חיים חדשים - תוכנית 912 - מכאוס להרמוניה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום אנחנו נרצה לדבר עם הרב לייטמן על מושגים כמו סדר, אי סדר, בלגאן בחיים, כאוס, בדרך להרמוניה, בדרך לחיים חדשים. תהיו איתנו, נעשה סדר.

 ניצה: הנושא של כאוס הוא מצד אחד אי סדר, הוא נושא שהוא חלק מהחיים שלנו, חלק מהחיים של כל מה שמקיף אותנו, את כל המערכות מסביבנו. אנחנו רואים שמצד אחד יש לנו שאיפה כבני אדם תמיד למצוא את החוקיות, את הסדר, לרצות לארגן מחדש, מצד שני, אנחנו רואים שאיכשהו יוצא כל פעם שהטבע גורם לאיזו מערכת לצאת מהאיזון, לצאת למצב של אי סדר, למצב של כאוס.

 היינו רוצים להסתכל על המצב הזה, להבין מה המקור של הכאוס, מהיכן הוא מגיע, מה התפקיד שלו בחיים שלנו, מדוע אנחנו באמת מרגישים שהעולם שלנו כל הזמן הולך ממצב של אי סדר למצב של אי סדר אפילו יותר גדול ויותר חמור, מה קורה לנו ולאן בכלל כל זה מוביל. מדוע יש כאוס בחיים שלנו, למה הדברים יוצאים כל הזמן משליטה, מסדר?  

חכמת הקבלה דווקא אומרת שאנחנו קיימים בעולם אין סוף, באור אין סוף, במערכת שהיא כולה מערכת אידיאלית, מסודרת יפֶה, קבועה, לא משתנה, כי אם היא משתנה אז יש לה משהו שניתן לשינוי, לתיקון, והיא לא משתנה. אנחנו חיים בה, והיא נקראת מערכת "עולם אין סוף". "אין סוף", זאת אומרת, אין גבול, הכול מסודר, הכול קבוע.

ניצה: זה נקרא מערכת "אין סוף", כשיש בה איזה סדר?

סדר אידיאלי שהוא נקרא "אור אין סוף". לא משתנה, כמו שכתוב, "אני ה-ו-י-ה, לא שניתי"[1], הכול נמצא מתחילה ועד.. אין ציר הזמן, אבל נגיד כך, שלא משתנה כלום כי אין שום נושא, אין שום מרכיב שדורש טיפול, תיקון, שינוי. ואנחנו קיימים במערכת הזאת, ואנחנו כל הזמן נתונים לשינוי.

יש בנו מה שנקרא "רשימות", רושם, התרשמויות, נתונים, הבחנות, רצונות ומחשבות שהם כל הזמן משתנים, כל הזמן מתחליפים, כך בכל אחד ואחד. במחשבות, שזה נקרא "ראש" וברצונות שזה נקרא "לב", במוח ובלב אנחנו כל הזמן משתנים. ולכן נראה לנו שהעולם משתנה, והעולם לא משתנה. אנחנו רואים את האור הקבוע, היפה, אין סוף, ורק אנחנו משנים את הקליטה שלו בנו. ועד כמה שאנחנו משתנים בהתאם לאור אנחנו מרגישים טוב, עד כמה שמשתנים בההיפך ממנו מרגישים רע, בכל מיני אופנים, בכל מיני צורות. ואלה בעצם החיים שלנו.  

לכן לדבר על כאוס או הרמוניה אנחנו יכולים רק כלפי האדם ולא כלפי שום דבר אחר. כלפי אותו אדם וכלפי אותו העולם שהאדם מתאר לעצמו בכלים שלו, בתכונות שלו, שהם כל הזמן נתונים לשינוי. ולכן נראה לנו שהכול משתנה, אנחנו משתנים, העולם משתנה, אבל זה הכול אך ורק כלפינו בלבד.

ניצה: בעצם רק התפיסה שלנו רואה את הדברים בצורה של אי סדר בגלל השינויים שאנחנו עוברים, כאנושות, כשאנחנו מתפתחים?

נכון. רק בנו בלבד.

ניצה: זה מעניין.

זה מעניין, אבל זה גם משאיר אותנו כביכול בחוסר אונים, כי אני לא יודע באמת איפה אני נמצא

ומה קורה, איפה זה העולם הזה הקבוע  האינסופי, אני כל הזמן נמצא בתוכי, סגור בתוך הדמיון המקולקל שלי ותופס בעצם את תכונותיי, מחשבותיי, שהן כל הזמן משתנות לפי איזו תוכנה שאני לא מכיר, אבל בעצם זה מה שאני רואה. אני רואה סרט של עצמי.   

