חיים חדשים - תוכנית 855 - איום הסייבר - הפתרון האמיתי
+תקציר השיחה
איום הסייבר - הפתרון האמיתי | ||
מתקפות סייבר יכולות ליצור כאוס, אפשר להתמודד עם מצב זה רק אם כולם ירצו להיטיב זה לזה. נושאים מרכזיים בתכנית:
|
||
+תמליל השיחה
אורן: אנחנו רוצים היום לשוחח עם הרב לייטמן על הזמן שבו אנחנו חיים, שבו מלחמת סייבר נמצאת באוויר, יכול להיות שברגעים אלה ממש מישהו תוקף אותנו, יכול להיות שאנחנו תוקפים, לך תדע. והמלחמה המתוחכמת הזאת שמתנהלת בין מקלדות, בין מחשבים, בין מוחות, מביאה אותנו למצב חדש כבני אדם, כמין אנושי בכלל, כמדינות, ננסה להבין מה קורה ובעיקר איזה פתרונות אפשר להציע. ננסה לבחון את הפתרונות הקיימים.
יעל: אז באמת דיברנו על כך שיש כאן איזו מלחמה נסתרת, איזו מלחמה שנותנת לנו הרגשה שמשהו כאן מאוד לא בשליטה של כולנו. זה יכול לתפוס אותנו כל רגע, אנחנו לא רואים את זה באמת בצורה מוחשית, משהו שקורה מתחת לפני השטח ויוצר איזו תחושת אי וודאות. זה יכול לפגוע ברמה העסקית, זה יכול לפגוע ברמה הבריאותית, זה יכול לנתק לי את כל מכשירי החשמל בבית, וזה יכול לפגוע ברמה הביטחונית, יש לזה את כל הרמות שזה תוקף.
אנחנו רוצים לדעת באמת איך להתמודד עם כל התופעה המאוד מוזרה, מיוחדת, חכמה, שאנחנו לא כל כך יודעים אפילו איך לגשת אליה בתור אנשים פשוטים שחיים בעולם הזה. אם אתה לא איזה גאון מחשבים מיוחד, אתה באמת לא יודע ואין לך שום מגננה. אם בעבר היה לנו משהו להתגונן, היה מקלט שיכולת להיכנס אליו, לפני כן היה לך מן מגן כזה שיכולת לשים לפני הגוף שלך והחרב לא יכלה להגיע אלייך, היום אתה ממש חשוף. איך ניתן להתמודד לדעתך עם התופעה האבסטרקטית הזאת?
אני לא יודע מה להגיד לך. יש לך בבנק כסף, פתאום נעשה שם בחשבון אפס, או אפילו מינוס.
יעל: עוד יותר גרוע.
כן. מינוס חמישים אלף דולר. והבנק דורש ממך. ואת אומרת "לא, זה לא יכול להיות". אבל עובדה שיש. זה עם כל דבר ודבר. בבית חולים, בכל מקום. פתאום נמחקים כל התיקים הרפואיים, אנחנו לא מודעים לזה, אבל אם אנחנו נכנסים לתעשייה, תחנות חשמל גרעיניות ורכבות, מטוסים בשמים, זה הכל הרי מנוהל על ידי מערכת ממוחשבת. אנחנו יכולים כאן פשוט לא למצוא את עצמנו.
יעל: איך מתמודדים?
זה כבר ידוע מה שאני אמרתי. איך מתמודדים? בסופו של דבר אנחנו לא יכולים עם זה להתמודד עד שאנחנו לא נשנה את עצמנו. מפני שלהתמודד עם זה אפשר רק בתנאי שבני האדם יהיו טובים ולא ירצו לפגוע זה בזה. או לפחות לא כל בני האדם, אבל מדינות, ממשלות, כל מיני ארגונים גדולים שיש להם כוח לעשות זאת, אז לפחות אותם. ואנחנו נוכל להפעיל לכל העולם מערכת שמירה גדולה נגד אותם ההאקרים הצעירים הקטנים האלה הבודדים שנניח הם יכולים לעשות לנו כל מיני בעיות. וגם כן לא שאנחנו נסלח להם, אלא אנחנו נאתר אותם ונראה בהם אויבים של כולם. ולא שממשלה אחת מחפשת כאלה האקרים כדי לשלם להם שיעשו נזק לממשלה אחרת.
