חיים חדשים - תוכנית 858 - פחדים וחרדות

+תקציר השיחה
| פחדים וחרדות | ||
|
פחד זו הרגשת חוסר מילוי ברצון לחיות, להתקיים, לקבל, ואילו תחושת החיסרון מקדמת אותנו.
|
||
+תמליל השיחה
אורן: היום אנחנו רוצים בעזרת הרב לייטמן לפרק מוקש שנמצא אצל כל אחד מאיתנו בחיים בצורה כזו או אחרת. אנחנו רוצים לדבר על הפחד, להבין למה אנחנו פוחדים מכל מיני דברים, למה זה נמצא בחיים שלנו, מה זה בא לשרת ואיך אפשר להתמודד עם זה טוב יותר בדרך אל חיים חדשים.
יעל: פחדים הם חלק מהחיים של כולנו החל מגיל קטן, והם הולכים ומשנים את צורתם אבל לא עוזבים אותנו כנראה עד יומנו האחרון על פני כדור הארץ. לחלק מהאנשים יש פחדים שונים, יחד עם זה יש פחדים שאנחנו רואים שהם מאפיינים את כולנו, פחד מאי ודאות, ממה יהיה, מה יהיה עם הבריאות שלי, האם יהיה לי אוכל לתת לילדים שלי, מה עם הפרנסה שלי, האם אמצא זוגיות, פחד מהלא נודע. כשאנחנו הורים הפחדים משנים כיוון יותר לכיוון הילדים שלנו, זאת אומרת אנחנו נשארים עם חבילה כפולה, גם הפחד עלינו וגם הפחד על הילדים שלנו.
יחד עם זה קיימים גם פחדים אחרים. אם אני מסתכלת על מחקרים אמריקאים שמדברים על עשרת הפחדים הנפוצים ביותר מעבר לפחדים הרגילים שיש לאנשים, אז יש פחד מרופא שיניים, פחד מכלבים, פחד מטיסה, פחד מרעמים וברקים, מחושך, פחד גבהים, פחד מאנשים אחרים, פחד ממקומות סגורים או פתוחים כמו מעליות, פחד מעכבישים ופחד מנחשים. אלה עשרת הפחדים הגדולים של אנשים.
אנחנו נרצה להבין מהו פחד מההיבט של חכמת הקבלה. ואני רוצה לפתוח בשאלה, על פי חכמת הקבלה מה זה פחד? מה זה הרגש הזה?
בקשר לפחדים, קיימות רשימות של פחדים, ומי שרוצה לספור אותם אפשר לקחת רפרטורי של קנט[1] ברפואה ההומיאופתית, ולראות שם את רשימת הפחדים ואלה מאות פחדים.
מה זה פחד? פחד זה רצון לקבל שלנו ללא כיסוי, אבל זו ההגדרה שלי. רצון לקבל ללא כיסוי מעורר בנו פחד, חרדה, הרגשת חוסר אונים וכן הלאה. קשה לנו בדיוק לחלק, לדרג ולשקול את זה כי הכול פסיכולוגי, ובחכמת הפסיכולוגיה אנחנו לא כל כך חזקים, אנחנו לא מודדים, לא יכולים למדוד את האדם. ולכן כך זה קורה.
אורן: לא הבנתי את ההגדרה. מה זה בדיוק פחד?
פחד זה רצון לקבל שמרגיש את עצמו ללא מילוי, ללא כיסוי. הוא יכול להישאר ריק ואז הרגשת הריקנות שבו, תלוי באיזו מידה הרגשת הריקנות, מביאה בו תחושות של עזיבה, חרדה לעתיד. בדרך כלל זה כלפי העתיד, ועתיד יכול להיות ברגע הבא ועד לעולם ועד.
הרצון לקבל שלנו, שזה כל הטבע שלנו, כל האופי שלנו, כל החומר שלנו, דורש תמיד מילוי, שתהיה בו הרגשת ביטחון, שגשוג, שובע מסוים וכן הלאה. ואם אין לו מילוי בצורה הנכונה בהווה, וגם לא מאיר לו משהו מהעתיד, אותו רצון שלנו מרגיש תלוי באוויר, בין שמיים וארץ, הוא לא יודע מאיפה יקבל מילוי. זה יכול להיות ילד קטן או אדם גדול, גבר או אישה בכל גיל, שהם נמצאים במצב ולא יודעים מאין יבוא עזרי. זה בעצם הטבע שלנו.
