חיים חדשים - תוכנית 887 - יחס נכון לאירועי החיים

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: במסגרת סדרת התוכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב דר' מיכאל לייטמן, אנחנו רוצים ללמוד הפעם כמה דברים חשובים על החיים שלנו. נרצה לדבר על דברים כמו גורל, האם הכל כתוב מראש, מה לא כתוב, ואם בכלל, איזו אפשרות יש לנו לקחת שליטה על החיים שלנו ולהשפיע על הסרט הגדול הזה שנקרא חיים.

יעל: בתוכנית הקודמת הבנו ממך שהכול כתוב מראש אלא אם כן הבן אדם עושה שדרוג לתוכנה שלו באמצעות חכמת הקבלה. לפני שאנחנו ממשיכים אני רוצה להבין איך מתממש אותו תסריט קבוע שנקבע כלפי הבן אדם הרבה לפני שהוא נולד, מה זה אומר שהתסריט הזה מתממש, מי מנהל אותו?

אני לא חושב שאנחנו יכולים להבין כל כך, אני אנסה, אבל אני אומר מראש שאני לא יכול להיכנס לפרטים כי יש ים של פרטים, של נתונים. התוכנית הזאת מתקיימת על ידי כוח אחד שנקרא הטבע  או א-לוהים, או בורא, עליון, וכן הלאה. הכוח הזה הוא כוח חיובי ובתוכו, בתוך השדה של הכוח הזה קיים הרצון. הרצון הזה נקרא נברא, כי הוא לא היה, הוא נברא על ידי אותו כוח חיובי שנקרא בורא  והבורא, הכוח החיובי מפתח את הרצון. מה התועלת מהתפתחות הרצון? כשהרצון נמצא במכבש ההתפתחות, וזה לא פשוט, זה עובר עליו במחויב, הכוח שמחייב אותו דוחף אותו קדימה על ידי ייסורים או מושך אותו קדימה על ידי תענוגים, כי החומר הזה זה רצון ליהנות, זה רצון לקבל וכך הרצון הזה מתפתח לצורות יותר ויותר גבוהות, נעלות.

זאת אומרת מתוך המאורעות שהרצון לקבל עובר, מלבד הרגשת התענוג או הייסורים, מתווסף בו מרכיב נוסך שנקרא מוח, זיכרון, ומתוך הזיכרון של המאורעות שהוא עובר יש לו גם איזו תוכנה פנימית כתוצאה ממה שהוא עבר בכל מיני מצבים, ובהתאם לזה מה מהם היו יותר טובים ופחות טובים בהרגשה שבתוך הרצון ליהנות שלו. זאת אומרת הרצון לקבל עובר כל מיני אירועים שנרשמים בו כתענוג או כייסורים והם גם נרשמים בניסיון שלו, במה שנקרא מוח, ומתוך כל המאורעות האלה הוא כבר יכול להתחיל לנחש, לעשות לעצמו כל מיני תוכנות קטנות כאלה מה הוא מעדיף מראש ומה לא והכול כתוצאה מהנתונים שהוא עבר. כך הוא מתקדם, וחוץ מהנתונים שיש לו מהעבר הוא גם יכול ללמוד מהסובבים שלו, מהדומם, צומח, חי, מבני אדם. בצורה כזאת הוא מתקדם.

אבל למרות שהתוכנה הזאת כאילו די מורכבת ואין בה שום מרכיב פתאומי אנחנו לא יכולים לדעת אותה מראש. אפילו אם היינו יודעים את כל הטבע, את כל הכוחות שפועלים לא היינו יכולים למדוד, ללמוד, לראות מראש שכך בדיוק יקרה ולא אחרת. אבל כשאנחנו בונים נניח מכונה או איזו מערכת חשמלית, אלקטרונית, לא חשוב מה, נניח מחשב, אז אנחנו יודעים בדיוק איך הוא צריך להתנהג כשהוא תקין. כך זה גם כלפי האדם או קבוצות בני אדם או בכלל כל האנושות, אין משהו לא ידוע, הבעיה היא שלנו, אנחנו אלה שלא יודעים. זאת אומרת המוגבלות שלנו לא קובעת שבכל המערכת יש איזה מרכיב לא ידוע, לנו זה לא ידוע, לא בכללות המערכת.