יעל: בדיוק. עיקר הבעיה אני חושבת היום זה מאוד מאורגן, זה נראה כביכול שזה מישהו יושב פה, מישהו יושב שם, אבל עיקר הנזק הוא מדברים הרבה יותר מאורגנים ופחות נקודתיים. עכשיו המקום הזה שכולם יהיו טובים זה נשמע קצת תמים.
לא, מחוסר ברירה יכול להיות שאנשים בכל זאת יסכימו עם משהו. אנחנו נמצאים בזמן שזו לא מלחמה רגילה. שבמלחמה גם כן יש חוקים. אלא אנחנו נמצאים במצב שיכולים להרוס בכלל את כל כדור הארץ. יכול להיות שישנם אנשים שלא אכפת להם על זה גם כן. אבל אין לנו ברירה, אנחנו נמצאים בעולם הגלובלי מול האויב, שזה הטבע האנושי, ומכל מקום כל אחד יכול להזיק לכל העולם, וזה רק אומר שכל העולם צריך להיות מחובר בקשר יפה הדדי זה עם זה.
יעל: אני אחזור על מה שאמרת, אמרת שיש כאן אנשים שלא אכפת להם על כדור הארץ ויש באמת איזו הרגשה שקיים בחלק מהאנשים איזה ניתוק.
בהרבה אנשים היום ישנה מחשבה שטוב אם כדור הארץ יפסיק להתקיים. בשביל מה לנו את זה באמת? בינתיים, מה אנחנו עושים? אנחנו קלקלנו את כל כדור הארץ הזה, כמה זבל יש לו וכל הפסולת. וגם כן כל הזבל והפסולת שמסתובבת סביב כדור הארץ שאנחנו זרקנו את זה החוצה. מה יש לנו מזה? אין שום תועלת מהאנשים, מחיי האדם שכך חיים. אלא אם כן שאנחנו נדע בשביל מה אנחנו חיים ונתחיל להתקרב למטרת החיים האלו.
אורן: אני רוצה להכניס כאן עניין של חינוך. היום כשאתה מבין, כמו שתיארת עכשיו בדקות האחרונות וממש נכנסתי לחרדה עם החמישים אלף דולר בבנק, ממש כבר דמיינתי שמחר אני מקבל צלצול מהבנק ומודיעים לי שאני במינוס חמישים אלף דולר.
כן. אז מה? בינתיים אתה נכנס לבית סוהר. ולוקחים לך את הדירה ולוקחים את הכל, ובכל מקום כתוב שצריכים לקחת ממך וזה בצדק.
אורן: על פי חוק.
על פי חוק. וודאי.
אורן: החרדה ברורה. עכשיו בוא נלך להבנה מה אנחנו עושים. מתוך המצוקה הזאת של תמונות האימה האלה שאפשר עכשיו באמת לצייר בלי סוף כאלה תמונות שיכניסו את כולנו לסטרס ולאולקוס אין סופי, מתוך זה כשרואים לאן העולם מתקדם, וזה נהייה מפחיד נורא, מה שעושות היום מדינות, וכמובן גם ישראל מצטיינת בזה, זה להתחיל לחשוב קדימה. אם לשם זה הולך צריכים להתכונן מהיום, אתה יודע, כתוב "בתחבולות תעשה לך מלחמה". ומשקיעים היום המון בילדים, כי הילדים של היום זה הלוחמים של עוד רגע.
עכשיו, אם פעם הייתי צריך לאמן אותו שיהיה שרירן גדול, היום אני צריך לאמן אותו שיהיה לו מוח פלדה, שהוא יוכל להיות לוחם סייבר. זאת אומרת, פעם אני זוכר לפני שהתגייסתי היתה ההכנה לצבא לרוץ בים, עשו לנו כל מיני אימוני כושר שנהייה מוכנים פיזית לצבא, היום מכינים את הצוציק מגן הילדים לזה שהוא יהיה עוד כמה שנים לוחם סייבר מצטיין, כי מובן לכל שזה לא שאתה יכול להמתין, לראות, אם אתה לא תתקדם בזה מחר יאכלו אותך חי. אז משקיעים היום במוסדות החינוך, מגיל ילדים משקיעים יש היום בבתי הספר מגמת סייבר. אם פעם אפשר היה לבחור בפיזיקה, כימיה, מחשבים, אז היום אתה יכול לבחור מגמת סייבר.
