חיים חדשים - תוכנית 882 - חיכוכים בקבוצת לומדי חכמת הקבלה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו מדברים עם הרב לייטמן על השיטה שהוא מלמד, שיטת התיקון לפי החכמה העתיקה של הקבלה שלוקחת את החיים של האדם ושל כולנו כחברה למקום טוב יותר. הרב לייטמן לימד אותנו בתכניות הקודמות שהטוב הגדול שהאדם רוצה להשיג בחיים תלוי בזה שהוא ישנה את עצמו, את הטבע שלו, מיצור מקבל ליצור נותן. הכוח שיכול להפוך אותנו מיצורים מקבלים לנותנים טמון בטבע, הכוח הטוב שממלא את כל הבריאה, והדרך להביא אותו אל החיים שלנו נמצאת בתוך עבודה מיוחדת עם עוד אנשים בתוך קבוצה של חכמת הקבלה.

טל: למדנו שאנחנו מגיעים לקבוצה כדי לתקן את עצמנו, להגיע ליחסים טובים של אהבה, של חיבור, ובדרך לזה אנחנו גם מגלים את ההיפך מזה כדי לתקן.

אנחנו מכירים את זה טוב מאוד מהחיים, אלו מצבים שכולנו מרגישים והרגשנו, שיש ביקורת, שיש הרבה מצבים לא נעימים שמישהו נפגע ממישהו. המצבים האלה יכולים להכביד עלינו מאוד ועד כמה אנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם רוב הזמן.

אני מכירה ואציג שתי גישות להתמודדות עם מצבים של חיכוך בין אנשים. גישה אחת אומרת, אם אני נפגעתי ממישהו, קודם כל אני אאפשר לעצמי להרגיש שנפגעתי ואז אני אנסה לדבר ולשתף במה שאני מרגישה, לברר ולנסות להגיע לעמק השווה, לנסות להבין למה זה קרה ואיך אפשר לשפר את היחסים. היתרון של הגישה הזאת שהוא לא משאיר את הדברים מתחת לפני השטח אלא אנחנו מתמודדים, אפילו מתעמתים לפעמים, אבל זה יכול לגרום ליותר אינטימיות וקשר.

הגישה השנייה, יש הרבה אנשים שמאוד פוחדים מעימות, אם נפגעתי או קרה משהו לא נעים, אני אנסה להתעלם מזה, העיקר לא להגיע למצב של "פיצוץ", למצב של קונפליקט, אלא להיות חיובי ופשוט להמשיך הלאה, "לבלוע את זה" מה שנקרא, והעיקר להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה. היתרון של הגישה הזאת הוא שבאמת נמנעים מצבים של "פיצוץ" מאוד לא נעימים, והחיסרון הוא שאנחנו עדיין מרגישים משהו לא נעים שמצטבר ויכול לייצר מרירות וריחוק לאורך זמן ואנחנו מפסידים את האינטימיות שהיינו רוצים.

שתי הגישות האלה הן גישות שאני מכירה מהחיים ואף אחת מהן לא מיטבית ובדרך כלל לא מביאה אותנו לתוצאה הרצויה. היום אנחנו רוצים לשמוע מה קורה בקבוצה שלומדת את חכמת הקבלה, הרי כולנו אנשים ומתעוררים בינינו חיכוכים וקונפליקטים. איך אנחנו לומדים להתמודד נכון עם המצבים האלה בתוך קבוצה שהמטרה שלה היא להגיע לחיבור לפי השיטה שלך?