יעל: גם לבן אדם שיש לו הכול, כל מה שהוא צריך.
זה לא חשוב. יכול להיות שהוא נמצא כמלך ויש לו את כל העולם, וההרגשה הזאת בכל זאת נמצאת בו.
יעל: מאיפה, אם הוא מלא בכל טוב?
ההרגשה לא תלויה במה שיש לי. אנחנו רואים שאנשים שיש להם מיליארדים ופתאום תולים את עצמם וגומרים עם החיים, ויש להם הכול, איך יכול להיות. ואדם שחי ברחוב ואין לו שום דבר, שמח ואומר שכל העולם שלו. זה לא תלוי במספר הדולרים בבנק.
יעל: ולמי שיש כן תחושה פנימית של מלאות?
אז הוא שמח. והשמח הוא שמח בחלקו. מי שמרגיש שהוא מלא ויש לו ביטחון להווה ולמחר ולא אכפת שום דבר, הוא שמח. ראיתי כאלה אנשים שחיים על הספסלים בפארק, ואם נדבר איתם הם יאמרו שהם לא רוצים להחליף את החיים שלהם בשום דבר. "בשביל מה לי לדאוג, לחשוב. אם אני צריך לאכול, אני אעבור עכשיו בבלוק הזה ברחוב ואקח משם ומשם ויהיה לי מה לאכול. מה יהיה לי בערב? אם אני אחיה בערב יהיה לי מה לאכול בערב. איפה אישן? תראה כמה ספסלים יש, כמה מקומות. אם יש קצת גשם אני נכנס לאיזה מקום, אם לא, יש כאן בחוץ אוויר טוב". זה ממש אדם שאין לו שום דבר, אלא יש לו מין חבילה כזאת כרגיל כמו שיש להם וזהו.
יעל: לפעמים זה מגיע דווקא מאיזה סוג של ייאוש. זאת אומרת אחרי שאתה מיואש מזה שכבר חטפת פה, חטפת שם, אתה אומר "מה יש לי לפחד, כבר הסתדר לי הכול בכל המצבים הכי גרועים".
אנחנו חושבים שזה כך אבל זה לא זה. אלא זה מגיע לאדם אפילו ללא שום סיבה חיצונית, שאין לו בזה שום הקדמה כזאת שהוא הפסיד, נפל, משהו קרה חס ושלום אצל הקרובים, אלא הוא פתאום מרגיש שאין לו ביטחון במחר.
יעל: מתי מתחיל ה"פתאום" הזה? במה תלוי ה"פתאום" הזה?
אנחנו לא יודעים. לפי חכמת הקבלה זה כבר הסבר אחר. לפי חכמת הקבלה אנחנו כולנו רצון ליהנות, רצון לקבל הנאה ותענוג, והרצון הזה מנוהל על ידי המילוי שלו שנקרא אור, האור העליון, והאור העליון יכול להתקרב או להתרחק מהרצון שלנו. אם הוא מתרחק, אנחנו מרגישים יותר רע, אם הוא מתקרב, אנחנו מרגישים יותר טוב. אם הוא נכנס לתוך הרצון לקבל, אנחנו מרגישים מילוי ושבעים ומאושרים.
יעל: ובמקום הזה של המילוי אין שום פחד?
אם אני מקבל מילוי, איזה פחד יכול להיות? לכן כל החיים שלנו הם כמה קרוב או כמה רחוק ממני נמצא המאור הזה, שיכול לבוא ולמלא אותי או יכול להתרחק ממני.
יעל: לפי התפיסה הרגילה מדברים על פחד כהגנה שיש לבן אדם, או למין האנושי בכלל, זאת אומרת שאם לא היה לנו פחד היינו קופצים מצוקים, לא היינו שומרים על עצמנו כביכול ברמה המאוד הישרדותית, הבסיסית.