הבינו שאין מה לחכות לצרות האלה, לאימה שתבוא, וצריך לעשות מעכשיו. מה אתה חושב על המגמה הזאת להתחיל לחנך ילדים מגיל קטן שהם יהיו מצטיינים בתחום הזה של הגנה והתקפה במרחב הווירטואלי של הסייבר.
וודאי שזה צריך בינתיים לעשות. זה אין ברירה. ואתה לא יכול להגיד אני רוצה או לא רוצה, החיים מחייבים.
אורן: נכון. אם אתה מדבר על זה שבסופו של דבר ההתמודדות האפקטיבית היחידה עם זה זה שבני אדם הם יהיו טובים זה לזה, האם אתה רואה שלתוך אותו תהליך שכבר קיים היום, שמלמד ילדים בבית ספר במגמת סייבר. אם הייתי אומר לך שמחר אתה יכול להוסיף לתוך המגמה הזאת איזה תכנים, איזה כיווני התפתחות, חשיבה ולמידה שיכולים לשנות את המחר, מה היית מכניס לשם?
רק רצון בני האדם שיהיו טובים זה לזה.
אורן: מה זה אומר פרקטית?
שאז אותו סייבר, אותם האנשים שמפתחים כל מיני דברים איך להזיק זה לזה, היו מפתחים דברים איך להטיב זה לזה. לא היה אצלם מוח בכלל להזיק.
יעל: יש בהתפתחות של הרצון של האנושות איזה שלב שבו הרצון של הבן אדם יהפוך להיות רצון לטוב?
לא.
יעל: אז איך זה יקרה?
זה כבר על ידי חינוך מיוחד. אבל להחליט שאנחנו חייבים, שאין ברירה, אנחנו חייבים להיות הפוכים ממה שאנחנו עכשיו. שאנחנו חיים בעולם שכל אחד הוא ערום, פתוח לכולם, כולנו קשורים זה לזה, כולנו יכולים להיפגע, ילד אחד קטן יכול לפגוע בכל העולם, תיאורטית, אבל בכל זאת. אז אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לחשוב מה אנחנו עושים בנידון הזה.
יעל: זה עדיין נשמע לי משהו מאוד מאוד תמים. מה יגרום באמת לאנשים, ובטח לממשלות שיש להם איזה רצון להפגין כוח ולשלוט וכל המשחקים האלה, מה יגרום להם באמת בסופו של דבר להחליט שהם רוצים לפעול לכיוון טוב, לחנך לכיוון טוב?
איום, פחד מהאובדן משהו גדול, משהו חשוב.
יעל: מה צריך להיות הדבר הזה שיאבדו בשביל שבאמת ירצו להתחיל להטיב אחד עם השני ולא לשלוט אחד על השני, שזה המצב היום. היום זה גם כל כך חשוף שאתה כבר, אתה יודע, אפילו לא מסתירים את זה.
לא, זה ברור, אלא אם אנשים רואים שאין להם ברירה והם תלויים לגמרי זה בזה, שהחיים שלי נמצאים בידיים של מישהו, אז מחוסר ברירה אני מחפש איך אני יכול להיות איתו באיזו השלמה.
יעל: אז צריכה להיות כאן סכנת חיים בשביל שמשהו יקרה?
וודאי. כן, אבל יש לנו כאן ברור סכנת חיים, הסייבר הזה הוא.
יעל: זה מוביל לשם?
זה לא מוביל, זה מכוון בצורה קרובה הישירה ביותר לחיי האדם.
יעל: זאת אומרת שאם אני מסתכלת על אותם ילדים שמחנכים למשל בבית הספר, שמחנכים אותם בעצם כדי לפתח איזה מערך יותר מתוחכם של אותה מלחמה, האם זה גל שרק ילך ויתפתח, או שבאיזה שלב הגל הזה יעלם ובאמת תהייה או מלחמה אחרת או שאנחנו פשוט נעבור לעידן של שלום. זאת אומרת מה העתיד של אותה מלחמת סייבר, לאן זה לוקח אותנו מבחינת האנושות?
