חיים חדשים - תוכנית 886 - הכול כתוב מראש?

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו רוצים לברר אחת ולתמיד עם הרב לייטמן את שאלת השאלות, האם הכל כתוב מראש או שלא, אולי אפשר להתערב, אולי יש כבר סרט שמוגדר. ננסה להבין מה קורה במציאות הזאת שנקראת החיים שלנו, עם כל המקרים הכי מצמררים או מרגשים שיכולים להיות.

יעל: אנחנו רואים דברים בחיים שקורים לנו או למישהו שאנחנו מכירים, ונראה לנו שהדברים לא סתם קורים בדרך מסוימת. קשה לנו מאוד להבין את הסיבה, את מה שקורה, את רצף האירועים, ונראה לנו שהכל כתוב מראש, שמישהו מסדר שם את הדברים. לפעמים בצורה מאוד חיובית, ולפעמים בצורה שאין לנו מושג ואנחנו לא מבינים אפילו איך זה קורה.

המושג הזה קיים בהרבה מאוד שפות, בהרבה מאוד תרבויות. אנחנו מכירים את המושג "קארמה" מהמזרח הרחוק, אנחנו מכירים את המונח "מאכתוב" מערבית. בערבית יש משפט יפה שאומר, "מה נכתב עליך מלמעלה, לא תברח ממנו". ויש אנשים שמאמינים בזה, יש אנשים שלא, ואנחנו נרצה באמת בתכנית שלנו היום לברר את כל הנושא הזה,  האם הכול כתוב מראש ומה קורה בעצם מאחורי המחשבות האלה?

האם הכול כתוב מראש? האם באמת יש איזה תסריט, או איזה סרט שמוכן לכולנו מראש, האם יש גורל?

כן, הכול כתוב מראש אבל באיזו צורה זה יורד על האדם, את זה האדם בעצמו קובע. כי אנחנו לא נמצאים כדומם צומח וחי, בהנהגה עיוורת מהטבע, שהטבע מקדם אותנו קדימה כמו איזו אבולוציה לפי דרווין, או לפי עוד איזו תוכנה, אלא אנחנו, אם אני מדבר על בני האדם, יכולים לקחת את הגורל שלהם בידיים שלהם. אם הם לא לוקחים את הגורל שלהם בידיים שלהם, הם כבהמה, ואז הכול נכתב מראש ואין כאן שום התערבות מצד האדם, אלא הטבע פועל על האדם וזהו, אין את מי לשאול.

אדם שמגיב בצורה אינסטינקטיבית על כל מה שהוא רואה בחיים, על כל מאורעות החיים, אז אין כאן שום חידוש. אם הייתי יודע על כל המערכות של אורן למשל שנמצא כאן לפנינו, ואת הפסיכולוגיה,  את הפיסיולוגיה, את כל מה שיש בו בכל המערכות והמערכות, ואורן היה נכנס במשך החיים שלו לכל מיני החלטות, לכל מיני פעולות, לכל מיני תגובות, אז הייתי כבר אומר שיש לי כאן איזו מכונה, והמכונה הזאת בטוח תגיב כך וכך.

אז אני כבר לא מדבר על אורן, הוא בשבילי ברור, אלא על המאורעות החיצוניים שעוברים עליו, על הכוחות שפועלים עליו, שם בעצם יש את סימן השאלה, מה יקרה איתו? ובו אני לא רואה, אני לא משייך לו שום דבר ספציפי אישי שלו, זה לא תלוי בו, ולכן זה לא הגורל שלו, שהוא קובע. וכך זה עם 99.9% מבני האדם שבעולם.

ויש אנשים שיכולים לקחת את הגורל שלהם בידיים שלהם ולהגיב לא בצורה אינסטינקטיבית, מתוך הרצון לקבל שלהם, מתוך האגו שלהם, מתוך התכונות שנמצאות בהם, אלא שהם יכולים להתנהג עם כל מה שמסביב למעלה מהטבע שלהם, בניגוד מהטבע שלהם, בצורה אחרת מאיך שהיו מתנהגים אם הם היו בני אדם רגילים.

יעל: כמו לצאת מהאוטומט הזה?

