חיים חדשים - תוכנית 881 - מושג העשירייה בקבלה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: במסגרת סדרת התכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, נרצה ללמוד הפעם על מושג ה"עשירייה" שהוזכר בתוכניות האחרונות שלנו.

הרב לייטמן מדבר על שיטת תיקון טבע האדם, על שיטת תיקון העולם, והיא מתבטאת בזה שהאדם משנה או משדרג את הטבע שלו מרצון לקבל הכול לעצמו לרצון לתת ולאהוב, והתהליך הזה צריך להתרחש בתוך קבוצת קבלה שצריכה להיות מורכבת מעשרה חברים. הפעם ננסה להבין איך המעבדה הזאת עובדת ובעיקר מה היא יכולה לתת לנו לחיים.

ניצה: לא יכולנו להתעלם מהעניין ושכשניסינו לחפש במקורות שלנו ראינו שהמונח "עשר" והחלוקה לעשיריות התחילה כבר בתקופה של משה ויתרו, משה חילק את בני ישראל לעשיריות, לחמישים, למאות ולאלפים. השאלה שמיד מתעוררת היא מדוע בעצם משה ויתרו מחליטים לחלק את העם לעשיריות, מה יש במבנה הזה, מדוע לחלק את העם מבנה היררכי מסוים?

עצת יתרו הייתה לחלק את עם ישראל לעשיריות. כי משה מגיע מלמעלה, משה מגיע מדרגה עליונה, לא מהעם, ולכן הוא פועל מלמעלה על כל העם כולו. יתרו מבין שהרצון לקבל שאליו הוא שייך זה כוח מדיין, זה כוהן מדיין, אבל זה בכל זאת שייך לרצון לקבל, לקליפה, לרצון לקבל הבסיסי, ולכן הוא מבין שאי אפשר לבצע את מה שמשה רוצה לעשות אלא אם כן זה יהיה בהתאמה לתהליך הכללי אבל בקבוצות קטנות בלבד והקבוצה הכי קטנה שיכולה להיות זה עשירייה. לכן יתרו ממליץ למשה לחלק את העם לעשרות, לחמישים, למאות.

כי בעשיריות אפשר לממש את ההתקרבות של האנשים זה לזה בצורה קצרה, ויזואלית, גשמית, בצורה ממשית כזאת שהם לא יכולים לאבד זה את זה. כי כך אנחנו בנויים, כתוצאה מהשפעת  האור העליון על הרצון לקבל אנחנו בנויים מעשרה שלבים שבהם האור העליון השפיע על הרצון, לכן אנחנו בנויים מעשרה חלקים, כמו עשר אצבעות, יש המון עשר.

בתחילת לימוד חכמת הקבלה אני למדתי מספרי הרמ"ק והוא מסביר הכול דרך עשר, הרמ"ק מאוד שונה מקבלת האר"י כי האר"י ניגש ישירות לעניין, אבל הרמ"ק מסביר על ידי דוגמאות מעולם הזה, שזה עשר, וזה עשר ספירות. אבל האר"י מסביר אחרת, הוא מסביר מתוך החכמה איך האור מתפשט מלמעלה ואיך האור הזה שמשפיע במחויב על הרצון מסדר אותו בעשרה שלבים, לא פחות ולא יותר.

 אורן: לפני שאתה ממשיך, אמרת שהקבוצה הכי קטנה זה עשרה אנשים כי בעשיריות ניתן לממש את ההתקרבות של אנשים זה לזה. הזכרת את יתרו את משה ואת ציפורה, מכל מה שאני זוכר הרעיון היה שליחידה הכי קטנה, של עשרה אנשים, יהיה להם מה שנקרא שופט אחד. זאת אומרת לעשרה אנשים יש שופט ואם משהו לא מסתדר אז הולכים לשר החמישים שהוא השופט של החמישים, ואם לא מסתדר אז לשר המאות, לשר אלפים, ובסופו של דבר אם לא מסתדרים בכל הרמות אז מגיעים למשה שהוא השופט העליון. מה זאת אומרת שלכל עשרה יש שופט, מה אומר המושג הזה, מה קורה שם?