בחכמת הקבלה יש לנו מטרה ברורה, כמו שאמרת מלכתחילה, והיא להגיע לחיבור, לכן את כל החיכוכים שמתגלים בינינו אנחנו מקבלים כהזמנה לחיבור. זאת אומרת סך כול מה שמתברר בינינו אלו אותם הקשיים שעליהם אנחנו צריכים לכסות באהבה. הרצון האגואיסטי שבכל אחד מתעורר וממש מעמיד את האחד מול השני גם כדי להתקיף וגם כדי להגן על עצמו, הרצונות האלו הם דווקא רצונות נכונים וטובים ואנחנו מאוד שמחים כשהם מתגלים, כי הם בכל זאת נמצאים בנו בפנים ואם הם לא מתגלים, הם עדיין נשארים טמונים בתוכנו, לכן אנחנו מבינים שאם הם מתגלים, זה סימן שאנחנו כבר יכולים להתמודד איתם בצורה נכונה, אחרת הם לא היו מתגלים.

כשקבוצת מקובלים לומדת ומתקדמת נכון, כל מה שמתגלה מתגלה בזמן. לפי עוצמת הטוב שבקבוצה מתגלה הרע שבקבוצה ואז אנחנו יכולים לתקן את הרע על ידי הטוב. במה? לא על ידי זה שאנחנו הורסים את הרע, מוחקים אותו, שורפים אותו שלא יהיה, אלא חכמת הקבלה מסבירה לנו שלרע יש תפקיד לא פחות חשוב מהטוב בחיים שלנו ואנחנו צריכים לדאוג לרע כמו שאנחנו דואגים לטוב ולהתייחס אליו בצורה אובייקטיבית, ניטראלית.

אני לא מתייחס למצב כרע ולא מתייחס למצב כטוב, אני מתייחס לאמצע בין שניהם, זה נקרא "קו אמצעי", כי גם הטוב וגם הרע מתגלים כדי שאני אאזן ביניהם. מה זה "אאזן ביניהם"? דווקא מתוך זה שאני מעמיד את שניהם אחד מול השני, את הטוב והרע שמתגלים בקבוצה ביחסים בין בני האדם, בין חברי הקבוצה, אני משתדל למצוא ביניהם "קו אמצעי", את העמק השווה, את שביל הזהב, שבו אני מגלה את הבורא, הכוח העליון שכלול משניהם בשווה, בהרמוניה.

טל: ככלל זה נשמע מאוד טוב וחיובי, אבל בפועל כשקורה משהו לא נעים, כשמישהו פוגע בי או כשאני פוגעת במישהו אחר, זה לא כזה פשוט להסתכל על המצבים האלה באובייקטיביות.

סימן שאת לא נמצאת בקבוצה הנכונה. אצלנו הקבוצה מלכתחילה באה לטפל דווקא במצבים כאלה, בדיוק כך, כמו שאמרתי.

טל: אז מה זה אומר, להסתכל באובייקטיביות על המקרה?

שלא אני הוא זה שמברר עכשיו את הרע ואת הטוב, אלא ההשגחה העליונה פותחת לי את העיניים לראות דברים טובים ולראות דברים רעים שלא נמצאים בחבר שלי כלפיי, אלא זה הכוח העליון כך משחק שאני אראה בו דברים טובים ודברים רעים כדי להתקרב אליו דווקא על פני שניהם.

טל: אל מי להתקרב?

לחבר. בהתקרבות לחבר אני בהכרח חייב לגלות את הבורא שמסדר את כל התנאים הללו.

טל: למה, אם אני רואה משהו רע בחבר, זה עוזר לי להתקרב אליו?

כי אני לא רואה את החבר כחבר, אני רואה אותו כתצוגה של הבורא שעושה כך ומשחק איתי. כי אחרי כל חבר עומד הבורא. אין מישהו בעולם שיש לו בחירה חופשית, שהוא בעל פעולה, בעל החלטה, אין דבר כזה, חוץ מלבחור בהתנהגות, כמו שאמרתי, זה הכול בא מלמעלה, מכוח עליון אחד.

טל: זאת אומרת, בקבוצה אני צריכה לסגל לעצמי התייחסות וצורת ראייה אחרת לגמרי ממה שהייתה לי כל החיים ואני כבר מייחסת את כל מה שקורה, כמו שאתה אומר, לכוח שמפעיל אותנו.