זה לא שייך לייאוש ודיכאון, זה שייך לזה שאנחנו לא נעשה פעולות מסוכנות, שיש לזה סיבה. כאן מדובר על כך שאנחנו נכנסים למצב אובססיבי שאין לו סיבה מוצדקת אלא כך מרגישים את עצמנו, בחוסר אונים.
יעל: ומה המטרה של המצב הזה, למה הוא קיים בכלל?
להביא את האדם למצב שהוא יידע במה הוא תלוי. התלות שלו צריכה להיות באותו כוח עליון, באותו האור והוא יכול לקרב את האור אליו ואז לחיות בביטחון מלא. אבל לקרב את האור, הוא כבר צריך לדעת מהי השיטה לקירוב האור, המילוי, שזה להיות דומה לאור. ולכן גם כל חכמת ההומיאופתיה היא כולה בנויה גם בסימילריטי[2], בלהידמות.
יעל: אתה יכול להסביר מה זה אומר להיות דומה לאור ומה בכלל התפקיד הזה של "להידמות ל"?
ככל שאנחנו דומים לאיזו תופעה, אנחנו בזה מתקרבים לאותה התופעה ויכולים להשתמש בה יותר. לכן אדם שרוצה להתקרב למילוי, הוא צריך להיות דומה לאותו המילוי. אם המילוי הוא ביטחון, שמחה, אושר, אדם צריך להשתדל להיות בזה.
לכן יש לנו את כל התורה כולה שאומרת "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", "ואהבת לרעך כמוך" וכולי, שעל ידי כאלה פעולות שנעשה זה לזה, אנחנו בעצם מקרבים את עצמנו לאור העליון. ולכן, זה לא שאני עושה טוב לזולת, אלא אני בזה בעצם עושה טוב לעצמי, כי אני בזה מקרב את עצמי למקור הטוב העליון. ולכן הזולת יכול להיות כאן רק כאמצעי.
יעל: אז בעצם להידמות זה לאמץ סוג של עיקרון ולממש אותו, לממש את התוצאה שלו כדי להתחיל להתקרב אליו?
כן.
אורן: לפני שנתקדם, אני רוצה קצת יותר להבין את מה שדיברנו עד כה. אני רוצה להגיד לך מה הבנתי מההגדרה הכללית של פחד ואחר כך לתת לך דוגמה או שתיים, שתראה לי איך ההגדרה הכללית מתאימה גם אליהן.
הבנתי שפחד זה משהו שיכול לבוא לבן אדם פתאום. זה יכול להיות ילד, זה יכול להיות גבר, אישה, לא משנה באיזה גיל ופתאום הוא נכנס למצב של פחד. לא הבנתי ממה בדיוק נובע הפחד.
מחוסר מילוי. וזה יכול להיות על כל דבר, שלא יהיה לי מה לאכול, לא יהיה במה לשלם עבור הדירה, לא תהיה לי בריאות, משהו יקרה עם הילד, כל דבר. יכולות להיות אלף ואחת סיבות.
אורן: אני רוצה לתת לך דוגמה ראשונה, שתסביר לי איך ההגדרה הכללית הזאת תופסת גם לגביה. נאמר אישה שהיא אימא, יש לה תינוק, וכשהיא נמצאת איתו במצבים שיש בהם המון אנשים היא נכנסת לפחד, מאוד מפחיד אותה. אנשים אומרים לה, מה את כל כך בלחץ, שחררי. וכשאומרים לה מה את כל כך בלחץ, שחררי, היא עוד יותר נכנסת לפחד. איך סוג מסוים כזה של פחד של אימא שהיא בפחד לגבי התינוק שלה, מתאים להגדרה הזאת שפחד באופן כללי זה הרגשה של חוסר מילוי?
האדם צריך להיות בטוח שיש לו בידיים להגן על עצמו מכל דבר רע ואפילו למלא את עצמו במה שאפשר בטוב. אישה שיש תינוק על הידיים שלה, היא מפחדת שמישהו יכול להזיק לו, שמישהו חולה נמצא כאן, אולי חולה נפש ומי יודע מה הוא יעשה. היא פוחדת שאין לה מספיק כסף, אין לה מספיק חיתולים, אין לה מספיק אוכל לתת לו, יכול להיות שחם לו, יכול להיות שקר לו, היא לא שולטת במצב. החרדה הזאת היא הכי גדולה.
