חיים חדשים - תוכנית 879 - התכללות בקבוצת לומדי חכמת הקבלה, חלק ב'

+תקציר השיחה
התכללות בקבוצת קבלה - חלק ב' | ||
הכוח העליון נמצא בינינו, לא מחוץ לנו באיזשהו מקום, מטרת התיקון זה לגלות אותו. נושאים מרכזיים בתכנית:
|
||
+תמליל השיחה
אורן: היום אנחנו ממשיכים ללמוד מהרב לייטמן איך להביא את החיים שלנו למצב מתוקן יותר. הרב לייטמן מלמד אותנו את שיטת התיקון של חוכמת הקבלה, שיטת תיקון האדם, תיקון העולם. אמרת לנו בתוכניות הקודמות כדי שאדם יוכל לתקן את עצמו מיצור אגואיסט שחושב רק על עצמו ליצור שפועל באהבה, בנתינה, בהשפעה של כל טוב לאחרים ומתוך כך פותח לעצמו מציאות חדשה, האדם צריך לעבוד בתוך קבוצה. בתוך קבוצה שעובדת לפי השיטה שלימדו המקובלים. והיום אנחנו נרצה ללמוד ממך מושג מיוחד שמפרט המורה שלך הרב"ש, הרב ברוך שלום אשלג, שנקרא "התכללות" בתוך הקבוצה.
אומר הרב"ש כך, "יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים." בתוך הקבוצה. "היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני. וע"י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה.". האם תוכל להסביר על מה מדבר כאן הרב"ש במילים קצת יותר פשוטות?
זה מה שאנחנו משיגים בהתכללות. זה גם לא יכול לבטא את כל התוצאה היפה הזאת שיש מההתכללות. כי מההתכללות זה לא סתם חיבור שיש עשרה בריונים שהולכים יחד להרביץ למישהו, ולא כמו קבוצת כדורגל שכל אחד מוסיף מעצמו מיומנות שלו וכן הלאה. אלא ההתכללות היא שאנחנו בונים כוח אחד מתוך עשרה, והמעניין שכל העשרה נשארים כעשרה ואף אחד לא מתמוסס ממש בשני, אלא ההתכללות היא מיוחדת מאוד כי המטרה הסופית היא זו שמחייבת אותנו להתכלל זה מזה. ואנחנו על ידי ההתכללות מוציאים מביננו אותו אחד שברא אותנו. כי הבורא שברא אותנו ברא קודם כל רצון לקבל אחד, אחר כך החדיר לתוך הרצון לקבל את האור שלו, את עצמו, ועל ידי זה פירק אותנו, פיצץ אותנו להרבה חלקים נפרדים אגואיסטיים.
כשאנחנו מתחילים להתכלל בינינו אנחנו מתחילים להגיע למצב שהחלקים האלה האגואיסטיים, שהם רוצים לבטל את האגו ביניהם, הם בעצם חוזרים, נמשכים לפחות לאותו המקור, לאותו האור שברא אותם. על ידי זה הם מתחילים להשיג אותו, לרצות להשיג אותו. יחד עם המאמצים שלהם זה מביא למצב שהבורא בתוך ההתכללות הזאת מתגלה. זאת אומרת, אין לנו בעצם שום דבר בתוך התיקונים שלנו לתקן את עצמנו, או שהאנושות תתקן את עצמה כולה, ולחזור למקור שלנו, אלא איך לגלות את המקור מתוך ההתכללות.
בתוכנו נמצא הכוח הזה העליון, הוא לא נמצא מחוצה לנו באיזה מקום, אלא על ידי זה שאנחנו נכללים זה מזה, אז אותו כוח העליון מתגלה לנו. בדרך כלל אנשים חושבים שהכוח העליון נמצא שם למעלה, נמצא שם בצד, נמצא מסביב, להסברת עניין ההתכללות אנחנו צריכים יותר טוב לדמיין שהוא נמצא בתוכנו. וכשאנחנו מתחילים להתכלל זה מזה בכל הפרטים עד בלי גבול, אז אותו כוח עליון מתגלה.
