חיים חדשים - תוכנית 861 - כיבוש יצר הרע

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על המבנה הפנימי שלנו כבני אדם, לדבר על הכוח הרע, על הכוח הטוב, ובעיקר ללמוד איך אפשר לכבוש את הרע על ידי הטוב. אמרו החכמים "איזהו גיבור הכובש את יצרו", ננסה להבין למה הם התכוונו ואיך אפשר בפועל לעשות את זה כדי להתקדם אל חיים חדשים.

ניצה: כולנו יודעים שיש בנו את הכוח הרע ואת הכוח הטוב, כולנו מרגישים בזה לפעמים, ולפעמים מרגישים שזה ממש משתלט עלינו. אני חושבת שכל אחד יודע בתוך תוכו איך לפעמים הרוע מזדחל ויש לו פתאום מחשבות להזיק או לעשות רע למישהו או שמישהו יכשל, כאלה דברים. ובאמת אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו רוצים להאמין שהחיים האלה מלמדים אותנו, או לפחות היינו רוצים לחנך את הילדים שלנו איכשהו לכבוש את אותו יצר הרע, אולי לרסן אותו, אולי לאלף אותו.

יש כל מיני תיאוריות לגבי העניין הזה ולכן מאוד היינו רוצים לשוחח איתך ולהבין איך חכמת הקבלה מסתכלת על העניין הזה של לכבוש את יצר האדם, כי ללא ספק המחשבה של כל אחד ואחד מאיתנו כהורה שרוצה לחנך ילד, היא תמיד לחנך אותו שהוא יהיה ילד טוב. מה זה אומר שיהיה ילד טוב? שידע לבחור בטוב, שיהיה אדם יותר מוסרי, שיעשה דברים שהם טובים יותר גם לסביבה וגם לאנשים קרובים אליו. זו בעצם המהות והמשמעות של חינוך. גם כשילד עושה משהו רע, אנחנו אומרים לפעמים "היום עשית משהו רע. היום היית ילד רע". אנחנו נותנים לו כל הזמן מעין הנחיות כאלה.

היינו רוצים לנסות ולהבין מה זה בכלל נקרא "לכבוש את היצר"?

אני לא מבין מה שאת אומרת, כי למה אני צריך ללמד את הילד שלי להיות ילד טוב, מה טוב בזה? שידע איך לא להזיק לאחרים, להיות אדיב לכולם, לדבר אמת ולהיות ממש ישר, לאהוב את החיות, לא להזיק לטבע. ראשית, כזה יצור לא מצוי בעולם הזה. שנית, האם זה יהיה טוב? כולם יעשו ממנו מה שהם רוצים, ישתמשו בו, למה זה טוב?

ניצה: החינוך הוא לא להפוך אותו לתמים, מחנכים אותו לראות בעצמו כל מיני היבטים מסוימים שהם חלקם טובים, חלקם רעים, איכשהו לשלוט במערכת הזאת של בין הטוב לרע. זה לא אומר שאנחנו מחנכים את הילד שלנו להיות פראייר, אנחנו כן רוצים לחנך אותו שהוא ישתלב יפה בחברה ושהוא יהיה בסך דמות חיובית.

כדי להשתלב יפה בחברה שלנו צריך להיות מאוד אגרסיבי, מאוד אכזרי.

ניצה: לצערנו החברה היום היא באופן כללי יותר אגרסיבית.

לכן אני אומר שאת אומרת דברים יפים שאולי קראת אותם באיזה רומנים או בספרי הפסיכולוגיה שלך כי את משם, אבל לא שזה מציאותי, ואני לא הייתי כך מחנך את הילדים. אני מבין שזה טוב, אבל זה כאשר מדובר בחברה שהיא כן מוכנה לקבל את הילד בצורה כזאת שהוא כן יכול להשתלב בחברה ולהועיל לחברה.

אורן: איך כן הייתי מחנך ילדים?

קודם כל הייתי מחנך לא את הילד, אלא את להורים.

אורן: כדי שהם ידעו איך לחנך את הילדים.

וודאי.

אורן: אבל אני הולך ישר לשורה התחתונה, איזה ילד היית כן רוצה לגדל בעולם של היום, לפי איזה ערכים הוא יפעל? אמרת שלפי הערכים שניצה תיארה לא כדאי היום בעולמנו האגרסיבי, אז איזה ילד כן כדאי לגדל בעולמנו האגרסיבי?