לצאת מזה, להתעלות מזה, זה מאוד לא פשוט אבל זה אפשרי. וגם לא שהם בעצמם, אלא על ידי מה שנקרא "מאור המחזיר למוטב", על ידי איזה כוח מיוחד שיש בטבע, כשהם רוצים להתעלות מעל הטבע שלהם. כי בתוך הטבע אנחנו כולנו מכונות בתוך מכונה.

כשאנחנו יכולים להזמין על עצמנו כוח מיוחד שמפתח אותנו, אנחנו כביכול רוכשים טבע נוסף, גבוה יותר, של השפעה, של חיבור, של אהבה, אבל משהו חדש. הטיב עכשיו לא כל כך חשוב, טוב יותר או רע יותר או לאיזה כיוון, אלא התוספת לנתונים האישיים שלי והתוספת לאותה התוכנה שמובילה אותי בחיים היא כבר משתנה, מפני שהנתונים השתנו, ומפני שאני מזמין דווקא תוכנה חדשה. אני רוצה להשיג דרגה חדשה, אני רוצה להשיג דרך חדשה, אני רוצה להשיג את עצמי ברמה חדשה של חיים.

זאת אומרת, לא באותה זרימה טבעית, אינסטינקטיבית, שמובילה אותי מיום הלידה ליום המיתה, אלא שאני רוצה ללכת בצורה אחרת בכל הימים האלה. אולי לא כל החיים, אלא בחלק מהחיים שלי. להיות תחת השגחה חדשה אחרת, ובתגובה חדשה שלי על ההשגחה הזאת, ולהגיע לתוצאה חדשה. אז אני יוצא כביכול מאותו הגורל ומהטבע הקודם, ואני הופך את עצמי למרכיב האקטיבי בגורל החדש.

יעל: בתוכנה החדשה הזאת שאתה מדבר עליה, האם גם שם היא מוכתבת מראש?

לא, אני נכנס בתוך התוכנה הזאת כמרכיב אקטיבי, הקובע.

אורן: התהליך הזה שאתה מתאר, אמרת שרוב בני האדם בכלל לא נמצאים בו.

הם לא יודעים ולא מבינים.

אורן: ויש אנשים יחידים ומיוחדים שמבצעים אותו, ובעצם מקבלים שליטה גדולה יותר על החיים שלהם.

כן.

אורן: אני רוצה רגע לעצור ולשאול על מה שהסברת עד כאן, כי הסברת המון דברים שאני רוצה לברר. הבדלת בתשובה שלך ונתת דוגמה שיש נניח את אורן, את כל הנתונים הפנימיים שלו, שאם הייתי יודע אותם הייתי מכיר את היצור הזה שקוראים לו אורן על כל המרכיבים וכל המערכות הפנימיות שלו.

אז הייתי אומר, זו הקובייה שאין לי עליה שום שאלה. משהו שנכנס, משהו יוצא, הוא בכלל לא פונקציה בעצמו.

אורן: זה אובייקט אחד, הפרט, האדם, אני לצורך העניין. והבדלת, אמרת יש שכבה נוספת שזו התוכנה שמפעילה את האובייקט הזה.

כן.

אורן: אני רוצה עכשיו לדבר לא על אורן, הבנתי שיש לו אפשרות לקחת שליטה על החיים שלו בתהליך שתיארת, אני רוצה רגע לחזור אחורה ולהבין את התוכנה שמסריטה לו אירועים. האם שם הכול כתוב מראש? ענית בתשובה הראשונה בתכנית, "כן, הכול כתוב מראש". תסביר לי את ה"כן" הזה.

כלפי אדם זה כתוב מראש.

אורן :תסביר לי את התשובה הזאת. איפה זה כתוב, מה כתוב, מה היא התוכנה הזאת בכלל?

כל המציאות שלנו זו תוכנה שבה אנחנו קיימים ומתפתחים בזרימה שלה, מההתחלה אל הסוף, איכשהו. ואנחנו המרכיבים שבתוכנה שעליהם התוכנה הזאת עובדת ומפתחת אותם, עושה עלינו כל מיני עבודות. "תוכנה" זה הכוחות שפועלים עלינו, והם מביאים אותנו לכל מיני דברים. למשל יעל שיושבת כאן לפנינו היתה ילדה, אחר כך היתה אולי בכל מיני מקומות, בצבא, אחר כך למדה, אחר כך התחתנה, נולדו לה ילדים וכולי.