יעל: ומה זה אומר שהוא מתגלה?
שאנחנו כולנו בהתכללות שלנו מגלים אותו. זה נקרא "חד מקבל חד".
יעל: ומה יוצא לנו מזה? זאת המטרה?
זו מטרת התיקון שלנו, לגלות את הבורא. וכשאנחנו מגלים אותו אנחנו מגלים את הסיבה לכל המציאות, לקיום שלנו, להתפתחות שלנו, זו מטרת ההתפתחות שלנו, ובזה אנחנו מתקרבים למושגים אינסופיים.
יעל: סיפרת לנו בתוכניות אחרות, שזה פותח לנו מציאות חדשה מאוד רחבה. אני רוצה לחזור למה שאורן הקריא ולהבין קצת יותר כל מושג ומושג. מהו מצב של "דיבוק חברים"? מדובר על זה ש"יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים".
כן.
יעל: מהי הסגולה ומהו המצב הזה של דיבוק חברים?
הסגולה בדיבוק חברים שאנחנו יכולים לפי עוצמת הדיבוק לגלות את הבורא. כי מצד אחד כל אחד מבטל את האגו שלו, מצד שני כל אחד פותח את עצמו לקליטת האחרים. המאמצים שלנו מתחברים. אנחנו יוצרים בזה ג' קוים בהתנהגות שלנו, ימין, שמאל ואמצע.
יעל: שזה אומר מה?
אלה צורות ההתנהגות. אנחנו מבדילים בין האגו, שהרצון לקבל שלנו נמצא ונשאר וודאי, אנחנו לא מבטלים שום דבר, ולמעלה מהרצון לקבל שלנו אנחנו בונים רק את צורת הקשר בינינו שנקרא "רצון להשפיע". הקשר הזה בינינו הוא מכוון כדי להשפיע זה לזה וזה לזה. זאת אומרת לספק לכל אחד את כוח העשירייה השלם, מצד אחד. ומצד שני אנחנו כולנו יחד מתחברים בזה עד כדי כך בקשר הערבות, שאנחנו משפיעים לשורש שלנו שהוא הבורא, העליון מאיתנו. השורש הקדמון לקיום שלנו, למציאות שלנו.
יעל: בן אדם מתמסר בקלות לתהליך הזה של הידבקות, של התכללות?
לא. אדם הוא סך הכל רצון. ואם יש בין כל הרצונות שלו האגואיסטיים, הבהמיים, הארציים, שהם מכוונים רק איך להחזיק את עצמו בצורה יותר טובה, הוא רוצה נוחות ושום דבר חוץ מזה, שיהיה לו כל טוב. אם יש לו עוד איזה חזון, איזה רצון, שהוא רוצה לגלות את הסיבה לקיום שלו, בעל הסולם אומר שזה רצון שנקרא "מה טעם בחיי", אז האדם הזה מתחיל להתפתח כבר לכיוון זה כדי להשיג את הרצוי, וזה מביא אותו לחיפוש ולהיכרות הבורא בו. אבל בדרך הוא פתאום מגלה את עצמו שנמצא בקבוצה, שלומד את חוקי ההתחברות ביניהם, אפילו התכללות ביניהם וכן הלאה.
יעל: מה הקושי שלו? למה קשה לבן האדם להיכנס לתוך התהליך הזה של ההתכללות, של הידבקות החברים?
קודם כל זה לא קשה, אלא כל הדברים האלה הם נעשים לפי הרצון. אנחנו סך הכל רצון לקבל ואנחנו נפעלים על ידי הרצון. מאיפה הרצון זו שאלה אחרת, אבל כשאנחנו כבר מגלים שיש בנו רצון כזה או אחר, אז אנחנו מממשים אותו, כי אם אני לא מממש את הרצוי, אז אני נמצא באי שקט פנימי עד כדי כך שאני לא יכול לסבול את זה.