השופט בעשרה אנשים זה סיכום של עשרה דעות שמגיעים בנתינה שלהם לחיבור זה עם זה עד כדי אהבה ואז הם רואים שהם לא מסתדרים, שיש להם כל מיני בעיות, שהיצר הרע מתגבר עליהם למרות שהם מבינים שצריכים להלחם נגד היצר הרע, שצריכים לכופף אותו ויחד עימו, כמו "על כל פשעים תכסה אהבה", לעבוד על החיבור כדי שהחיבור יהיה גדול יותר מיצר הרע שמרחיק אותם זה מזה. זאת אומרת כשהם נניח לא מבינים ולא יודעים איך אז הם מתפרצים בתפילה ואם זה לא עוזר אז הם פונים למדרגה יותר עליונה. העשירייה פונה לקבוצה גדולה יותר שמסמלת לנו חמישים קבוצות או מאה קבוצות יחד וכולי, בהתאם לדרגת הקושי שפועלת עכשיו עליהם. קבוצות היינו עשיריות.

 אורן: המושג הזה של שופט זה מישהו נוסף או מישהו מתוך העשירייה?

לא, אין דבר כזה. שופט זה העשירייה עצמה שעושה פעולה משותפת ביניהם שנקראת שופט.

 ניצה: זאת אומרת שופט זה לא אדם ספציפי מתוך העשירייה?

לא, אף פעם מדברים על אדם, כל המושגים מרגע זה והלאה מדברים רק על עשירייה בלבד.

 אורן: הבנתי שיש עשרה אנשים שהם היחידה הכי קטנה שבה צריכה להתרחש ההתקרבות של האנשים זה לזה, מה עושה הפעולה המיוחדת הזאת שנקראת "שופט"?

כשהעשירייה נמצאת בבדיקה עצמית, בביקורת עצמית, והיא מזמינה את המאור המחזיר למוטב, זאת הפעולה שנקראת שופט. זה נקרא שהעשירייה משתדלת לראות איך נראה המצב שלה מלמעלה, היינו מצד ההשפעה ולא מצד הרצון לקבל שהם נמצאים בו עכשיו, כי אם יש ביניהם סכסוכים אז הם ברצון לקבל.

 ניצה: איך הם בודקים אם הם נמצאים בהתאמה למערכת העליונה, איך הם מסודרים כלפיה?

אם הם רוצים להשפיע זה לזה ורוצים להשפיע לעשיריות האחרות, זה נקרא שהם עולים למעלה יותר מהמצב שלהם.

 ניצה: זה נקרא שהם מסדרים את עצמם נכון כלפי המערכת העליונה?

כן. הסידור צריך להיות קודם כל פנימי, בתוך קבוצה, כל אחד מבטל את עצמו כלפי האחרים ורק אחר כך כל עשירייה כזו חייבת לתמוך בעשיריות האחרות אם יש לה נטייה כזאת, כי כדי לברר ולהתכלל עם עשיריות יותר גבוהות צריכים לזה בדיקה אחרת.

אם אני הולך להשפיע לזולת אז אני קודם כל צריך לקחת על עצמי את החסרונות של הזולת ולעבוד כלפיו כעליון, אבל אני יכול להיות עליון כלפיו רק אם גם תחתון כלפיו כי רק התחתון יכול לקבל מהעליון את הבעיות שלו, את כל החסרונות שלו. זאת אומרת אני נכלל מהם, אני כמשרת כלפיהם, אני מקבל מהם את מה שמפריע להם, ורק אחר כך, עם הרצונות שאני ספגתי מהם, עם כל החסרונות, הבעיות, עם כל הדברים הלא נעימים, אני מגיע לחיסרון מיוחד בתוך קבוצה שלי ואת החיסרון הזה אני מעלה למעלה לבורא ומבקש ממנו כוחות לתקן את החיסרון הזה ולהביא אותו בצורה מתוקנת לאותה קבוצה.

 ניצה: האם האינטראקציה בתוך העשירייה עצמה מושפעת ממערכות היחסים של העשירייה עם העשיריות האחרות. מהם יחסי הגומלין בעבודה בתוך העשירייה ובעבודה עם העשיריות האחרות?

אם העשירייה לא מתוקנת אין לה לאן לפנות אלא רק לכוח עליון. אבל ברגע שהיא מתוקנת ורוצה להתקדם בתיקונה, אז מאיפה היא תיקח חסרונות נוספים כדי לתקן ולעלות? רק מהעשיריות האחרות.

ניצה: זאת אומרת יש כאן שלבי עבודה, בשלב הראשון עובדים עשרה אנשים בתוך עשירייה, ורק כשהעשירייה עוברת איזה תהליך של תיקון מסוים היא מתחילה לעבוד עם עשיריות אחרות?

