חיים חדשים - תוכנית 863 - איך יודעים אם יש א-לוהים?

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: במסגרת סדרת התוכניות שלנו אנחנו רוצים לשוחח הפעם עם הרב דר' מיכאל לייטמן על אתאיזם, על א-לוהים, האם יש, אין, ואיך אפשר להוכיח.

יעל: אתאיסטים הם אנשים שלא מאמינים שיש כוח עליון, זה לא שהם לא מאמינים, אבל הם אומרים, תוכיח לי שיש ואז אני אאמין. זה לא שלכולם יש התנגדות עקרונית נגד הדבר הזה, אבל הם לא ראו אותו, הם לא יודעים מי זה, מה זה, ומפני שהם לא רואים הם גם לא מאמינים.

אנחנו נרצה לבדוק הפעם האם קיים א-לוהים והאם אפשר להוכיח את קיומו של הכוח העליון, של אותו א-לוהים, או אלילים. והשאלה הראשונה שלי, האם קיים איזה כוח עליון בטבע, האם באמת ניתן להוכיח שיש א-לוהים?

ניתן, אין שום בעיה. את הכוח העליון שנמצא בטבע אנחנו מגלים על ידי חכמת הקבלה. אפשר להגיד בעצם שכל המדע שאנחנו מגלים מדור לדור ובמיוחד בדורות האחרונים מכוון אותנו לידיעה שאנחנו חיים בעולם אינטגרלי, עגול, שהכל קשור זה לזה, שזו מערכת אחידה שקיימת על ידי חוקים ובסופו של דבר החוקים האלה מתחברים לחוק אחד, שכולם, ממש כולם, קשורים זה לזה וזה לזה ואי אפשר לצאת מהמערכת הזאת. זאת אומרת הכול נכלל בתוך מערכת אחת.

אנחנו לא מכירים את החוקים הגלובליים של המערכת הזאת כי היא כוללת בתוכה את כל מה שאנחנו חוקרים על פני כדור הארץ הקטן שלנו, ובכלל ביקום ומעבר ליקום. מיום ליום אנחנו פותחים אופקים חדשים ומביאים לעצמנו יותר ויותר נתונים שצריכים איכשהו לסדר אותם, אבל בינתיים אנחנו לא מסוגלים. אבל מתוך מיעוט הידיעה שאנחנו כן הצלחנו לגלות, אנחנו חושבים שכנראה אנחנו נמצאים במערכת אחת, ברשת אחת של חוקים קבועים ומוחלטים שמכוּונים לשמירת המערכת כדי להביא אותה כנראה לאיזה מצב שעוד יתגלה בעתיד, מי יודע מתי, יכול להיות שבקרוב בזמנינו, יכול להיות בעוד כמה מיליארדי שנים, ויכול להיות שבכלל, ללא זמן, כמו שאנחנו מגלים עכשיו לפי כל המדע של איינשטיין ועוד כמוהו, שזה נמצא בכלל למעלה מזמן, מקום ותנועה, למעלה מכל השינויים וחוקי הפיזיקה שאנחנו מגלים כבני אדם, כי אנחנו סך הכול יצורים קטנים ופרטיים בתוך כל היקום הזה.

בעשרות השנים האחרונות היו הם כאלה שדווקא גילו לנו את האפסיות של הגישה שלנו, של היכולת שלנו להשיג את כל הטבע הענק הזה. פתאום מתגלים חורים שחורים למיניהם, תופעות אסטרונומיות כאלה ואנחנו לא מסוגלים לדעת בכלל האם אנחנו קיימים באיזה יקום אחד או שבכלל יש אין סוף מבנים, עד כמה שאנחנו יכולים לראות כי אנחנו רואים עד גבול מסוים.  

זאת אומרת יש לנו על מה לשאול. אבל השאלה היא לא בזה, השאלה האם אנחנו מסוגלים בכלל, יחד עם המוגבלות המדעית שלנו, לצאת מעל המוגבלות הזאת ולראות את מערכת הטבע בצורה יותר שלמה, עגולה. ואנחנו ראינו שכן, היו כבר אנשים לפני כמעט ששת אלפים שנה שהתחילו להשיג ולחקור את הטבע, אבל לא על ידי מכשירים ולא על ידי איזה אינסטרומנט במתמטיקה, פיזיקה, טלסקופים, מיקרוסקופים וכן הלאה, אלא בזה שהם ניסו להפוך את עצמם ליצורים אחרים. הם הגיעו למסקנה שהאדם הוא סך הכול יצור אגואיסטי שחושב רק על עצמו, ולכן כל הגישה שלו לטבע היא גישה אגואיסטית כי הוא חושב רק איך ליהנות ממה שהוא מרגיש. זאת אומרת החצי השני של הטבע חסר לו. כי אם אני מקבל את הכול ברצון לקבל שלי, באגו שלי, ואני מזהה רק את מה שטוב לי או רע לי כלפי הרצון האגואיסטי שלי, אז אני מאוד מוגבל בתפיסת המציאות, ולכן הם אמרו בואו נעשה את עצמנו לפחות הפוכים ממה שאנחנו.