בטח. מטרתך לגלות את הבורא, אם את נמצאת בקבוצה שלנו, אז נותנים לך הזדמנות, ואם את נמצאת בין בני אדם רגילים, שם כבר תתנהגי איך שאת רוצה, זה לא יעזור.

טל: נניח שקרה משהו לא נעים ואני הבנתי שזה לא בשליטה של מי שעשה לי את זה, אלא יש פה כוונה גבוהה יותר של אותו כוח עליון.

ובכלל, זה שקרה לך משהו לא נעים, לא נקרא שאת רואה נכון את המקרה, אלא הבורא הוא זה שמסדר לך כזאת הרגשה.

טל: אז קודם כל אני צריכה לחשוב, מה שאני עכשיו רואה ומרגישה זה לא בהכרח המציאות כפי שהיא.

זו בכלל לא המציאות האמיתית, כך זה נדמה לך, "עיניים להם ולא יראו".

טל: ואיך אני מגיעה למציאות אמיתית, שאני באמת אראה את המציאות ולא את מה שנראה לי?

שאת יוצאת בצורה נכונה בקשר עם הבורא.

טל: אני חושבת שהרבה אנשים מבינים את זה, כשקורה משהו לא נעים בין אנשים, אז כל אחד מגיב בצורה סובייקטיבית מתוך התכונות שלו.

אנחנו משתדלים לא לעשות כך. מה זה עוזר לנו? סתם להתווכח, לריב, זו לא אמת, זה צחוק, אנחנו כמו ילדים קטנים שרואים את המציאות כמו שהיא מתבררת בעיניים הגשמיות שלנו, בדרגת חי ולא בדרגת אדם.

טל: אז זה לא רק שאני לא מבינה או לא רואה את כל התמונה, אלא שיש פה מדרגה גבוהה יותר של תפיסה שאליה אני צריכה להגיע. אני רוצה להבין קצת יותר מהי המדרגה הגבוהה יותר. אם עד היום ניסיתי להבין מה באמת קרה, למה זה קרה, למה עשו לי את מה שעשו לי כמו שעשו לי, אני רוצה להבין את הפרטים, כי אני באמת רוצה להבין את המציאות כפי שהיא ולא לפי מה שנדמה לי, אז מה אני צריכה לעשות?

את צריכה, אם כך, להתעלות למעלה מהרגשות שלך ולזהות את הכוח העליון שעומד למעלה מכל המקרים ומסובב את הכול.

אורן: מה זה "הכוח העליון"?

זה כוח שמארגן ומסובב את כל המציאות שבה אנחנו נמצאים ואנחנו מתאמצים לראות רק אותו כפועל, "אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב", פועל על הכול רק כדי שאנחנו נגלה אותו. אז אנחנו מתקרבים לאמת ומגלים אותו.

אורן: ואיך זה בא לידי ביטוי, התהליך שתיארת עכשיו, כשמישהו בתוך הקבוצה מתייחס אלי בצורה שהיא לא נעימה לי? אחרי שאני מרגיש כך, כשמתייחסים אלי בצורה שהיא לא נעימה לי, מהו סדר הפעולות המדויקות שאני צריך לבצע? קח אותי צעד צעד.

אתה צריך לכסות את הדברים האלה באהבה.

אורן: מה זה אומר?

"על כל הפשעים תכסה אהבה".

אורן: מהי הפעולה?

שאתה מבין שכך הבורא מתייחס אליך דרך החבר כדי לפתח בך את תכונת האהבה.

אורן: אני צריך להגיד את זה לעצמי, את מה שאמרת עכשיו?

ודאי.

אורן: אז אני אומר לעצמי שכך הבורא מתייחס אלי דרך החבר, כדי שאני אפתח בקרבי תכונה של אהבה.

כן. איך אפשר לפתח אהבה דווקא על כל הפשעים שמתגלים.