מה שאנחנו רוצים מילד שהוא ידע בכל מצב שבחברה לבצע כאלו פעולות שמהן יהיה לו טוב, שהוא יהיה הכי בטוח, הכי מוצלח, לא יעורר כל מיני כוחות נגד בחברה, שלא יזיקו לו בחזרה, שיכבדו אותו, זאת אומרת לזכות לתגובה יפה מהחברה. לצערנו, אנחנו מבינים שהחברה שלנו כולה מקולקלת והיא דורשת מאדם להיות מקולקל כמוה, ורק לפי זה אנחנו בודקים את הצלחת האדם, "יש לו מיליון דולר. יש לו מיליארד דולר, הוא הגיע להיות חבר כנסת. הוא הגיע להיות מנהל הבנק", וכדומה.

אורן: הצליח בחיים.

אנחנו מבינים שהאנשים האלה שמצליחים בחיים הם עברו על הרבה הרבה ראשים.

אורן: דרכו על הרבה ראשים בדרך לפסגה.

כן. ולכן כאן השאלה מה זה נקרא להיות ילד טוב, זה לדרוך על כמה שיותר ראשים?

אורן: אני רואה שהעניין הזה עם הילדים מורכב. נשים אותו בצד כי זה לא לב הדיון.

יש משפט שאמרו החכמים "איזהו גיבור הכובש את יצרו", אני מאוד רוצה להבין את המשפט הזה, לפרק בתוכו כל איבר ואיבר. תסביר לי מה זה היצר, ובעיקר מה שמעניין אותי לשמוע זה איך אני יכול להפוך להיות אותו גיבור שהצליח לכבוש את יצרו. מה זה אומר לכבוש את היצר?

אם אני רוצה להיות ספורטאי טוב, אני צריך להשקיע בזה המון כוחות ושנים, יום ולילה, במאכלים, בחופש שלי, בשינה שלי, במחשבה שלי, בכל דבר אני צריך להיות מרוכז רק למטרה אחת, ואז אני מגיע למצב שאני באמת כובש את היצר שלי שהוא כולו רוצה לנוח, לטייל, ליהנות מהחיים. אני מרכז את כל המטרות הקטנות שלי לכיוון אחד שאני רוצה להשיג, ואני כובש את כל היצרים הקטנים על ידי היצר הגדול, כמו דג גדול שבולע את כל הדגים הקטנים.

עכשיו השאלה מה אני משיג על ידי זה? אני מגיע למטרה. נניח שאני כדורגלן הכי טוב, זה נקרא גיבור שכובש את יצרו? אני לא הייתי אומר כך. אלא איזה יצר אני כובש? אני לוקח את הרצון הגדול ועוד מגדל אותו אולי על ידי כל מיני סרטים ושמועות מהחברה וכמה שכדאי וטוב וכן הלאה, ואז אני כובש על ידי היצר הגדול את כל היצרים הקטנים.

אורן: משליט רצון מסוים בתוכי על כל יתר הרצונות הטפלים יותר, הופך אותו להיות הדומיננטי, החשוב ביותר ומקדיש את כל החיים כלפיו.

כן. זה נקרא "גיבור הכובש את יצרו"?

אורן: אתה שואל או עונה?

אני שואל.

ניצה: פה נתת דוגמה של ספורטאי. זה מאוד ברור, כי ספורטאי יש לו מטרה מאוד ברורה.

אבל זה גם כלפי רופא, מדען, מוזיקאי, בכל הצלחה בחיים זה כך.

ניצה: כל הצלחה בחיים שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה להשיג, אני יודעת שבדרך לזה אני כנראה אצטרך לכבוש כל מיני יצרים כאלה, אני אצטרך להתגבר עליהם, את זה אני מבינה. אבל מה זה נקרא לכבוש את היצר, "איזהו גיבור הכובש את יצרו", ביחס למה אני כובשת את היצר? אני צריכה שתהייה לי מטרה כדי שאכבוש את היצרים הקטנים האלה.

קודם כל כשאני כך מאלף את עצמי, כמו שדיברתי בדוגמה הקודמת, מה זה נקרא שאני כובש את היצר שלי? אני מגדל יצר אחד, רצון אחד, כלפי רצונות אחרים שהם נראים לי יותר קטנים וההוא יותר חשוב. אני בזה גיבור? יכול להיות שכן, אנחנו אומרים "תראה כמה הוא השקיע, כמה הוא עשה", אבל זה עניין של חשיבות, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.