יעל: אני שואלת את זה כי באופן טבעי אנחנו רואים שהמצב הזה של הידבקות באנשים אחרים, או של התכללות, הוא מצב לא טבעי היום בחברה שלנו.
לא טבעי. בכלל אף פעם זה לא היה טבעי. אף פעם לא ראיתי אף חברה שזה היה טבעי. אף חברה, כולל חיות, כולל צמחים. אנחנו מלכתחילה כל הבריאה הוא רצון לקבל, רצון ליהנות אגואיסטי, ולכן זה לא טבעי לאף אחד.
אורן: לא טבעי לאף אחד להתכלל באחר.
גם אפילו להתקרב לאחר.
אורן: זאת אומרת כל אחד חי בתוך בועה משלו.
וודאי.
אורן: ובתוך קבוצה שפועלת לפי שיטת הקבלה אומר המורה שלך, הרב"ש, "שיש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים. היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני. וע"י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה.".
כן.
אורן: אני רוצה לשאול פה על כמה הבחנות שהוא אומר. הוא מדבר פה על דעות ומחשבות שעוברים מאחד לשני בזכות הדבקות שבהם. תסביר את המנגנון הזה, איך זה עובד? נניח שלושתנו בקבוצה הזאת של הקבלה, מה קורה בדעות ובמחשבות? מה זה אומר שאנחנו נכללים בדעות ובמחשבות ובכוחות אחד של השני שבסופו של דבר, שזה הכי מרתק אותי, אני אחד מקבל מכולכם, כאילו אני מקבל כוח כמו של כולם. מה הדינמיקה פה?
זה לא בדיוק שאנחנו עובדים, יש כאן עוד הרבה כוחות טבע. אנחנו רק מפעילים קצת את המנגנון שהוא יעבוד באיזה כיוון, אבל בסופו של דבר המנגנון הזה עובד לבד. הוא עובד לבד כי לא אנחנו בעל המערכת ולא אנחנו בדיוק יודעים מה אנחנו מפעילים, אנחנו תמיד מתקדמים מאי הידיעה לידיעה חלקית בלבד וכך זו העבודה שלנו. למרות שאתם דורשים ממני הסבר ברור, קל, זה קשה מאוד לתאר. בסך הכל אני אגיד לך למה אני מרגיש את עצמי פנוי מזה כאילו, פטור מההסבר, כי מי שנמצא ברצון הזה הוא יבוא ויתכלל וישיג, כי הרצון הזה לא ייתן לו מנוחה, ומי שלא נמצא ברצון הזה להשיג את הכוח העליון והשליטה שלו בחיים וכן הלאה, אז הוא לא יבוא גם כך.
אורן: אז נניח אני אדם שרוצה ובאתי.
אם אתה בא, אז אומרים לך מה לעשות. קצת מסבירים, כי אפשר להסביר לאדם דברים שעדיין לא נמצאים בו, זה לא במישור העולם הזה, זה כל פעם בעלייה במדרגות. ולכן אתה צריך לקבל את הדברים, לקיים אותם, לראות איך הם פועלים. איך הם מתממשים בך. שוב לשמוע ושוב לקיים ושוב לראות את התוצאות. בצורה כזאת באים.
אורן: הבנתי את הגישה. אני רוצה להתקדם לעוד הוראה, שאומר לא המורה שלך הרב"ש, אלא אבא שלו, בעל הסולם, הרב יהודה אשל"ג. הוא אומר שאדם צריך "ללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד". מה הוא אומר?