ניצה: ומה קורה למחשבות שלי ולרצונות שלי?

הם אלה שמקרינים לי את צורת העולם.

ניצה: והם גם נמצאים באיזה סדר התפתחות, קראת לזה קודם "רשימות".

כן. נכון. שם דווקא יש סדר ההתפתחות, רק אני לא מכיר את הסדר. ואם אני מגיב על ההתפתחות שלהם בצורה לא נכונה, אני נכנס לתוך הסדר הזה עם כלים, עם תכונות, עם מעשים ומחשבות, תגובות שלי שהם לא נכונים, ובזה אני משנה את ההתפתחות שלי כך מרגע לרגע, ואלו הם החיים שלנו.

ניצה: אם נסתכל יותר רחב. אנחנו יודעים לפי הסיפור התנכי, שהעולם נברא מתוך תוהו ובוהו, מתוך אי סדר ופתאום נולדה איזו בריאה. מה ההסבר לזה? זה נראה שכאילו מתוך הכאוס נולדים חיים. איך אתה כמקובל מסביר את העניין הזה?

הכול מדובר רק כלפי האדם בלבד.

ניצה: עכשיו אני מבינה.

ואפילו אם מדובר בתקופות, כביכול תקופות היסטוריות בהתפתחות שלנו, באבולוציה שלנו, שכאילו היו לפני האדם, זה לא נכון. זה הכול רק כלפי האדם, והאדם נכנס בזה והוא משתתף בזה וכלפיו כל השינויים קורים.

ניצה: עכשיו אני מבינה שאתה אומר את זה כאדם, בגלל שכל הזמן משתנות לך המחשבות והרצונות, אז אתה כל פעם רואה את העולם בצורה של כביכול אי סדר.

בואי נגיד כך, שנבראה המודעות, וכלפי אותה המודעות, אנחנו מדברים על בריאת העולם, יקום כדור הארץ, אנושות, על כל המערכות שהן כלפי האדם. אבל לפני שאנחנו מדברים על מה שקורה לאדם, אנחנו לא מדברים על כלום. זה לא כמו שנראה לנו בסיפור התנכי.

ניצה: כן. עכשיו מיקדת אותי יפה מאוד. הבנתי שברגע שנבראה המודעות, וכולנו יודעים שמודעות יש רק לבני אדם, וברמת דומם צומח וחי, שם בעצם לא קיימת מודעות, אז כלפי המודעות ההרגשה היא של תוהו ובוהו.

כן. והיא מצביעה על זה שהמודעות שלנו מקולקלת.

ניצה: מה זאת אומרת "מודעות מקולקלת"?

הפוכה מהמערכת האידיאלית שבה אנחנו קיימים.

ניצה: זאת אומרת, שהיא לא מבינה את המערכת, זה נקרא שהיא בעצם בתוהו ובוהו?

כן. לא מבינה ולא מרגישה נכון, גם במוח וגם בלב.

אורן: אני רוצה רגע לעשות סיכום ביניים, נראה אם הצלחתי לעקוב אחרי הכול. השאלה שאיתה פתחנו את התכנית הייתה מדוע בחיים אנחנו רואים שכל הזמן דברים מתבלגנים, יוצאים מסדר למצב של אי סדר, למצב של כאוס. והתשובה שלך הייתה, שהפרדת בין האדם לבין העולם שהוא חווה. אמרת, אנחנו נמצאים בתוך עולם שהוא בכלל לא משתנה ומסודר בצורה אידיאלית, מושלמת, קבועה. בתוך העולם הזה המושלם יש עולם קבוע.

מושלם אז קבוע.

אורן: שיש בו סדר מושלם.

כן.

אורן: בתוך העולם הזה המושלם, שתיכף אתה תצטרך להסביר לי איפה הוא כי אני עוד לא מכיר אותו, יש אני, אורן, פרט, שמרגיש את החיים שלו. בגלל שאני עובר כל מיני שינויים, מתעוררים בי רצונות, שאיפות, מחשבות, כל מיני דברים, כתוצאה מזה אני מרגיש את המציאות כמבולגנת, כתוהו ובוהו, כלא מסודרת.

כן, כי אתה רואה אותה המציאות שמצטיירת בך על רקע העולם הקבוע השלם.

אורן: תסביר לי את זה לאט לאט.