ניצה: זאת אומרת אם המטרה הסופית היא חשובה לי יותר, כדי להשיג אותה אני מוכנה לוותר על כל מיני דברים קטנים בדרך.

נכון.

ניצה: זה לא נקרא להתגבר על היצר בעצם.

לא. זה רק להעדיף.

ניצה: זה רק להעדיף את הרצון הגדול על פני הרצון הקטן.

נכון.

ניצה: זה בעצם לא נקרא התגברות אפילו.

כן.  

ניצה: אנחנו רוצים להבין מה זה כן להיות גיבור שכובש את יצרו? מה זה נקרא התגברות?

זה רק בחכמת הקבלה. יצר האדם זה רצון ליהנות מכל האפשרויות, והאדם משתמש בו במודע או לא במודע. בזה אנשים נבדלים בגודל ובסוג היצרים שלהם, הרצונות שלהם, יותר מכובד בחברה, פחות מכובד בחברה, וזה באמת לא חשוב. אלא אנחנו מדברים על ההשגה, השגת העולם העליון, השגת הרוחניות, השגת הכוח עליון, השגת העולם הבא מה שנקרא "גן עדן", כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך", שאדם יכול להשיג את כל הדברים האלה כאן בעולם הזה.

כתוב, מה זה העולם הבא? העולם שבא. מה שאני מרגיש עכשיו אני אומר שזה "העולם הזה", וברגע הבא זה יכול להתחלף לי למשהו שנקרא "עולם הבא", שבא. ולכן כדי להשיג את זה אני צריך לשנות את הרצון שלי. כאן זה כבר שינוי הרצון שצריך להיות הפוך ממה שעכשיו. עכשיו אני נמצא ברצון ליהנות מכל וכל, מקצה לקצה, עם כל האפשרויות בכל הדברים, וזה שאני מעדיף כך או כך לעשות, זה על זה, זה נקרא "המחליף פרה בחמור". אני רוצה להיות ילד טוב, כי שם לא מקבלים מכות. אני רוצה להיות יותר חכם כי שם מרוויחים יותר כסף. אני רוצה להיות יותר חזק כי אז לא יתנו לי מכות ואני אתן להם אולי בחזרה. כל זה "המחליף פרה בחמור".

ניצה: חשבון פשוט, מה כדאי לי יותר, מה כדאי לי פחות.

נכון. בהתאם לתנאים חיצוניים, פנימיים שלי וכן הלאה.

אבל ישנן עוד מטרות בחיים שאני יכול לא רק לזרום בחיים האלה לפי כמה שפחות להפסיד וכמה שיותר להרוויח ממה שהעולם הזה מגיש לי, נותן לי הזדמנות. אלא ישנה מטרה עוד יותר עליונה שאני יכול במשך החיים האלה להשיג את החיים בדרגה עליונה יותר, להשיג מה שנקרא עולם הבא, עולם הרוחני.

העניין הוא שלהשיג עולם רוחני זה נקרא שאני צריך לעבור לתפיסה חדשה, לגישה חדשה. אני צריך לחנך את עצמי על ידי כוח מיוחד שהוא נסתר בטבע, אבל אני יכול לקבל אותו ועל ידי זה להשתנות. אני בזה הופך את עצמי מלחשוב כל הזמן על תענוגים, קטנים, גדולים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אלה התענוגים שלנו שנמצאים בנו ואנחנו כל הזמן נמצאים ביניהם, ומגיע למצב שאני לא נמשך לקבלת התענוגים אלא נמשך לנתינת התענוג, כאילו שאני מקור התענוג. יש לי הרבה מאוד דברים ואני נותן.

מה זה בעצם מוסיף לי? אם אני רוצה להגיע למצב שאני נותן אני צריך כוח מיוחד, כוח עליון שיעזור לי להפוך את עצמי מלקבל, שזה טבע של כל דומם, צומח וחי ובני אדם, לכוח הנותן שאין אותו בטבע. אלא מי שנמצא למעלה מהטבע, שזה הכוח העליון הכללי שנקרא אלוקים, בורא, לא חשוב איך לקרוא לזה, הוא מקור הכוח, הוא מחזיק את הטבע ונותן לכולם, לכן אני צריך בעצם לקבל ממנו כוח מיוחד, נתינה, שאני אוכל לתת, ואז אני אהיה כמוהו. במידה שאני אקבל ממנו ואתן לאחרים, אני ארגיש את עצמי כמוהו, אני אהיה כמוהו, אני אתפוס את המציאות כמוהו מלמעלה. זה נקרא שאני עובר לדרגה אחרת של צפייה, של פעולה, זה נקרא שעליתי לעולם הבא. זאת אומרת, העולם הזה הוא כולו מקבלים, העולם הבא זה דרגה שמשם נותנים.