האם היא בחרה באמת במשהו? היא לא בחרה בכלום, למרות שיש לה איזה דמיון שזה הכל בידיים שלה, שהיא בחרה איפה ללמוד, היא בחרה עם מי להתחתן וכן הלאה. זה הכל לא נכון, אלא זה הכל עובר על האדם. כשאני עכשיו בגיל 70 מסתכל על החיים שלי, זה כאילו לא אני, זה יותר ויותר ברור לי שכך ממש כיוונו אותי להיכנס לכל מיני אירועים, להגיב על כל מיני מצבים, לעבור גם כל מיני מצבים, עד שהגעתי עד כה. כלפי העתיד אני יכול כביכול להיות באשליה, שאני יכול לעשות כך או כך, אבל כלפי העבר, אם האדם באמת חושב נכון, אז מצד אחד הוא יכול לאכול את עצמו, למה עשיתי כך ולא אחרת, אבל רוב בני האדם מבינים, כבעלי ניסיון, שכל מה שקרה צריך היה לקרות וזהו. על העבר כביכול אין לנו לגשת לאדם ולדבר עליו שזה הוא, אלא כך זה, הגורל העיוור. או לא עיוור.

אורן: אמרת קודם ונתת את עצמך כדוגמה, שאתה היום בן 70 וכשאתה מסתכל אחורה אתה אומר, כל הדברים שעברתי, או נניח מה שיעל עברה, הכול היה בעצם כתוב מראש.

כן.

אורן: איפה זה כתוב?

בתוכנה הכללית.

אורן: מה זה התוכנה הזאת?

התוכנה הכללית הזאת נמצאת בשדה כוחות הטבע, שבטבע הזה אנחנו נמצאים.

אורן: אתה היום בן 70. ממתי היה כתוב עליך מה שיקרה איתך בגיל 60 נניח?

אני לא יכול כל כך לדבר עליי.

אורן: אז לא אתה, אני, או כל אדם.

לא, אם אתה מדבר על בני אדם רגילים שהם  99.9%, אז הכל כתוב בתוך התוכנה.

אורן: אז אני שואל, מתי זה נכתב? כשאדם נולד, לפני שהוא נולד, האם תוך כדי החיים שלו זה מתעדכן, מתי נכתב הסרט?

מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה.

אורן: לפני שאני נולד?

כן, ודאי.

אורן: זאת אומרת, כבר לפני שאני נולד  יש ספר ששם כתוב כל מה שאני אעבור בחיים.

זה לא ספר, אלא פקודות התוכנה.

אורן: איפה התסריט הזה נמצא?

בשדה הכוח שנקרא "שכינה".

אורן: מה זה השדה הזה?

הרצון הכללי שהוא החומר של כל הבריאה, שבו פועל הכוח לקדם את הרצון הזה לצורה הסופית, לתכלית. והנוסחה הזאת, הפורמולה הזאת של הכוח שפועל על הרצון, נקרא "מחשבת הבריאה".

אורן: מה זה מחשבת הבריאה?

מחשבת הבריאה נקראת אותה התוכנה, אותו הכוח, אותה הנוסחה שמקדמת את הרצון שהוא החומר של הבריאה, מצורתו הראשונה לצורתו הסופית.

אורן: אז הבנתי שיש מקום שאתה קורא לו מחשבת הבריאה, שזו כאילו תוכנת ההתפתחות הכללית, שבה מוגדר לכל פרט שצריך להתפתח בדיוק באיזה סרט הוא יעבור, עם הסצנות המדויקות כדי להביא אותו לאיזו תכלית של ההתפתחות שלו.

כן.

אורן: לכן ענית על התשובה הראשונה בתכנית, שהכול כתוב מראש.

על-99.9% מבני האדם, ועל 0.01% לא כתוב.

אורן: אני עכשיו רוצה לדבר על רוב בני האדם, כי רוב הצופים שלנו מתעניינים בזה. אז הכל כתוב מראש לרוב המוחלט של בני האדם.