אתה לא רואה את העולם העליון, את העולם הרוחני, השלם, את המערכת המושלמת, אתה רואה את עצמך כלפי המערכת ההיא, את הפער בין זה לזה, ולכן נראה לך שהעולם הוא ממש תוהו ובוהו. 

אורן: ממה נובע הפער הזה?

מהתכונות שלך לעומת התכונות הרוחניות, תכונות הטבע. תכונות הטבע כולו הן השפעה, אהבה חיבור והשלמה, ואילו התכונות שלך הן הפוכות.

אורן: במה הן הפוכות?

התכונות שלך הן קבלה, אי סדר, חוסר יכולת להתקשר לאחרים, להתכלל איתם, להיות איתם באיזו השלמה, ההיפך, כל אחד פועל כי כך בא לו, כי נראה לו שזה טוב לו, וזה בניגוד לאחרים, זה מה שקורה.

אורן: אי סדר זו תכונה שמושרשת בטבע האדם?

בטוח, היא נובע מהאגו שלנו.

אורן:  למה?

כי אם כל אחד ואחד חושב על עצמו מה טוב לו לפי ההרגשה שלו ולא יכול להתחשב באחרים, אז כל אחד, כגלגל שיניים שהיה צריך להיות במגע עם גלגלי השיניים האחרים, בהשלמה, בהדדיות, ולהסתובב נכון כמו איזו מכונה, כמו איזה שעון, כל אחד כזה מסתובב לכיוון אחר שבא לו בלי לקחת בחשבון איך מסתובבים האחרים וכך נכנסים לחיכוך, גלגלי השיניים שוברים זה את זה, ולכן יוצא שהמנגנון שלנו כמעט ולא פועל.

יש עוד מערכת אחת, בוא נגיד מערכת ענישה או מערכת תיקון שמראה לנו עד כמה רע לנו, ומאין ברירה אנחנו נכנסים לחשבונות הדדיים זה עם זה, אבל גם החשבונות ההדדיים האלו הם אגואיסטיים כי אני מתחשב בעיקר רק עם עצמי ומאין ברירה אני מתחשב עם אחרים. יוצא שאנחנו איכשהו מתקיימים אבל הקיום הזה מלא ייסורים.

אורן: ממה נובעים הכאוס ואי הסדר?

מזה שכל אחד נמצא בשליטת האגו שלו.

אורן: כל אחד חושב מה טוב לי, נקודה.

בלבד, ולא על כללות המערכת.

אורן: וזה הגורם השורשי לאי סדר.

כן.

אורן: הנוסחה הזאת נכונה בכל רמה של החיים?

בכל הרמות ובכל הכיוונים.

אורן: לפני שנתקדם אני רוצה לברר איזה דבר שאמרת. הבנתי לגמרי את הנקודה שבגלל שכל פרט במערכת חושב רק על עצמו, זה הבסיס לאי סדר, וזה הגיוני לגמרי, כל יום אתה רואה את זה מחדש וזה הכי בולט על הכבישים, אבל אני לא מבין מהו המצב שאתה קורא לו מסודר, קבוע, המצב מושלם ששם הכול בהרמוניה מושלמת, איפה זה נמצא?

זה נמצא בטבע האמיתי שאותו אנחנו לא רואים כי אנחנו לא יכולים לראות. כתוב "עיניהם ולא יראו, אוזניהם ולא ישמעו"[2] כי "כל הפוסל במומו פוסל"[3], אנחנו רואים את הדברים בהתאם לאיך שהשכל והרגש שלנו מסודרים ולכן אנחנו לא יכולים לראות שטבע מושלם, נראה לנו שאנחנו יותר שלמים.

יוצא שאנחנו לא רואים את האמת וכך כל פעם מתגלגלים, יורדים לכאוס יותר ויותר גדול, האגו שלנו גדל וגדל והיכולת שלנו להסתדר עימו יותר ויותר פוחתת. אנחנו נמצאים ממש בסכנה שאנחנו נתחיל להשמיד זה את זה בצורה סופית, יכולה להיות מלחמת עולם, כמו שמזהירים המקובלים. היציאה מהמצב הזה יכולה להיות רק אם אנחנו נכיר את הטוב שיש בטבע, או בדרך ייסורים, על ידי זה שהטבע יציג לנו בצורה שלמה את הצורה של המערכת הזאת ואז אנחנו נבין שזה באמת שלם ואנחנו הפגומים, או שנלמד את חכמת הקבלה ונתחיל להבין מהי מערכת הטבע. כי בטבע שולט כוח השפעה, חיבור, הדדיות, ולנו יש  כוח הפוך, כוח קבלה, כוח שליטה אישית, קנאה, שנאה וכולי.