טל: יוצא כאילו שהבורא פגע בי עכשיו, אני התנהגתי יפה ופתאום מישהו בא ועשה לי משהו רע..

כן.

טל: זאת אומרת שאת זה הבורא עשה לך.

ודאי.

טל: אז למה הוא פוגע בי?

כדי לעורר בך את תכונת האהבה.

אורן: הבנתי את הצעד ראשון, התחלתי מ"נקודת אפס" כשאני מרגיש לא נעים מיחס של מישהו בתוך הקבוצה אלי. אתה אומר לי שהפעולה הראשונה מצידי היא לסדר לעצמי את הראש, שזה לא בן אדם שמתייחס אלי לא טוב, אלא כך הבורא מתייחס אלי דרכו כדי שאני אפתח בקרבי תכונה של אהבה.

כן.

אורן: זה הצעד הראשון, מהו הצעד השני?

אני משתדל להתייחס באהבה לחבר. אנחנו מדברים רק על תוך הקבוצה.

אורן: כן, ודאי.

אז אני משתדל להתייחס לחבר כלאהוב שלי שאוהב אותי, ואני מתעלה מעל ההרגשה הרעה שמתעוררת בי מהיחס שלו אלי, ומשתדל בכל פעם להיות כלפיו יותר ויותר טוב.

אורן: ומה אני עושה עם הנקודה ההתחלתית, "נקודת האפס" כמו שקראתי לה, שבה הרגשתי לא נעים כתוצאה מהיחס שלך אלי, נאמר שאתה חבר שלי בקבוצה, או מישהו אחר? הנקודה ההתחלתית הייתה שהרגשתי לא נעים כתוצאה מהיחס.

אני מכסה את זה באהבה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".

אורן: הפעולה הזאת של הכיסוי, מהי מהותה?

מהותה היא שאני מתעלה מעל הרע שאני מרגיש כביכול ביחס אלי מהחבר, אני משתדל לתאר לעצמי שאחרי החבר עומד הבורא, והוא מבצע את הפעולה הזאת כדי שאני, דרך החבר, אגיע אליו ואגלה אותו כטוב ומיטיב. למה טוב ומיטיב? מפני שהוא, על ידי זה שהוא מעורר עלי את הכוח הרע דרך החבר, גם נותן לי הזדמנות לקבל אותו כטוב, ואז הוא עוזר לי בזה להתעלות מעל הרע שבי, שמרגיש רע לטוב שבי, וכך הוא מקדם אותי בדרך אליו.

ואני מגלה כל מה שקורה בקבוצה, גם דברים טובים, גם דברים רעים, כביכול לפי ההרגשה שלי, גם מבולבלים, גם ברורים, וכל מה שיש, אני מגלה בהם שאת כל זה עושה הבורא בלבד.

אורן: נאמר שאתה היית החבר בסיטואציה הזאת מולי, שמלכתחילה הרגשתי ממך יחס לא טוב. האם אני אפנה אליך, האם אני אומר לך משהו? או שכל התהליך הזה שתיארת פה זה תהליך שאני עושה רק ביני לבין עצמי?

יותר טוב לעשות את זה בפנים.

אורן: עם עצמי.

כן. אבל לפעמים אנחנו מדברים על זה, מבררים את הדברים האלה יחד, כשלומדים אותם יחד מתוך המקורות שלנו. 

טל: מה ימנע ממך לעשות את אותו דבר שפגע בי שוב, אם לא אמרתי כלום, אם רק עשיתי עבודה עם עצמי. אולי שוב תדבר אלי לא יפה?

מה ימנע מהחבר שלי?

טל: כן.

אורן: זה שהתייחס לא טוב. הוא ימשיך להתייחס לא טוב לאחרים מחר, כי אף אחד לא אומר לו כלום.

נכון.

אורן: אז מה ימנע את זה?