אורן: עד כה דיברת על כוח חיובי אחד, קראת לו הטבע או הבורא או א-לוהים, אמרת שהכוח החיובי הזה מפתח כוח אחר, קראת לו רצון לקבל הנאה ותענוג, ועל ידי שתי דרכי התפתחות, או על ידי סבל וייסורים שדוחפים אותו מאחור או על ידי תענוג שמושך אותו קדימה להתפתחות, כל ההתפתחות מצטברת, וכתוצאה מזה מתפתח הזיכרון והמוח, זאת אומרת שום דבר לא נעלם.

בתוך אותו נברא.

אורן: כן, ובכל הסיפור הזה אין שום דבר פתאומי או לא ידוע או מקרי, זו תוכנה אחת שמקדמת את כל הנבראים קדימה.

כן, הם אוגרים בתוכם התפעלויות רגשיות ויחד עם זה זיכרון וחכמה, אבל זה לא משנה את דרכם, הכול נכנס לאותה תוכנה, הם כמרכיבים ואין להם שום בחירה חופשית.

אורן:, נניח שכתוב עלי משהו, איך זה מתבצע בחיים שלי בפועל, אם אני אסתכל אפילו על הרגע הבא או בעוד שנה, איך מה שכתוב וצריך לקרות לי בעוד רגע או בעוד שנה יעבור להרגשה שלי, למאורעות חיי, איך יהיה המעבר מהכתוב למציאות שלי, לחוויה שלי?

זה מנהל אותך. אתה נמצא בתוך כוחות הטבע והם מנהלים אותך.

אורן: איך זה בא לידי ביטוי?

הם פועלים עליך ואתה מבצע את הפקודות.

אורן: לפעמים זה קשור לאירועים עם אנשים אחרים, כמו עם מי אני אתחתן?

זה קשו לכל המציאות, לכל העולם, לכל העולמות ולכל הזמנים, זו תוכנה כזאת. זה שאתה לא יכול לעכל את זה בראש שלך זה לא אומר שזה לא יכול להתקיים.

אורן: אני לא אומר שזה לא יכול להתקיים, על זה אני כבר לא דן איתך, אני מנסה להבין איך זה עובד. זה שהכול כתוב, שכנעת אותי, אני רק שואל איך התמונה שכתובה לעוד שנה מנהלת את מאורעות חיי?

אתה נמצא בתוך התוכנה הזאת. אתה מרכיב פסיבי בה. היא לא מנהלת אותך, אין לה מה לנהל אותך, אתה חלק מהתוכנה. זה כמו על לוח אם של מחשב, יש שם כל מיני מרכיבים ואתה אחד מהמרכיבים בתוך הפלטה הזאת ששם, כל מיני דברים עוברים דרכו ויש לו כאילו חיים משלו.

אורן: זאת אומרת יש לי חיים משלי.

זו ההרגשה הפרטית שלך מכול התוכנה הכללית.

אורן: זה מצד המערכת שמפעילה אותי כרכיב קטן בתוכה, אבל איך אני צריך להתייחס עכשיו לאירועים שקורים לי, הרי קורה לי משהו, יש דברים משמחים, יש דברים מעציבים ויש דברים שלא משמחים ולא מעציבים, איך עלי להתייחס למאורעות החיים בהתאם לתפיסת העולם שלך?

כמו שאנחנו רואים, החיות מתייחסות לכל הדברים האלה בצורה אינסטינקטיבית, הם מגיבים בהתאם למה שיש להם בחיים ובהתאם לתכונות הפנימיות שלהם, כי הכול כלול בתוכנה ולכן  גם לחיות אין שום תגובה, שום דבר.

אבל בני האדם הם מעל החיות, לכן הם התחילו להתפתח, יש להם התפעלות, התרגשות, גם זה שייך למערכות גדולת של זיכרון, לכן הם בנו לעצמם כל מיני תשובות על מה שעובר עליהם בחיים. בני האדם התחילו גם לזהות, לא כמו החיות, רק אם יש גשם או שלג או אם יש חיות מסוכנות. בני אדם התחילו לתלות את הגורל שלהם בכל מיני כוחות טבע ובהתאם לזה, כמו שכותב הרמב"ם, הם התחילו להשתחוות לשמש, לירח, לכל מיני כוחות שמשפיעים עליהם, הם התחילו לסדר את הכוחות האלה, לתת להם קורבנות כדי הכוחות האלה יהיו טובים יותר אליהם וכן הלאה, הדברים האלה נקראים דת. כך מסופר לנו על אברהם, הוא עסק בזה עד שנגלה לו שזה יכול להיות נכון, אבל זה לא משפיע על הגורל שלנו.