אורן: איפה אתה רואה בטבע הדדיות, חיבור?

אני לא רואה את זה בעיניים שלי, כי בעיניים ללא משקפיים בוא נגיד, ללא משקפת, אני רואה שכל אחד ואחד רוצה לשלוט על כולם, ממש מלחמת קיום. זה מצד אחד. מצד שני אם אני מסתכל יותר לעומק אז אני שואל מאיפה באים החיים, איך כל מיני כוחות מנוגדים ושונים מאוד שפתאום באיזה פלא משלימים זה את זה ומייצבים מכונה מיוחדת כמו הדומם, צומח, חי ובני אדם שאנחנו רואים כאן. איך יכול להיות שכוחות מנוגדים שרוצים להרוס ממש זה את זה מתחברים פתאום, ולא רק שהם מתחברים, הם מתחברים בצורה כזאת שהם משלימים זה את זה והם גם תורמים זה לזה, כי בלי זה לא יכולים להיות חיים, מאיפה זה מגיע? אבל אם אני מסתכל קצת יותר לתוך עמקות הטבע, לא על ידי חכמת הקבלה לתוך המערכת הנסתרת, הפנימית, אלא אפילו כאדם, אני למדתי ביוקיברנטיקה, על מערכות הגוף החי, אז אני מתחיל לראות עד כמה הדברים האלה משלימים זה את זה, מוותרים זה לזה ופועלים לפי כוח אחר מהכוח שאנחנו פועלים. זה רק נראה לנו בתפיסה המקולקלת שלנו שכל אחד רוצה לפסול את האחרים ולשלוט בכוח גס, אבל אם היינו עושים כך אף פעם לא היו חיים, כי חיים זה השלמה, חיים זה ויתור, חיים זה כשאני מטפל במישהו ואחר כך הוא עוזר לי, וכך אנחנו ממשיכים את ההתפתחות מדור לדור. זה משהו אחר לגמרי ממה שנראה במבט שטחי. זה מה שלמדתי. היה לנו פרופסור מאוד מיוחד שדיבר על זה בצורה מאוד יפה.

אורן: כשאני מסתכל על שני פרטים בטבע אני רואה שהם נלחמים זה בזה, נניח כמו החתולים בחצר שמפריעים לי לישון כי הם כמעט רוצחים אחד את השני. גם בסרטי טבע של נשיונל ג'יאוגרפיק יש תמיד סוג של מאבק וכך זה בכל הטבע, גם בדומם ובצומח, התמונה נראית אכזרית והחיים שלנו מאוד מזכירים את זה, לכן אומרים שהבן אדם מתנהג כמו חיה רעה. ואתה אומר, זה נכון, אבל אם תסתכל על זה במבט יותר כולל אז אתה תראה שכל הכוחות האלה שכל הזמן בהתנגשויות ובמאבקים ובקונפליקטים הם בסך הכול יוצרים הרמוניה אחת שקוראים לה "החיים". זאת אומרת כפרט בתוך הטבע אני חווה אי סדר, אבל הסדר לא נראה מעיניים של פרט אחד בתוך הטבע, אם כך הוא נראה?

אם אתה מסתכל על המערכת הכללית ואתה מתחיל ללמוד אותה לפי החוקים הכללים שלה אז אתה רואה שבחוקים הכלליים האלה ישנה השלמה, והחוק הכללי קובע לכל המערכת הזאת למרות שהיא כולה אגואיסטית ופועלת לפי חוקים מאוד מאוד פרימיטיביים, פשוטים, חדים. זאת אומרת התהליך שבו המערכת מתפתחת הוא כדי לגדל אותה, כדי להביא אותה למצב שבו היא תתחיל להכיר את עצמה, באיזה מצב אגואיסטית ונוראי היא נמצאת. כדי שדרך המאבקים האלה יגדלו כוחות של הבנה, הרגשה, הכרה, מה אנחנו עושים, בשביל מה עושים ומה המטרה שלנו, האם רק להיאבק כמו החתולים המסכנים האלה שהדחף הפנימי דוחף אותם רק למלחמות. זאת אומרת אנחנו לאט לאט רואים שכול הטבע, הדומם, צומח, חי ובעיקר בני האדם מתקרבים להכרת הרע.