הוא אומר דבר מאוד מעניין. שאותה הקבוצה שאני מגיע אליה איכשהו, ואני לא יודע איך, אני לא בוחר בקבוצה ובחברים האלו שאני צריך להתחבר איתם, אני לא יודע מה פתאום הם נמצאים איתי בקבוצה, אבל אני צריך להאמין שהקבוצה הזאת היא לא במקרה. אלא שפעם, כנראה שבשורשנו, עוד לפני שהנשמה הכללית עברה את הפיצוץ, "שבירה" מה שנקרא אצלנו, והתחלקה להרבה מאוד נשמות פרטיות, עוד לפני זה, כנראה שהיה קשר בינינו, התאמה מיוחדת, ואנחנו עכשיו חוזרים לשחזר את כל המצב הזה. לכן אין כאן שום מקרה, אני צריך לפעול במקום שאני מגיע, היכן שמקבל הדרכה, כל מה שאומרים לי לעשות, העיקר לתת יגיעה מתוכי לחיבור. עם מי, או עם מה, צריך פחות לשאול, כי אני בזה לא מבין עכשיו בינתיים כלום. וודאי שלא אני הייתי בוחר בחברים האלו, ועובדה שבחיים אף פעם לא התחברתי לסוג כזה של אנשים.
יעל: וזה מכוון?
זה מכוון מלמעלה, מתוך שורשי הנשמות שלנו, שאנחנו נתחבר לאותו איבר של הנשמה הכללית שאנחנו שייכים לו. ולכן החיבור הוא חיבור מאוד מיוחד. הוא נגד הרצון, ודאי שמלווה בנטיות ביקורת מכול אחד ואחד כלפי האחרים, אנשים לא רוצים את זה, יש להם דחייה, אפילו שנאה. והכול מתגבר ככל שהם מתקדמים יותר זה עוד ועוד הולך ומתגבר. לכן אין כאן כל כך הרבה מה להוסיף, התהליך הוא תהליך מאוד רבגוני ומעניין, גם בצורות ניגודיות שלו שהוא מגלה. אבל בסופו של דבר הוא צריך להביא את עשרת האנשים האלו לזה שכל אחד פושט את האגו שלו, ומוכן להתחבר בלב המקולף מקליפה חיצונה עם כל יתר הלבבות, כדי להשיג את המטרה הסופית שבלב המשותף, שכל הלבבות הם מתחברים ללא שום הבדל ביניהם. שם להשיג את הכוח העליון.
יעל: מה מאפשר לאותו אדם שנמצא בקבוצה שאתה אומר, הוא בעצם פועל מול הרבה מאוד התנגדויות פנימיות שיש לו?
כל הזמן.
יעל: מה מאפשר לו לעבור את התהליך ולהתמודד איתו?
קודם כל הרצון שלו ההתחלתי, אלף. בית שאת הרצון הזה הוא מפתח על ידי כתבי קבלה שהוא לומד, והכוח הפנימי שהוא מקבל דרך הכתבים האלו שנקרא ה"מאור המחזיר למוטב". דוגמה מהחברים שהוא מקבל דוגמה כזאת כל פעם, והחיזוק הכללי הערבות שיש ביניהם. המורה שכל הזמן מעורר אותם, ואת כל הפעולות שהם עוברים בתוך הקבוצה שהם מסדרים לעצמם צורות החיים, ההתנהגות.
יעל: איך ההתכללות נכנסת לתוך כל מה שאמרת לנו עכשיו? לאיפה היא שייכת, איפה היא בתוך הפאזל הזה?
התכללות וכל מיני הפעולות אחרות של החיבור עוד קודמות להתכללות, זה הכול נעשה כתוצאה ממה שאמרתי. כל אחד צריך להופיע בצורה מיוחדת כלפי האחרים, לעורר בהם רצון, התרוממות, גדלות המטרה, גדלות הבורא, גדלות המורה, גדלות הקבוצה, גדלות של כל אחד. בקיצור יש הרבה מאוד פרטים שהם צריכים בזה לטפל, וכל פעם לראות בזה פעולה קבוצתית משותפת, ושהפעולה הזאת היא כל הזמן מכוונת לחיבור ביניהם עד התכללות, עד התמוססות בצורה כזאת שהם ממש נעלמים בחיבור ביניהם מכל האישיות הפרטית שלו, של כל אחד. ונשאר להם בכל זאת אותו הניצוץ האישי שמגיע להם מהשבירה, מההכנה שקודמת לכל הקיום שלהם. ומתוך זה כל אחד מגלה את המדרגות העליונות בצורה אישית שלו, יחד עם זה שנכלל בזה עם אחרים. וככה זה עד גמר התיקון שכולנו נגיע פעם לכל התיקונים הללו, אז כבר שם נעשית התכללות סופית שאין עליה מילים. שם כבר פועלים חוקים אחרים.