יעל: בשביל מה?

בשביל לחקור את הטבע השני שקיים. כי אם אנחנו רואים שכל המציאות, שכל העולם שלנו מתחלק לארבע דרגות, דומם, צומח, חי ובני אדם, וכולם חיים בכוח ספיגה, בכוח האגו, מקרבים את מה שטוב להם ודוחים את מה שרע להם, אז אולי אנחנו יכולים להגיע לאנטי עולם, כמו שהאסטרונומים אומרים היום שיש אנטי.

יעל: בשביל לקבל שלמות?

כן. בצורה כזאת. כי אם בטבע יש תמיד פלוס ומינוס, יין ויאנג, היינו כל מיני צורות בעד וההיפך, אז אנחנו נעשה מעצמנו צורה הפוכה. אנחנו קולטים את המציאות אבל אם אנחנו נהפוך את הקליטה שלנו, לא ברצון ליהנות כי בצורה כזאת אנחנו מוגבלים בתפיסה, אלא נהייה ברצון הפוך, לא נקבל אלא ניתן, נוציא מעצמנו, אז אנחנו יכולים לראות את הטבע ההפוך. בואו נראה.

יעל: בצורה כזאת יהיו לנו שני חלקים ואז אפשר יהיה להרכיב מזה שלמות אחת?

כן, כך בדיוק אנחנו מגיעים לטבע השני, לאנטי טבע. וכשנחבר את שני החלקים, של הטבע שלנו ושל האנטי טבע אז אנחנו נראה את מה שיש לפנינו. זה לפחות בידינו, כי אנחנו כבר בטבע שלנו, ואת הטבע ההפוך שהוא להשפיע, לדאוג, לאהוב, במקום לקבל ולשנוא וכן הלאה, אנחנו איכשהו יכולים להתחיל לפתח. בואו נראה איך.

הם ניסו לחשוב איך יכול להיות שבכל הטבע יש רק כוח אחד או כמה כוחות וכולם פועלים רק בצורה אחת, כלומר אני תופס אותם רק בצורה אחת ולא חשוב כמה השפעות יש עלי, כשאני מקבל אני תמיד מקבל אותם רק אם טוב לי מהם או רע לי מהם. ואם זה כבר נמצא בי מלכתחילה, כי אני בנוי מחומר שרוצה ליהנות, אז איך אני מתעלה מעל החומר שרוצה ליהנות ואני רוצה ההיפך, להנות לזולת. מה קורה אם אני עושה את זה, בואו נחקור את הטבע בצורה כזאת, וכך הם התחילו לעשות.

יעל: איך כל זה קשור לזה שאני יכולה לגלות אם יש א-לוהים או אין א-לוהים?

זה קודם כל תפיסת המציאות, לא אכפת לי א-לוהים לא א-לוהים, אני רוצה לדעת באיזה עולם אני נמצא. רק זה בעצם נמצא לרשותי, כי אם אני הופך את עצמי אז אני מגלה את הכוח שהפוך למה שאני מגלה עכשיו, אני מגלה תופעות הפוכות.

יעל: כלומר ההנחה היא כזאת, אם אני אכיר את כל המציאות שקיימת, אז אני גם אוכל לדעת האם יש כוח עליון שמפעיל את המציאות הזאת או שאין כוח עליון שמפעיל את המציאות הזאת?

יכול להיות שהם שאלו בצורה כזאת. אני לא הייתי שם במקומם ולכן אני לא יכול לענות על זה. אני רק אומר שלבני האדם אין ברירה אלא לשנות את הקליטה שלהם, מקליטה לטובת עצמם, ההיפך, להתחיל להנות לזולת, זאת אומרת לעבור מפעולות שהן על מנת לקבל לפעולות שהן על מנת להשפיע.