כן.

אורן: זאת אומרת מה שיקרה לי בגיל 60, כתוב. מה שיקרה לי בגיל 50, גם כתוב. בגיל 40 גם כתוב, בכל רגע בחיי הכול כתוב.

עוד לפני שנולדת.

יעל: מה בדיוק כתוב שם? למשל, נתת דוגמה לפני כן על אורן, אמרת שאיך הוא יפעל זה תלוי בעצם באישיות שלו, בחינוך שלו, בגנטיקה שלו.

אבל מי קובע את זה? 

יעל: רצף האירועים של החיים שלו, שאמרת שלזה הוא מגיב, הכול, הכול כתוב שם, כל דקה ודקה מהחיים?

אני אגיד לך משהו אחר, איך את יכולה לתאר לעצמך שיש משהו סתמי. תראי לי משהו שאנחנו לומדים בכוחות הטבע, ביחסי הכוחות, שיש בו משהו סתמי. לא כלפינו כי אנחנו מבינים רק אולי אחוז אחד ממה שקורה, אלא בכלל, איך את מתארת שבכל המערכה הזאת שאנחנו רואים יש משהו שפתאום, כמו ילד קטן אומר, "זה בעצמו נפל, זה ככה קרה".

יעל: זה מה שהרבה אנשים חושבים.

אני לא מדבר על הרבה אנשים, אני מדבר על חוקיות שקיימת בטבע בצורה החלטית. זה הכול.

אורן: כשאתה אומר הכול כתוב, כי אין שום דבר סתמי, "הכול" זה ברמת הפרט הכי קטן?

עד האפס.

אורן: למה אני שואל? אני אתן לך דוגמה אישית. לפני שמונה שנים בערך, ביום הראשון של החופש הגדול של אותה שנה, הבת שלי הגדולה והבן שלי הגדול היו בקייטנה. הקייטנה הייתה בעיר במקום מרוחק, והם נסעו לשם באוטובוס. כשחוזרים מהיום הראשון בקייטנה, הם צריכים ללכת לתחנה. הם רואים שהאוטובוס מתקרב. שניהם רצים ורצים כדי להספיק לאוטובוס, היו קטנים, "פספוסים", רצים, מגיעים קרוב לתחנה, מספיקים, ותוך כדי הריצה, הבן שלי החליק מהמדרגה והרגל שלו נשמטה משפת המדרכה לשפת הכביש. באותה שנייה שהרגל שלו ירדה משפת המדרגה לשפת הכביש, אוטובוס ענק של דן נעצר בדיוק במילימטר על הרגל שלו. הנהג לא שם לב, עצר בתחנה, פותח את הדלת. הרגל שלו תפוסה מתחת לגלגל של האוטובוס, הבת שלי דופקת לנהג, הוא לא מבין מה הילדה דופקת. עד שהוא קולט במראה, נוסע לאחור, הרגל שלו שם למטה.

יצא מזה בנס עם פגיעה יחסית קטנה, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע כמובן, אם היה עוד כמה סנטימטרים בצד הלא נכון. עכשיו אני שואל את עצמי, כשאתה אומר לי הכול כתוב מראש, כל הסצנה הזאת על כל הפרטים שלה, הכול יהיה מתוזמן ככה "על השנייה" כל זה היה כתוב לפרטי פרטים, עד הפרט האחרון?

בטח, מה, איך זה היה הקורה אם זה לא היה קיים בתוכנה? על מה אתם מדברים בכלל אני לא מבין. מה זה נקרא שפתאום זה קורה? צריך להיות אדם מוגבל, אם הוא חושב שיש משהו אחר. מאיפה זה בא, לא מהכוחות? לא ממאזן הכוחות המיוחד זה קורה? זה קורה בגלל שזה יצא על ידי פקודת הכוחות, שכך יצאו באיזו הצטלבות ביניהם. מה זה נקרא שקורה משהו פתאום, "קרה בעצמו", "נס" או הפוך מנס.

יעל: אני רוצה ללכת לדברים הפשוטים של החיים, בן אדם מצחצח שיניים, הבן אדם מחליט לשתות כוס מים, או כל מיני דברים הכי טיפשיים של החיים, מרים את הרגל ליד הספה בטלוויזיה, משהו כזה. הוא יכול להרים אותה עכשיו, הוא יכול להרים אותה עוד חצי שעה או יכול לא להרים אותה בכלל.