אני לא יודע, זו תכנית הבורא. החבר כאן לא עושה כלום, הבורא עושה לי דרכו ככה. מי ימנע או לא ימנע? הבורא בלבד.

טל: אם כך מהי הפעולה שלי? אתה אומר שאני עושה איזו פעולה שאמורה להשפיע על המציאות.

אני רק משתדל להגיב נכון לאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב, ומה שהבורא עושה ברגע הבא אחרי זה עם החבר שלי, דרכו, זה לא ענייני. אני אקבל מה שמגיע לי.

אורן: אני רוצה להתעכב על המשפט הזה, אמרת שאני רק משתדל להגיב נכון לאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב.

כן.

אורן: מתחילת התכנית שלנו אני רואה שבכל דבר שקשור למערכת היחסים ביני לבין הזולת אתה כביכול מוציא את כוח הפעולה מידי הזולת, וזה לא כל כך משנה לך אם הוא מתייחס אלי בטוב או מתייחס אלי ברע, אלא אתה לוקח אותי למבט דרך האדם אל הכוח שמפעיל אותו, שהוא נקרא הבורא. נכון?

כן.

אורן : זאת אומרת, שהחלפת לי כביכול את מערכת היחסים. אם היתה לי מערכת יחסים שלילית, אתה אומר להזיז בכלל את האדם הצידה, כשאתה כל כך נרגש מזה שהוא עשה לך טוב, או רע, עשה לך כך או אחרת, זה בכלל לא הוא. מאחוריו מפעיל אותו כוח שאיתו אתה צריך להיות באינטראקציה נכונה.

נכון.

אורן: בגלל המשפט הזה אני רוצה להתעכב. אני משתדל רק להגיב נכון לאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב.

לא.

אורן: אז תדייק אותי.

אני גם מגיב מתוך זה שבי פועל הבורא. אם אני מגיב לא טוב, כך הבורא פועל בי, ואם אני מגיב טוב, כך הבורא פועל בי. אם כך אני מבקש מהבורא, "תן לי בבקשה כוחות, יכולת להגיב בצורה נכונה על כל מה שיקרה. כל מה שאתה מעורר מולי מכל המציאות, מכל העולם. במיוחד מהקבוצה שלי".

אורן: מה ייקרא בהגדרה שלך תגובה נכונה מצידי לכל מה שקורה איתי?

שאני אוכל לכסות את כל היחסים שלהם אלי באהבה.

אורן: זאת אומרת את כל הדברים שאני מרגיש כשליליים, שבאים אלי מהעולם, מאנשים, ובכלל?

לא חשוב, רק שהאהבה ממני אליהם כל זמן תתפתח יותר ויותר.

אורן: אז יש לך מערכת יחסים חד סטרית עם המציאות? לא משנה מה מגיע אליך מהאחרים, אתה תמיד נותן רק תגובה אחת, להוסיף ולכסות באהבה?

לא ולא, זה לא אני עושה. את זה אני עושה ביחד עם הבורא. הבורא נמצא אחרי החבר והבורא גם נמצא מאחוריי, ואני באמצע מפני שאני רוצה לגלות שאין עוד מלבדו. גם בחבר וגם בי, ובכלל בכל המציאות.

אורן: איך אני צריך לדמיין לעצמי את הכוח הזה שאתה קורא לו בורא, כדי שלא יהיו לי פנטזיות? מה זה בדיוק הבורא?

יש כוח טוב שמביא את כל חלקי המציאות רק לחיבור ולאהבה, ואני זה שמשתדל לגלות את זה.

אורן: ממש בכל סצנה בחיים?

לא בכל סצנה, אין סצנות. אלא כל הזמן, בצורה בלתי פוסקת,  בזרימה אחת.

טל: אז אתה לא רק מגלה, אתה גם צריך לאפשר את זה. זאת אומרת, רק אם אני אבקש שזה יהיה כך, זה אכן יהיה. אמרת, "אני צריך לבקש כוחות כדי שאני אוכל להתייחס נכון".