אורן: לאימא.
כן.
אורן: אתה נתת פורמולה כללית שאני מנסה אותה להבין. אמרת, חוסר מילוי. מה חוסר המילוי של אותה אימא שפוחדת עכשיו בסיטואציה הזאת?
חוסר המילוי שלה זה חוסר ביטחון בהשגחה עליונה. שהיא לא יכולה לקרב את עצמה לכוח הטוב שבטבע, שיתקרב אליה וייתן לה הרגשת ביטחון וייתן גם את כל ההזדמנויות לטפל בתינוק בצורה הטובה ביותר.
אורן: דוגמה ממקום אחר, שגם עליה נשאל בדיוק את אותה שאלה, איך היא מתאימה להגדרה הכללית של חוסר מילוי. ילד פוחד מחושך, לא רוצה לרדת להוריד את הזבל בלילה, כי למטה חשוך, אפילו שזה ליד הבניין. בבית יש אור, בחוץ כבר ירד החושך, הוא לא יירד עכשיו להוריד את הפח. אם הוא הולך לחברים הוא מסתכל באיזו שעה יהיה חושך, ואז עושה חשבון שיחזור לפני. לדוגמה בעונת החורף הוא כבר בחמש צריך להיות בבית. זה מצב שמשבית לו אפשרויות או שהוא פשוט צריך מישהו שילווה אותו.
איך מצב כזה של ילד שפוחד מחושך שייך לאותה הגדרה ראשונה שהיא כללית של חוסר מילוי. מה חוסר המילוי בסיטואציה כזאת?
הרצון לקבל שלנו שלא מקבל מילוי, הוא נמצא בהרגשת הריקנות. הרגשת הריקנות הזאת יכולה להיות בהרבה מאוד רמות, מפחד, חרדה עד היסטריה, ועד מצבים שאנשים מתאבדים מפחד. כדי לא להרגיש פחד הם מתאבדים, הם מוכנים לעשות הכול רק כדי להפסיק להרגיש את הפחד. זה ידוע.
לכן כאן צריכים ללמד את האנשים איך הם יכולים להתגבר על חוסר המילוי, אני לא מדבר על ביטחון, כי הפתרון הוא מילוי בתוך אותו הרצון. איך אנחנו יכולים להתקרב למקור המילוי שנרגיש את עצמנו בטוחים בכל מצב, עד כדי כך שכשאני נמצא בחושך, על הקרש בים הסוער ואין שום דבר מסביבי חוץ מכרישים, אני יכול להיות בביטחון מלא. האם זה יתכן? כן, כי הכול תלוי באדם עד כמה הוא נמצא בשליטה על המצב העצמי.
יעל: אבל זה גם רציונאלי, בתכלס, יש שם כרישים מסביב.
רציונאלי או לא, לא נדבר על זה עכשיו כי יש לנו כאן חילוקי דעות מה זה רציונאליות או לא. זה שהעולם שלנו לא רציונאלי אין מה לדבר, אבל זה נושא אחר. זה באמת נושא לשיחה אחרת. אבל אני אומר שאין כאן שום הגבלה, אדם יכול להגיע לביטחון מלא במצב הכי גרוע, תיאורטית, אבל לשם זה הוא באמת צריך לשלוט בקשר שלו עם האור העליון.
יעל: זה קשור לתוצאה הסופית, אם באמת הכרישים יטרפו אותו או לא יטרפו אותו?
זה לא סוף. אין לו סוף ואין לו כלום, הוא חי באותו רגע ואין לו שום בעיה ברגע הבא.
יעל: אתה יכול להסביר את זה קצת?
לא, זה נושא לשיחה אחרת. את רוצה לדעת איך הוא ישלוט בכרישים, ואני לא יכול להסביר לך את זה, לשם זה צריכים להבין את המערכת הכללית ואיך אדם יכול לנהל באמת את החיים שלו מא' ועד ת'.