אורן: מה לא משפיע בדיוק?

כל הקורבנות למיניהם שאנחנו נותנים, כל פסלים שאנחנו בונים לעצמנו.

אורן: האם יש לזה ביטוי גם בחיים שלנו היום, אנשים עושים דברים וחושבים שהם ישפיעו על גורלם?

כל הדתות כאלה. חוץ מהעניין פסיכולוגי שום דבר לא משפיע, אומנם הפסיכולוגיה מאוד עוזרת לאדם, אבל על כוחות הטבע העליונים אין לנו שום שליטה.

אורן: אין אפשרות לבן אדם לשלוט עליהם?

יש, אבל לא על ידי כל הדברים האלה שאנשים עושים.

אורן: אז על ידי מה?

אני נמצא בתוך כוחות טבע והם עליונים ממני, הכוחות האלה פועלים עלי והם עושים ברצון שלי כל מיני שינויים, אבל אני יכול להתקדם לפני הכוחות האלה. אם אני יודע לאיזו מטרה הם מביאים אותי, ואני עושה פעולות מתוכי, מלמטה למעלה, ממני כלפיהם, אז אני יכול לעשות פעולות עוד לפני שהם פועלים עלי, זאת אומרת אני יכול לקדם את עצמי לאותה מטרה עוד לפני שהם יקדמו אותי. הם מקדמים אותי על ידי ייסורים שדוחפים אותי קדימה, ואני אקדם את עצמי על ידי פעולות שימשכו אותי קדימה.

אורן: איך אני יודע בעוד רגע לאיזו מטרה מקדמים אותי כוחות הטבע?

אנחנו לומדים את זה בחוכמת הקבלה.

אורן: ואז האדם יודע את התמונה הבאה שאליו הכוחות רוצים לקדם אותו?

הוא יודע איך לקדם את עצמו. יש לו פחות או יותר ראיה באיזו צורה הוא צריך להיות.

אורן: זה כמו שאני מגדיר יעד בווייז, לאן אני רוצה לנסוע? תכניס את זה ל- waze שישרטט לך מפה מאיפה שאתה נמצא ועד לשם בדרך הקצרה והנעימה ביותר.

כן.

אורן: אם כך, הלימוד של חכמת הקבלה נותן לאדם איזו תמונה עתידית שאליה הכוחות ממילא רוצים לקדם אותו, ואז הוא מתקדם אליה בעצמו?

כן.

אורן: נאמר שיהיה לך תלמיד שיהיה מוצלח מאוד, הוא ילמד ממך את כל החכמה, יבין בגדול את התמונה הבאה וירצה להתקדם אליה בעצמו. אני רוצה להבין איך זה ישפיע על החיים שלו. יש לו את התמונה הבאה שאליה ממילא הכוחות האלה רוצים לדחוף אותו, הוא מתחיל לעשות התקדמות לעברה בעצמו. יוצא מכך שכתוב לו שהוא כביכול מתקרב אל מה שכתוב לו מראש בעצמו.

הוא לא מתקרב בעצמו אבל הוא מזמין כוחות שיקדמו אותו בעצמו.

אורן: אל התמונה שכתובה לו מראש?

כן ודאי.

אורן: אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בשביל מה כל הסיפור אם התמונה כתובה, אם כך בוא בעוד שנה, למה שתבוא עכשיו, מה ההבדל?

כי הוא בזה לוקח את התוכנה ועושה עליה שדרוג לטובת עצמו ובמיוחד לטובת כל האנושות.

אורן: אני רוצה שתסביר לי את שדרוג התמונה. כתובה לי תמונה מסוימת, אם אני אלמד ממך ומהחכמה הזאת של הקבלה לאן הכוחות האלה רוצים לקדם אותי ואני אלמד ממך מה אני צריך לעשות כדי להתקדם בעצמי, התמונה הכתובה לי תשתנה לטובה?

הנוכחית?

אורן: מה שכתוב לי נניח על עוד שנה.

אתה תתקדם לא על ידי ייסורים אלא דווקא על ידי הכוחות הטובים.

אורן: לא הבנתי את התשובה.