כן, יותר מזה, היא מקבלת מידת תיקון מסוימת כדי לטפל באחרים.

ניצה: בתיקון שהיא עברה היא כבר יכולה לעזור לאחרים?

רק לשם זה היא מיתקנת. היא מקבלת מלמעלה יכולת להיות מתוקנת רק כדי לטפל באחרים. בזה מתבצעת הכוונה של העשירייה, להיות דומה לבורא כי היא מתייחסת כך גם לעשיריות האחרות. מפני שאין לה כוח להיתקן היא מקבלת חסרונות מהעשירייה האחרת ומעלה אותם לבורא.

ניצה: זאת אומרת כל עשירייה שעשתה בתוכה עבודה והגיעה לאיזו דרגת תיקון היא משפיעה גם על העשיריות האחרות בתיקון שלה?

כן, על כל העשיריות שישנם במערכת הכללית שהבורא ברא.

ניצה: האם כל עשירייה עוברת תיקון אחר או שכל העשיריות עוברות בדיוק אותו תיקון?

אותם שלבים, אותם תיקונים, אבל ההרגשה היא אחרת, כל פעם זה ניראה אחר. כמו בחיים שלנו, הכול חוזר אבל ניראה אחר, כי הרצון לקבל שבו אנחנו מרגישים את התופעות כל הזמן משתנה.

אורן: עד כה דברנו על משה ויתרו ועל החלוקה הבסיסית לעשרה. אני רוצה לקפוץ רגע קדימה, הרבה שנים רחוק משם יש לנו עוד חבורה של עשרה אנשים, "חבורת בעלי הזוהר" שחיה במאה השנייה לספירה. עשרה אנשים יחד עם רבי שמעון בר יוחאי נקראים "חבורת בעלי הזוהר" וגם הם חבורה מיוחדת, גם הם עשרה. זאת אומרת העניין של עשרה הוא לא מיקרי, הוא כל הזמן מלווה אותנו. אני רוצה להתעכב לרגע על החבורה הזאת כדי להבין מה היחסים שצריכים להיות בתוך התא הכי קטן בעם ישראל שצריך להיות עשרה.

מה קורה ביניהם, מה היה כל כך מיוחד בחבורה של בעלי הזוהר שהתפרסמה כל כך. כי אם אני מסתכל על כל ההיסטוריה היהודית זו החבורה הכי מפורסמת שיש לנו. מה היה כל כך מיוחד בהם, ובעיקר מה אנחנו צריכים ללמוד מהם היום אל אותה מעבדה קטנה שאתה קורא לה עשירייה, המפתח לתיקון האדם?

אנחנו קיבלנו את שיטת התיקון מאדם הראשון, הוא היה המקובל הראשון שגילה את כל המערכת. אחריו היו עשרים דורות מקובלים עד אברהם, ומאברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד וכך עד רבי עקיבא שהיה בחורבן בית השני, ומרבי עקיבא והלאה מתחילה להיות כבר הגלות. החבורה הזאת של עשרה אנשים שבראשם רבי שמעון בר יוחאי היא חבורה מיוחדת כי היא מממשת בתוכה את כל התיקון העתידי שכל העולם צריך לעבור. כי כעבור אלפיים שנה והלאה יקומו עשיריות כמו אותה עשירייה וירצו להידמות לה והעשיריות האלה יממשו, יתחברו וייצרו בתוכם את מידת החיבור, את מידת האהבה שתביא אותם להשתוות ולהזדהות עם הבורא.

אורן: אם אני מבין את מה שאתה אומר אז החבורה של בעלי הזוהר, אותם עשרה אנשים מיוחדים עשו משהו באינטראקציה ביניהם.

בוא נגיד שהם עשו קפיצת הזמן, הם ביצעו את הקשר ביניהם כמו שהוא צריך להיות בגמר התיקון.

ניצה: את הקשר המושלם, הם מימשו עליהם את כל עשרת השלבים.

כן, הם גילו את כל התהליך הזה וכתבו אותו בספר הזוהר.

אורן: ומה שהם עברו והשיגו, זה כמו סרגל מדידה שעכשיו כל בני האדם האחרים, בכל הדורות משם ואילך, אם הם ירצו לפתח את עצמם עד למקסימום האפשרי הם יצטרכו להגיע לכל הדברים האלה. הם דוגמה לאן כל אדם בתוך חבורה יצטרך להתפתח, כדי להגיע למקסימום ההתפתחות האפשרית.