ניצה: כאילו שיש קומה ראשונה, בקומה הראשונה נכנסים ושם רק מקבלים.

כן.

ניצה: אתה עולה לקומה השנייה.

רק אלה שנותנים לקומה ראשונה.

ניצה: אם כך, מה ההבדל בין אותו יצר רגיל שקודם תיארת אצל הספורטאי, שזה יצר יחסית פשוט, להתגבר על עייפות, על רעב, לבין היצר הרע? אחד הוא יצר יחסית פשוט, דברים פיזיים.

אם אני בצורה רגילה לא מזיק לאחרים, זה נקרא יצר פשוט, אני רוצה לאכול שתי צלחות אוכל, ליהנות משינה מופרזת נגיד של חמש עשרה שעות, להרוויח מיליון דולר. אבל אם אני עושה, ולא חשוב מה, והמטרה שלי היא לא דולרים, לא אוכל, לא שינה, לא כלום, אלא על ידי זה להזיק לאחרים, שאני נהנה מזה שיחסר לו.

ניצה: שלאחרים יש פחות ולי יש יותר.

כן. ואני מתכוון לזה שיהיה לו פחות ולי יותר, ואני נהנה מההפרש בינינו, זה נקרא יצר הרע. אבל אם אני לא מתכוון להזיק לזולת, זה לא נקרא רע.

ניצה: המשפט הזה שאומר "איזהו גיבור הכובש את יצרו"^[1], הכוונה היא לכיבוש היצר הרע או לכל יצר כמו שהסברת? איזו רמה של יצר אדם צריך לכבוש כדי לעלות לקומה השנייה הזאת?

יצר הרע.

ניצה: והיצר הפשוט?

היצר הפשוט הוא יצר בהמי, לא מתייחסים אליו. אם אתה לא מזיק בזה לאחרים, תעשה מה שאתה רוצה, גם אוכל, גם מין, גם משפחה, גם כסף, כבוד, מושכלות. אם אתה לא מתכוון בזה לעשות הפרש מדרגות, שהשני ירד לעומתך, אז למה לא? אז הרווחתי מיליון דולר, אכלתי כמה ארוחות, ביליתי במין, הייתי עם המשפחה.

ניצה: את היצר הספציפי הזה אפילו לא צריך לנסות לכבוש? אותו יצר שעכשיו תיארת, שאני רוצה לאכול קצת יותר, לישון קצת יותר.

לא. הוא לא נקרא רע, מהטבע אנחנו שונים. אם אני לא מזיק לאחרים, אם זה לא על חשבון אחרים, זה לא נקרא יצר הרע.

אורן: כל ההגדרה של יצר רע זה רק ביחס האדם כלפי הזולת, כלפי אחרים.

בלבד. זה יכול להיות לא רק כלפי בני אדם, זה יכול גם כלפי דומם, צומח וחי, אבל במיוחד זה כלפי בני אדם.

אורן: העיקר שזה היחס שלי אל מה שמחוץ לי, רק זה יכול להיקרא כרע.

כן. עכשיו תתאר לעצמך עד כמה כל המערכת המשפטית שלנו, כל ההסתכלות שלנו היא לא כזאת. לא בצורה כזאת אנחנו שוקלים ושופטים את האדם.

ניצה: אם באמת הייתה לו כוונה להזיק.

כן. להזיק. רק לפי זה אנחנו צריכים לדבר על האדם, רק כלפי זה.

אורן: עכשיו בוא נוסיף למגרש יצר טוב. יצר רע הבנתי שזה הרצון שיש לאדם להזיק לכל מה שהוא לא הוא. מה זה יצר טוב?

יצר טוב שאני רוצה לגרום טוב לזולת, אפילו על חשבוני.

אורן: גם יצר טוב יימדד רק ביחס שלי לזולת?

בלבד.