כן.

טל: אז יש לי כאן חלק מאוד משמעותי בהתפתחות של הדברים.

כן, כי אני קובע. אני רוצה לקבוע את ההסתכלות שלי על המציאות, איך אני רואה את החבר ואיך אני רואה את עצמי, שזה הכול מנוהל על ידי הבורא שאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב.

טל: אם באמת אני מזהה שעכשיו אני מגיבה לא טוב, ואני מבינה שעכשיו הבורא גורם לי להתנהג לא טוב, גם את זה אני צריכה פשוט לקבל?

לא. למה לקבל? למה הוא עושה את זה כך? מפני שהוא רוצה שאת תגיבי על זה בצורה נכונה.

טל: כל המקום הזה של לספוג מצבים לא נעימים וכביכול לא להגיב, זה מקום לא פשוט לאדם. האדם מתפרץ מטבעו, וכאן צריך הרבה מאוד כוח בשביל לעצור את האינסטינקט  הטבעי ולבחור לפעול אחרת. אז אתה אומר, הכוח הזה צריך להגיע לא ממני כדי שאני אצליח באמת לעשות את זה, אלא מאותה בקשה.

לך יש רק אפשרות לבחור, להעמיד את הבורא ככוח המרכזי שמסדר את הכול, מתחיל את הכול וגומר את הכול, או להגיד, "לא, זה קורה מעצמו, מהטבע, האנושות, החבר, ממני" ובצורה כזאת להמשיך.

אורן: ומאיפה אדם לוקח כוח לא להתפרץ? נניח שפעם אחת התייחסת אלי לא טוב, הצלחתי בקושי לקחת את המחברת ולהיזכר שהרב לייטמן לימד אותי שזה לא הבן אדם הזה עושה לי רע, אלא הבורא עומד מאחוריו ומפעיל אותו כדי לקדם אותי. הצלחתי לעכל, הייתי עם המחברת קרוב, קראתי את זה עשר פעמים, נשמתי עד מאתיים, לא התפרצתי עליך ועשיתי את כל הפרוצדורה הזאת. למחרת אתה שוב מתייחס אלי לא טוב, אולי עוד פעם נזכרתי במחברת וכו'.

לא אני מתייחס אליך לא טוב, הבורא מתייחס אליך לא טוב.

אורן: אבל אתה הרב לייטמן, אתה יודע, ואני בסך הכול אורן, מחר אני אשכח, וארוץ שוב למחברת ואקרא מה שאמרת. מחרתיים, שוב תתייחס אלי לא טוב ואז יכול להיות שכבר לא יהיו לי עצבים לקחת את המחברת ואני ארצה לשבור לך את הראש. כי זה מצטבר, שלשום לא אמרתי לך, אתמול לא אמרתי לך, הצלחתי לעשות את כל העבודה הפנימית. אבל נאמר שזה מגיע לסאה כזאת שכבר זהו, אני מתפוצץ, מה אז עושים? או איך לא מגיעים לזה? מה אני צריך לעשות כדי למנוע את ההתפוצצות הזאת?

לשם זה ישנה קבוצה.

אורן: במה הקבוצה תעזור פה?

הקבוצה צריכה כל הזמן להיות בהרגשה, בכוונה ובמחשבה שהכול זה הבורא שמשחק איתנו כדי להביא אותנו לראיית האמת.

אורן: איך זה ישפיע עלי כפרט בתוך הקבוצה?

שאתה גם כן כל הזמן תחשוב שכך צריך להתייחס.

אורן: כולם צריכים לדבר על זה? על מה בדיוק? הקבוצה צריכה לייצר כזאת אווירה? איך היא בונה כזאת אווירה, על ידי מה?

על ידי זה שכולם חושבים כך, אז גם אני נכלל מהמחשבות שלהם.