נכון.

אורן: הם למעשה סללו את הדרך לאחרים שילכו אחריהם מפני שהם בעצמם עברו את כל התהליך, ובזה הם עוזרים לנו עכשיו?

לכן בעל הסולם כותב שבזכות "ספר הזוהר" כולנו נצא מהגלות. זאת אומרת מהניתוק שלנו מהכוח העליון.

אורן: זאת ההגדרה של הגלות?

כן.

אורן: תוכל להגדיר שוב, מהי גלות ומהי הגאולה מהצד השני של המטבע.

"גלות" זה נקרא שאנחנו מרגישים, לא סתם שמנותקים, אלא שאנחנו מרגישים מנותקים מהכוח העליון.

אורן: במה מתבטא הניתוק בחיי היום יום?

שאני רוצה לתקן את עצמי, להתקרב למהות הבריאה, למטרת הבריאה, ולמצוא תשובה לשאלה מה המהות והטעם בחיי ואין לי את זה, אלא אני כמו חיה מסכנה משוטט בין השיחים ולא יודע איך למצוא משהו, החיים שלי מקריים ואין בהם שום תועלת. ההרגשה הזאת נקראת "גלות". ההרגשה הזאת כבר מתחילה להתגלות בתוך האנושות לפי כמות האנשים שנמצאים בייאוש, בדפרסיה, בכל מיני בעיות וצרות.

כתוצאה מזה אנשים מגיעים לדרישה, איך אנחנו יכולים להשיג את מהות החיים, את מטרת החיים, בשביל מה חיים. כל המשבר הרב גוני שאנחנו עוברים עכשיו צריך להביא אותנו לשאלה הזאת. והתשובה תלויה בגילוי הבורא בלבד, כי אין משהו נוסף שאנחנו יכולים עוד לחפש כאן.

אורן: ומה תהיה המשמעות של זה בחיי היום יום?

המשמעות של גילוי הבורא היא שאנחנו ניראה ונרגיש את כל מערכת הבריאה ואיפה אנחנו נמצאים, ומה עלינו לעשות כדי לפתור את כל הבעיות. להרגיש שאנחנו חיים בחיים נצחיים ושלמים ולא כמו חיות מוכות כפי שאנחנו עכשיו. לזה באה חכמת הקבלה שפיתחה אותה במיוחד אותה העשירייה וכתבו על זה בספר הזוהר. כשאנחנו לומדים את ספר הזוהר אנחנו מזדהים עם מה שכתוב בספר, ורוצים לדעת, ומתוך הרצון שלנו להתכלל עם הספר כדי לדעת מה שקורה בו אנחנו מזמינים על עצמנו כוח מיוחד שנקרא הרצון להשפיע, והוא משנה אותנו, מתקן אותנו ואנחנו מתחברים בינינו, כמו אותה עשירייה של רבי שמעון. ולכן אנחנו קוראים את ספר הזוהר בעשירייה, בתקווה שאנחנו נתקרב לאותה עשירייה שכתבה את הספר.

 אורן: מה מהות ההתקרבות הזאת? הרי אני לא יכול להתקרב אליה, לקפוץ אחורה בזמן, אז מה זה אומר להתקרב?

להתקרב רצונית, נפשית ורעיונית.

אורן: לאיזה רעיונות אני צריך להתקרב?

כמו שזה היה בחבורה ההיא, אני רוצה להידמות להם.

אורן: במה?

ניצה: מבחינת מבנה?

מבחינת המבנה והקשר ביניהם והייעוד שלהם, לאיזו מטרה הם נמשכו, באיזו צורה הם היו מחוברים ואיך הם בנו את הקבוצה שלהם וכולי. אני רוצה להידמות לזה.

 ניצה: אם אני מבינה נכון את כל מה שהסברת, אז ישנה מערכת, שיטה, מודל, תבנית שיצרו אותם עשרת האנשים של רבי שמעון בר יוחאי דרך הכתיבה של ספר הזוהר. אם אני אדם שמחליט ורוצה להתיישב בתוך עשירייה כזאת ולהתחיל ללמוד את הקבלה, לקרוא את הזוהר, ואני מכניסה את עצמי לתוך אותה תבנית מסוימת, למרות שאני לא מבינה שום דבר, ואף אחד מאתנו לא מבין איך אנחנו צריכים או אמורים לבנות את המבנה הפנימי שלנו, אנחנו רק יושבים בתוך עשירייה וקוראים את ספר הזוהר, האם גם אז ספר הזוהר ישפיע עלינו כדי שנבין איך לארגן את עצמנו?