אורן: כל המושגים של רע וטוב הם רק ביחס האדם לזולת.

בלבד. אלא כלפי מה אתה יכול לתת את המדד הזה, אין כלפי מי.

אורן: דיברנו עד כה הרבה על הרע. בוא תספר לי עוד קצת מה זה יצר טוב.

אני רוצה להיטיב לזולת. כלפי מה שהוא רוצה ומה שבאמת לטובתו. אני לא הולך עכשיו להכניס לו בכוח, "אתה חייב לאכול, אתה חייב לנוח", אני לא אקשור אותו למיטה ואכניס לו אינפוזיה, אלא הכול לפי הרצון שלו. אני צריך להיות כלול עם הרצון שלו לב בלב.

אורן: מה זה כלול?

התכללות. אני צריך להתכלל מהרצון שלו שהוא יהיה אצלי בליבי כמו הרצון שלי, לדעת מה בדיוק הוא רוצה ולפי זה להשתדל לספק מילוי לאותו הרצון.

ניצה: כאילו שהרצון שלך נכנס לרצון של מישהו אחר, ממש בודק אותו, דוגם אותו.

באהבה. הרצון שלי צריך להיות כבר רצון להיטיב, רצון לאהוב, באהבה אבל לא באהבה חונקת.

ניצה: מה זו אהבה לא חונקת?

אני לא חושב איך לי נראה שיהיה לו טוב, אלא שיהיה לו טוב לפי מה שהוא, ואני כאן כמשרת ומבצע בלבד. שאין לי חוץ מאהבה מופשטת שמקבלת צורה לפי הרצון שלו.

אורן: מה זה מופשטת?

אין לי שום צורה.

אורן: יש פה שלבים?

יש פה הרבה מדרגות.

אורן: איך לא חונקים?

אני רוצה ללמוד את האדם, אני צריך לדעת מה הרצונות שלו, המחשבות שלו, הכוונות שלו, את הטבע שלו, וחכמת הקבלה מאפשרת לנו להגיע לזה. וכשאני לומד את הטבע שלו אני מרגיש מה באמת לטובתו. יכול להיות שזה לא בדיוק מה שהוא מתכוון, כי הוא מקולקל, אבל בזה שאני מגיע אליו באהבה, כי אני כבר תיקנתי את עצמי באהבה אליו, אני בזה מקבל יכולת להרגיש באמת מה לטובתו, אפילו שהוא לא יודע ולא מתכוון לזה. ואז לפי הפער בין המצבים שלנו, שלי ושלו, אני מבין באיזו צורה אני יכול לסייע לו להגיע לטוב האפשרי. זה נקרא להשפיע לזולת, זו ההגדרה.

ניצה: אני אהבתי את ההגדרה של אהבה מופשטת שבעצם אין לה צורה.

השני מפרמט, הוא נותן צורה לאהבה שלי.

אורן: את כל הסיפור הזה נגדיר כיצר טוב?

כן.

אורן: אז יש לי יצר רע שזה הרצון להזיק למי שהוא לא אני. ועכשיו תיארת מה זה יצר טוב שהוא הרצון להיטיב למישהו שהוא לא אני.

כשאני מנותק מהיצר הטוב, אני מנותק ממה שיהיה לשני. יצר טוב זה שאני רוצה לעשות לו טוב. זו לא חזרה אלי שאני אדע על זה, ולא שאתגאה בזה או שהוא ידע מה גרמתי לו. זה פשוט לבצע בעילום שם, בכוח הנסתר לעשות שיהיה לו טוב ללא שום שכר בחזרה אלי, ללא שום חזרה אלי.

ניצה: זה נקרא יצר טוב?

זה נקרא יצר טוב. רצון טוב. אחרת זה לא טוב, אחרת זה אגואיסטי.

אורן: נחזור למשפט "איזהו גיבור הכובש את יצרו".