אותם אנשים התחילו לעשות תרגילים כאלה על עצמם, הם עשו את זה בקבוצות וגילו שכן, זה אפשרי. אם אנחנו מתאמנים בקבוצות אז אנחנו לאט לאט יכולים להרגיש שבהשפעה, לא בקבלה, שביציאה מעצמי יש כוח מיוחד, יש בזה תענוג מיוחד, יש בזה גם תפיסה מיוחדת ואפילו הפכיות, עולם הפוך. הם לאט לאט גילו שכן, שקיים עולם הפוך, במקום עולם של קבלה עולם של השפעה, במקום עולם של שנאה עולם של אהבה, במקום עולם של דחייה עולם של חיבור. הם גילו שיטה פרקטית ומתוך השיטה הפרקטית הזאת הם גילו הרבה מאוד תופעות והם סידרו אותם במדע הטבע החדש שנקרא "חכמת הקבלה".

זה היה לפני 5,777 שנה, מאז שהמקובל הראשון גילה את השיטה הזאת ואת החכמה הזאת. ומאז יש לנו בכל דור ודור מדענים מקובלים שעשו זאת על עצמם. על ידי שינוי הטבע שלהם, מלקבל להשפיע הם ממשיכים לגלות את כל התופעות שיש בטבע הכללי, והם מגלים שכן, יש עולם הפוך ממה שאנחנו מרגישים, צופים, מקבלים, מזהים, ולעולם הזה הם קראו עולם עליון. למה עליון? כי הם גילו שהכוחות שפועלים עלינו באים דווקא משם ועל ידי המחקר של העולם העליון הם יכולים להבין עבר, הווה, עתיד, את התנהגות הטבע איתנו. הם התחילו לגלות שדווקא הגישה שלנו בדומם, צומח, חי, מדבר, במה שאנחנו מזהים, זו גישה מאוד מוגבלת, מאוד קטנה שנמצאת רק בחלק קטן של המציאות שנקרא רצון לקבל לעצמו או העולם הזה, וכל היתר, כל מה שהם חקרו מתוך זה שעשו מעצמם כלי השפעה, משפיעים, אוהבים, יוצאים מהאגו שלהם, זה עולם ענק, עצום, גדול, חמש עולמות עם הרבה יצורים למיניהם וכולם חיים לפי כוח השפעה ולא לפי כוח קבלה, ממש כמו באיזה סרט דמיוני, והם כתבו על כך בספרים שלהם.

המקובלים אומרים שאם אנחנו רוצים לעשות את זה אנחנו מסוגלים. הם גם כתבו לנו את השיטה, איך לעשות. הם ייצבו את השיטה משך כל הדורות, מאז ועד ימינו. המקובל האחרון, המדען האחרון היה המורה שלי, הרב ברוך אשלג. אנחנו לומדים את השיטה הזאת וגם מממשים אותה בקבוצה שלנו, וכשאנחנו מגלים אנחנו לא צריכים להאמין. אין כאן לא אמונה, לא תאיזם ולא אתאיזם, כי ברור לנו איפה אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים בטבע שנקרא כוח השפעה ואהבה ואנחנו משיגים אותו על ידי זה שאנחנו מפתחים בנו כוח השפעה ואהבה.

המקובלים כותבים לנו איך לעשות את זה. אם אנחנו מתחברים לעשיריות בקבוצה, ואנחנו מתחילים להשפיע זה לזה, בקבוצות קטנות, ומיצרים בינינו שדה של השפעה ואהבה, כל אחד בעשירייה שלו, אז בתוך העשירייה הזאת אנחנו מקבלים את השפעת הכוח העליון. כמו במקלט, בהתאם לכמה שאנחנו מסוגלים להתעלות מעל האגו שלנו ולהיות בהשפעה הדדית בינינו, אנחנו קולטים את הכוח העליון. יש לנו עמו מגע, אנחנו חוקרים אותו, מרגישים אותו, אנחנו נמצאים איתו בקשר הדדי.

לכן אנחנו לא אתאיסטים ולא תאיסטים, אנחנו מגלים פשוט את הכוח העליון ששולט בטבע, את כוח ההשפעה. וברור לנו שזה כך, כי כוח הקבלה שולט רק באזור קטן מאד של המציאות שנקרא "העולם הזה" והוא ניתן לנו אך ורק כדי שאנחנו נתעלה דווקא מהמצב שנקרא "העולם הזה" למצב שנקרא "העולם העליון".

יש בזה הרבה דברים, זה מדע מאד עמוק, מאד רחב. ואני מאד מקווה, כמו שכתוב וכמו שאנחנו מגלים, שהאנושות תצטרך מאין ברירה לפתוח לעצמה את העולם הרוחני, להזדהות עם הכוח העליון וכך היא תגיע לרמה אחרת של קיום, ללא הגבלות של זמן, תנועה, מקום, חיים, מוות וכן הלאה.