כן, זה משפיע אפילו אם אנחנו סתם קוראים את הספר בלי להבין כלום. גם בצורה כזאת זה משפיע, אמנם במידה מאוד קטנה, אבל משפיע בכל זאת. ואפילו שאנחנו לא יודעים את השפה, הרצון שלנו הוא שקובע, ולכן כמה שאנחנו רוצים להתחבר עם ספר הזוהר, ועד כמה שאנחנו רוצים להיות מחוברים לרבי שמעון וחבריו וללכת בעקבותיהם להידבק בהם כמו ילד קטן בגדולים, בזה אנחנו גם מקבלים משם כוחות, ללא שום הבנה אפילו לא בשפה.

 אורן: אני מכיר הרבה אנשים שקוראים בספר הזוהר ואין להם מורה מקובל שמלמד אותם איך לעבוד בתוך חבורה של עשרה אנשים עם כל האינטראקציות המאוד מיוחדות שסיפרת לנו בתוכניות הקודמות, ומתוך זה שהם יושבים לבד וקוראים, הם מגיעים לכל מיני מקרים לא נעימים. אז חוץ מזה שאנחנו נתחבר עשרה אנשים ונפתח איזה ספר ונקרא, מורגש שצריכה להיות פה הכוונה של מישהו שכבר עבר בעצמו את הדרך ומכוון אותנו?

נכון.

אורן: רציתי להתייחס למושג שהזכרת קודם. כשסיפרת על היחסים בתוך העשרה אמרת שהם צריכים להתחבר ביניהם לפעולה משותפת שהיא נקראת בקשה משותפת, שהיא מביאה אליהם כוח מיוחד שהוא מפתח ומקדם אותם ומברר להם את כל הדילמות והספקות והסכסוכים והכול. אני רוצה להבין את המנגנון הזה של בקשה משותפת, מה זה הדבר הזה? יש מושג שקוראים לו "תפילת רבים", יש מושג שהזכרת עכשיו "בקשה משותפת", עצם המילה של רבים או משותפת זה כבר אומר שאחד בטוח לא יכול להגיע לזה, רק בחיבור של עשרה ביחד. איך עובד המנגנון הזה, מה קורה כשעשרה אנשים ביחד רוצים משהו? מה הם מבקשים, ממי, ואיך הם מקבלים, מה זה?

כשעשרה אנשים מבקשים משהו הם מבקשים כל אחד עבור האחרים.

 אורן: כך זה צריך להיות?

כן, קודם כל. זה המנגנון הפנימי שלהם. שאז כל אחד רוצה להתכלל מכולם. זה בסיבוב הראשון.

 אורן: תסביר לי את הסיבוב הזה, מה זה אומר?

שאני רוצה להיות כלול מתשעה החברים שלי.

 אורן: ממה?

מהרצונות שלהם לבורא, ומהרצונות כלפי כל חבר וחבר. מהרצון החיובי שלהם כלפי ההתארגנות שלנו בעשירייה וכלפי הכוח העליון. כשאני נכלל מהם וכך כל אחד מהחברים, ואז כל אחד מאתנו נעשה פי עשרה ממה שהוא היה קודם. וכאשר אנחנו שוב נכללים זה מזה, כי עכשיו כל אחד  הוא פי עשרה, הוא כבר אחר ממה שהיה קודם, אז אני נכלל עמו שוב כשהוא בדרגה יותר גבוהה, וכך כל אחד מאתנו. אם כך כל אחד כבר נעשה פי מאה ממה שהוא היה קודם לכן. וכך אנחנו יכולים להגדיל בתוך העשירייה את הכוחות שלנו עד כדי כך שאין להם גבול, עד עולם אין סוף. זה מה שקרה בתוך העשירייה של רבי שמעון ולכן הם הגיעו לגמר התיקון.

 אורן: עכשיו בוא נדבר על המענה. זו הבקשה, ממי אנחנו מבקשים?