זה לוקח אותנו להחלטה שאין ברירה, שאנחנו חייבים לחנך את עצמנו להיות טובים זה לזה.
יעל: למה דווקא סייבר ולא המלחמות שהיו עד היום?
מהמלחמות של היום אפשר לברוח, אפשר לעשות משהו, איזו הגנה, אנחנו מתקדמים לכאלו מערכות בחיים שלנו שאם אנחנו לא נסתדר זה עם זה, אנחנו לא נוכל להתקיים. פשוט למחרת לא תהייה אספקה.
אורן: אבל לא יכול להיות שנמציא איזו תרופה? אתה זוכר פעם לא היו אנטיביוטיקות, המציאו אנטיביוטיקה, אז עכשיו אנחנו יכולים להיפטר מזיהומים שתוקפים אותנו שפעם היו ממיתים אנשים. האם אתה רואה באופק שעוד חמש, עשרה שנים, לא יודע מתי וגם לא חשוב לי מתי, אנחנו נמציא איזה אנטי כזה שיגן עלינו מהלחץ הזה של עידן הסייבר והמתקפות של הסייבר?
איך?
אורן: לא יודע, המוח האנושי ימציא משהו.
לא, שאנחנו ניקח איזו תרופה ועל ידי זה אנחנו לא נרצה להזיק זה לזה?
אורן: לא חשבתי בכיוון כזה.
אבל מה עוד יכול להיות?
יעל: גם טוב.
לא, רגע "גם", אני לא רואה שזה "גם", אני אומר שזה.
אורן: משהו טכנולוגי יותר התכוונתי.
רבותיי, זה הנשק הישר שמכוון נגד האדם, הסייבר הזה.
אורן: אז אי אפשר למצוא לו מגננה, זה מה שאני מנסה להבין.
בתנאי שאני לא ארצה להזיק לבני אדם, אז אני לא מפעיל אותו. נניח יש בידי תוכנה, יש לי מחשב, יש לי הכל מוכן, עכשיו אני צריך ללחוץ על אנטר, וכשאני לוחץ על אנטר מה קורה?
אורן: ה' ישמור.
ה' ישמור, אני מנתק את כול החיים בכל העולם, כל המחשבים, כל האספקה. לא מים, לא חשמל, לא אספקת מזון, לא בתי חולים, לא תרופות ולא כלום. חוץ מזה שאני מנתק, אני גם כן עושה בזה בלבול.
אורן: כללי.
כללי. מטוסים באוויר, רכבות, הכול נכנס אחד לשני וכך זה בכל העולם, ומתפוצצים כל מקורות החשמל, תחנות אטומיות, אני נותן פקודות למטוסים שיכנסו זה בזה, דווקא ההיפך.
אורן: עצור. לפני שאתה משמיד את העולם לגמרי. לחיצת האנטר הזאת של מישהו אי שם, יכולה להכניס אותנו לכאוס הזה?
כן.
אורן: לא יכול להיות שהמוח האנושי לא מספיק מתוחכם, מחר למצוא משהו שיבטיח שזה לא יקרה. אם הצלחנו לפתח את זה שזה כן יקרה, בטוח שמחר נהיה עוד יותר חכמים ונוכל להמציא משהו שיבטיח שזה לא יקרה, אתה מאמין בזה או לא?
לא.
אורן: לא?
לא.
אורן: למה לא?
קודם כל, תמיד ירצו לעשות משהו לפחות קצת, לא כל כולו כמו שציירתי את זה כאן בכל העולם, אבל במקצת, במסגרת מדינה או אפילו עיר או אפילו איזה משהו קטן. אתה רואה ניתקו בתי חולים, היום עדיין זה לא שכולם עובדים לפי תוכנות מחשב אבל אתה לא יודע איזה בלאגן זה יעשה.
אורן: אז אתה לא חושב שמחר אפשר יהיה למצוא איזה אנטי כזה, שישמור עלינו מאיומי הסייבר? שורה תחתונה. אתה לא חושב שאפשר יהיה למצוא פיתרון טכנולוגי שיגן עלינו מזה? שיעביר אותנו מהעידן הזה כמו אנטיביוטיקה.