יעל: איפה נמצא הכוח עליון בתוך הציור המדהים שציירת לנו כרגע?

בכל העולם העליון, וגם בעולם שלנו, רק בהסתרה.

יעל: זאת אומרת כשעוברים ממצב של קבלה וספיגה למצב של אהבה והשפעה?

כן, ואז מגלים אותו.

יעל: מה זה אומר מגלים אותו, איך מגלים כוח עליון?

באותם רצונות שתיקנו מקבלה להשפעה, משנאה לאהבה, מניתוק לחיבור.

יעל: איך יודעים שזה כוח עליון?

מגלים אותו.

יעל: כשאתה אומר מגלים, למה אתה מתכוון?

מה שאת מרגישה עכשיו זה נקרא שזה מתגלה לך.

יעל: מבחינה רגשית?

לא חשוב, תסגרי עיניים ותפתחי עיניים, מה שנכנס לתוך העין זה נקרא גילוי.

יעל: אני ממש רואה אותו, זה משהו פיסי?

זה לא חשוב, גם העין לא רואה, את זה כבר אפשר להבין, אבל אנחנו מגלים בחושים שלנו, ברצון שלנו. כמו שאנחנו מגלים ברצון האגואיסטי שלנו את העולם הזה שהוא לקבל וליהנות, כך אנחנו מגלים ברצון האלטרואיסטי שלנו את העולם העליון שהוא לתת ולאהוב.

יעל: יש אנשים שגם היום במציאות הקיימת יגידו שהם מרגישים שיש אלוהים, ויש אנשים שיגידו שהם לא מרגישים. האם ההרגשה במציאות החדשה שתיארת היא הרגשה של וודאות?

וודאות כלפי האדם המשיג בלבד. כלפי אדם שלא משיג אין וודאות, כי לשם זה הוא צריך לשנות את הטבע שלו, את התכונות שלו.

יעל: מה ההבדל בין זה לבין אנשים שגם היום אומרים שהם מרגישים או יודעים שיש?

שיגידו, אבל זה ללא הוכחה לעצמם אלא לפי אמונתם. בקבלה אין אמונה. אמונה בחוכמת הקבלה נקראת מידת ההשפעה, זאת אומרת בהתאם למידת ההשפעה שיש לי אני משיג את הכוח העליון האחד ששולט, ששורה, את הכוח "האחד, יחיד ומיוחד", "טוב ומיטיב", "אין עוד מלבדו" ששורה בכל העולמות, כוח אחד בלבד.

יעל: כשאתה אומר משיג, אתה מדבר על הרגשה?

אני משיג אותה בכל החושים שלי, אין לי שום ספק שזה כך ולא מפני שאני סוגר עיניים, אלא מפני שאני חוקר.

יעל: את כל הדבר הזה שאתה מתאר אפשר לגלות רק אם עוברים את התהליך שדיברת עליו כרגע, כלומר אם מחפשים את החלק השני, את החלק של אהבה ושל השפעה. מה הסיבה שהיום, במציאות הרגילה שבתוכה אנחנו חיים, זה נסתר מאיתנו?

זה מפני שאנחנו לא נמצאים באותן תכונות שיכולות לגלות אותו. כל מה שאנחנו מגלים בטבע זה לפי חוק השתוות התכונות, מה שנקרא חוק השתוות הצורה. ולכן אם אני נמצא בתכונה של קבלה אני לא יכול לגלות את הטבע אלא רק תופעות שדומות לתכונה של לקבל, אבל אם אני אהיה בתכונת ההשפעה אז אני אגלה את הטבע ההפוך.

יעל: למה במציאות הרגילה זה נסתר מאיתנו, למה זה בנוי כך מראש, כי אם הייתי מגלה אולי שיש משהו זה היה מושך אותי יותר לעשות את החיפוש ולהגיע לאותה שלמות.

לא, זה לא נכון. זו לא הייתה שלמות כי היית ממשיכה לגלות את זה בכוח קבלה, לעצמך.

יעל: זה בעצם סוג של פטנט.

זה פטנט פשוט, את צריכה להגיע לייאוש בקיום שלך, בדרך שבה את תופסת את המציאות וחיה בה ובאמת לשאול מה הטעם בחיים, מה מטרת החיים, מה מהות החיים שלי, לא להיות דבוקה רק לנקודה שאת חיה אלא גם להתעלות קצת יותר למעלה מזה. אם את שואלת כך אז את כבר יכולה לשנות את עצמך ולהתחיל לגלות את העולם העליון ובו את הכוח עליון.