אורן: מה זאת אומרת?

להכרה שהטבע שלנו הוא רע, וכשהוא מציג לנו את צורת החיים שלנו זה רק כדי שאנחנו נבין מה עלינו לעשות, מה עלינו לתקן. שבזה נכיר את הרע.

אורן: זאת אומרת, מטרת אי הסדר היא לכוון אותנו להתקדם לסדר?

כן, אי הסדר נברא בצורה מלאכותית בלבד. ההרמוניה קיימת ושולטת, אבל אי הסדר קיים רק לעינינו, זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל". כשאנחנו צופים, אנחנו רואים את אי הסדר וברגע שאנחנו לא צופים, העולם הוא אין סוף, ברגע שאני צופה, אני מיד עושה את העולם הזה לפי התכונות שלי, זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל". יוצא שעל ידי ההתפתחות ההדרגתית שלי אני לאט לאט מגיע למצב בו אני מבין שאני צריך לתקן את עצמי.

 ניצה: כשדיברת עכשיו, דמיינתי שהמשקפיים שלי מתנפצות ואני רואה ממש מתוך הרסיסים ולא יכולה לראות את המציאות השלמה, אני רואה אותה שבורה.

אנחנו לא רואים את הקשרים הנכונים בין כל חלקי המציאות.

 ניצה: זאת אומרת, בגלל שאני מסתכלת דרך מסך שבור, אני רואה וחווה אי סדר, אבל בעצם המציאות האבסולוטית לא שבורה.

כן.

 ניצה: כהכנה לשיחה הזאת קראתי קצת וגיליתי דבר מאוד מעניין על אחד החוקים בתחום התרמודינמיקה שעוסק בהבנת השתנות האנרגיה בתוך החומר. קראתי שבכל מערכת סגורה אי הסדר בתוכה רק הולך וגדל וכדי שהמערכת תיכנס למצב של סדר, דווקא מתוך האי סדר, היא צריכה להיות פתוחה יותר למערכות השונות ולקבל איזו אנרגיה חיצונית לתוך המערכת. מה אתה היית מוסיף מהזווית שלך לחוק המדעי הזה?

זה חוק מדעי ומדענים מגלים את החוקים האלה לפי האגו ששולט בהם ולכן כל החוקים הם חוקים אגואיסטיים. זה חומר אגואיסטי.

 ניצה: לכן אני שואלת כדי לקבל תשובה מתוך זווית הראיה שלך. על פי מה שתיארתי לגבי מערכת סגורה, לדוגמה, אם תסגור אדם בתוך צינוק, סגור בתוך מערכת סגורה, מבלי שיהיה פתוח למערכות אחרות, לבני אדם, לשמש, לאור, אנחנו נראה שאי הסדר בתוך המערכת הפנימית שלו ילך ויגדל . האם יש לזה איזה קשר למה שדיברנו עכשיו?

לא. אני לא רואה את זה כל כך פשוט. כל אחד מאיתנו הוא לא אגואיסט הוא פשוט בהמה.

 ניצה: כלומר?

דואג לקיום עצמו, זה הטבע שלנו. כשאנחנו נמצאים יחד זה עם זה, גם אנחנו מתנהגים לפי אותם החוקים רק בצורה חברתית, כל אחד רוצה להצליח בכמה שאפשר על חשבון הזולת, כך אנחנו מכירים את עצמנו ואת החברה האנושית וכך אנחנו מסתכלים על כל היקום ועל כל מה שיש סביבנו בצורה אגואיסטית, ושוב אני אומר "כל הפוסל במומו פוסל". מתי אדם יכול לראות את העולם האמיתי דרך "משקפיים נכונות", או "בלי משקפיים"? בתנאי שהוא לומד איך להוריד את צורת האגו, שהיא דבר מלאכותי, מעצמו, אם הצורה הזאת תרד ממנו, אז הוא יראה את העולם, את עצמו ואת כולם, בצורה אמיתית, הוא יראה עולם שלם. לכן החכמה הזאת נקראת "חכמת הקבלה", איך לקבל נכון את תמונת העולם. אבל עד אז כל מה שאנחנו מגלים בעצם זה איך אנחנו רואים את העולם דרך האגו שלנו, אלו כל חוקי הטבע שאנחנו מגלים.

ניצה: אם אנחנו רואים היום בעיניים שלנו שהמצב רק הולך ומחמיר והכאוס, האי סדר, רק הולך ונעשה יותר ויותר חמור, מה זה אומר על האגו שלנו, על המצב שלנו כבני אדם?

