צורה שיהיה איזה קשר עם הבורא. מה ההבדל בין גילוי הבורא בגישה של היהדות, לבין היחס לבורא בגישות האחרות? למה רק ביהדות מגלים את הבורא ולא במקומות האחרים?

כי היהדות מדברת על זה שהאדם חייב להתעלות מעל האגו שלו, מעל הטבע שלו, על ידי שיטה מיוחדת שנקראת "המאור המחזיר למוטב", או "תורה". ורק אם הוא משתמש נכון בכוח הזה העליון שנקרא "מאור המחזיר למוטב", "אור", "כוח השפעה", אז כוח ההשפעה הזה חודר לתוך האדם, הוא נותן לאדם כוח השפעה בהתאם לכוח הקבלה שנמצא באדם, האגו שלו. ואז האדם נעשה כמורכב משני כוחות, חיובי ושלילי, כוח קבלה וכוח השפעה. והוא יכול על שני הכוחות האלה לבנות את הקו האמצעי, וזה נקרא השגת הבורא. בין שני הכוחות האלו. 

יעל: הקו האמצעי הוא בעצם השגת הבורא?

כן.

יעל: זה החידוש. ומה קורה בדתות האחרות?

בדתות אחרות אין בכלל השגת הכוח החיובי. אלא שהם אומרים, שבאותו טבע שהאדם חי, שיקיים כל מיני תנאים, יעשה כל מיני תרגילים, ותמורת זה שיקיים, אחרי שהוא מת יקבל את העולם הבא או גן עדן. או שאם לא יקיים, אז יכול להיות שיקבל גיהינום. היהדות אומרת, אין גן עדן וגיהינום, האדם שחי בעולם הזה, הוא בהמה לכל דבר. אלא יש בו יכולת לפתח את עצמו למצב שהוא יהיה כלול מכוח חיובי וכוח שלילי. אפילו הכוח השלילי, אין לו את אותו כוח שצריך להיות להשגת הא-לוהות, כי יש לו כוח גשמי בהמי, שרוצה להתקיים, אבל לא כוח שלילי רוחני, כנגדו הכוח החיובי רוחני שצריך להתגלות בו.

ולכן היהדות היא מאוד רחוקה משתי הדתות הללו, ובגלל זה בעצם אין ביניהן שום קשר. חוץ מזה שיהדות לא מאמינה בכלום, זה לא דת במקרה כזה, זה מדע. זו חכמה שמגלה את הבורא בעולם הזה, לאדם שעושה פעולות מיוחדות כדי לגלות אותו, כמו בכל מדע.

יעל: מה המדע פה בעצם?

מדע כדי לגלות את הבורא. אני צריך לעשות פעולות מתוך השכל והרגש שלי, בהתפתחות שלי, פעולות מסוימות כדי לגלות, להוציא מהמסתור את הכוח הזה שנקרא "בורא", "כוח עליון", "כוח הטבע". מה שאם כן, שתי הדתות האלו, נצרות ואסלם, הן בכלל שייכות לגילוי הבורא. הם רק אומרים "אם תעשה כך, יהיה לך טוב. אם תעשה ההיפך, יהיה לך רע.

יעל: אז אני רוצה להבין. אנחנו מדברים כאן על גילוי הטבע, שזה אותו כוח חיובי שאתה מדבר עליו, שזה מה שקורה ביהדות?

כן.

יעל: ובעצם בשתי הדתות האחרות אתה אומר שפשוט חיים בשביל איזה פיצוי עתידי שנקרא שכר ועונש בעולם הבא?

כן.

יעל: אבל אין בעצם שום התפתחות פנימית, של איזה גילוי של משהו נוסף?

לא. ההיפך אפילו, הייתי אומר שהדתות נצרות, אסלם ויהדות עממית, שגם היא מדברת רק על קיום, כי היא לקחה מהם דוגמא, מהנצרות. היא מגבילה את האדם בזה שהוא יעשה רק פעולות גופניות. כמו כשרות, מקווה, שבת וכן הלאה. היא גם מגבילה את האדם ולא נותנת לו התפתחות פנימית.

יעל: מה היחס של הדתות האחרות לטבע, לכוחות הטבע?

הם אומרים שכן, וודאי שנמצא כוח עליון שהוא למעלה מהטבע והכול, אבל לא שאנחנו יכולים להשיג אותו בזמן שאנחנו חיים בעולם הזה.

אורן: מה זה אומר "להשיג", להשיג את הכוח העליון בזמן שאדם חי בעולם הזה? האם זה הדבר המבדיל בין הדתות האלה לבין פנימיות היהדות?

כן.

אורן: מה זה הדבר הזה, מה זה אומר שהאדם משיג?

מתוך זה שחכמת הקבלה הייתה עוסקת אך ורק בגילוי הבורא לנברא בעולם הזה, אבל הדבר הזה דורש מאמץ גדול מאוד, לכן התפתחו גישות אחרות. שהתחילו במקום חכמת הקבלה, לעסוק ביהדות. והיו הרבה מלחמות מחורבן בית המקדש הראשון ועד חורבן בית המקדש השני, לאט לאט היו עוזבים את ההתפתחות הפנימית בבני אדם.

אורן: ההתפתחות הפנימית זו התפתחות לכוון השגת הבורא, הא-לוהות, במהלך חיי אדם כאן בעולם הזה?

כן. והם היו מחריפים את זה לפעולות אנושיות רגילות, לקיום של כל מיני תנאים בתוך החיים האלה. רק כשרות, שבת, מקווה, וכל הדברים האלה.

יעל: למה עשו?

כי זה קל לעשות, ועל זה אפשר להגיד שיהיה פיצוי גם בעולם הבא, וגם בעולם הזה יש הצלחה נניח וכן הלאה. מה שאם כן חכמת הקבלה הייתה אומרת כמו שקודם, שרק גילוי הבורא חייב להיות, ולכן עזבו את חכמת הקבלה ועברו לזה. כתוב על זה הרבה ביהדות ואפשר לקרוא ולהבין.

מה שאם כן, שתי הדתות האחרות, הן כבר התפתחו אחרי שהיהדות התפצלה לחלק הנסתר שבה, שזה חכמת הקבלה, ולחלק הנגלה נניח, שמדובר על מצוות, על פעולות כאלה שהאדם או כל אחד יכול לעשות בחייו.

יעל: שזה החלק העממי של היהדות?

כן.

אורן: הנושא הוא עמוק מאוד, אני רוצה לדעת מה זה אומר שבן אדם מגלה את הבורא כאן ועכשיו?

הוא מגלה, הוא בונה בתוכו מערכת שלמה לתפישת הטבע, במימדים גבוהים יותר ממה שעכשיו, למעלה מזמן, תנועה, מקום. הוא מרחיב את הרגש שלו והשכל שלו עד כדי כך, שהוא מתחיל להשיג בתוך הטבע כוח מיוחד שנקרא "א-לוהות", ומתחיל להבין, להרגיש אותו, להזדהות עימו. כל זה נעשה על ידי מאור מחזיר למוטב שנקרא "תורה". זה בעצם כל היישום של חכמת הקבלה. ואפשר לעשות את זה אך ורק כשהאדם חי בעולם הזה.

אורן: זאת בעצם המטרה הגדולה של חיי האדם?

כן.

אורן: זה כביכול שיא האבולוציה של האדם?

של כולם. בעולם הזה חייבים כך לעשות בסופו של דבר.

אורן: בסופו של דבר זה כביכול שיא האבולוציה האנושית?

כן. של כולם. של כל בני האדם.