קודם הייתי ביצר הרע ורציתי להזיק, לסובב את השני, להראות שאני יותר גדול, שאני יותר חכם, שאני שולט, וזה שיש לי יצר הרע זה תנאי שצריך להיות, ואני הגעתי על ידי לימוד חכמת הקבלה להכרת הרע. זה מאוד לא פשוט, במה בדיוק זה רע, ובאיזו צורה זה יכול להיות טוב, זאת אומרת הכרת הרע והכרת הטוב והיחס שביניהם, בירור היחסי. ואז אני פונה לכוח הטוב שזה הבורא ומבקש ממנו לתקן את עצמי מיחס אגואיסטי רע לזולת, שזה הוא עשה, הוא אומר "בראתי יצר הרע"^[2], אני פונה אליו ומבקש יצר טוב. באותו רצון שפעם התייחסתי לזולת, לרעת הזולת, אני רוצה באותו רצון להתייחס בטוב לזולת ואני מבקש מהבורא שייתן לי יכולת כזאת. היכולת הזאת כוללת תהליך גדול מאוד של תיקון הרצון שזה צמצום, מסך, אור חוזר, זיווג דהכאה, הרבה פעולות שאנחנו לומדים בספרי הקבלה. זו בעצם הפעולה הרוחנית נטו.

אורן: תהליך כזה כמו שתיארת עכשיו הוא מעביר אותי מהעולם של המקבלים לעולם של הנותנים שעליו דיברת קודם?

כן. ובמידה הזאת אתה מתחיל להרגיש את הבורא בפועל כי אתה נעשה השותף שלו. הוא עושה כאלה פעולות על הבריאה ואתה עושה כאלה פעולות על הבריאה.

אורן: למה כדאי לי לעבור לעולם של הנתינה?

הוא עולם אינסופי, הוא עולם בלתי מוגבל. הוא עולם שאתה לא מרגיש שאתה קיים בתוך הגוף שלך, אלא הגוף שלך הוא כאמצעי בינתיים שנמצא לך. אתה מרגיש עולם אחר, עולם של השפעה ואהבה, וכל הערכים הפוכים מהעולם הזה, כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי"^[3].

אורן: והעולם ההפוך הזה הוא יותר טוב מהעולם שלנו?

כולו טוב.

אורן: למה? מה טוב בו?

כי כולו בהשפעה, באהבה. אתה פתאום מתחיל להרגיש ולהבין שאפשר לחיות ביחס חיובי לכול ולכולם.

ניצה: זה אפשרי באמת? לפעמים נראה שכאילו אין סיכוי לנצח את הכוח הרע.

ככל שאנחנו מתקדמים אנחנו מתקדמים לזה שאין סיכוי, ודווקא מתוך זה, מהכרת הרע, פעם  כולנו נגיע למצב שזה כן אפשרי.

אורן: העולם של הנתינה זה העולם של הגיבורים?

הבורא גיבור, כי אני מקבל את הכוח הזה ממנו.

אורן: איזה כוח הוא נותן לי?

כוח השפעה ואהבה. אני מקבל את זה ממנו ועל ידי זה אני משפיע ואוהב את כולם. ולכן זה התנאי "ואהבת לרעך כמוך"^[4], שתחושת האהבה, כוח האהבה חייב לכסות את כול המציאות.

אורן: "ואהבת לרעך כמוך", אני לא רוצה לאהוב רעך ולא כלום, אני אוהב את עצמי וזהו.

אתה תהיה מסכן כל החיים שלך.

אורן: למה?

 כי אתה נמצא כל הזמן במאבקים וחסר לך וכן הלאה. אתה לא מבין איזה תענוג יש באהבה, אתה בלתי מוגבל. אהבת פעם מישהו?

אורן: אני אוהב את הילדים שלי מאוד.

זה האגו הבולט ביותר.

אורן: איך זה קשור אבל לדיון?

זה לא קשור, זו פסיכולוגיה בהמית.

אורן: בעולם הזה שאתה אומר אם תתחיל לאהוב את כולם, יהיה לך הכי טוב בעולם, זה לא נשמע אמיתי.

נכון. נקווה שנגיע למצב שנרגיש בזה אמת.

אורן: זה אמת?

כן. לזה כולנו נגיע. השאלה מתי ואיזה צרות צריכים להרגיש בדרך כדי שנחשוב על זה.

אורן: "איזהו גיבור הכובש את יצרו", על מה כדאי לחשוב?

זה הבורא.

אורן: הבורא הוא הגיבור?

הוא הגיבור. אנחנו רק מבקשים ממנו שישנה את הטבע שלנו, והוא עושה את זה.

---

[1] "איזהו גיבור הכובש את יצרו" (משלי טז,לב).

[2] "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל', ע"ב(.

[3] "עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה" (עץ חיים, שער כ"ב פרק ג'; תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת פסחים, דף נ').

[4] "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח(.