התוכנה מקדמת אותנו ממצב למצב על יד הייסורים. היא דוחפת אותנו קדימה, אנחנו לא מרגישים טוב, ואז אנחנו צריכים לעבור בכל מיני מצבים, פנימיים, חיצוניים, ואנחנו בזה כמו חיות, אותן החיות שהתוכנה דוחפת אותן להתפתח. אם אני יודע את התוכנה ויכול לעשות לה שינוי לטובה, זאת אומרת שהיא תקדם אותי לאותה המטרה שהיא רוצה בעצם לקדם אותי, אבל אני צריך לעשות מזה את המצב העתידי ראוי, שהתוכנה הזאת תהיה ראויה ורצויה, והמצב העתידי שלי יהיה ראוי, אז אני בצורה כזאת יכול להפעיל את התוכנה הזאת בצורה טובה שהיא תשפיע עלי. אם אני מעורר את התוכנה להשפיע עלי ביתר מהירות, היא מיד הופכת להיות לטובה.

אורן: למה? בכל תוכנה שמנגנת קובץ וידאו במחשב או בטלוויזיה יש אפשרות להגביר את המהירות ממאה אחוז שזה הטבעי למאה וחמישים, מאתיים וכן הלאה. למה, אם אני מקבל לידיים מכשיר שמריץ לי את הסרט יותר מהר, הסרט הופך להיות טוב יותר? הרי הסרט הוא אותו סרט, התמונות הן אותן תמונות.

לא, ההרגשה שלך משתנה לגמרי לטובה כי אתה מסכים עם תוכנת ההתקדמות שלך. אתה רוצה בעצמך לקדם את עצמך, אתה ממש נמצא בה ברצון שלה. אתה מבין אותה, מרגיש אותה, אתה מנהל אותה.

אורן: אתה מנהל את המהירות.

לא.

אורן: לא את התמונות.

גם תמונות. אתה צריך להכיר את התוכנה הזאת, אתה נמצא בה כאילו שאתה עושה את זה.

אורן: בוא נברר את פעולת ההסכמה. אמרת לי שההרגשה שלך משתנה כי אתה מסכים עם הדברים שבאים אליך. אם משהו בא אלי בחיים ברגע נתון, נניח לפני רגע, איך הכי נכון לי להתייחס אליו? הפעולה הזאת של להסכים עם מה שבא היא מועילה, היא רצויה? לפי תפיסת העולם שלך הפעולה הזאת שאתה קורא לה הסכמה, איך עובדים עם הדבר הזה נכון, למה זה חשוב או לא חשוב בכלל או שהתבלבלתי ולא הבנתי אותך? פעולת ההסכמה עם מאורעות החיים, מהי?

קודם כל היא פעולת ההסכמה.

אורן: היא חשובה?

כן.

אורן: אז תגדיר לי אותה בדיוק כדי שאדע איך לבצע.

זה נקרא "אחור וקדם צרתני".

אורן: כלומר?

שגם מהעבר וגם מהעתיד, כל זה נכתב אליך ואתה בעצם לא משנה כלום בכל התהליך.

אורן: אני צריך להגיד את זה לעצמי?

אתה צריך לגלות את זה. לגלות.

אורן: תסביר את התוספת הזאת.

לגלות שיש כוח תוכנה אחד שפועל עליך, שהוא מקדם אותך וכאן הוא לא ישנה כלום בכל התוכנה ואתה לא תוכל לעשות שום שינויים ממש, מתחילת הבריאה עד סוף הבריאה, גם עליך וגם על כל האנושות. אלא במה השינוי? השינוי הוא בהסכמה, בהבנה, שאם אתה מכיר את התוכנה אתה תרצה להשתתף בה בצורת הסכמה, כשותף מצדך, אז כל התוכנה הזאת שהיא מרה מאוד, גרועה מאוד, קשה מאוד, שהיא עוברת עליך כמו מכבש ההתפתחות, היא תעבור מעליך ממש, כי היא תיקח אותך כמו על כרית ותעביר אותך ממש כמו בשמיים, משמיים לשמיים, יותר ויותר ממש, כמו מלאך אתה תשב על הכרית.

אורן: ואז, איך החיים שלי יראו ביום יום, איך זה ישפיע לי על היום יום?