זה רק בתנאי שאתה נפטר מהקשר הכללי.
אורן: אז אולי זה הפיתרון? אולי צריכים לעשות רוורס למה שהיה לפני שבעים שמונים מאה שנה ולרדת, לזרוק את כל המחשבים לפח? ראיתי מישהי מומחית בתחום שאומרת "אני בגלל שאני מומחית בתחום הסייבר, אני לא מרשה לעצמי לנהל את חשבון הבנק שלי באינטרנט, כי אני מבינה מה יכול לקרות מחר".
אני, האדם הפשוט לא מבין את זה וכן מנהל את החשבון שלי באינטרנט, אבל המומחים הגדולים מבינים שהם עושים בעצם רוורס, זה מה שאתה אומר. אז אולי זה הפיתרון? אולי צריכים להחזיר את העולם ללפני מאה שנה, לשרוף את כל המחשבים האלה, להיתנתק מכל הרשתות ונחזור לדברים מכניים, פשוטים, כמו של פעם.
בטח אפשר, אפשר גם אפילו לחזור למערות.
אורן: אתה ציני? זאת אומרת, אתה לא מאמין בזה?
לא, זו בעיה, רק איפה אתה תמצא כל כך הרבה מערות? אני אומר לך בשיא הרצינות, אי אפשר.
אורן: אי אפשר, אי אפשר אתה אומר.
אי אפשר.
יעל: ההתפתחות הטכנולוגית הזאת, היא יכולה להיות חלק חיובי בשינוי שעוברת האנושות? במקום שהיא תזיק כמו שזה קורה היום?
אין דבר כזה "מזיק" או "מועיל" אלא, האדם קובע.
אורן: כלומר?
מה זה? הסייבר הזה הוא קיים שמישהו מפעיל אותו? אני יכול להפעיל אותו לטובה, יכול להפעיל אותו לרעה.
יעל: אז במי זה תלוי?
באדם, בבני האדם, באופי של האדם, ברמת ההתפתחות שלו.
יעל: זאת אומרת, שזה הפיתרון היחידי שכרגע אתה רואה.
אין אחרת. אם אני עומד ויש לי אפשרות ללחוץ על הכפתור ולעשות מה שאני רוצה בעולם, או ככה או ככה או כל מיני דברים, זהו אז אני לוחץ. אז אני לוחץ על הכפתור ונותן פקודה "תהרוס לי בבקשה את העיר הזאת, אבל לפני זה תשלח לי פיצה וקולה".
יעל: במקום לפתח היום כל מיני טכנולוגיות או רעיונות הרסניים, מה יגרום לנו כאנושות לפתח בני אדם טובים? שזה יהיה הפיתוח הבא שלנו.
אז צריכים את זה לעשות, בבקשה. ישנה שיטה כזאת, תוכנה כזאת, שהיא נקראית "חכמת הקבלה", שהיא יכולה לחנך את האנשים להיות אנשים טובים, ולחייב אותם ולהפעיל אותם ולשנות את כל החברה האנושית, בשביל זה היא קיימת. והיא מחכה באמת, למצב כזה באנושות שהאנושות תוכל להתייאש מכל ההתפתחות שלה ולהסכים לשינוי.
יעל: מה יאפשר, מה יהיה המנוע הפנימי של האנשים, של מדינות לחיות בשלום, לעשות טוב אחד לשני?
זה מנוע פנימי אחר לגמרי. זה לא סתם לחיות טוב בעולם הזה וליהנות מכל מיני דברים בשקט וברוגע, שתהיה לך משפחה וילדים. לא רוצים משפחה ולא רוצים ילדים, לא רוצים לחיות אפילו.
יעל: וזה יישאר, אתה אומר?