אורן: נאמר שאתם הקבוצה שלי וכולכם באמת חושבים ככה ואני חלש ומרגיש שאין לי כוח. הצלחתי פעם, פעמיים, שלוש, אבל יש בן אדם אחד שהוא מטריף אותי, זהו.

אז אתה צריך להתבטל כלפינו, ואז אתה תקבל כוחות.

אורן: מה זה אומר הפעולה הזאת? איך אני מקבל מכם כוחות שאין לי? מה אני צריך לעשות? הכוחות האלה מפקסים אותי להתייחס נכון למציאות?

כן. אתה בא ללימודים, לישיבות חברים, לכל מיני אירועים, לסעודות, ובצורה כזאת אתה נכלל מהמחשבות הנכונות שלנו.

אורן: אני צריך לספר לך כחבר שלי בקבוצה שאין לי כוחות?

לא כל כך. אנחנו כל הזמן נוגעים בדברים כאלה. אנחנו קוראים מאמרים על זה, הכול כתוב בחכמת הקבלה.

טל: כביכול המטרה שלנו להגיע לאהבה בינינו, לחיבור, מה שקוראים בפסיכולוגיה לאינטימיות?

לא.

טל: זהו. אז אני שומעת שכשאני מסתכלת על החבר או החברה שלי, אני בכלל רואה כוח עליון שפועל דרכם וכביכול זו בובה, או מישהו שפחות חשוב לי.

נכון.

טל: זה לא  מרוקן את כל האהבה בינינו?

אני לא יודע, אנחנו לא מתייחסים לרגשות, אנחנו מתייחסים לאמת. הפסיכולוגים מסתכלים האם זה נעים או לא נעים. אנחנו מסתכלים על האמת.

אורן: מה זה אומר, לא מתייחסים לרגשות אלא לאמת? מהי האמת?

כי אם ההרגשה מרה אבל היא אמיתית, אז אני צריך להיות קשור אליה ולבדוק אותה, לחקור אותה ולדעת מה לעשות עם זה, ולא לסגור את העיניים ולהגיד, זה לא טוב.

אורן: ומהי "האמת", האמת הגדולה?

האמת זה רק הבורא שמתגלה במלואו בכל המציאות. זו האמת.

אורן: תסביר קצת את המשפט הזה.

האמת היא שאני מגלה שבכל מה שקורה בתוכי וסביבי, בכל אחד ובכולם יחד, ובכל המציאות, מה שאני מסוגל להרגיש בכלל שמשהו קיים, הכול זה הופעת הבורא בלבד, כוח אחד, רצון אחד.

טל: כשאתה מדבר על אהבת הזולת, או אהבת החבר, או אפילו על אהבת הורה לילד שלו, בעצם האהבה היא בכלל אהבה למשהו אחר.

כן, זו אהבה לבורא, לאותו מקור.

טל: וכל אותם אנשים סביבי הם רק ההופעות שלו והצורות שלו.

הם בסך הכול השליחים שלו כדי לעזור לי להגיע אליו.

טל: ומה לגבי אותה האהבה שאנחנו באמת זקוקים לה כאנשים, הרגש החם, החיבוק?

כשאנחנו מגיעים דרך האנשים לאהבת ה', אנחנו כוללים בזה את כל צורות האהבה שרק יכולה להיות. האהבה הנצחית, השלימה.

טל: זאת אומרת זה לא משהו קר או מנוכר.

לא ולא, זה הרגש הכי גדול שיכול להיות. שבתוך האהבה הזאת אנחנו מגלים את כל סוגי האהבות.

טל: ואדם שנמצא בתהליך הזה הוא באמת מתחיל להרגיש כל מיני סוגים של אהבה כלפי החברים שלו?

הוא מתחיל להרגיש דווקא את האהבה האמיתית. וכך הוא מרגיש משהו שרק הולך, זורם ונעלם.

טל: וגם אנשים מסביבו מרגישים ממנו את האהבה הזאת?

אם הם נמצאים באותו התהליך.