אורן: איפה נמצא אותו עולם העליון?

כמו העולם הזה, בתפיסה שלנו. גם העולם הזה נמצא בתפיסה שלנו. האם מה שקיים כאן ועכשיו קיים מפני שזה קיים או שזה קיים בתוכי בלבד?

אורן: שאלה עמוקה, אני לא יודע לענות עליה.

מי שמגלה את העולם העליון, זאת אומרת את העולם ההפוך הוא רואה משם גם את העולם הזה ורואה עד כמה גם העולם הזה מתבטא ברגשות שלנו בלבד ולא בשום דבר אחר.

אורן: אמרת שיש במציאות חוק השתוות התכונות, זאת אומרת אדם שנמצא בתכונות של ספיגה, של קבלה, מרגיש מציאות שאנחנו קוראים לה "העולם שלנו", ואילו אדם שמפתח בקרבו תכונות הפוכות, של פליטה, של נתינה, של אהבה מתוכו כלפי חוץ, מתחיל להרגיש את מה שאתה קורא לו "עולם עליון", ואז הוא מגלה שיש מערכת אחת שבתוכה נמצא הכול והיא מתנהלת לפי תוכנית ולפי כוח אחד שפועל ונקרא אלוהים.

בשינוי התפיסה יש החלפה או שדרוג של תכונות האדם, למה הכניסו לנו כאן למגרש את הא-לוהים?

הכוח המשפיע שאותו אנחנו מגלים, כוח האהבה, כוח ההשפעה, הכוח שקושר הכול יחד נקרא א-לוהים. זה הכוח העליון של הטבע, א-לוהים בגימטריה זה הטבע. זה אותו דבר, אין טבע וא-לוהים, זה היינו הך.

אורן: למה מתחילים לדבר על איזה כוח במקום לדבר על האדם, כי האדם הופך עצמו מיצור סופג ומקבל ליצור פולט ונותן, הוא מסובב את המנוע הפנימי שלו והשינוי הזה חושף בפניו כל מיני דברים שהוא מרגיש עכשיו?

ואז הוא מגלה שחוץ ממנו יש רק כוח אחד שנותן, שאוהב.

אורן: כשאדם משתנה בתוכו הפנימיות שלו משתנה, התפיסה שלו, הראייה שלו משתנה, איך הוא פתאום מגלה שיש כוח שקיים או לא קיים?

אתה מגלה עכשיו משהו בתפיסה שלך?

אורן: אני מרגיש את המציאות הזאת.

אתה מגלה את המציאות, אבל בשינוי תפיסת המציאות אתה מגלה מציאות אחרת.

אורן: הבנתי, אבל למה מוסיפים לי פתאום למגרש גם את הא-לוהים?

כי במציאות שאתה מגלה אתה מגלה בה כוח מיוחד שמחזיק את כל המציאות, הוא לא מחוץ למציאות, הוא התוכנה הפנימית של המציאות.

אורן: איפה אני מגלה אותו?

בתוך המציאות שאתה מגלה.

אורן: את המציאות שאני מגלה אני מגלה בהרגשה שלי.

נכון.

אורן: אם הבנתי את התפיסה שלך אז הבן אדם הוא כמו סנסור, הוא כמו גלאי. כלומר אם הוא סנסור שעובד בספיגה הוא מרגיש משהו שאתה קורא לו העולם שעכשיו הוא מרגיש, ואם הוא הפך עצמו לסנסור שעובד החוצה, בפליטה, אז הוא מרגיש בתוכו משהו אחר. האם המשהו האחר הזה זה א-לוהים?

כן.

אורן: איזה כוח זה?

חיובי.

אורן: מה התכונות של הכוח החיובי הזה?

בהתאם למה שאדם מגלה בתכונת ההשפעה והאהבה הוא מגלה את הא-לוהים, השפעה ואהבה.

אורן: מה זה השפעה?

נתינה.

אורן: לסיום אני אשאל שוב את השאלה הראשונה שאיתה התחלנו את התוכנית. אנחנו מדברים על אתאיזם או תאיזם, ובבסיס של כל העניין עומדת השאלה האם אפשר להוכיח שיש אלוהים או אין אלוהים. מה התשובה שלך לזה?

רק על ידי זה שאדם יישנה את עצמו מלקבל להשפיע, משונא לאוהב, אבל אם הוא באמת יישנה, לא כמו שחושבים אנשים, הוא יגלה שיש בעולם כוח שכולו טוב, "אין עוד מלבדו", "אחד, יחיד ומיוחד", "טוב ומיטיב".