זה שטויות. אלא על ידי זה שאנחנו נשנה את הטבע שלנו, אנחנו מגיעים לחיים אחרים, למימד אחר. כי מהמימד שלנו אנחנו כבר התייאשנו, אנחנו לא רוצים לחיות בכלל. אני מקלל את כל החיים שלי ושאני חי בהם. את יודעת כמה אנשים בעולם נמצאים בייאוש ורוצים להפטר מהחיים האלה, והיו נפטרים בשמחה אם היה אפשר? אז הם הולכים לסמים, הם ככה קיימים, מחוסר ברירה. אלא שינוי טבע האדם הוא לא רק שנותן לנו ביטחון להתקיים, לא איכפת לי ביטחון הזה, לא איכפת לא להתקיים, אלא אני צריך להראות לאנשים שיש להם עידן חדש, מדרגה חדשה, מצב חדש, הם נכנסים לעולם חדש.
ואני צריך לפתוח להם את זה בצורה כזאת שהם לא יוכלו לברוח מזה, שהם יהיו מוכנים לשלם על זה ביגיעה גדולה, כדי לרכוש את העולם ההוא, הרוחני החדש, ויעשו את זה בשמחה וכן יעשו. ואז לא איכפת להם אם יש סייבר הזה או לא. ובכלל כל המשחקים האלה שאנחנו רואים היום בעולם, זה מפני שהעולם הזה הוא במשהו נמאס עלינו, אנחנו לא רואים ממנו תועלת. ולכן הגישה שלנו היא צריכה להיות בזה שאנחנו פותחים את התועלת הגדולה לכולם, מה יכול להיות מזה שאנחנו קצת נשנה את הטבע שלנו? אנחנו מגלים עולם חדש.
אורן: איזה מין עולם?
עולם שבטבע החדש שלנו אנחנו מתחילים לראות, להרגיש. כי מה שאנחנו עכשיו מרגישים זה העולם שהוא מתראה בטבע שלנו האגואיסטי, ולכן הוא נראה כל כך עלוב, סגור, קטן. ואם אנחנו נחליף את הטבע שלנו לההיפך, שאנחנו נהנה מחוצה לאגו שלנו, אנחנו נראה עולם אין סוף השלם, שיש בו ממש אין סוף תענוגים ויכולות והכול לפני כל אדם.
אורן: דיברתי קודם על תוכנה לפיתוח בני אדם טובים, אמרת שחכמת הקבלה היא בעצם מספקת לנו תוכנה לפיתוח בני אדם טובים.
כן.
אורן: האדם הזה, אפשר לקרוא לו "אדם חדש"?
אחר.
אורן: אדם אחר?
ודאי.
אורן: במה הוא אחר האדם האחר?
הוא חי לפי גישה חדשה.
אורן: איזו מין גישה?
לא גישה לספיגה אלא לנתינה.
אורן: כלומר?
במקום קבלה, להשפעה. הוא נהנה מזה שהוא משפיע ונותן לכולם, במקום לקבל ולקלוט.
אורן: למה?
כי אז הוא לא מוגבל. כי בכלים שאני מקבל, יש לי הגבלה, כמה אני יכול לקבל? באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, כמה אני יכול לקבל? אני מאוד מוגבל. בסופו של דבר, מתוך זה שאני משתדל למלאות את עצמי, אני מת. אבל האדם שחי לכיוון ההשפעה, הוא לא מוגבל, כי אפשר להשפיע ממך, יש לך אין סוף. ולכן אתה יכול להנות מהשפעה בצורה בלתי מוגבלת.
אורן: אדם שיתקדם לרמת ההכרה הזאת וההבנה הזאת של המציאות, זה בעיניך אותו אדם טוב שדיברת עליו קודם, שרק הוא יכול לשמור על העולם?
כן.
אורן: שרק שנהיה בעצמנו טובים, אז העולם הזה יהיה מקום שמור?
נכון.
אורן: הבנתי את תפיסת העולם של אדם אחד, בוא נרחיב קצת, חברה שיש בה אנשים טובים.
כן?
אורן: איך היא פועלת? עולם שיש בו אנשים טובים, איך הוא מתנהל? במה הוא שונה מהעולם שלנו היום?
הם פועלים בצורה הדדית זה בזה זה בזה, שכל אחד נותן עבור כולם וכל אחד מחזיק את כולם, ואז הם נמצאים במצב של אהבה כללית ביניהם. ואז הם מייצרים ביניהם שטח כזה של אהבה, שהוא נותן להם הרגשת המימד הבא. שהם חיים בנתינה ואהבה ולא זקוקים בכלל לקבל שום דבר. על איזה סייבר אתה יכול לדבר ביניהם?