אנחנו מבקשים מהכוח העליון שנמצא בתוך העשירייה שלנו בצורה נסתרת. כי העשירייה שלנו מתחילה להראות לנו שהיא כוללת בתוכה את כל המציאות, אין יותר. כמו שדיברנו בתוכנית הקודמת, שבסך הכול מה שנברא זה העשירייה, עשר ספירות או עשרה שלבים ולא יותר, ואחרי השלב העשירי ישנה רק תגובת הנברא, המלכות, למה שהבורא פועל עליה, לט' ראשונות. אנחנו מגלים בתוך העשירייה שאין יותר מהעשירייה, ואם בסך הכול בה אנחנו מגיעים להשפעה ההדדית הנכונה, החלוטה, זה מביא אותנו פשוט לגמר התיקון שלנו.

אבל, זה היה נכון עם רבי שמעון, כי זאת הייתה קבוצה מיוחדת שפעלה בזמן מיוחד. אנחנו פועלים בזמן אחר עם רצון לקבל הרבה יותר גדול שמתגלה באנושות, ולכן אנחנו צריכים עוד לטפל בהפצה.

 אורן: כשבתוך העשרה נוצרת הבקשה המשותפת שהיא כמו בספיראלה עולה מ10 ל100, וכך עד אין סוף, מה מקבלים? אני מבין שמבקשים בכוח אדיר משותף, אבל מה מקבלים?

כל אחד מאתנו מקבל בזה רצון יותר ויותר גדול, כי דרך החברים אני מתחיל לשאוב את הרצון הגדול שנמצא בכל המציאות, בכל בני האדם ובדרגות פחות מבני אדם, את כל זה אני מקבל דרך החברים שלי. העשירייה שלנו הופכת להיות כמו שואב אבק לעשירייה המרכזית של כל המציאות שדרכה אני מקבל את כל החיסרון שנברא.

 אורן: ואז מה יש בי, רצון אדיר למה?

רצון אדיר  שקבלתי אותו דרכם ואיתם יחד והוא כבר מצויד בכוונה על מנת להשפיע.

אורן: אבל מה רוצה הרצון האדיר הזה?

הרצון הזה רוצה שהבורא יתגלה בו ויקבל נחת רוח.

 אורן: אם תוכל לפתוח את זה במילים שאני אבין. רצון אדיר למה?

הרצון הזה הוא כדי להשפיע נחת לכוח העליון, לבורא, לאור, כמו שהאור מלכתחילה ברא את הרצון כדי להשפיע כל טוב לו.

 אורן: רצון להגיב אל האור כמו שהאור מתייחס אלי?

כן.

אורן: איך הוא מתייחס אליי?

בהשפעה ובאהבה.

אורן: אז יש לי רצון אדיר להחזיר אהבה לכוח העליון?

כן.

אורן: אני רוצה רגע לקפוץ קדימה. הבנתי את התיקון שצריך להתרחש בתוך מעבדה של עשרה אנשים, ועכשיו אני רוצה לחזור לאותם משה ויתרו של פעם. הם לקחו את כל העם וחילקו אותם לקוביות כאלה קטנות של עשרה בכל אחת. היום, כשעוד פעם אנחנו בארץ ישראל והנה מתגלה החכמה הזאת של רבי שמעון בר יוחאי וספר הזוהר וכל המקובלים שבאו אחריו ובעל סולם והמורה שלך הרב"ש ואתה, בוא נלך רגע לקצה, איך העם הזה צריך להראות, האם הוא צריך לחזור להיות עשיריות, עשיריות, עשיריות, כשבתוך כל אחד מהן מתרחש כל התהליך שדיברנו? מהי הצורה המתוקנת הסופית של עם ישראל?

העם צריך לשמוע מה הייעוד שלו, מה הוא חייב לעשות, אחרת יהיה לו מאוד לא טוב. כאן זה כבר חשבון מאוד קצר, אנחנו נמצאים במה שנקרא ה"דור האחרון" שחייבים לתקן את עצמנו, ואם נממש את זה אז יהיה טוב ואם לא אז יהיה רע. אנחנו נצטרך כולנו, בכמה שנזקק להגיע לגמר התיקון להתחבר בעשיריות ולממש בכל עשירייה את היעוד שלנו, היינו החיבור ב"ואהבת לרעך כמוך".

אורן: מה עם שאר העמים, שאר בני האדם, שאר הנבראים?

הם יתכללו אתנו יחד, יהיו סביבנו, אין בזה שום בעיה, העיקר שישראל יגיעו לתיקון.