אני לא רוצה לשמוע את דוגמאות האלה. אין משהו שלא בא ללא סיבה, ושלא מתוכנן מראש בטבע, שכולל הכול. נקודה. בוא נסכים על זה וגמרנו.

אורן: בני אדם, בשביל מה הם חיים, למה ניתנו החיים לבני אדם עם הכול [מתוכנן] עד רמת הפרט?

אתם חיים? ראית מיליארדי דגים בים?

אורן: כן.

מיליוני חיות בטבע? בשביל מה הן חיות? ראית בספארי באפריקה?

אורן: אין תשובה.

אותו דבר על בני אדם. למה אתה שואל בני אדם?

אורן: אני בא לאדם שאולי יש לו תשובה, בשביל מה בני אדם חיים אם הכול כתוב להם מראש?

כדי בהתפתחותם להגיע למצב שהם בעצמם יכנסו לאותה התוכנה ויוכלו לקבוע בה שינויים נכונים, ולזה התוכנה מחכה.

אורן: התוכנה מחכה?

כן.

אורן: מה זאת אומרת, מחכה?

היא רוצה לפתח את בני האדם, עד המצב שהם יהיו מסוגלים לעכל את התוכנה הזאת ולהיות בה מרכיבים חיוביים.

יעל: מה זאת אומרת, לעכל? איך בן אדם יכול לעכל את התוכנה?

זה כבר חכמת הקבלה מסבירה לו איך לעשות.

אורן: ואז מה?

ואז הוא מתחיל להבין את התוכנה, הוא מתחיל להתכלל בה על ידי ההתנהגות שלו למעלה מהטבע, למעלה מהתוכנה שזורמת בו, את זה חכמת הקבלה מלמדת, לא יודע איך, בינתיים לא רוצה לדעת.

על ידי כוחות מיוחדים שהוא מקבל על ידי לימוד חכמת הקבלה והמימוש שלה בקבוצה קטנה, הוא מקבל כוחות שיכול לשנות את התוכנה ולעשות מהגורל שלו, לא גורל עיוור, מה זה גורל העיוור, זאת אומרת גורל שמתוכנן כולו מהתחלה ועד הסוף מעליו, לשלוט על הגורל ולהיות מרכיב מיוחד בתוך התוכנה ולהשפיע בזה על הגורל שלו, ועל הגורל של כל באי עולם.

יעל: ולמה זה בנוי כך מראש? למה שמראש אדם לא יקבל את היכולת שלו להיות מעורב ולהשפיע על כל באי עולם? בשביל מה הוא צריך לעבור את השלב הראשוני שבו הוא בעצם מופעל באופן אוטומטי בלי שום יכולת להשפיע על מה שקורה?

כי בזה הוא כמו כל באי עולם, הוא בהמה. אנחנו רואים את בני האדם, כביכול לפי הגוף שלהם, אנחנו חושבים שהם בני אדם. הם כמו בהמה שהולכת בשדה ואוכלת וככה מעבירה את החיים. זה האדם הרגיל. פתאום, באיזה מקום בחיים שלו, באיזה רגע הוא מתרומם, מרים את הראש ואומר, "לא, אני לא רוצה לחיות רק עם הפרצוף שלי לדשא, אני רוצה גם כלפי הגורל שלי, כלפי כל הדברים לדעת מאיפה בא הכוח שמנהל אותי. אני רוצה להכיר בו. אני רוצה גם לנהל את הגורל שלי בעצמי, ולא את הגורל הזה הבהמי. הדשא והגוף שלי זה בהמה, אני רוצה להיכנס עם המודעות שלי, לפתח את עצמי כך שאני רוצה להיכנס לתוכנה. זהו. יש כאן תוכנת החיים, אני רוצה להיות מרכיב בה, מרכיב עצמאי".

אורן: אמרת קודם שאם אתה מסתכל על החיים שלך מגיל שבעים אחורה, אתה רואה שהכול לחלוטין לא היה תלוי בך.