אורן: היום אנחנו מכירים את הטכנולוגיות ומה הם נתנו לנו. ואמרת קודם משפט שהוא היה מאוד חשוב בעיניי, שאין כזה דבר טכנולוגיה מזיקה או מועילה, האדם שמשתמש בכלי הוא שקובע. כשאני מתקדם איתך למקום הזה של עולם חדש, של אדם אחר, שנהנה מזה שהוא יכול לתת לאחרים וכך כולם חיים בסינרגיה שנוצרת ביניהם, בזרימה הזאת נוצר משהו שהוא כמו מעלית כזאת שמרוממת אותם לתפיסת מציאות אחרת בכלל.
במציאות הזאת, עם איזה טכנולוגיות הם עובדים? השכל האנושי הביא אותנו היום למקום שאנחנו מכירים, לאן השכל הטוב הזה שאתה קורא לו, האחר הזה, לאן הוא יביא אותנו מחר? איזה יכולות יהיו לנו שאנחנו לא מכירים היום? מה נוכל לעשות שהיום אנחנו לא מסוגלים?
אתה לא תצטרך לעשות שום דבר, כי אתה מקבל אז כוח להשפיע.
אורן: ה"להשפיע" הזה, מה זה אומר?
לתת, למלאות את הזולת. ויש לך הרבה הזדמנויות, אין סוף אפשרויות ואין הגבלה להשפיע, לתת, לאהוב.
אורן: איך נשתמש אז במרחב של הסייבר?
אתה תרצה להתקשר לכולם בתוכנה הכי פתוחה שיכולה להיות, ולקשור בין כולם בצורה שהקשר יהיה לגמרי פתוח בין כולם. וכולם יהפכו להיות למוח אחד, לרצון אחד, למגמה אחת. וכל האנושות באישיות שלה, האינדיבידואליות, היא תיעלם וכל אדם הוא ירגיש כל מה שיש בכולם. זאת אומרת, הוא יהיה בלתי מוגבל.
יעל: מה המוח הזה יפתח אז?
הוא לא יצטרך לפתח כלום, הכול יהיה בו, זה גמר ההתפתחות. כי כל ההתפתחות שלנו היא מחיסרון וכאן נגמר החיסרון, רק לתת. ומפני שכולם נמצאים בכזה מצב, אז אנחנו מגיעים לשלמות הסופית.
יעל: מין גן עדן כזה?
כן, זה גן עדן.
אורן: מה זה "מוח אחד"? זה נורא מסקרן. זה הטופ של ההתפתחות שלנו כמין אנושי?
כן.
אורן: מה זה "מוח אחד"?
לזה אנחנו מגיעים.
אורן: היום יש לנו רשת אחת.
לא, זה הכול פועל מחיסרון. ואנחנו צריכים לפעול מתוך זה שרוצים להיות אדיבים, טובים, באהבה להתייחס זה לזה ולמלאות כל אחד את כולם. ועל ידי זה אתה מרגיש שאתה נמצא בעולם בלתי מוגבל וקבוע וקיים.
אורן: יש גם לב בסיפור הזה? או שהכול זה רק רציונלי וקר ושכל.
הרגשה, הכול בהרגשה ובמוח יחד.
אורן: שילוב? אז בסוף בני האדם הופכים להיות כל כך מקושרים.
הם הופכים להיות אדם, כמו שהיה פעם, רצון אחד, מחשבה אחת, הרגשה אחת, אדם. והתחלק להרבה מאוד חלקים, לבני האדם, שוב בני האדם האלה מתחברים יחד ברצון אחד, במחשבה אחת, בלב אחד, וזה מה שקיים בשלמות.
אורן: מה יבטיח שבסיטואציה הזאת שהם כולם מקושרים כמו אחד, לא יקום איזה ילד וילחץ אנטר וירסק את זה?
כי השדה הכללי שאנחנו מייצבים בינינו, חיבור ואהבה, הוא יחזיק את כולם להיות כאלו.
אורן: זה סוג של מה?אנטי.
יעל: אנטי וירוס.
זה השדה הכללי, אנטי וירוס.