אם אתה תוכל בכל פעם להתאים את ההסכמה שלך לאותה תוכנה שמנהלת אותך, אז פשוט יוצא לך שאתה מנהל את החיים שלך, ולא מישהו אחר. כי עוד לפני שקורה לך משהו אתה תדע וכאילו תנהל את החיים.

אורן: איך אני אדע?

כי התוכנה קיימת מהתחלה ועד הסוף, ורק ההסכמה שלך.

אורן: ולמה אני הופך להיות כביכול, למין מגלה עתידות כזה?

זה לא מגלה עתידות, זו ידיעת הבריאה, ידיעת תכנית הבריאה, ידיעת הכוח העליון, הא‑לוהים שאתה נעשה איתו שותף.

אורן: איך זה מתבטא ביום יום של האדם שמקבל כאלה יכולות?

הוא חי בשני העולמות, בעולם הזה בגוף, ובעולם העליון במודעות.

אורן: מה זה העולם העליון?

הראש שלו מעל העננים, רואה מסוף העולם ועד סופו.

אורן: מה הוא רואה?

הוא רואה את כל התהליך שעוברים ואת הסוף של כל התהליך, כשאנחנו משיגים את הכוח האחד הזה שפועל בטבע, שבעצמו נקרא "טבע" או "א-לוהים".

אורן: האם זה משפיע על ההחלטות שלו ביום יום?

זה משפיע על כל ההחלטות שלו, על היחס שלו לאחרים, ועוד יותר מזה הוא מרגיש את עצמו כמאושר ביותר השייך לנצחיות הטבע. הוא לא מרגיש שזה נגמר עוד מעט, חיים ומוות, אלא למעלה מזה.

יעל: איך הוא מתייחס לאירועים שקורים לו בחיים?

הוא קובע אותם. מה זה מתייחס? הוא קובע אותם, הם כולם טובים.

יעל: האם הוא מסיק מסקנות ממה שקורה לו, האם הוא מרגיש אשם על דברים שקורים, הוא לומד מהתהליך שעובר?

אם עדיין זה לא מספיק מגולה לו אז הוא לומד מזה. אבל בעצם המטרה היא להגיע למצב שהכול ברור מתחילה ועד הסוף, ואין ממש שום דבר שנשאר עוד להוסיף. המצב הזה נקרא "דביקות בכוח עליון".

יעל: אני רוצה לחזור לאדם שעדיין לא עבר את התהליך שכרגע תיארת, והוא כן נמצא באיזו מודעות שהדברים מנוהלים. איך הוא צריך להתייחס אליה, הוא עדיין לא בהסכמה אבל הוא כן במודעות, איך הוא צריך להתייחס לאירועים שקורים לו בחיים?

הוא צריך להשתדל כל פעם לעלות אליהם ולהסכים איתם, ולדעת איך הוא הופך את האירועים האלה להתקדמות טובה, יפה, כלפיו וכלפיי כולם.

יעל: יש לו מה להרגיש אשם מול דברים שקורים לו בחיים?

כן ודאי, אם עדיין הוא מרגיש שהאירועים האלה הם לא טובים לפי הרצון ליהנות שלו, סימן שהרצון ליהנות שלו עדיין לא מתוקן.

יעל: מה הוא יכול ללמוד מהם, מה הוא יכול להסיק?

עוד נשאר לו כדי להסכים במאה אחוז עם כוח עליון וליהנות מהתפקוד של הכוח העליון אליו.

יעל: מהו המדד לדעת שהוא כבר עשה איזה שלב והוא נמצא בדרך הנכונה?

שנמצא בעולמו שכולו טוב ואין לו שום סטייה, סתירה, בינו לבין הכוח העליון שנמצא עמו בשיתוף מלא.

אורן: הנושא שלנו בתכנית הזאת היה איך להתייחס נכון לאירועי החיים. עם השאלה שפתחנו אני רוצה גם לסיים. איך נכון לכל אדם שעכשיו צופה בך להתייחס לאירועים שבאים עליו בכל רגע ורגע בחייו?

לא להשתדל לשנות את החיים, אלא להשתדל לשנות את היחס שלך לחיים.

אורן: כלומר?

כי בזה אנחנו מגיעים לקשר עם הכוח העליון שרק הוא מנהל את החיים, אין עוד מלבדו, ומגלים שהוא טוב ומיטיב בלבד. בזה אנחנו מגיעים לדביקות בו וזה סוף ההתפתחות שלנו, וממנו והלאה נגלה מה יש לנו עוד.