לא, אני לא דיברתי על עצמי.

אורן: לא, דווקא אתה כאדם שמסתכל אחורה על מהלך חייו, רואה שכל הסרט היה מתוכנן. אבל נותנים לבן אדם איזו תחושה, דמיון שהוא בחר את מהלך חייו אבל כשהוא מסתכל אחורה אז הוא מבין שלא. אז למה נותנים לנו כבני אדם את התחושה הזאת ברגע של ההווה, כשאני בוחר את מהלך חיי ברגע הבא. כמו שנתת דוגמה, "עם מי תתחתני, איפה תגורי, מה תעשי, איפה תהיי בצבא" וכן הלאה, למה נותנים לנו כזאת תחושה, אם באמת זה לא כך?

אחרת הוא לא היה יכול לשרוד. אחרת הוא היה גומר עם החיים שלו.

אורן: תסביר קצת.

אם היינו יודעים שאנחנו נמצאים כבהמות, כחיות ושבכל רגע ורגע מנהלים אותנו, אז מה נשאר לי בחיים? רק להרגיש בכל רגע ורגע בצורה נעימה ופחות לסבול? אז בשביל מה לחיות? יותר טוב "לא הם ולא שכרם".

אורן: אז מסתירים ממני בכוונה את העובדה שהכול כתוב עלי לפרטי פרטים, כדי שאני אמצא טעם בלהמשיך להתקיים כאילו בבחירות שלי, במהלכים שאני עושה.

כן.

אורן: אבל זה כאילו "הפוך על הפוך", כי אני לא באמת קובע.

בטח שלא.

אורן: חיה ביחס אלי, יש לה כאלה הרגשות?

לא, אין. היא בצורה אינסטינקטיבית מקיימת את פקודות הטבע בלי לשאול ובלי כלום.

אורן: יש לחייה דמיון שהיא בוחרת מהלכים?

לא, אין לה שאלה על זה.

אורן: לא, אבל תחושה כזאת.

אין תחושה כזאת, היא פשוט מקיימת את הפקודות.

אורן: כמו מה, כמו מצלמה שאני מחבר לחשמל, כמו מכונה?

כן, כמו מכונה, רק מכונה ביולוגית. מה ההבדל?

אורן: ואני בן אדם, מה יש לי שאין לה?

יכול להיות שיהיו לך שאלות, "בשביל מה אני?", "למה אני?", "מה קורה לי?", "האם אני קובע את הגורל שלי", כמו שהגברת שואלת, "או לא?". אז יש לי בכל זאת שאלות. זה כבר תחילת האדם, ההבדל בינו לבין הבהמה. בזה כבר הוא מתחיל להתרומם מהבהמה שבו לדרגה יותר גבוהה. לא חי כדי רק למלא את הצרכים שלו, כמו בהמה, אלא רוצה גם להתקדם למטרות יותר נעלות.

אורן: אמרת קודם שהאפשרות שהבן אדם יקבל שליטה על החיים שלו תלויה בזה שהוא יהיה בתוך התוכנה הכללית הזאת מרכיב חיובי. מה פירושו להיות מרכיב חיובי?

אלה התנאים, שאנחנו יכולים להתכלל בתוכנה רק בתנאי שאנחנו מוסיפים לה כוח חיובי.

אורן: מה זה כוח חיובי?

כוח חיובי, להעלות את התוכנה מדרגת החי לדרגת המדבר. לעשות בה שידרוג.

אורן: בתוכנה של מי?

תוכנת החיים.

אורן: של מי?

של עצמי ושל האחרים.

אורן: תסביר את המשפט הזה ובזה נסיים.

אם אני מתייחס לחיים שלי כדי לגרום טוב לסך כול התוכנה הכללית שמנהלת ונקראת כלפינו "כוח עליון", אם אני בצורה כזאת הולך ורוצה לגרום לה תוספת חיובית, אני יכול באמת לעשות זאת, ואני בזה גורם תוספת חיובית גם לעצמי, גם לאחרים וגם לתוכנה בכללות.

אורן: ואז אני כן מקבל שליטה על הסרט או אפשרות מסוימת?

כן, אני נעשה שותף לאותו כוח עליון שמנהל את התוכנה.