יעל: מה הבדל בין חיבור לבין התכללות?
חיבור זה חיבור הכוחות, רצונות, מחשבות, שהם פועלים בכיוון אחד למטרה אחת, אבל בכל זאת ההבדל ביניהם ברור, שרק מתחברים.
יעל: אני עדיין מפרידה בין כל כוח וכוח שמתחבר ביחד?
למרות שהם מחוברים ממש, ומחוברים כך שאפילו אי אפשר להבדיל ביניהם, זה לא חשוב. אבל ההתכללות היא התכללות בכל הפרטים שבכל כוח, בכל תופעה, בכל תוצאה יש בכל זאת הרבה פריטים שלה, שכל הפריטים האלה עד כדי כך נכללים זה מזה בהתכללות, שאי אפשר להבדיל ביניהם.
יעל: בעצם ההתכללות זו רמה יותר גבוהה של חיבור?
זה משהו אחר מהחיבור.
יעל: מה ההבדל המהותי?
מהותי זה שבחיבור רק מתחברים, והתכללות זה שנכללים שנכנסים פנימה כל אחד לתוך שני, ולא מחברים את התכונות כל אחד לשני, אלא נכללים כל אחד מהשני, כך שאי אפשר להבדיל.
אורן: והתמוססות? אמרת קודם חיבור, התכללות, התמוססות.
והתמוססות היא נניח הצורה הסופית של ההתכללות.
אורן: אמרת קודם כשהאדם מגיע לקבוצה שעובדת לפי השיטה של הקבלה, הוא צריך להאמין שהקבוצה הזאת היא לא מקרית. שזה שהוא נפל לתוך קבוצה, נניח שאתם הקבוצה שלי, זה מדויק בול מה שצריך.
כן. אבל אם הוא לא רוצה להתקדם, אם לא מרגיש שיש לו כוח, אם פתאום מושך אותו משהו אחר אז הוא עוזב, הוא הולך.
אורן: לא, אני עוד לא בעניין לעזוב, אני בעניין לממש את הטכנולוגיה הזאת. אני רוצה להבין, נפלתי לתוך איזה הרכב של עשרה אנשים שאתה קורא לו "הקבוצה". אומרים לי המורים של הקבלה אתה צריך ללקט את כל אלו האברים ולצרף אותם לגוף אחד כי הם ממש הידלדלו מנשמתך. איך אני מלקט אתכם אלי?
על ידי זה שאתה כל הזמן נמצא בכל הפעולות שהמקובלים מייעצים לך לעשות. וכיוון שהם נתנו לך את הפעולות האלה לבצע, והם פועלים בדרגה יותר עליונה ממך, בזה שאתה מקיים את העצות שלהם, אתה מזמין על כל הפעולות שלך מה שנקרא ה"מאור המחזיר למוטב" כוח מדרגה יותר עליונה.
אורן: מה זה? תסביר טיפה על הכוח הזה, הזכרת היום כמה פעמים.
את זה אני לא יכול להסביר.
אורן: מה הוא עושה עלינו הכוח הזה? לא אכפת לי כל כך מה הוא. איך הוא פועל עלינו?