אנחנו כל הזמן מגלים שהאגו זה אותו אגו והעולם זה אותו עולם, שום דבר בכלל לא משתנה חוץ מזה שהכול נפתח כלפינו.

ניצה: אז למה נראה לנו שהמצב נעשה יותר ויותר חמור?

כי זה נפתח כלפינו יותר ויותר.

 אורן: למה?

כדי שאנחנו נגלה באיזה מצב אנחנו נמצאים ולאט לאט נשתכלל במחשבה ובהרגשה ונחליט שאנחנו צריכים לשנות את זה.

אורן: במה תלויה ההשתכללות הזאת של האדם שעל ידה הוא מפתח יכולת לראות את הסדר המושלם, במה בדיוק היא תלויה באדם, מהי המהות, הנקודה המרכזית, של השכלול הזה? מה צריך להשתכלל בי כדי שאני אראה את העולם השלם?

הכרת הרע. שאני אכיר את הרע בטבע שלי שלא נותן לי לראות את האמת, העניין הוא שאני רואה את השקר ולא שאני רע או שהעולם מסביב רע או שמישהו רע. הבעיה שלי היא שיש לי את "המשקפים האגואיסטיות" האלה עליי, על כל החושים שלי, על כל המחשבות שלי, שאני דן את הכול בצורה לא נכונה, אני לא רואה את האמת, לא רואה את העולם האמיתי, ולכן בכל יום ויום אני נכנס לבעיות יותר ויותר קשות.

אורן: ואיך אני מסיר את "המשקפיים השקריות" האלה? אני מניח שיש איזו שיטה שלמה.

שיטה שלמה שנקראת "תיקון הנשמה".

 אורן: נניח שהסרתי אותם, איך עכשיו נראים חיי היום יום שלי ביחס למה שאני חווה היום כמציאות?

כי אתה רואה עולם אחר לגמרי, אתה לאט לאט מוריד את המשקפיים. זה תהליך.

 אורן: איך זה בא לידי ביטוי, איזה סדר חדש אני ממש מתחיל לראות בחיי היום יום שעכשיו אני לא מבין או לא מפרש אותו נכון?

רמות האגו שלך יורדות ממך ואתה יכול לראות את העולם לפי התכונות הפנימיות המתוקנות שלך. אתה רואה שהעולם יותר מתוקן, לא שהוא השתנה, אלא אתה רואה אותו בצורה יותר אמיתית, אתה לאט לאט רואה אותו בצורה כזאת שאתה מבין מה הוא העולם בצורתו האמיתית מפני שאתה השתנת בהתאם לעולם. אז יש לך קשר עם העולם שנקרא "דבקות" ויש לך ממש הבנה שלו שנקראת "הקשר", אתה יכול להשפיע על כל המציאות והמציאות יכולה להשפיע עלייך בצורה נכונה ומהכאוס הקודם אתה נכנס להרמוניה.

 אורן: והראייה החדשה הזו של הסדר המושלם באה לידי ביטוי רק בתחומים מסוימים בחיי האדם או בכולם?

בכולם, זו מערכת שלמה. בית, משפחה, עבודה, חיים, מוות, אתה רואה דרך כל המערכות. אין לך זמן, תנועה, מקום, אתה פתוח לכול.

אורן: נניח שיש אדם שהצליח להסיר את המשקפיים האלה והוא כבר רואה את הסדר המושלם ולידו אדם אחר שעוד לא עבר את התהליך הזה של ההשתכללות ועדיין רואה את אי הסדר. כשהם חווים את העולם, ונניח ששניהם נמצאים באותה סיטואציה, זה שעדיין רואה את אי הסדר יראה את הסיטואציה כלא מסודרת, האם זה שכבר הצליח להשתכלל יראה באותו המצב את הסדר?

וודאי. הוא יראה את הסיבה, את הכוח שמזמין את כול המציאות הזאת, ש"אין עוד מלבדו", שהוא טוב ומטיב בסופו של דבר והכל מכוון רק כדי לתקן ולשנות את האדם שיראה את העולם הקבוע, הנצחי והשלם בהרמוניה השלמה.

[1] (מלאכי ג', ו')

[2] פה-להם, ולא ידברו;  עינים להם, ולא יראו. אזנים להם, ולא ישמעו;    אף להם, ולא יריחון. (תהילים, קט"ו, ה'-ו')

[3] "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע, א גמרא)