יעל: התופעה של פחד קיימת רק אצל אנשים או גם אצל בעלי חיים וצמחים?
אורן: בעלי חיים פוחדים?
ודאי.
אורן: גם צמחים פוחדים?
כל הזמן. כל רצון שנמצא, אפילו באבן, אם הוא לא מקבל את המילוי שמגיע לו, אז חוסר המילוי מעורר בו הרגשת פחד, על קיומו, על מצבו.
אורן: על מה הצמח פוחד?
מזה שלא יקבל אוויר, שלא יקבל שמש, שלא יקבל מים. כשהרצון שבו מרגיש חיסרון בדברים האלה, כשמרגיש חוסר מילוי במה שהכרחי לו לקבל, זה נקרא שהוא נמצא בפחד.
אורן: מה ההבדל בין פחד של צמח לפחד של בן אדם?
דרגת הפחד, הראיה לעתיד, הראיה סביב כל מיני אמצעים שעל ידם הוא יכול למלא את עצמו.
אורן: הצמחים לא מתאבדים מזה שהם מפחדים שמחר לא תהיה להם שמש.
כן, זה נכון.
אורן: האם יש להם סטרס, לחצים, מתחים?
ודאי שכן. אני חושב שאם תדבר עם גנן הוא יגיד לך שכן, כשהוא מדבר עם הצמחים הוא רואה, לפי תגובת הצמחים, שהם עברו סטרס ושיש להם בעיה איך לצאת ממנו. ודאי. מה שיש בבני אדם יש אפילו גם באבנים רק שאנחנו לא יכולים לאתר את זה.
אורן: זה מעניין מאוד. האם בגלל שבני האדם הם יצורים יותר מפותחים אז גם הפחדים שלהם יותר מפותחים?
ודאי. הרי מכמה השפעות חיצוניות מפחדת האבן לעומת האדם, ממה יש לאבן לפחד? להחזיק את המבנה שלה בצורה הקבועה. הכוח הכללי מייצב לנו בעצם את המצב של הדומם. הדומם רוצה לשמור את עצמו במצב קבוע, במצב הכי בטוח ויציב, לכן הוא נופל למקום הכי נמוך, הוא מחזיק את עצמו כמה שאפשר במצב שהוא נמצא וכולי.
אורן: בוא נחזור אלינו, בני האדם. אם גם האבנים פוחדות וגם הצמחים וגם בעלי החיים, כלבים, חתולים, כולם, וגם אנחנו בני האדם, אז זה אומר שהפחדים זה דבר טבעי לחלוטין.
פחד זה הרגשת חוסר מילויי ברצון לחיות, מה שנקרא לקבל, להתקיים.
אורן: זה דבר טבעי.
כן.
אורן: אם כך לשם מה הוא קיים?
כדי שעל ידי הרגשת החיסרון הזה אנחנו נתקדם בחיינו.
אורן: מה זאת אומרת חיסרון?
זה אומר שחסר לי מילוי.
אורן: ולאן נתקדם?
לאותו מילוי.
יעל: מה שחסר לי זה בעיקר ביטחון, זה החיסרון העיקרי שיש לי?
כן.
יעל: אמרת שאם היינו מרגישים שיש לנו איזו הגנה מכל רע, ואנחנו מוגנים בכל רגע ורגע מכל מה שיקרה לנו, אז לא נרגיש אותו פחד?
נרגיש פחד. כי אנחנו רצון להנות, אנחנו רצון לקבל ויש מילוי שנמצא רחוק מאתנו. כשהוא מתקרב אלינו אנחנו מרגישים יותר טוב, וכשהוא מתרחק אנחנו מרגישים יותר גרוע. המשחק של המילוי כלפי הרצון לקבל שלנו מכוון כדי לדחוף אותנו להתקרב בעצמנו לאותו מילוי, לעלות כלפיו. לכן כל המצבים שלנו בחיים, כשהאור יותר קרוב אלינו או כשהאור יותר רחוק מאיתנו, זה אך ורק כדי שאנחנו נקרב את עצמנו לאור. אם אנחנו מבינים את זה ועושים פעולות שמקרבות אותנו לאותו אור, על ידי השתוות הצורה עמו, להדמות לו, וכמו שהוא רוצה למלא אותנו ולתת כך גם אנחנו נרצה למלא ולתת לאחרים, זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך", אז אני פותח בזה את עצמי למילוי של האור העליון, אני מקרב בזה את עצמי לאור העליון. כך זה עובד. לכן אני כל הזמן אקבל כל מיני שינויים בהרגשת הביטחון שלי, זה כדי לעורר אותי להתקרבות לאור העליון, וכך בכל רגע ורגע.