הכוח הזה גורם לך להתכללות עם אחרים, ובהתכללות עם אחרים הכוח הזה פשוט מביא אותך לאיחוד. עד כדי כך שאתם פועלים למטרה אחת, לכיוון אחד, יחד כולם. כל אחד נכלל מכולם, אז בכל אחד יש תבנית של אחרים, ובכל פעולה אתם פועלים יחד לא מישהו ראשון ומישהו אחרון, אלא כולם יחד מוח אחד, לב אחד. אתם הופכים להיות כלי אחד פרצוף אחד.
יעל: מה מרגישים בהתחלה כשמתחילים להתכלל?
אני לא יכול לדבר על הרגשה, אני מצטער. אחד, מרגישים חיבור.
יעל: בשלב הראשון לא בשלב הסופי שאני מבינה שם זה מאוד גבוה. הרי הדברים עוברים בשלבים, בצורה מדורגת.
כן.
יעל: אם אני לוקחת את זה באחוזים זה מאפס למאה אחוז. מה מרגישים ממש בהתחלה כדי להבין קצת?
הוא מרגיש אם הוא הולך נכון, ואם הוא לא יתכלל מהם עד שיאבד את כל השכל והרגש שלו הפרטי, ויתכלל מהם ובתוכם, אז הוא לא מתקדם למטרה אפילו צעד אחד.
יעל: שזה תוקע אותו, שהוא חייב את זה ככלי למימוש של הדרך שבה הוא בחר?
כן. הוא צריך לעשות מעצמו כל כך רך, שכולם יכולים להיכנס בו והוא יכנס בכולם.
אורן: מה זאת הרכות הזאת?
חוסר האגו שלו. אבל הוא לא יכול להיפטר מהאגו שלו, הוא רק יכול להתעלות מעליו למרות שהאגו בוער ושולט.
יעל: אז מה מרככים בעצם?
על ידי פעולות שאנחנו דיברנו עליהם כבר, יש לנו שם רשימה של עשרים כללים.
יעל: אבל מה מרככים את האגו, זה מה שמרככים?
כן. אבל זה לא סתם אגו, אלה כל מיני צורות ההתנהגות שלנו. מחשבות, רצונות, הסתכלויות, כל מה שאנחנו בעולם שלנו משתמשים בהם. את כל הדברים האלה צריכים לגמרי לרכך ולהביא אותם לחיבור.
יעל: אני רוצה שניה לחזור לקטע שאורן קרא, שהוא מקסים בעיני "וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד." איזה שינוי פנימי עובר האדם במעבר הזה מאיברים מדולדלים לגוף אחד? מה קורה לו מבפנים?
הוא מתחיל להרגיש שהכול זה שלו, שכל החברים הם חלקים בלתי נפרדים ממנו. שהכול זה אחד. אלה אמצעים להתקרב לבורא שהוא אחד וכולל את כולנו, כך אנחנו צריכים בכל הפעולות להימשך לזה.
יעל: מה משתנה אצלו בצורת החשיבה, באופן ההרגשה, בגישה שלו לחיים? הוא ממשיך להיות אותו בן אדם, הוא משתנה? מה בעצם קורה לו?
מתרכבת בו מערכת חדשה שבה הוא מרגיש את המציאות כמערכת אחת, הנמצאת למעלה מכל ההגבלות של זמן, תנועה, מקום. והכוח שפועל בה בתוך המציאות הזאת שנקרא "כוח עליון". המציאות שהיא נצחית שלמה, ושהוא נמצא בה שייך לה.
יעל: הוא מרגיש את אותו כוח עליון?
ודאי שהכול זה בהרגשה, זה גילוי.
אורן: זה מאוד חזק הרב לייטמן. תשמע היום לימדת אותנו על התכללות בתוך קבוצה שפועלת לפי השיטה של הקבלה. תן לי איזה תרגיל שיעורי בית להתחיל להתכלל בתוך הקבוצה הזאת. איזו משימה פרקטית שאני יכול לקחת אותה עד למפגש הבא שלנו.
רק לחשוב איך אני מחבר את כולם, ואיך אני דואג לכולם, כדי שלא ייפרדו.