אורן: מהו האור העליון הזה שמתרחק ומתקרב?
מילוי. זה מילוי לרצון שלי.
יעל: מה קורה ברגע שנעשים דומים לאור העליון, למה זו מטרה כל כך נעלה?
כי אז אני מרגיש שהוא ממלא אותי.
יעל: זה נשמע סוג של שלמות.
אם אני מקבל מילוי, מה עוד יכול להיות? ודאי שאני מרגיש סיפוק.
יעל: סיפוק ושלמות זה המטרה של כל התהליך הזה?
נגיד שכן, למרות שזה חלק קטן מהמטרה.
אורן: אני רוצה להבין את הטרמינולוגיה ואת מה זה אומר בפועל. אתה אומר שהחיים שלנו זה משחק שבו הדבר הזה שאתה קורא לו אור מתקרב או מתרחק מאתנו.
כן, הוא מנענע אותנו על ידי התקרבות או התרחקות.
אורן: לנענע זה כאילו להפחיד אותנו?
גם להפחיד, ודאי. אם האור מתרחק אז אנחנו מפחדים ואם הוא מתקרב אז אנחנו שמחים. בכל רגע ורגע בחיים שלנו יש שינויים כאלה רק שאנחנו לא כל כך מודעים להם.
אורן: מה הדבר הזה שמתקרב ומתרחק וכתוצאה מזה אנחנו יותר פוחדים או יותר רגועים?
זה מילוי לרצון. הטבע שלנו כולו רצון, רצון ליהנות והאור זה מילוי לרצון. כך האור נקרא, הוא מילוי לרצון. כשהאור יותר קרוב לרצון אז טוב לי, אני בטוח, יפה, וכשהוא רחוק מהרצון, כשהוא מתרחק אני מתחיל להיכנס לחרדה, לפחד, לחוסר אונים, לחוסר ביטחון וכן הלאה.
אורן: מה זה אומר מילוי לרצון, אתה יכול לתת לי דוגמה?
רצון להנות, רצון לקבל, רצון להתקיים. יש אלף דוגמאות.
אורן: כאבא יש לי רצון מאוד גדול שהילדים יהיו בריאים והכול יהיה טוב, וכתוצאה מזה יש לי פחדים, אני פוחד שמא זה לא יהיה.
אתה צריך להתקרב לאור העליון כדי שימלא לך את החיסרון הזה ואז אתה תהיה בטוח שלא יקרה להם כלום.
אורן: לא הבנתי. אני צריך שהם יהיו בריאים, שיהיה להם טוב, שהם יהיו שמחים ואז אני אהיה רגוע.
לכן אני אומר שאתה צריך להתקרב לאור העליון ואז יהיה לך ביטחון שהם יהיו בריאים.
אורן: מה זה אומר להתקרב לאור העליון?
להיות דומה לו.
אורן: להיות דומה לו זה להיות כמוהו, הוא רוצה לתת ולמלא?
כן.
אורן: איך זה קשור לזה שהילדים שלי יהיו בריאים ואני אהיה רגוע?
כי רק על יד זה אתה משפיע לאור העליון. הוא יהיה קרוב אליך. הוא יתקרב אליך בהתאם לפעולות שלך כי אתה רוצה להיות דומה לו, הוא ימלא את הרצונות האלה שלך.
אורן: זה מאוד מסקרן, אנחנו בטוח עוד נדבר על זה. מה הכי חשוב לדעת בקשר לפחד?
תתקרב לאור, והכול יהיה בסדר.
[1] Kent's Repertory
[2] similarity
מעשר
הפסק
הורד



























